חילופי מעסיקים במפעל - הצעת חוק
עיקרי הצעת החוק:
1. מוצע להגדיר חילופי מעבידים במפעל כהעברת המפעל מיד ליד, חלוקתו או מיזוגו, ובלבד שכתוצאה מההעברה, מהחלוקה או מהמיזוג כאמור יעבור המפעל, או חלק ממנו, לידי אישיות משפטית אחרת.
2. מוצע לקבוע כי על מנת שעובד יוכל לכלכל את צעדיו בקרות אירוע כאמור, חייב מעביד שהחליט על חילופי המעבידים במפעלו, ליתן לכל העובדים המועסקים במפעל ואשר יחסי העבודה עמם עשויים להסתיים עקב חילופי המעבידים במפעל, הודעה בכתב על כך מבעוד מועד, 30 ימים לפחות לפני מועד חילופי המעבידים במפעל. במקביל, מוצע להסמיך את שר התעשיה המסחר והתעסוקה לקבוע, כי בנסיבות מסוימות תינתן הודעת המעביד על חילופי המעבידים במפעלו בתוך פרק זמן קצר מ-30 ימים לפני מועד חילופי המעבידים.
3. מוצע כי בפרק הזמן הנ"ל, יוכל העובד לשקול את המשך דרכו ולבחור האם הוא מעוניין להתפטר מעבודתו בשל חילופי המעבידים הצפויים, או שהוא מעוניין להמשיך ולעבוד במפעל שבו הוא מועסק, אצל המעביד החדש. במידה ויודיע העובד על התפטרותו עקב חילופי המעבידים במפעל, יראו את התפטרותו לענין חוק פיצויי פיטורים כפיטורים. מוצע לקבוע כי לעובד יהיו 30 ימים לשם גיבוש החלטתו אם להישאר במפעל או להתפטר מעבודתו.
4. מוצע לקבוע כי עובד שהודיע על התפטרותו כאמור לעיל, ובתוך תקופת ההודעה המוקדמת להתפטרות, כמשמעה בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001, חלו חילופי המעבידים במפעל, לא ידרש העובד להמשיך ולעבוד במפעל בתקופת ההודעה המוקדמת החלה לאחר מועד חילופי המעבידים, אלא אם כן ביקש לעשות זאת.
5. אם לא הגיש העובד את התפטרותו בכתב בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הודעת המעביד על חילופי המעבידים במפעל, יראו אותו כעובד של המעביד החדש (עובד עובר), החל מיום חילופי המעבידים. עובד אשר עבר לעבוד אצל המעביד החדש ייהנה מרציפות זכויותיו וחובותיו, כך שיראו את המעביד החדש כמעביד שעליו חלות הוראות חוזה העבודה של העובד, שנקבעו בהתאם להוראות כל דין ושחלו על המעביד הקודם.
6. יחד עם זאת, אם חל על עובד עובר הסדר פנסיה תקציבית אצל המעביד הקודם, לא יחול ההסדר האמור אצל המעביד החדש, ובמקומו יחול הסדר פנסיה שייקבע, באישור שר האוצר, בהסכם קיבוצי החל על העובד העובר.
7. עובד שיבחר להגיש את התפטרותו לאחר קבלת הודעה על חילופי המעבידים במפעל, שכן אין הוא מעוניין לעבוד אצל המעביד החדש, יהיה זכאי לתשלום פיצויי פיטורים, בלי שיהיה עליו להראות כי היתה בחילופי המעבידים משום הרעה בתנאי עבודתו, או משום נסיבות אחרות שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו. מנגד, תיוותר בידי המעביד האפשרות לבקש מבית הדין האזורי לעבודה לקבוע כי בנסיבות הענין אין הצדקה לתשלום פיצויי הפיטורים, שכן חילופי המעבידים לא חוללו שינוי לרעה ביחסי העבודה ובתנאי העבודה, באופן המצדיק הטלת נטל כספי כבד על כתפיו.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
יפית גריאני (רמי זרנגר)יפית גריאני נבחרה להוביל את כאל בעיצומו של תהליך מכירה
מובילה את החברה בתקופת מעבר לבעלי בית חדשים, עם פרשת דלק שעדיין לא לגמרי נסגרה
דירקטוריון חברת כרטיסי האשראי כאל מאשר היום (1 בדצמבר 2025) את מינויה של יפית גריאני לתפקיד המנכ"לית. המינוי, שייכנס לתוקף לאחר קבלת אישור בנק ישראל, מגיע בשיאו של תהליך מכירה מורכב: בנק דיסקונט מוכר את החזקותיו, 72% ממניות כאל, לקבוצת יוניון-הראל של ג'ורג' חורש בתמורה ל-3.75 עד 4 מיליארד שקל, בהתאם לעמידה ביעדי רווחיות מוגדרים בשנים 2026-2028.
גריאני (57), כיהנה בעבר כמשנה למנכ"ל ישראכרט ובתפקידי ניהול בכירים בדיסקונט, ומחליפה את לוי הלוי שכיהן כמנכ"ל מאז 2018. ועדת האיתור בחנה שבעה מועמדים בכירים, בהם רם גב מבנק הפועלים ואורי וטרמן משופרסל, ובחרה בגריאני על בסיס ניסיונה הבנקאי, ההיכרות העמוקה עם כאל והתמיכה שקיבלה ממנכ"ל דיסקונט, אורי לוין.
בין דיסקונט לבעלי הבית החדשים
המינוי ממקם את גריאני בדיוק על קו התפר בין בעלת השליטה היוצאת לבין הקבוצה שנכנסת. בפועל, היא נדרשת לנהל בתקופה אחת גם את סגירת הקשר עם דיסקונט וגם את התאמת הארגון לציפיות של יוניון-הראל, כשמחיר העסקה עצמו קשור ישירות ליכולת של כאל לשמור על
רווחיות לאורך השנים הקרובות. זה יוצר מציאות ניהולית שבה כל החלטה תפעולית, החל בהוצאות וכלה בהתרחבות לאשראי חוץ בנקאי, נבחנת גם דרך ההשפעה שלה על מנגנון התמורה בעסקה.
המינוי מתרחש ברקע עסקה שעדיין ממתינה לאישורי רשות התחרות ובנק ישראל. הרגולטורים בוחנים במיוחד את הקשרים בין קבוצת יוניון לרשת סופר־פארם, ואת האופן שבו הם משתלבים עם שיתוף הפעולה האסטרטגי של כאל עם מועדון BE של שופרסל. ההחלטות הניהוליות שתקבל גריאני בתקופה הקרובה עשויות להשפיע ישירות הן על עמידת החברה ביעדים התפעוליים והן על השווי הסופי שיקבל דיסקונט בעסקה.
- הבינלאומי מצטרף לעסקת כאל: מוכר את מלוא ההחזקה תמורת 1.056 מיליארד שקל
- למה דיסקונט מתעקש למכור את כאל בזול?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להרחבה: דיסקונט מוכר את כאל להראל וג'ורג' חורש תמורת עד 4 מיליארד שקל
