חילופי מעסיקים במפעל - הצעת חוק

ביום 2.11.2005 התפרסמה הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 20) (חילופי מעבידים במפעל), התשס"ו–2005 (להלן – הצעת החוק). הצעת החוק באה לקבוע הסדר בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן - חוק פיצויי פיטורים), הקובע הוראות לענין אירוע של חילופי מעבידים במפעל. להלן עיקרי הצעת החוק.
עו"ד לילך דניאל |

עיקרי הצעת החוק:

1. מוצע להגדיר חילופי מעבידים במפעל כהעברת המפעל מיד ליד, חלוקתו או מיזוגו, ובלבד שכתוצאה מההעברה, מהחלוקה או מהמיזוג כאמור יעבור המפעל, או חלק ממנו, לידי אישיות משפטית אחרת.

2. מוצע לקבוע כי על מנת שעובד יוכל לכלכל את צעדיו בקרות אירוע כאמור, חייב מעביד שהחליט על חילופי המעבידים במפעלו, ליתן לכל העובדים המועסקים במפעל ואשר יחסי העבודה עמם עשויים להסתיים עקב חילופי המעבידים במפעל, הודעה בכתב על כך מבעוד מועד, 30 ימים לפחות לפני מועד חילופי המעבידים במפעל. במקביל, מוצע להסמיך את שר התעשיה המסחר והתעסוקה לקבוע, כי בנסיבות מסוימות תינתן הודעת המעביד על חילופי המעבידים במפעלו בתוך פרק זמן קצר מ-30 ימים לפני מועד חילופי המעבידים.

3. מוצע כי בפרק הזמן הנ"ל, יוכל העובד לשקול את המשך דרכו ולבחור האם הוא מעוניין להתפטר מעבודתו בשל חילופי המעבידים הצפויים, או שהוא מעוניין להמשיך ולעבוד במפעל שבו הוא מועסק, אצל המעביד החדש. במידה ויודיע העובד על התפטרותו עקב חילופי המעבידים במפעל, יראו את התפטרותו לענין חוק פיצויי פיטורים כפיטורים. מוצע לקבוע כי לעובד יהיו 30 ימים לשם גיבוש החלטתו אם להישאר במפעל או להתפטר מעבודתו.

4. מוצע לקבוע כי עובד שהודיע על התפטרותו כאמור לעיל, ובתוך תקופת ההודעה המוקדמת להתפטרות, כמשמעה בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001, חלו חילופי המעבידים במפעל, לא ידרש העובד להמשיך ולעבוד במפעל בתקופת ההודעה המוקדמת החלה לאחר מועד חילופי המעבידים, אלא אם כן ביקש לעשות זאת.

5. אם לא הגיש העובד את התפטרותו בכתב בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הודעת המעביד על חילופי המעבידים במפעל, יראו אותו כעובד של המעביד החדש (עובד עובר), החל מיום חילופי המעבידים. עובד אשר עבר לעבוד אצל המעביד החדש ייהנה מרציפות זכויותיו וחובותיו, כך שיראו את המעביד החדש כמעביד שעליו חלות הוראות חוזה העבודה של העובד, שנקבעו בהתאם להוראות כל דין ושחלו על המעביד הקודם.

6. יחד עם זאת, אם חל על עובד עובר הסדר פנסיה תקציבית אצל המעביד הקודם, לא יחול ההסדר האמור אצל המעביד החדש, ובמקומו יחול הסדר פנסיה שייקבע, באישור שר האוצר, בהסכם קיבוצי החל על העובד העובר.

7. עובד שיבחר להגיש את התפטרותו לאחר קבלת הודעה על חילופי המעבידים במפעל, שכן אין הוא מעוניין לעבוד אצל המעביד החדש, יהיה זכאי לתשלום פיצויי פיטורים, בלי שיהיה עליו להראות כי היתה בחילופי המעבידים משום הרעה בתנאי עבודתו, או משום נסיבות אחרות שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו. מנגד, תיוותר בידי המעביד האפשרות לבקש מבית הדין האזורי לעבודה לקבוע כי בנסיבות הענין אין הצדקה לתשלום פיצויי הפיטורים, שכן חילופי המעבידים לא חוללו שינוי לרעה ביחסי העבודה ובתנאי העבודה, באופן המצדיק הטלת נטל כספי כבד על כתפיו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.