אסיה חתמה בעליות שערים נאות: הניקיי קפץ ב-1.35%

מניותיהן של יצרניות סחורות וחומרי גלם כ-BHP בילטון וניפון סטיל הובילו את המגמה, על רקע עליית מחירי הפלדה וסחורות נוספות אמש בניו יורק. ההנג סאנג עלה ב-1.26% והקוספי הוסיף 0.22%
שרון שפורר |

הבורסות האסיאתיות חתמו את יום המסחר הרביעי בשבוע בעליות שערים נאות, בהובלת מניותיהן של יצרניות סחורות וחומרי גלם כ-BHP בילטון וניפון סטיל, לאחר שמחירי הפלדה נהנו אמש בניו יורק מעליות מרשימות, על רקע דו"ח שהציג גידול חד מהצפוי בהזמנות למוצרים ברי קיימא.

בטוקיו, קפץ הניקיי ב-1.35% לרמה של 13,617.24 נקודות. בהונג קונג, עלה ההנג סאנגב-1.26% לרמה של 15,412.73 נקודות. הקוספי הקוריאני הצטרף אל השניים עם עליה בת 0.22% לרמה של 1,231.22 נקודות.

כאמור, במרכז המסחר היום ביבשת עמדו מניות ענף הסחורות וחומרי הגלם: BHP בילטון - חברת הכריה הגדולה בעולם - קפצה ב-3.1% לשיא חדש וריו טינטו גרופ - השלישית בגודלה - טיפסה ב-3%, ניפו ןסטיל -הגדולה ביפן בייצור פלדה - הוסיפה 2.8% וג'יאנגקסי קופר - הסינית - המריאה ב-6.9%. סומיטומו מטאל נסקה ב-8.8%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.