נשיא מצרים בהתייחסות ראשונה לעסקת הגז עם ישראל
נשיא מצרים עבדל פאתח אל סיסי התייחס היום לראשונה לעסקת הגז הישראלית-מצרית כשאמר: השגנו את מטרתנו.
בתחילת השבוע שותפויות הגז הודיעו על שני הסכמים מחייבים לייצוא גז למצרים (GSPA), עם חברת דולפינוס המצרית (Dolphinus Holdings Limited), לאספקת גז טבעי ממאגרי לוויתן ותמר בהיקף כולל של כ-BCM 64 למשך 10 שנים בהיקף של כ-15 מיליארד דולר.
הסכם היצוא של השותפויות עשוי להפוך את מצרים למעבר אנרגיה איזורי. אחרי הדיווח של השותפויות מתחילת השבוע, שר האנרגיה הקפריסאי אמר כי גם מדינתו קרובה לחתימה על הסכם יצוא בשבועות הקרובים למצרים. למרות שמצרים כבר הצהירה כי היא תוכל לספק את הביקוש לגז בשוק המקומי בשנים הקרובות, נראה כי נשיא מצרים בונה על ייצוא הגז למדינות אחרות.
סיסי: "חלמתי על זה 4 שנים, שאנו נשמש מעבר אזורי לאנרגיה. כל הגז באזור יגיע אלינו - נשתמש בו לייצוא למדינות אחרות ו/או לשוק המקומי".
בכך למעשה נשיא מצרים גונב במעט את ההצגה לשר האנרגיה יובל שטייניץ שפיזר במהלך השנים האחרונות הבטחות כי ישראל תהיה מעצמת גז איזורית. ההתבטאות של אה סיסי הגיע בנוסף לדיווח לפיו גם קפריסין קרובה לחתום על הסכם יצוא גז עם מצרים, באמצעות המאגר החדש קליפסו והפיתוח המתקרב של אפרודיטה. קפריסין עשויה להפוך לאחת השחקניות המשמעותיות בשוק הגז הטבעי במזרח התיכון ובכך להפוך גם למתחרה של ישראל.
- 7.טיט 21/02/2018 18:51הגב לתגובה זוחוזה שירעיד את הבורסה
- 6.atuk19 21/02/2018 17:00הגב לתגובה זואני זוכר שבעיסקת הקניה ממצרים - התקשורת המצרית בערבית לא דיברה ולא הזכירה. הסוף ידוע - מצרים הפרה את ההסכם. אני זוכר שלאחרונה היו פרסומים רבים במצרים שדיברו על "גז מקפריסין , מצרים ומזרח הים התיכון". בלי לרשום ישראל. אתמול היו פרסומים בתקשורת המצרית - אבל "אל אהרם" שופר המשטר-כלום לכן מאד חשוב לדעת. האם א-סיסי אמר או לא אמר "ישראל". קודם כל פוליטית - אבל הפוליטיקה במצרים משפיעה על יחסי הכלכלה. היום אין יחסים כלכליים עם מצרים. בתורכיה הפוליטיקה כמעט לא משפיעה - ויש יחסים מצויינים. לגבי הסיכויים. - אולי יהיה יצוא - אבל כנראה יפרו הסכם. הידיעה על הפיצוי למימן - הפכה אותי פחות החלטי. אם המצרים יפצו את חברת החשמל הישראלית - סבירות גבוהה לקיום ההסכם. אם לא אז נמוכה. אז אני לא נביא. לא יכול לחזות ב100%. אני כן יכול לומר בביטחון. יחסי הכלכלה עם תורכיה טובים פי 100 ממצרים. לכן אם חברה תורכית תחתום על הסכם דומה עם ליוויתן - הסיכוי לקיום מלא של ההסכם גדול מהסיכוי עם דולפין. אשמח גם אם יצטטו את הנאום של השיח' הבדואי בסיני שנשבע אמונים לדאעש. דעתו חשובה כמו א-סיסי.
- 5.הכתום 21/02/2018 16:03הגב לתגובה זוחשובה ביותר מה שנותן גושפנקא לחוזה
- 4.אלעד 21/02/2018 15:50הגב לתגובה זולא לשכוח שהקידוחים בקפריסין גם של תשובה רציו ודלק יתחברו עם קפריסין ויבצעו ייצוא לאירופה
- 3.צביקה 21/02/2018 15:23הגב לתגובה זוהם יקנו מאיתנו בזול וימכרו ביוקר הם הרוויחו מכול העניין
- חשבתי שאתה שורטיסט :) (ל"ת)רוני 22/02/2018 00:09הגב לתגובה זו
- מר מיסטר 21/02/2018 19:42הגב לתגובה זוצינור לאירופה יעלה 6 מיליארד דולר ולא בטוח שבכלל ניתן לבנות אותו. בנתיים במצרים יושבים מתקני הנזלת גז ללא שימוש כי אין להם מספיק גז לתפעל אותם. בסה״כ זוהי עסקה משתלמת לשני הצדדים.
- 2.ערן 21/02/2018 15:21הגב לתגובה זומניית העם אומנם ירדה קצת לאחרונה אבל עוד כמה חוזים מרעידי שוק כאלה היא תיהיה במקומות אחרים
- 1.עוד עסקאות בדרך (ל"ת)אנונימי 21/02/2018 15:08הגב לתגובה זו
נפט אסדה ירידות סערה (נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות GEMINI)"בטווח הארוך מחירי הנפט צריכים להיות סביב 30-40 דולר לחבית"
האם הסרת האמברגו על הנפט הרוסי תוביל לירידת מחירים? איך ונצואלה עשויה להשפיע על מחירי הנפט ? שוחחנו עם רמי ששון, מומחה בניהול סיכוני שוק נפט וסחורות כדי להבין את המגמות לטווח הארוך והקצר ואת הגורמים המשפיעים על מחירי הנפט
מחירי הנפט ירדו לשפל של חודש, על רקע הציפיה להסכם שלום בין רוסיה לאוקראינה, בהובלת טראמפ, שעשוי להסיר חלק מהאיומים על היצע הנפט הגלובלי. עם זאת, לצד החדשות על נכונותו של זלנסקי לשקול את הצעת השלום של ארה"ב, פורסמו בסוף השבוע שעבר ידיעות על חידוש הסנקציות על שתי חברות ענק רוסיות (רוזנפט ולוקאויל), במטרה להגביל את ייצוא הנפט ובהתאם, את הכנסותיה של רוסיה.
בנוסף, ארה"ב הכריזה גם על הרחבת הסנקציות על איראן והכנסת מיכליות נפט נוספות לרשימת החרם.
במקביל, שוק הנפט נמצא בדרכו לעודף היצע משמעותי גם ללא דרמות גיאופוליטיות. ייצור הנפט בארה"ב ממשיך לעלות לשיאים חדשים, כאשר ההערכה היא שההפקה בפועל קרובה ל-14 מיליון חביות ביום והיא גבוהה יותר מההערכות הרשמיות. גם באופק+ ובמדינות מחוץ לארגון הייצור עולה, בדיוק בתקופה שבה הביקוש הגלובלי מתמתן והדולר מתחזק והופך את הנפט ליקר יותר לרוכשים בעולם. התוצאה המצטברת היא לחץ מחירים משמעותי: בשבוע האחרון ירד ה-WTI ב-3.4% והברנט ב-2.8%, והמגמה צפויה להתחזק.
וכך, למעט פיק קצר, שנבע מההשפעה העולמית של מלחמת "עם כלביא", אנחנו רואים מגמה של ירידת מחירי הנפט בעולם החל מתחילת כהונתו של טראמפ. טראמפ, להבדיל מאופק+ למשל, מעוניין במחירי נפט נמוכים, היות ולמרות שארה"ב היא יצרנית נפט גדולה, היא עדיין מייבאת נפט וצרכי האנרגיה שלה רק עולים ועולים.בנוסף, לפני כשלושה שבועות, מורגן סטנלי העלה את תחזיתו למחיר חבית נפט מסוג ברנט במחצית הראשונה של 2026 ל-60 דולר, לעומת תחזית קודמת שעמדה על 57.5 דולר לחבית. העדכון בתחזית הגיע זמן קצר לאחר הודעת אופ"ק+ על עצירה זמנית של תוכנית העלאת התפוקה לרבעון הראשון של 2026, בעצירה ראשונה מאז שהקבוצה החלה להשיב לשוק את ההיצע שהופסק באפריל.
דיברנו עם רמי ששון, מומחה בניהול סיכוני שוק נפט וסחורות, לשמוע על המגמות והגורמים שמשפיעים לטווח הקצר והארוך:
- ה-IEA: הביקוש לנפט וגז יימשך לפחות עד 2050
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בטווח הארוך אני חושב שמחירי הנפט צריכים להיות סביב ה-30-40 דולר לחבית. עם זאת, כמות הגורמים שמשפיעה על מחירי הנפט היא כמעט אינסופית. למשל, דולר חזק דוחף את המחירים כלפי מטה, אבל בו בזמן מתיחות גיאו-פוליטית יכולה לדחוף את המחירים כלפי מעלה, וכן מדיניות של אופק+ או העלאת ריבית. כל הגורמים הללו מתרחשים במקביל, וקשה עד בלתי אפשרי לחזות התפתחויות לטווח הארוך ולאיזה אירוע תהיה השפעה רבה יותר.
נפט אסדה ירידות סערה (נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות GEMINI)"בטווח הארוך מחירי הנפט צריכים להיות סביב 30-40 דולר לחבית"
האם הסרת האמברגו על הנפט הרוסי תוביל לירידת מחירים? איך ונצואלה עשויה להשפיע על מחירי הנפט ? שוחחנו עם רמי ששון, מומחה בניהול סיכוני שוק נפט וסחורות כדי להבין את המגמות לטווח הארוך והקצר ואת הגורמים המשפיעים על מחירי הנפט
מחירי הנפט ירדו לשפל של חודש, על רקע הציפיה להסכם שלום בין רוסיה לאוקראינה, בהובלת טראמפ, שעשוי להסיר חלק מהאיומים על היצע הנפט הגלובלי. עם זאת, לצד החדשות על נכונותו של זלנסקי לשקול את הצעת השלום של ארה"ב, פורסמו בסוף השבוע שעבר ידיעות על חידוש הסנקציות על שתי חברות ענק רוסיות (רוזנפט ולוקאויל), במטרה להגביל את ייצוא הנפט ובהתאם, את הכנסותיה של רוסיה.
בנוסף, ארה"ב הכריזה גם על הרחבת הסנקציות על איראן והכנסת מיכליות נפט נוספות לרשימת החרם.
במקביל, שוק הנפט נמצא בדרכו לעודף היצע משמעותי גם ללא דרמות גיאופוליטיות. ייצור הנפט בארה"ב ממשיך לעלות לשיאים חדשים, כאשר ההערכה היא שההפקה בפועל קרובה ל-14 מיליון חביות ביום והיא גבוהה יותר מההערכות הרשמיות. גם באופק+ ובמדינות מחוץ לארגון הייצור עולה, בדיוק בתקופה שבה הביקוש הגלובלי מתמתן והדולר מתחזק והופך את הנפט ליקר יותר לרוכשים בעולם. התוצאה המצטברת היא לחץ מחירים משמעותי: בשבוע האחרון ירד ה-WTI ב-3.4% והברנט ב-2.8%, והמגמה צפויה להתחזק.
וכך, למעט פיק קצר, שנבע מההשפעה העולמית של מלחמת "עם כלביא", אנחנו רואים מגמה של ירידת מחירי הנפט בעולם החל מתחילת כהונתו של טראמפ. טראמפ, להבדיל מאופק+ למשל, מעוניין במחירי נפט נמוכים, היות ולמרות שארה"ב היא יצרנית נפט גדולה, היא עדיין מייבאת נפט וצרכי האנרגיה שלה רק עולים ועולים.בנוסף, לפני כשלושה שבועות, מורגן סטנלי העלה את תחזיתו למחיר חבית נפט מסוג ברנט במחצית הראשונה של 2026 ל-60 דולר, לעומת תחזית קודמת שעמדה על 57.5 דולר לחבית. העדכון בתחזית הגיע זמן קצר לאחר הודעת אופ"ק+ על עצירה זמנית של תוכנית העלאת התפוקה לרבעון הראשון של 2026, בעצירה ראשונה מאז שהקבוצה החלה להשיב לשוק את ההיצע שהופסק באפריל.
דיברנו עם רמי ששון, מומחה בניהול סיכוני שוק נפט וסחורות, לשמוע על המגמות והגורמים שמשפיעים לטווח הקצר והארוך:
- ה-IEA: הביקוש לנפט וגז יימשך לפחות עד 2050
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בטווח הארוך אני חושב שמחירי הנפט צריכים להיות סביב ה-30-40 דולר לחבית. עם זאת, כמות הגורמים שמשפיעה על מחירי הנפט היא כמעט אינסופית. למשל, דולר חזק דוחף את המחירים כלפי מטה, אבל בו בזמן מתיחות גיאו-פוליטית יכולה לדחוף את המחירים כלפי מעלה, וכן מדיניות של אופק+ או העלאת ריבית. כל הגורמים הללו מתרחשים במקביל, וקשה עד בלתי אפשרי לחזות התפתחויות לטווח הארוך ולאיזה אירוע תהיה השפעה רבה יותר.
