צנרת גז נפט
צילום: אבי ברומברג

נשיא מצרים בהתייחסות ראשונה לעסקת הגז עם ישראל

הסכם היצוא של השותפויות עשוי להפוך את מצרים למעבר אנרגיה איזורי
גיא בן סימון | (9)

נשיא מצרים עבדל פאתח אל סיסי התייחס היום לראשונה לעסקת הגז הישראלית-מצרית כשאמר: השגנו את מטרתנו.

בתחילת השבוע שותפויות הגז הודיעו על שני הסכמים מחייבים לייצוא גז למצרים (GSPA), עם חברת דולפינוס המצרית (Dolphinus Holdings Limited), לאספקת גז טבעי ממאגרי לוויתן ותמר בהיקף כולל של כ-BCM 64 למשך 10 שנים בהיקף של כ-15 מיליארד דולר.

הסכם היצוא של השותפויות עשוי להפוך את מצרים למעבר אנרגיה איזורי. אחרי הדיווח של השותפויות מתחילת השבוע, שר האנרגיה הקפריסאי אמר כי גם מדינתו קרובה לחתימה על הסכם יצוא בשבועות הקרובים למצרים. למרות שמצרים כבר הצהירה כי היא תוכל לספק את הביקוש לגז בשוק המקומי בשנים הקרובות, נראה כי נשיא מצרים בונה על ייצוא הגז למדינות אחרות.

סיסי: "חלמתי על זה 4 שנים, שאנו נשמש מעבר אזורי לאנרגיה. כל הגז באזור יגיע אלינו - נשתמש בו לייצוא למדינות אחרות ו/או לשוק המקומי".

בכך למעשה נשיא מצרים גונב במעט את ההצגה לשר האנרגיה יובל שטייניץ שפיזר במהלך השנים האחרונות הבטחות כי ישראל תהיה מעצמת גז איזורית. ההתבטאות של אה סיסי הגיע בנוסף לדיווח לפיו גם קפריסין קרובה לחתום על הסכם יצוא גז עם מצרים, באמצעות המאגר החדש קליפסו והפיתוח המתקרב של אפרודיטה. קפריסין עשויה להפוך לאחת השחקניות המשמעותיות בשוק הגז הטבעי במזרח התיכון ובכך להפוך גם למתחרה של ישראל.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    טיט 21/02/2018 18:51
    הגב לתגובה זו
    חוזה שירעיד את הבורסה
  • 6.
    atuk19 21/02/2018 17:00
    הגב לתגובה זו
    אני זוכר שבעיסקת הקניה ממצרים - התקשורת המצרית בערבית לא דיברה ולא הזכירה. הסוף ידוע - מצרים הפרה את ההסכם. אני זוכר שלאחרונה היו פרסומים רבים במצרים שדיברו על "גז מקפריסין , מצרים ומזרח הים התיכון". בלי לרשום ישראל. אתמול היו פרסומים בתקשורת המצרית - אבל "אל אהרם" שופר המשטר-כלום לכן מאד חשוב לדעת. האם א-סיסי אמר או לא אמר "ישראל". קודם כל פוליטית - אבל הפוליטיקה במצרים משפיעה על יחסי הכלכלה. היום אין יחסים כלכליים עם מצרים. בתורכיה הפוליטיקה כמעט לא משפיעה - ויש יחסים מצויינים. לגבי הסיכויים. - אולי יהיה יצוא - אבל כנראה יפרו הסכם. הידיעה על הפיצוי למימן - הפכה אותי פחות החלטי. אם המצרים יפצו את חברת החשמל הישראלית - סבירות גבוהה לקיום ההסכם. אם לא אז נמוכה. אז אני לא נביא. לא יכול לחזות ב100%. אני כן יכול לומר בביטחון. יחסי הכלכלה עם תורכיה טובים פי 100 ממצרים. לכן אם חברה תורכית תחתום על הסכם דומה עם ליוויתן - הסיכוי לקיום מלא של ההסכם גדול מהסיכוי עם דולפין. אשמח גם אם יצטטו את הנאום של השיח' הבדואי בסיני שנשבע אמונים לדאעש. דעתו חשובה כמו א-סיסי.
  • 5.
    הכתום 21/02/2018 16:03
    הגב לתגובה זו
    חשובה ביותר מה שנותן גושפנקא לחוזה
  • 4.
    אלעד 21/02/2018 15:50
    הגב לתגובה זו
    לא לשכוח שהקידוחים בקפריסין גם של תשובה רציו ודלק יתחברו עם קפריסין ויבצעו ייצוא לאירופה
  • 3.
    צביקה 21/02/2018 15:23
    הגב לתגובה זו
    הם יקנו מאיתנו בזול וימכרו ביוקר הם הרוויחו מכול העניין
  • חשבתי שאתה שורטיסט :) (ל"ת)
    רוני 22/02/2018 00:09
    הגב לתגובה זו
  • מר מיסטר 21/02/2018 19:42
    הגב לתגובה זו
    צינור לאירופה יעלה 6 מיליארד דולר ולא בטוח שבכלל ניתן לבנות אותו. בנתיים במצרים יושבים מתקני הנזלת גז ללא שימוש כי אין להם מספיק גז לתפעל אותם. בסה״כ זוהי עסקה משתלמת לשני הצדדים.
  • 2.
    ערן 21/02/2018 15:21
    הגב לתגובה זו
    מניית העם אומנם ירדה קצת לאחרונה אבל עוד כמה חוזים מרעידי שוק כאלה היא תיהיה במקומות אחרים
  • 1.
    עוד עסקאות בדרך (ל"ת)
    אנונימי 21/02/2018 15:08
    הגב לתגובה זו
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף. 

הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.