נשיא מצרים בהתייחסות ראשונה לעסקת הגז עם ישראל
נשיא מצרים עבדל פאתח אל סיסי התייחס היום לראשונה לעסקת הגז הישראלית-מצרית כשאמר: השגנו את מטרתנו.
בתחילת השבוע שותפויות הגז הודיעו על שני הסכמים מחייבים לייצוא גז למצרים (GSPA), עם חברת דולפינוס המצרית (Dolphinus Holdings Limited), לאספקת גז טבעי ממאגרי לוויתן ותמר בהיקף כולל של כ-BCM 64 למשך 10 שנים בהיקף של כ-15 מיליארד דולר.
הסכם היצוא של השותפויות עשוי להפוך את מצרים למעבר אנרגיה איזורי. אחרי הדיווח של השותפויות מתחילת השבוע, שר האנרגיה הקפריסאי אמר כי גם מדינתו קרובה לחתימה על הסכם יצוא בשבועות הקרובים למצרים. למרות שמצרים כבר הצהירה כי היא תוכל לספק את הביקוש לגז בשוק המקומי בשנים הקרובות, נראה כי נשיא מצרים בונה על ייצוא הגז למדינות אחרות.
סיסי: "חלמתי על זה 4 שנים, שאנו נשמש מעבר אזורי לאנרגיה. כל הגז באזור יגיע אלינו - נשתמש בו לייצוא למדינות אחרות ו/או לשוק המקומי".
בכך למעשה נשיא מצרים גונב במעט את ההצגה לשר האנרגיה יובל שטייניץ שפיזר במהלך השנים האחרונות הבטחות כי ישראל תהיה מעצמת גז איזורית. ההתבטאות של אה סיסי הגיע בנוסף לדיווח לפיו גם קפריסין קרובה לחתום על הסכם יצוא גז עם מצרים, באמצעות המאגר החדש קליפסו והפיתוח המתקרב של אפרודיטה. קפריסין עשויה להפוך לאחת השחקניות המשמעותיות בשוק הגז הטבעי במזרח התיכון ובכך להפוך גם למתחרה של ישראל.
- 7.טיט 21/02/2018 18:51הגב לתגובה זוחוזה שירעיד את הבורסה
- 6.atuk19 21/02/2018 17:00הגב לתגובה זואני זוכר שבעיסקת הקניה ממצרים - התקשורת המצרית בערבית לא דיברה ולא הזכירה. הסוף ידוע - מצרים הפרה את ההסכם. אני זוכר שלאחרונה היו פרסומים רבים במצרים שדיברו על "גז מקפריסין , מצרים ומזרח הים התיכון". בלי לרשום ישראל. אתמול היו פרסומים בתקשורת המצרית - אבל "אל אהרם" שופר המשטר-כלום לכן מאד חשוב לדעת. האם א-סיסי אמר או לא אמר "ישראל". קודם כל פוליטית - אבל הפוליטיקה במצרים משפיעה על יחסי הכלכלה. היום אין יחסים כלכליים עם מצרים. בתורכיה הפוליטיקה כמעט לא משפיעה - ויש יחסים מצויינים. לגבי הסיכויים. - אולי יהיה יצוא - אבל כנראה יפרו הסכם. הידיעה על הפיצוי למימן - הפכה אותי פחות החלטי. אם המצרים יפצו את חברת החשמל הישראלית - סבירות גבוהה לקיום ההסכם. אם לא אז נמוכה. אז אני לא נביא. לא יכול לחזות ב100%. אני כן יכול לומר בביטחון. יחסי הכלכלה עם תורכיה טובים פי 100 ממצרים. לכן אם חברה תורכית תחתום על הסכם דומה עם ליוויתן - הסיכוי לקיום מלא של ההסכם גדול מהסיכוי עם דולפין. אשמח גם אם יצטטו את הנאום של השיח' הבדואי בסיני שנשבע אמונים לדאעש. דעתו חשובה כמו א-סיסי.
- 5.הכתום 21/02/2018 16:03הגב לתגובה זוחשובה ביותר מה שנותן גושפנקא לחוזה
- 4.אלעד 21/02/2018 15:50הגב לתגובה זולא לשכוח שהקידוחים בקפריסין גם של תשובה רציו ודלק יתחברו עם קפריסין ויבצעו ייצוא לאירופה
- 3.צביקה 21/02/2018 15:23הגב לתגובה זוהם יקנו מאיתנו בזול וימכרו ביוקר הם הרוויחו מכול העניין
- חשבתי שאתה שורטיסט :) (ל"ת)רוני 22/02/2018 00:09הגב לתגובה זו
- מר מיסטר 21/02/2018 19:42הגב לתגובה זוצינור לאירופה יעלה 6 מיליארד דולר ולא בטוח שבכלל ניתן לבנות אותו. בנתיים במצרים יושבים מתקני הנזלת גז ללא שימוש כי אין להם מספיק גז לתפעל אותם. בסה״כ זוהי עסקה משתלמת לשני הצדדים.
- 2.ערן 21/02/2018 15:21הגב לתגובה זומניית העם אומנם ירדה קצת לאחרונה אבל עוד כמה חוזים מרעידי שוק כאלה היא תיהיה במקומות אחרים
- 1.עוד עסקאות בדרך (ל"ת)אנונימי 21/02/2018 15:08הגב לתגובה זו
יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבושיכון ובינוי אנרגיה משקיעה כ-590 מיליון שקל בפרויקט סולארי לאגירה
שיכון ובינוי אנרגיה, באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה; הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים
שיכון ובינוי אנרגיה שוב אנרגיה 0.75% , באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה. הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים.
הפרויקט יכלול מתקן פוטו-וולטאי בהספק של 150 מגה-וואט, לצד מערכת אגירת אנרגיה בהספק של 460 מגה-וואט-שעה. ההקמה תתבצע במקביל לשטח פנוי שנותר בין הפאנלים התרמו-סולאריים הקיימים במתקן שהוקם על ידי נגב אנרגיה, חברת בת של שיכון ובינוי אנרגיה המחזיקה ב-50% מהזכויות בו. השילוב הזה מאפשר ניצול מיטבי של השטח הקיים, כולל תשתיות ומערכות ניהול חשמל, וממייעל את עלויות ההקמה והתפעול.ההסכם עם המדינה מבוסס על מודל Build Own Transfer (BOT), לפיו החברה תבנה, תפעיל ותעביר את הפרויקט לרשות המדינה בסיום תקופת הזיכיון בשנת 2043.
השקעה משמעותית בשוק האנרגיה הירוקה
שיכון ובינוי אנרגיה מעריכה כי עלות הקמת הפרויקט תעמוד על כ-573 עד 603 מיליון שקל, בממוצע 590 מיליון שקל. ההכנסות המשוערות מהפרויקט בהפעלתו המלאה, המתוכננת לשנת 2027, נעות בין 73 ל-93 מיליון שקל, כאשר הרווח התפעולי-תזרימי (EBITDA) צפוי לנוע בטווח 37-53 מיליון שקל.
הפרויקט ממחיש את ההתפתחות המואצת בתחום ייצור החשמל מהשמש בשילוב עם אגירת אנרגיה בישראל. מתקני אגירה משולבים הם עדיין בשלב התפתחות, אך הם צפויים להגדיל את יכולות הניהול והגמישות של מערכות החשמל, להפחית עומסים בשעות שיא ולהאיץ את המעבר למקורות אנרגיה מתחדשים.
- שו"ב אנרגיה מסכמת רבעון עם עלייה של 12% בהכנסות
- המלצת קנייה על שיכון ובינוי אנרגיה "אפסייד של 24%"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בישראל, השוק לאנרגיה סולארית נמצא בצמיחה מתמדת, עם התקדמות משמעותית בתחום האגירה. בשנים האחרונות, ממשלת ישראל קידמה מספר רפורמות להגברת השימוש באנרגיה מתחדשת, כולל הטבות מס והקלות ביורוקרטיות לפרויקטים סולאריים.
