סילבן שלום: "הגז מתמר יתרום 1%-2% לתל"ג ויחסוך מיליארד ש' בחודש"
משרד האנרגיה והמים ערך היום (ג') טקס חילופי שרים. השר הנכס סילבן שלום החליף את השר היוצא, ד"ר עוזי לנדאו. השר הנכנס, סילבן שלום ציין את היכרותו עם המשרד, כאשר שימש בעבר מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות ויו"ר דירקטוריון חברת החשמל.
"ישראל כיום היא המדינה המובילה בתחום התפלת המים. פיתוח משק המים הוא דבר מרכזי בעיני, כמו גם פיתוח משק האנרגיה כולו. אנו שואפים להביא את בשורת הגז הטבעי גם לפריפריה, מהלך אשר יוביל להקטנת עלויות הייצור ויסייע בפיתוח אזורים אלו. נמשיך ונקדם את האנרגיות המתחדשות, בתחום הסולארי והרוח".
"אני יודע שאנו נמצאים במשק שיש בו צורך בשינויים ורפורמות, ואני נחוש לפעול להפחתת יוקר המחייה לטובת כלל הציבור, מדובר בשיפור משמעותי ברמת החיים של כל אחד מאזרחי ישראל".
השר הדגיש כי "עם כניסת הגז הטבעי ממאגר תמר נשיג הישג משמעותי אשר יתבטא בתרומה אדירה לתל"ג על ידי גידול של בין אחוז לשניים וחיסכון של כמיליארד שקל בחודש. אנו הולכים לעידן חדש של עצמאות כלכלית, אך במקביל צריך לעשות מהלכים חשובים כך שלא נהיה תלויים בצינור גז טבעי אחד. בנוסף, נפעל להטמעת יתרונות הגז הטבעי בהפחתת זיהום האוויר ושיפור איכות הסביבה".
השר היוצא, ד"ר עוזי לנדאו: "למשרד האנרגיה והמים השפעה רבה על עתידה של מדינת ישראל. במהלך ארבע השנים האחרונות, קצרנו הישגים רבים: מנענו את בצורת החשמל שאיימה על המשק בקיץ 2012, קידמנו את יצרני החשמל הפרטיים וההישג הדרמטי - מאגר הגז הטבעי תמר צפוי להתחיל להזרים גז טבעי למדינת ישראל מוקדם מהצפוי. מדובר בחיסכון של מיליארדי שקלים והישג לכלכלת ישראל אשר ישפר את רמת החיים של כל אזרח בישראל וישפיע לחיוב על הסביבה".
מנכ"ל המשרד, מר שאול צמח ציין בפני השר הנכנס, סילבן שלום, את האתגרים העומדים בפניו: "אתה נכנס לתפקיד בתקופה מאתגרת במיוחד, קיימת חשיבות רבה לפעולות שייעשו על ידי המשרד והנהלתו, על מנת להפוך את משק האנרגיה למוטה גז טבעי כמשאב לאומי. מבחינת העצמאות האנרגטית של מדינת ישראל עשינו צעד חשוב, בטוחני כי תיקח את ההזדמנות הזאת ותוציא אותה לפועל עם יסודות בני קיימא. מדובר במשימה כבדה ואני בטוח שתצליח להנהיג את כולנו לדרך חדשה וטובה לטובת עם ישראל".
- 6.קורמורן 31/03/2013 11:51הגב לתגובה זוחברת החשמל ומקורות ישלמו פחות, הרבה פחות על דלק. השאלה היא מתי ההוצאות הפחותות הללו יתבטאו במחירי החשמל והמים. שאלה נוספת היא עד כמה התמלוגים לממשלת ישראל יתרמו לשיפור מערכות הבריאות, החינוך, התעסוקה והרווחה בישראל.
- 5.וודסייד 20/03/2013 19:24הגב לתגובה זוקשקשנים! מה אתם עשיתם בשביל מדינה. גרמתם לשנת דחיה בהגעת הגז למפעלים! לפי דברי סילבן שלום שווה 12 מיליארד דולר הפסד. (מה הוא יכול לתרום לעינין? נראה מה הוא יודע לקלקל) משרדי הממשלה רק יכולים להכשיל את חיבור הגז היבשתי ולחבל בייצוא, כסף להרים פרויקט לאומי בסדר גודל כזה הם לא מסוגלים לגייס, לפי ההתנהלות עד כה , כל המשקיעים הפוטנציאלים יברחו. לממשלה אין מושג מהו גובה החוב של חברת החשמל, טרם ניגלו כל הבורות. מזל שיש נובל אנרג'י והצרכן הישראלי שממן ויממן את הפשלות ואינו יוצא לרחובות להפגנה.
- 4.אורון 20/03/2013 08:08הגב לתגובה זוכי אז הגז היה זורם ב 2024 (אולי). תנו לנובל אנרגי לעשות את מה שהיא יודעת לעשות (אל תפריעו תזרזו ותממרצו אותם).
- 3.גילוי נאות תוך26 יום 19/03/2013 20:08הגב לתגובה זוישי תוך 60 יום. נותרו כאמור 26 ימים במקסימום! נקווה שהחברה תעמוד בהתחייבותה.
- והשנתי צריך להתפרסם עד סוף החודש ואולי נקבל הבהרה. (ל"ת)גם הדו"ח הרבעוני 20/03/2013 09:31הגב לתגובה זו
- 2.הגידול בתלג מותנה בהכנסות מיצוא גז! (ל"ת)מן הישוב 19/03/2013 16:37הגב לתגובה זו
- 1.ילה רציו תני גזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזז (ל"ת)בהצלחה לסילבן שלום 19/03/2013 16:03הגב לתגובה זו
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
