בני ברון
צילום: יחצ

בני ברון מנסה להשתלט על אינרום - הכדור אצל המוסדיים

בני ברון רוצה למנות 4 דירקטורים מתוך 8; הדירקטוריון מתנגד וגייס את ניר עוז ונירים שמחזיקים באינרום; מה יהיה בהמשך?
אביחי טדסה | (4)
נושאים בכתבה אינרום בני ברון

דירקטוריון אינרום לא מרוצה מכוונות ההשתלטות של בני ברון. ברון רכש כ-21.3% ממניות החברה שנסחרת בבורסה ללא גרעין שליטה והוא רוצה להחליף 4 דירקטורים מתוך 8. הדירקטוריון מתנגד.

   בני ברון - מנסה להשתלט על אינרום

ברון הוא אומנם לא "פנים מוכרות" בבורסה בת"א, אבל הוא איש עסקים מוכר באשקלון עם פעילות בנדל"ן ויבוא מלט, כשלאחרונה הוא רכש גם נתח גדול מחברת מהדרין הבורסאית (כ-20%). 

 

אינרום - חברה ללא גרעין שליטה

המאבק על השליטה באינרום שהיא חברה גדולה בתחום מוצרי הבנייה (מוצרי גמר לבנייה, צבעים, מערכות אינסטלציה, מותג איטונג ועוד) נובע מכך שמי שבעצם שולט בה היום הם מנהליה. אין לה גרעין שליטה ואל הפרצה הו נכנס בני ברון שהפך אחרי רכישת החזקה גדולה של המוסדיים לבעל המניות העיקרי.

ברון מבקש לחזק את שליטתו בחברה באמצעות מינוי ארבעה דירקטורים חדשים והרחבת הרכב הדירקטוריון. המועמדים המוצעים כוללים את ברון עצמו, את בתו, ספיר ברון, ושני דירקטורים בלתי תלויים מטעמו. המטרה המוצהרת של ברון היא להגדיל את הרווחיות ולבצע ייעול בפעילות החברה. מולו, עומד הדירקטוריון הנוכחי, בראשות ציון גינת, המנסה לשמר את מבנה הניהול הקיים. גינת והדירקטוריון מתנגדים לשינויים שמציע ברון ומגובים בתמיכת בעלי מניות נוספים כמו קיבוצי ניר עוז ונירים, המחזיקים ב-11.1% מהמניות. לטענתם, נדרשת יציבות ניהולית לקבוצה. האמת שזה לא נשמע הסבר, אלא יותר כמו תירוץ. 

 

הגופים המוסדיים יקבעו

המאבק על השליטה עתיד להגיע להכרעה באסיפת בעלי המניות הקרובה ב-14 בנובמבר. הדירקטוריון זקוק לתמיכת הגופים המוסדיים, אבל המוסדיים רואים בברון גורם שיכול להביא לשיפור עסקי. על פי רוב הדעות - חברה עם בעל שליטה לרוב מצליחה להרוויח יותר. רואים את מה שקרה בשופרסל שהיתה בידי הדירקטוריון וההנהלה והיתה לא יעילה וכשהאחים אמיר נכנסו לשליטה הם הצליחו להרוויח הרבה יותר. 

 

אינרום רווחית והיא יחסית יעילה ועדיין, יכול להיות שבעל שליטה יצליח לייצר רווחים גבוהים יותר. עם זאת, זה לא המקרה של שופרסל - אין כאן מצב של אבטלה סמויה גדולה והוצאות ענקיות לא נחוצות. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בני ברון רכש את החזקה באינרום לפני כחודש במחיר של 12.1 ש"ח למניה, תמורת 370 מיליון שקלים, בפרמיה של 5% המחיר בשוק. במכירה השתתפו גופים מוסדיים ובראשם אלטשולר שחם אשר מכר 9% מהחברה. רק בחודש ינואר אינרום גייסה כ-225 מיליון שקל בהקצאה פרטית לגופים מוסדיים מובילים. 

בעקבות העסקה זינקה המניה ב-8% לשווי של 1.8 מיליארד שקל. מאז היא המשיכה לעלות כששוויה כעת 1.95 מיליארד שקל. קצב הרווחים של החברה עומד על 90-100 מיליון שקל, ירידה לעומת רווח של כ-190 מיליון שקל בשנת 2023 בגלל המלחמה. 

 

אינרום מתמחה במגוון פתרונות בנייה ואספקת חומרי גלם לבניה: בלוקים, לוחות הנדסת תבניות ליציקת בטון ומוצרי בטון לתשתיות תת קרקע - באמצעות המותג איטונג. צבעים באמצעות המותג נירלט, מוצרי גמר לבניה ומוצרי אינסטלציה. במאי השנה השלימה הקבוצה את רכישת השליטה (55%) באלומלייט, שמוזגה לתוך איטונג. אלומלייט חברה בתחום פתרונות הנדסת תבניות ליציקות בטון בבנייה, והרכישה שלה היא חלק ממימוש התוכנית האסטרטגית לחיזוק הנוכחות של אינרום בענפי הבנייה, המושפעים בשנה האחרונה, ויושפעו בשנים הבאות מהמלחמה וצורך בשיקום ובבניית היישובים שנהרסו בעוטף עזה ובצפון.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יובל 27/10/2024 11:25
    הגב לתגובה זו
    מאיפה הבאתם את זה? בארה"ב כמעט כל החברות נסחרות ללא שליטה. ומרוויחות יפה מאד. אין קשר לשליטה. ראו גם מקרה הפניקס בבורסה כאן
  • 3.
    ממש לא יעילים. יהיה מהפך בביצועים 27/10/2024 11:21
    הגב לתגובה זו
    ממש לא יעילים. יהיה מהפך בביצועים
  • 2.
    ממש לא יעילים. יהיה מהפך בביצועים 27/10/2024 11:21
    הגב לתגובה זו
    ממש לא יעילים. יהיה מהפך בביצועים
  • 1.
    אנונימי 27/10/2024 10:02
    הגב לתגובה זו
    יש המון בזבוז וכספים הולכים ללא בקרה רק שליטה של איש עסקים יביא מזור לבזבוז
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זוז פאוור קופצת 19%, בונוס מוסיפה 9%; מדדי ת"א בירוק

המדדים בת"א נסחרים בעליות בהובלת הסקטורים הרגישים לריבית - נדל"ן ואנרגיה מתחדשת, שבולטים היום לחיוב; נתוני המאקרו מחזקים את האפשרות להורדת ריבית בפגישה הבאה של בנק ישראל

מערכת ביזפורטל |

עליות של עד 1% בבורסה ברקע חדשות משמעותיות: שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, אמר הבוקר כי ארצות הברית וסין הגיעו למסגרת מוסכמת לקראת הסכם סחר, שתידון ותקבל חותמת רשמית רק במפגש הקרוב בין הנשיא דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג’ינפינג. בבסיס ההבנות עומדים נושאים רגישים כמו ייצוא טכנולוגיה, סחר במתכות ומינרליים נדירים, פנטניל, ורכישות חקלאיות, תחומים שהיו בלב המחלוקת בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. לפי בסנט, השיחות היו “בנויות, רחבות היקף ומוצלחות במיוחד”, מה שמעיד על רצון הדדי להתקרבות אחרי תקופה ארוכה של מתיחות.

עם זאת חשוב לסייג כי גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין ולבסוף כל מה שהסכימו עליו הצדדים הוא דחייה של הדד ליין. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת השחקניות בתחום, גם החברות הישראליות. הרחבה: שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי  


קריאה חשובה - אג"ח ממשלתיות ארוכות נחשבות בעיני משקיעים רבים כאפיק סולידי לטווח ארוך, אך גם בהן יש מקום להבחנה חדה בין סוגי החשיפה והסיכונים. כיום התשואה באג"ח הממשלתיות השקלי הארוך עומדת על כ-4.4% לשנה, לעומת כ-1.9% באג"ח הצמודות למדד, פער שמשקף ציפיות אינפלציה ממוצעת של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. כלומר, השוק מעריך שבממוצע המדד יעלה בקצב זהה כמעט ליעד של בנק ישראל. במה שווה להשקיע אם בכלל? זה תלוי בסוג המשקיע, פיזור הסיכונים, והערכות לגבי העתיד.  מי שמחפש אסטרטגיה מתוחכמת יותר יכול לשקול פוזיציה של לונג באג"ח שקליות ושורט על אג"ח צמודות, כדי ליהנות מהפער שבין התשואות, כל עוד האינפלציה בפועל נמוכה מהציפיות הגלומות. בסופו של דבר, השקעה באג"ח ארוכות מתאימה בעיקר למשקיעים סבלניים, שמבקשים לנעול תשואה נומינלית גבוהה יחסית לאורך זמן, ומבינים שגם השקעה סולידית לא תמיד חסרת סיכון. להרחבה - השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?



חזרה לשוק המקומי אך עדיין בהקשר של טראמפ, עם הדרישה האחרונה שלו מחמאס, לפיה על ארגון הטרור להחזיר בתוך 48 שעות את גופות החטופים המתים או “יגיעו פעולות מצד מדינות המעורבות”, נפתח פתח למכשול אפשרי בכל תהליך התקדמות הזה. הדרישה הזו מצביעה על מתיחות במחויבות של חמאס לשלב הבא, וגם אם יש מעט התקדמות, ההתעקשות מעלה סימני שאלה בנוגע לנכונותה להיכנס להסכם רחב יותר. במילים אחרות, אי הוודאות עדיין שוררת בהקשר של הגזרה הדרומית. ובאותו נושא, גם הגזרה הצפונית לא רגועה כאשר בסוף השבוע עלו דיווחים על תקיפות בלבנון.


אחד הנעלמים במשוואה של המשקיעים הוא האם הריבית תרד בהחלטה הקרובה. בעוד שמרבית הנתונים תומכים בהורדת ריבית כבר בנובמבר, נכון להיום עדיין יש אי וודאות סביב המלחמה. מה שכן, עבור הישראלים המלחמה בעזה לא השפיעה יותר מדי על הרגלי הצריכה של הישראליים, ולכן בעת היציאה מהמלחמה לא נראה שיש גל ביקושים שמגיע אחריה. על פי הסקירה השבועית של לידר, נתוני כרטיסי האשראי לא מראים עלייה חדה בצריכה, מכירות הדירות נותרו ברמה נמוכה, והתחזיות לצמיחה ממשיכות להיות מתונות, סביב 3.8% בלבד לשנת 2026. בלידר מציינים כי כוח הקנייה של הציבור נפגע מהעלאות המע"מ והקפאת השכר, ולכן גם אם יופיע גל ביקוש, הוא צפוי להתמקד בעיקר בתיירות לחו"ל ולא בצריכה מקומית. בהיעדר אינפלציית ביקושים מובהקת, הסביבה המאקרו כלכלית תומכת בהמשך הורדות ריבית בחודשים הקרובים.