וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.

תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

• אנבידיה וטסלה עולות כ-1.3%, סטרטג'י עולה בעקבות הביטקוין - המניות הבולטות בוול סטריט
• וול סטריט פותחת שבוע מקוצר - מה האנליסטים צופים והאם ראלי סנטה בפתח?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים. על רקע הדרישה של בצלאל סמוטריץ להטיל מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים, הטענה המרכזית של המבקרים היא שהבעיה עמוקה יותר ממס נקודתי: קשרים הדוקים בין הפיקוח על הבנקים לבנקים עצמם, כולל “דלת מסתובבת” של בכירים שעוברים לתפקידים מתגמלים במערכת הבנקאית, יוצרים ניגודי עניינים שפוגעים ביכולת להגן על הציבור. בשיחה שקיימנו לפני כחודש עם נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, הוא הדגיש שהפתרון צריך להגיע דרך תחרות ולא דרך מהלך פוליטי של העלאת מס, שלדבריו עלול לפגוע באמון; מנגד, הטיעון הוא שאם התחרות לא שינתה את התמונה לאורך שנים, אפשר היה לקדם צעדים ישירים יותר לטובת הלקוחות, כמו העלאת הריבית על העו״ש. בתוך זה נטען גם שמדובר במערכת ריכוזית ומוגנת במיוחד, שנהנית לא רק מהרגולציה אלא גם מתמיכה עקיפה של לוביסטים, “מומחים מטעם” וחלק מהתקשורת, מה שמקשה עוד יותר על שינוי אמיתי בשטח.

אל על אל על -3.27%   יורדת. רשות התחרות צפויה להטיל על אל על עיצומים של עשרות מיליוני שקל, בעקבות בדיקה שבחנה את התנהלות החברה מאז 7 באוקטובר וקבעה לכאורה כי גבתה מחירים מופרזים ובלתי הוגנים בתקופת המלחמה. הבדיקה נערכה על רקע יציאתן של חברות תעופה זרות מישראל, מצב שהפך את אל על לשחקן דומיננטי כמעט יחיד והוביל לזינוק חד בהכנסות וברווחים, עם עלייה של 37% בהכנסות ב-2024 וצמיחה של כמעט פי חמישה ברווח הנקי. הבדיקה הזאת מחזקת גם את הטענה שאלעל לצד חברות התעופה הישראליות ישראייר גרופ 0.28%   ניצלו לכאורה את המחסור בטיסות כדי למקסם רווחים.

גילת טלקום גילת טלקום -0.33%   מודיעה על הסכם חדש לאספקת שירותי תקשורת לוויינית ללקוח ישראלי, בהיקף של כ-3.7 מיליון שקל, והפעילות צפויה להתחיל בינואר הקרוב. ההתקשרות הזאת מצטרפת להזמנה קודמת שעליה דיווחה החברה, בעקבות זכייה במכרז בהיקף מצטבר של כ-6.5 מיליון שקל שצפוי להתפרס על פני 3 שנים.

רפק אנרגיות מתחדשות, חברה בת של קבוצת רפק 11.45%  , מתקרבת להנפקה בתל אביב לפי שווי של כ-600-650 מיליון שקל. מרכז הסיפור הוא פעילות סינרג’י שנרכשה בתחילת השנה ב-30 מיליון שקל, עם תמורה עתידית אפשרית של עד 230 מיליון שקל, כשהשאלה בשוק היא איך עסקה בסדר גודל כזה מתורגמת לשווי הנפקה גבוה, ובקרב מוסדיים יש תחושה שהתג מחיר אגרסיבי. הבסיס לשווי הוא “תיק האנרגיה” שנבנה סביב סינרג’י: צבר פרויקטים של כ-600 מגה-ואט ייצור וכ-1,900 מגה-ואט שעה אגירה בשלבי התקדמות שונים, שאמור לתמוך בסיפור הצמיחה של החברה - קבוצת רפק רוצה להנפיק את 'רפק אנרגיות מתחדשות'; מה השווי הצפוי?

• אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
• ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

שער הדולר דולר שקל רציף יורד ל-3.18 שקלים, שפל של כמעט 4 שנים.