ערן בן שושן
צילום: ערן בן שושן
שוק האג"ח

האם אגרות החוב של דסק"ש אטרקטיביות?

דסק"ש עשויה ליהנות מהעלאת דירוג בטווח הקרוב בעיקר לאור המימוש בשופרסל והירידה ב-LTV; איך זה ישפיע, אם בכלל, על סדרות האג"ח של החברה?
ערן בן שושן | (14)
נושאים בכתבה אדוארדו אלשטיין

אילו חברות עשויות ליהנות מהעלאת דירוג אשראי דווקא בתקופה זו? מסתבר שיש כמה כאלו, לרבות  דסק"ש, אלעד קנדה ובי קומיוניקיישנס. אלו דוגמאות לחברות שלמרות המצב הכלכלי עשויות ליהנות מהעלאת דירוג אשראי בתקופה הקרובה. השוק כבר יודע ומתמחר אותן בהתאם. וחברות הדירוג? ממתינות עוד קצת כדי להיות בטוחות. הפעם נתחיל עם דסק"ש, בימים הקרובים ננתח את שאר החברות. 

 

דסק"ש - האם תהיה העלאת דירוג?

נתחיל מחברה המורכבת מכולן, חברת דסק"ש שבבעלות אדוארדו אדלשטיין שב-7 לאפריל השנה זכתה להורדת דירוג האשראי ע"י חברת הדירוג מעלות ל-BBB- עם אופק שלילי. חברת דסק"ש סבלה באפריל מעליה במינוף הפיננסי שנבע מירידה חדה בשווי חברות הבנות שלה. השחיקה בשווי הנכסים באה לידי ביטוי בעליה בשיעור ה-LTV לכ-84%. תחזית הדירוג השלילית נבעה גם מהחשש להמשך השחיקה בתיק הנכסים עד לרמה בה שווי ההתחייבויות עלול להיות גבוה משווי הנכסים. כמקובל, פירטה חברת הדירוג מעלות כי היא תשקול לעלות את דירוג האשראי של החברה, אם תהיה ירידה דרמטית בשיעור ה LTV .

וכך היה. מאז אפריל השווקים התאוששו וחל שיפור בפעילות העסקית בחלק מהחברות הבנות של דיסקונט השקעות, החברה ביצעה מספר מהלכים פיננסיים ובראשם מכירת מלוא החזקתה במניות חברת שופרסל בתמורה ל-1.5 מליארד שקל שזרמו לקופת החברה.

נכון לכתיבת שורות אלו, מחזיקה דסק"ש בארבע החזקות מהותיות: כ-74% ממניות חברת הנדל"ן נכסים ובניין בשווי של כ-1.2 מיליארד שקל, 46% ממניות חברת התקשורת סלקום בשווי של כ-900 מיליון שקל, 44% ממניות חברת החקלאות מהדרין בשווי של כ-180 מיליון שקל ו-61% ממניות חברת ההשקעות בטכנולוגיה אלרון בשווי של כ-200 מיליון שקל. דסק"ש מחזיקה גם בכ 68% ממניות בית ההשקעות אפסילון ובעוד מספר חברות וקרנות בשווי מאזני כולל של כ-100 מיליון שקל. בקופת החברה אמורים להיות היום, אחרי מכירת מניות שופרסל, כ 2.2 מליארד שקל.

החוב הפיננסי של החברה עומד על כ-3.7 מילארד שקל ומכאן כי החוב הפיננסי נטו של החברה עומד על כ-1.5 מליארד שקל מול שווי נכסים סחיר של 2.5 מליארד שקל (ללא תמחור פרמיית שליטה).

מינוף החברה ירד משמעותית בחודשים האחרונים ועומד היום על יחס חוב לנכסים LTV של 0.6. חשוב לזכור, כי שווי מניות השליטה של נכסים ובנין, סלקום, מהדרין ואלרון עשוי להיות גבוה יותר מהשווי הסחיר של מניות אלו בבורסה, אם יימכרו לבעל שליטה אחר.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

בפעם האחרונה בו יחס ה-LTV בדסק"ש עמד על 0.6 אשררה חברת מעלות את דירוג האשראי על +BBB  עם תחזית יציבה באוגוסט 2018 (לעומת BBB- היום, פער של 2 נוטצ'ים). חשוב לשים לב כי העלאת דירוג (אם תתבצע) והירידה ב-LTV, עשויה להוריד את שיעור הריבית המשולמת בסדרה י' בכ-1%.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    מוטי 09/08/2020 07:10
    הגב לתגובה זו
    לפי דוחות החברה השווי של כל מניה 12₪ וזה הערכה נמוכה מהאמת אלשטיין מחזיק 85% מהמניות והצפי שירכוש מניות עד שימחק אותה בהצעת רכש של 14-18 שח
  • 9.
    יריב 08/08/2020 17:01
    הגב לתגובה זו
    ךפחות נהנים מהדיבידנד האפשרי וזה עדיף על אג"ח
  • 8.
    אנליסט 08/08/2020 08:06
    הגב לתגובה זו
    תחזית הדירוג השלילית נובעת מחשש לעלייה במינוף מעבר לתרחיש הבסיס שלנו ולשינוי תמונת הנזילות לאור היעדר מדיניות פיננסית מוצהרת. כל זאת, בהינתן הריכוזיות הגבוהה של תיק הנכסים והמצב הפיננסי המאתגר של החברה האם והחברה האחות. כמו כן, תחזית הדירוג השלילית מושפעת מהערכתנו כי תיתכן הרעה נוספת בפרופיל העסקי של החברה, בין היתר כתוצאה משחיקה אפשרית נוספת באיכות האשראי הממוצעת של תיק ההשקעות, אשר עשויה להוביל לירידה נוספת בהיקף הדיבידנדים שמתקבלים ולשחיקה נוספת ביחס הכיסוי מעבר לתרחיש שלנו.
  • 7.
    אבנר 07/08/2020 22:44
    הגב לתגובה זו
    תודה על הכתבה המקצועית
  • 6.
    Vbv 06/08/2020 17:41
    הגב לתגובה זו
    המניה נסחרת בשליש מההון העצמי לא יקח הרבה זמן עד שאלשטיין ימחק את דסקש....אבל עד אז הוא יוציא למשקעים את הנשמה
  • 5.
    כל ארגון שבראשו יעמוד דוס, יהיה כשלון !!! (ל"ת)
    אריק50 06/08/2020 12:24
    הגב לתגובה זו
  • חבל שלא שמו אותך במקום (ל"ת)
    שי 06/08/2020 14:12
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    nav 06/08/2020 12:13
    הגב לתגובה זו
    אלשטיין מגדיל את אחזקותו בדסק"ש כנראה חלוקת דיבידנד בדרך ומחיקה מהמסחר.
  • 3.
    אמזלג 06/08/2020 11:50
    הגב לתגובה זו
    לאידיבי? האם התחשב בעוד כמה שגעונות שלו? האם אפשר לצפות או לתמחר את המהלך הבא של השחקן הלא ממש רציונלי הזה? השקעה נחמדה ולא יותר. החיים הם מעבר לאקסל...
  • חלומות באספמיא 06/08/2020 14:20
    הגב לתגובה זו
    אם תסמוך עליו - לא תגיע רחוק...!!!
  • יש,לו יתרות ראויים לחלוקה? (ל"ת)
    שי 06/08/2020 14:13
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רוברט 06/08/2020 11:37
    הגב לתגובה זו
    מציאה, המערכת חייבת לקנות ובכמויות !
  • נא להבין.... 06/08/2020 14:24
    הגב לתגובה זו
    זה נכון - אבל הבולם - ממשיך לבלום והמדרדר ממשיך לדרדר - והרשות לניירות ערך לא פועלת משום מה נגד זה
  • 1.
    אנליסט אגרות חוב 06/08/2020 11:11
    הגב לתגובה זו
    דעתי האישית.
ניתוח טכני
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
ניתוח טכני

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

זיו סגל |
נושאים בכתבה ניתוח טכני


באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה  S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר. 

את ההזדמנות שנוצרה ממחיש הגרף של הראסל 2000 שמיוצג כאן על ידי קרן הסל IWM. אחרי קפיצת הקורנה היא תקנה תיקון מתאים של 50% ואז טיפסה בהדרגה אל השיא ופרצה אותו. מכאן אמור להתפתח מומנום של מגמת עליה. על גרף העוצמה ההשוואתית אפשר לראות את חולשתה המתמשכת מול ה – S&P500 וכעת השאלה האם מערכת יחסים זו אכן משתנה. זהו אינדיקטור שנצטרך לעקוב אחריו.


מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל  IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.