אלון חכם, משנה למנכ"ל, קבוצת דנאל
צילום: יח"צ
ראיון

דנאל עלתה פי 3 ב-3 שנים; האם זה יימשך? - "אנחנו במצב הטוב ביותר מאז ומעולם; נהיה שחקנים משמעותיים גם בתחום הרפואה"

דנאל, השחקנית הגדולה ביותר בתחום הסיעוד בארץ, מהגדולות בהשמת כוח אדם ובטיפול באוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים, נכנסת לתחום הרפואה - הצמיחה צפויה להימשך - ראיון עם אלון חכם, המשנה למנכ"ל וסמנכ"ל הכספים 
ארז ליבנה | (8)

זינוק של 18% בשבוע, בהמשך לקפיצה של 80% בשנה, שמשלימים עלייה של פי 3 ב-3 שנים - אלו הביצועים של מניית דנאל 0.51% . ביצועים שנתמכים בתוצאות כספיות - ההכנסות והרווחים עולים, קצב הרווחים השנתי צפוי בקרוב לעלות על 100 מיליון שקל כשהחברה נסחרת בשווי של 1.6 מיליארד שקל - מכפיל רווח של 16 לחברה צומחת. לא רע, אבל כמובן שהחברה צריכה להראות שהיא יכולה להמשיך לצמוח. אז מי זאת דנאל? (יש בה תחומים שלא בטוח שהכרתם); מה ההנהלה מצפה לשנים הבאות? (כניסה והרחבה לתחומים חדשים) - ראיון עם אלון חכם, משנה למנכ"ל וסמנכ"ל הכספים של החברה. 

אתחיל בכך שהדוחות הטובים של דנאל 0.51%  הם לא עניין חד פעמי. רובנו אמנם מכירים אותה בתור חברת השמה. והיא אכן כזו. אבל לחברה יש עוד רגליים. שלוש ליתר דיוק.

 

הראשונה זה תחום הסיעוד, שבו היא החברה הגדולה בארץ בתחום הסיעוד לקשישים. הרגל השנייה מגזר החינוך, הדיור והתעסוקה לאנשים עם מוגבלויות והשלישית והחדשה ביותר, אך כזו עם פוטנציאל צמיחה משמעותי, הוא תחום שירותי הרפואה.

 

היתרון בשתי הרגליים הגדולות יותר, זה שהן ממומנות לגמרי מתקציבים ממשלתיים של הביטוח הלאומי, משרד הרווחה ומשרד הבריאות. כלומר ההכנסה היא קבועה ולרוב גם תמיד בגרף עולה. היתרון ברפואה הוא שיש צורך עצום בשירותים, שלא עומדת בקצב גידול האוכלוסייה.

 

בלי קשר לכל אלה – ואולי עם קשר ישיר – הרווח הנקי של החברה ברבעון האחרון צמח ל-23 מיליון שקלים, כלומר אנחנו מדברים על רווחים של למעלה מ-90 מיליון שקל בשנה., ומדובר בגידול ברווחים כך שאוטוטו הקצב יעלה על 100 מיליון שקל.

 

אז כדי לוודא שלא פספסתי כלום, ראיינתי את אלון חכם, סמנכ"ל הכספים והמשנה למנכ"ל, שעובד בקבוצת דנאל כבר 23 שנה, כדי להבין יותר לעומק את ההווה ואת העתיד של החברה.

 

אלון, איך אתה מסבר את הגידול המשמעותי של הרבעון האחרון?

"זה לא קרה ביום אחד. זה תהליך מאוד ארוך שעשינו. בתחום הסיעוד, התחום הגדול ביותר מבחינת ההכנסות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, וזה נובע בעיקר משינוי חוק הסיעוד ב-1 לנובמבר 2018.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"השינוי ייתר קבוצה מסוימת שהפסיקה לקבל שירות, מצד שני לקבוצה השנייה הגדילו את השעות של העובדים, כך שאני מקבל יותר כסף מביטוח לאומי עבור כל אדם המוגדר סיעודי. אני מקבל יותר כסף עבור אותה האופרציה, אז אני פשוט מכניס יותר. מה שזה אומר ששיעורי הרווח שלי בתחום גדלו מאוד".

 

איך זה בא לידי ביטוי מבחינת המספרים?

"מדובר בגידול של 10% בביטוח לאומי, כשהגידול השנתי הממוצע עומד על 2%-2.5% בשנה. זו הייתה שנה מאוד מיוחדת. צריך לזכור שזה לא יחזור, בגלל שזו שנה ראשונה לרפורמה, אבל בשנה נתחיל כבר מ-22 אלף מטופלים ביחס ל-20 אלף הקיימים כיום. כלומר נתחיל את השנה הבאה עם אלפיים מטופלים יותר.

"בסך הכול, אנחנו גדלים ב-1% מעל השוק, כלומר נגדל בתחום הסיעוד ב-3.5%. אז אם לוקחים את הדלתאות, אנחנו חזקים ביחס לכוחנו בשוק ב-30%".

 

האם אתם מתכננים לבצע רכישות בתחום הסיעוד?

"לא. אין שום סיבה. יש נוהל חדש שאמור לצאת בקרוב שיכול לטרוף את הקלפים עבור כולם. יכול להיות שהוא יקטין את הרווח, יכול להיות שהוא יצמצם את כמות חברות הסיעוד, מה שמאוד יפעל לטובתנו.

 

"כלומר אנחנו כיום נמצאים בפער של 11.5% מהשוק ואני לא רואה בשום קונסטלציה איך אנחנו יורדים מזה. להפך, או שאני אגדיל את כוחי, או שאני אשמור על היחס הקיים. בכל מקרה אנחנו לא רואים ירידה".

 

בוא נדבר על תחום האנשים עם צרכים מיוחדים

"זה תחום מאוד חשוב. יש לנו גם חברת בת שלנו וגם את בית אקשטיין, כרגע אנחנו משלימים את הסינרגיה ביניהן כששיעורי הרווחיות הולכים וגדלים. אנחנו מלמדים את החבר'ה של בית אקשטיין איך להיות יעילים יותר ובקרוב נראה את זה גם בדוחות.

 

הייתה ירידה במחצית הראשונה, מה קרה?

"נכון. בתחום החינוך הייתה לנו ירידה חדה, שהביאה אותנו להפסד במחצית הראשונה בתחום. אבל מיולי הכול השתנה. כי יולי-אוגוסט אלה חודשים שאני מקבל את אותו הכסף אבל ההוצאות שלי ירדו משמעותית.

 

"בלי קשר, מספטמבר נכנס אופק חדש, שזו תוכנית לימודית שנותנת עוד 20% שעות ממוצע למורה בחודש. זה גם הגדיל לי את הרווחים. כי כוח האדם נשאר זהה, אני פושט מקבל יותר כסף פר עובד. בגלל זה אני רואה עלייה משמעותית בהכנסות בתחום החינוך".

 

במה שונה תחום משאבי האנוש מהתחומים האחרים?

"משאבי אנוש וניהול פרויקטים, שונה לגמרי מהמגזרים האחרים. הוא פחות עובד עם הממשלה. הצרכים המיוחדים זה משרד החינוך והרווחה זה 100% מההכנסות. בסיעוד זה ביטוח לאומי ומשרד הרווחה, קרן ניצולי שואה וקופות החולים. הכול קשור לממשלה בצורה או אחרת.

 

"במשאבי האנוש, 60% מההכנסות הם מהשוק הפרטי וזה מהווה 30% מהרווח. כלומר אנחנו לא תלויים ברגולציה ממשלתית".

 

למרות שכן יש לכם פרויקטים ממשלתיים

"יש לי פרויקטים עם הצבא, הרכבת ומשרד הרווחה. צריך לזכור שגם כשמדברים על רפורמות, אין קיצוץ בשעות או בתקציבים. להפך, הפרויקטים האלה מגנים עליי".

 

איך בדיוק?

"עד לפני 3 שנים הסיכון הגדול שהיה לנו מצב המשק. אם יש אבטלה גבוהה חסר עובדים או נכנסים למיתון, או משהו שמשפיע עלינו על שוק העבודה. ברגע שיש לי את הפרויקטים האלה אני חסין גם מזה.

 

"אנחנו בדרך כלל צופים את המיתון בין חצי שנה לשנה לפני שזה קורה. אנחנו לא רואים את זה כרגע. יש את הורדת הריבית העולמית, האבטלה שעלתה ל-4.1% ירדה ל-3.4%. בסוף התוצר יורד, אבל לפני זה מפטרים עובדים וסוגרים פרויקטים מקצצים בתקציבים, כרגע אנחנו לא רואים את זה.

 

"העובדה היא שתחום משאבי האנוש צומח אצלנו בגדול. ב-2014 התחום הרוויח 9.6 מיליון שקל, בתשעת החודשים האחרונים הרווחנו 31 מיליון שקל רק ממשאבי האנוש. שוק העבודה וכנגזרת מכך גם כל השוק עצמו, לא מראה על מיתון באופק. כרגע המגמה היא הפוכה, יש מגמה של צמיחה".

 

"צריך גם להבין שבתחום הזה ההכנסות זה לא חזות הכול. כי אולי לא מדובר בהכנסות גדולות אבל שולי הרווח גדולים. אנחנו צמחנו בהכנסות השנה ב-8% וברווח ב-17% כך שאין קורלציה בין ההכנסות לבין הרווח. זה בגלל הפרויקטים. ברבעון האחרון צמחנו ב-10% בהכנסות ו-24% ברווח. הקורלציה היא יותר מכפול".

 

ועכשיו נכנסתם לתחום שירותי הרפואה בבריאות העיניים, למה בעצם?

"נכון, אין כאן סינרגיה לתחומים האחרים שלי בכלל. הרפואה מקטינה לי את החשיפה לסיכון. וכלל אנחנו רואים בזה את כרטיס הכניסה שלנו לתחום הרפואה. אנחנו מקווים שזה יעניק לנו גיבוי אם תהיה ירידה באחת החטיבות האחרות.

 

"אנחנו מאמינים שתחום הרפואה זה עולם שיזדקקו לו יותר ויותר, כי האוכלוסייה מתבגרת והרפואה הציבורית לא גדלה בהתאמה לאוכלוסיה ולכן אין ברירה. גם בתי החולים והמרפאות יצטרכו את הסיוע של הרפואה הפרטית ושם אנחנו נמצאים.

 

איך אתם מצפים שהתחום הזה יתפתח ב-3 השנים הקרובות?

"אנחנו מקווים להפוך למובילי שוק עוד 3-4 שנים. התוכנית היא שנרכוש עוד חברות ונייצר שירותים, יש לנו המון רעיונות איך להתפתח בתחום. אני מעוניין שהרפואה בטווח הקרוב תצמח ל-15% מההכנסות".

 

ואיפה אתה רואה את החברה בעוד 3 שנים?

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אורי 26/11/2019 15:01
    הגב לתגובה זו
    אני משקיע קבוע בדנאל , החברה תמשיך לצמוח ותניב למשקיעים רווחים נאים ,החברה גם מחלקת דיוודנד שמן , בישראל רמת החיים בעלייה ולכן גם כמות המבוגרים גדלה , והם צריכים שרותי סיעוד
  • 7.
    מי 26/11/2019 13:26
    הגב לתגובה זו
    כשהחברה בשיא הוא בעיני תמים ועושה שירות דוב לקוראיו!מה רצית שהמנכ"ל יגיד?דברי עינת!,
  • 6.
    אורי 26/11/2019 13:12
    הגב לתגובה זו
    דנאל חברה מצוינת , המנייה תמשיך לעלות . האוכלוסיה של הקשישים בארץ עולה בגלל עלייה ברמת החיים וזה מצוין לדנאל , אני משקיע קבוע ומקבל גם דיוודנד שמן , בקיצור מנייה מומלצת
  • 5.
    אורי 26/11/2019 10:34
    הגב לתגובה זו
    כמשקיע בדנאל , לטווח ארוך לדעתי חברה מצוינת בצמיחה ועם הנהלה טובה , אני בהחלט ממליץ
  • 4.
    אנונימי 26/11/2019 10:26
    הגב לתגובה זו
    לעובדים שלהם קרוב לשכר מינימום אחרי שהעובדים קורעים את עצמם בושה
  • 3.
    שוק עבדים ? 26/11/2019 08:45
    הגב לתגובה זו
    חבל
  • 2.
    ליאור 26/11/2019 08:35
    הגב לתגובה זו
    שאפו לחברה מובילה עם חזון.
  • 1.
    שווה לברור מילים 26/11/2019 08:07
    הגב לתגובה זו
    התחום הזה, כמו רבים מהקשישים שמסתייעים בו היה עובר מהעולם אלמלא השמרנות הדתית של החברה הישראלית.
חנן פרידמן צילום אורן דאיחנן פרידמן צילום אורן דאי

ציון דרך לבורסה הישראלית: בנק לאומי הגיע ל-100 מיליארד שקל

במחזור של יותר ב-200 מיליון שקל השווי של לאומי עוקף את ה-100 מיליארד שקל, החברה הראשונה שעושה זאת בבורסת תל אביב

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה לאומי

מניית בנק לאומי לאומי 2.27%  מציינת ציון דרך היסטורי בשוק המקומי - שווי שוק של 100 מיליארד שקל. נכון לכתיבת השורות השווי עקף את ה-100 מיליארד שקל רף סמלי שמציב את לאומי ראשון ברשימה של חברות שמגיעות לשווי השוק המשמעותי. זה רגע שממסגר לא רק את התקופה האחרונה שהייתה חיובית במיוחד לבנקים, אלא גם את שינוי התפיסה כלפי מערכת הבנקאות הישראלית כשכבת היציבות של השוק המקומי.

המניה רשמה שנתיים פנומנליות. חרף המלחמה, מניית לאומי עלתה ביותר מ-160% בשתיים האחרונות ובכ-57% מתחילת השנה. ברקע העליות, מכפיל ההון קפץ לכ-1.5, גבוה משמעותית מהמכפיל ההיסטורי שנע סביב 0.7-0.8. עם זאת, השורה הפיננסית תומכת בשווי. ב-2024 רשם לאומי רווח נקי של 9.8 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 16.9%, והציב יעד לרווח נקי של 9-11 מיליארד שקל בשנים 2025-2026 עם תשואה להון של 15-16% בשנה, לצד חלוקת הון משמעותית לבעלי המניות.

גם בדוחות האחרונים נראית המשמעת התפעולית שמחזיקה את התזה. ברבעון השני דיווח לאומי על תשואה להון של 15.9% ויחס יעילות של 27%, וחילק לבעלי המניות 50% מהרווח, אחרי שבנק ישראל אישר לבנקים להגדיל את החלוקה הודות ליציבות שהראתה המערכת גם בתקופות אי הוודאות של המלחמה.

מול החברות האחרות, ההבדל ניכר בשווי השוק. בנק הפועלים נסחר בשווי של כ-88 מיליארד שקל, גם הוא לאחר ראלי חד בבנקים. מתוך 5 הבנקים הגדולים, 4 ממוקמים ב-7 הגדולות מבחינת שווי שוק בבורסה. זה משקף לא רק גודל, אלא גם הערכת שוק לאיכות תיק, ליעילות ולמדיניות ההון.

ההשבחה של חנן פרידמן

מאז כניסתו של חנן פרידמן לתפקיד מנכ"ל בנובמבר 2019, אז החליף את רקפת רוסק עמינח, שווי השוק של בנק לאומי עלה מכ-30 מיליארד שקל לכמעט 100 מיליארד שקל, עליית שווי של כ-70 מיליארד שקל בתוך שש שנים, המשקפת תשואה שנתית מצטברת של כ-22% רק מעליית השווי. בנוסף, הבנק חילק דיבידנדים בתשואה של כ-4% (למעט 2020 שנת הקורונה). פרידמן, ששימש קודם לכן כיועץ המשפטי הראשי וכראש חטיבת האסטרטגיה, החדשנות והטרנספורמציה של הבנק, הגיע מרקע משפטי וניהולי עשיר שכלל תפקידים בקבוצת הראל ובמשרד ליפא מאיר. מאז כניסתו הוא הוביל שינוי עומק בלאומי, מהתייעלות תפעולית ודיגיטציה נרחבת שתרמו לעלייה ברווחיות ולמיצובו כבנק הגדול בישראל.

מסחר אקטיבי AIמסחר אקטיבי AI

הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?

הרגולציה, הנגישות למידע ובעיקר העלויות הנמוכות הביאו לנדידת משקיעים מהבנקים לבתי ההשקעות; כמה עולה לכם להישאר בבנק, ומה היתרונות והחסרונות?

תמיר חכמוף |

שוק ההון הישראלי עובר בשנים האחרונות שינוי משמעותי. ברקע העליות במדדים, נראה שהיקף ההשתתפות של הציבור גודל, ומי שמרוויחים הם בתי ההשקעות. השינוי מגיע ברקע רגולציה שהגבירה את התחרות בשילוב עם הנגישות הגוברת למידע פיננסי מקצועי כמו גם העליות בשווקים שהפכו לשיחה בכל מפגש. כתוצאה מכך, המשקיע הישראלי הפך מעורב יותר באופן ישיר בניהול הנכסים שלו.

מהנתונים והערכות לגבי החודשים האחרונים עולה כי מתחילת 2024 ועד היום נפתחו קרוב ל-270 אלף חשבונות מסחר חדשים, כמחצית חשבונות מסחר עצמאיים שנפתחו בבתי השקעות. נציין גם שמהלך של בנק הפועלים, שחילק ללקוחותיו מניות תרם לגידול, שכן חלק גדול מהחשבונות לא החזיקו בתיק השקעות (לפחות בבנק). בסוף העשור הקודם, למעלה מ-90% מחשבונות המסחר היו בבנקים, וכיום מדובר בכ-75%, זה שינוי משמעותי.

עלות תועלת

הסיבה להעדפה של בתי ההשקעות מעידה בראש ובראשונה על שיקול של עלויות. בתיק השקעות של 100-200 אלף שקל, בתי ההשקעות מציגים עמלת קניה/מכירה לני"ע ישראליים נמוכים ביותר מ-50% מאלו של הבנקים, עם ממוצע של 0.08% לבתי ההשקעות וכ-0.2% לעמלה בבנקים. למעט בנק ירושלים, שמציג את העמלה הנמוכה ביותר של 0.05% לפעולה, שאר הבנקים הגדולים גובים עמלה של 0.15-0.27%, כאשר הבינלאומי הזול בקטגוריה ומזרחי טפחות היקר בקטגוריה. בצד בתי ההשקעות, אלטשולר מציג את העמלה התחרותית ביותר עם 0.069% לפעולה, בעוד IBI גובים 0.084% אך עדיין מדובר בשיפור משמעותי לעומת הבנקים.

בצד ני"ע הזרים, הפער אף משמעותי יותר, הודות לכניסת שחקנים נוספים כמו בלינק ו-וואן זירו, שמציגים עמלות תחרותיות.

ההבדל אף הופך למשמעותי יותר כאשר לוקחים בחשבון עמלות מינימום (סכום קבוע במידה ושווי העסקה קטן) ודמי ניהול (עמלה כאחוז משווי התיק עבור החזקת נכסים), שנוטים להיות גבוהים יותר בבנקים.

הערך המוסף

בתי ההשקעות מכוונים את המאמצים ללקוח שמאופיין כ"סוחר עצמאי". האפליקציות שלהם לרוב ידידותיות יותר לפעולות מהירות, מאפשרות התראות על מניות, נותנות כלים עבור סוחרים כמו פקודות מתקדמות, תובנות מסחר וגרפים, ועוד. החיסרון עבור המשקיעים הוא הצורך בניהול שני חשבונות נפרדים שמצריך העברה של כספים מחשבון הבנק, ונגישות נמוכה יותר לייעוץ.