הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון

פצצת הפנסיה התקציבית: השופטים בראש הפרמידה, קיצבה ממוצעת לחודש של 37 אלף שקל - ומי עמוק בתחתית?

לבד בצמרת: שופט בפנסיה שמקבל 86 אלף שקלים בחודש. בדצמבר 2013 שילמה הממשלה 563 מיליון שקלים לגימלאי מערכת הביטחון
יוסי פינק | (29)
נושאים בכתבה פנסיה

משרד החשב הכללי פרסם היום את הדו"חות הכספיים של ממשלת ישראל לשנת 2013 והסעיף שתופס את עיקר תשומת הלב הוא סוגיית הפנסיה התקציבית. ממשלת ישראל חייבת לפנסיונרים הזכאים לפנסיה תקציבית סכום עתק של 345 מיליארד שקלים, כאשר יותר ממחצית הסכום הוא לגימלאי מערכת הביטחון - 177 מיליארד שקלים.

מי שנמצאים בראש הפירמידה מבחינת הקיצבה החודשית הם השופטים והדיינים עם קיצבה חודשית ממוצע של 37 אלף שקלים בחודש אבל הסכום ששולם בחודש דצמבר 2013 הסתכם ב-22 מיליון שקלים בלבד. לגבי מערכת הביטחון, סכום הקיצבה החציוני (אין ממוצע, כי לא חושפים את מספר הגימלאים) הוא 11.7 אלף שקלים. הסכום הכולל ששילמה הממשלה לגימלאי מערכת הביטחון בדצמבר 2013 עמד על 563 מיליון שקלים.

לגבי השופטים, שם נמצא הגימלאי שמשתכר הכי הרבה לחודש - 86 אלף שקלים. במערכת הביטחון, ישנם 9 גימלאים שמקבלים קיצבה חודשית של מעל 60 אלף שקלים. בקרב השופטים, במקום השני והשלישי נמצאים 2 דיינים שמקבלים בחודש 78 אלף שקלים כ"א.

ובינתיים בצד השני של כדור הארץ, הקיצבה הממוצעת של פנסיונרים בתחום ההוראה - 5.9 אלף שקלים (ויש כאלה 307 אלף איש). סך החוב של הממשלה לגימלאי ההוראה עומד על 74 מיליארד שקלים. הסכום שהוציאה המדינה בחודש דצמבר על גימלאי הוראה - 307 מיליון שקלים. אגב, גימלאי מערכת ההוראה שמקבל את הקיצבה הגבוהה ביותר רואה 16.9 אלף שקלים בחודש בחשבון שלו. לא רק הפנסיונרים של מערכת ההוראה רואים פנסיה נמוכה, גם הפנסיורים של מערכת הבריאות מסתפקים בקיצבה חודשית של 5.9 אלף שקל בחודש.

ועוד השוואה בין מערכת הביטחון לתחום ההוראה. במערכת הביטחון יש 20 פנסיונרים שמקבלים מעל 55 אלף שקל בחודש. במערכת ההוראה המשתכרים הכי הרבה מקבלים סביב 16 אלף שקלים. ונזכיר כי כיל הפרישה הממוצע מצה"ל (לא כולל לוחמים) זה 46 שנה בלבד.

מעבר לפנסיה, נציין כי לפי הדו"ח, הגירעון של ממשלת ישראל על סכום של 33.4 מיליארד שקל המהווים 3.2% מהתוצר במשק. מדובר בשיפור ביחס לשנת 2012, אז עמד שיעור הגירועון על 3.9%.

מתוך כנס הפנסיה של Bizportal ודיסקונט שהתקיים השבוע. צבי ורטיקובסקי ממשרד מבקר המדינה מתייחס לסוגיית הפנסיה התקציבית:

תגובות לכתבה(29):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 20.
    paznadav 30/06/2014 19:05
    הגב לתגובה זו
    במערכות הפיננסיות, בהנהלות של החברות הפרטיות והממשלתיות זה בסדר? גם מקבלי הפנסיה התקציבית משלמים מס הכנסה וביטוח לאומי מהפנסיות שלהם, כך שהמספרים האמיתים הרבה יותר קטנים, לעיתים עד כדי כמעט חצי. כבר כמה שנים אין במערכת הביטחון פנסיה תקציבית. לבסוף - אלו המקבלים קצבה גבוהה היו הרמטכ"לים והאלופים שהרוויחו כל אגורה ביושר. חוץ מזה הפנסיה התקציבית לא משקפת את הנעשה בשוק. כיום יש ביטוחי מנהלים גבוהים מאוד ותנאים מפליגים לעובדים שרק אתמול סיימו ללמוד ונקלטו בתעשיית הטכנולוגיה העילית. לבסוף למה כל המלעזים כאן לא מתנדבים לשירות קבע ולמשטרה כדי שגם הם יוכלו לקבל פנסיה גבוהה.
  • חזי 07/07/2014 08:47
    הגב לתגובה זו
    מקבל פנסיות תקציביות מצהל מהכנסת מהרשות השניה ומאיפה לא ומה הוא נותן בתמורה? כמה הצעות חוק הוא הגיש חוץ מאשר לפטפט בטלויזיה זו הדוגמא הטובה ביותר לחזירים
  • חזי 07/07/2014 08:45
    הגב לתגובה זו
    מי שמרויח משכורת של 10 אלף בשרות הציבורי מקבל למעשה כפול אם מחשבים את פנסית הגישור זה עולה לפי 3 אם מוסיפים את זה שהוא לא צריך להפריש לפנסיה שום דבר וזה עולה לפי 4 אם מחשבים את זה שהוא יכול לעבוד 22 שנה במקביל לפנסית הגישור שהוא מקבל והכל על חשבון משלם המיסים מהסקטור הפרטי
  • 19.
    אבי 30/06/2014 18:18
    הגב לתגובה זו
    עד מתי יעבדו עלינו
  • 18.
    מ.א 30/06/2014 18:12
    הגב לתגובה זו
    כמי שלמד 12 שנה,שירת בצה"ל ומיל' ועובד מגיל 21 הפנסיה שלי תגרד אולי את ה 4000 ש"ח,לצערי,אולי מרוב טיפשותי לא עבדתי בשירות הציבור ולכן אצטרך כנראה לחטט בפחי אשפה אחרי פרישתי...המורים ואנשי מערכת הבריאות מקבלים 5900,הם לא יודעים עד כמה החיים שלהם דבש
  • 17.
    ממש הפקרות. 30/06/2014 16:50
    הגב לתגובה זו
    המצוינים של השופטים בארץ.
  • 16.
    יופיטר שוקי הון 30/06/2014 16:34
    הגב לתגובה זו
    40 עם מיליוני שקלים
  • 15.
    טוב שסוף סוף קלטתם איפה הכסף... (ל"ת)
    נחמה 30/06/2014 16:06
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    בא 30/06/2014 15:55
    הגב לתגובה זו
    זה שירות אמיתי למדינה .
  • 13.
    בא 30/06/2014 15:53
    הגב לתגובה זו
    עובדים באמת ונחוצים למדינה ולאזרחים מבין עובדי המדינה .מה קורה כאן .
  • בא 30/06/2014 16:08
    הגב לתגובה זו
    מוות קליני ותבינו איזה מחיר .אני רציני לגמרי ,אילו לא שטויות ילדותיות .או שקרים .
  • 12.
    גו'בניקים יוצאים לפנסיה בגיל 46 ואני צריך לעבוד עד 70 (ל"ת)
    15,000 פנסיה מגיל 46 30/06/2014 15:16
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    מיואש 30/06/2014 14:46
    הגב לתגובה זו
    את הראש בחול ומשאירים את הטיפול בבעיה לדורות הבאים. אף אחד לא מוכן לגעת בתפ"א כל כך לוהט!
  • 10.
    יש להטיל מס יותר על כסף כל ולא על עצמאים שכסף קשה (ל"ת)
    דוד 30/06/2014 14:37
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    דוד 30/06/2014 14:35
    הגב לתגובה זו
    כך מתנהל ממשלה של חזירים אני עצמאי לי לא נשאר לי כלום והם לא עבדים וגרפים את הכסף של הציבור במשכרת כמו שלו אני צריך להכניס משכרית פי 3 ממה שהו מכניס על חשבון הציבור מדינה של גנבים
  • כי מישהו (ל"ת)
    מניצריך לסחוב אותם ע 01/07/2014 08:15
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    פלורליסט 30/06/2014 14:35
    הגב לתגובה זו
    קפיטליזם קומוניסטי שמשלב את הרוע משתי הדיסציפלינות: הקפיטליזם מייצר הרבה כסף שמועבר לקאסטה קומוניסטית למימון תנאיה המפליגים ביחס לשאר הנתינים. המצב הזה חייב להשתנות לפני שיקרה פה מפץ חברתי ולפני כל רפורמה אחרת.
  • אלי 30/06/2014 19:01
    הגב לתגובה זו
    בהתאם, וכך אולי ישתנה המצב. כאשר לא מצביעים כלל, או מצביעים כל הזמן אותו הדבר - מה הפלא שמה שהיה הוא שיהיה?! צריך להצביע עבור מפלגות שאין בהן כלל ייצוג לפורשי מערכת הבטחון, כך לא יהיו במערכת הפוליטית יוצאי מערכת הבטחון שכל מטרתם היא לשמר את תנאיהם המפליגים על חשבון הציבור!!!
  • 7.
    עצמאי אוכל קש והם משמנים (ל"ת)
    אבי 30/06/2014 14:28
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    sדוד 30/06/2014 14:27
    הגב לתגובה זו
    שוב הספינה טובעת קהמדע יורדת ומידוי עולה כך מריצים מניות בלי סיבה לזה אומרים לסחור בבורסה שלנו זה כזינו ולו בורסה חבל על כול שקל שנכנס לבורסה
  • 5.
    אם יאיר לפיד יצליח לקצץ לחזירים את הפנסיות המטורפות (ל"ת)
    הוא יהיה רוה"מ הבא!! 30/06/2014 14:19
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אזרח סוג ב 30/06/2014 14:03
    הגב לתגובה זו
    לא יאמן איזו מדינה מסריחה. מאפשרת לקבוצה של חזירים שמנים לאכול , לשתות ולחגוג על חשבון האוכל של ילדיי על גבי החלש והרעועה. עובד מהבוקר ועד הערב , בקושי גומר את החודש ודווקא ממני המדינה חותכת 40 מהשכר ומעבירה לחזירים שחוגגים. למה זקן בן 70 בפנסיה צריך 35 אלף שקל ? למה ? אין לו ילדים קטנים לממן, אין לו משכנתא על הראש והוא גם לא אוכל כמו פעם. למה פנסיונר צהל צריך לקבל 20 אלף שח פנסיה בגיל 45 ? למה צריכים לעקור חצי משכורתי להעביר אותו אליהם ? מדינת זבל ששמה את ערך החזירות והנהנתנות של המגזר הציבורי לעדיפות עליונה. והכל על חשבון העובד המסכן במגזר הפרטי
  • אלי 30/06/2014 19:05
    הגב לתגובה זו
    לביבי ולכל אחד יש אותו קול - קול אחד. רק אם נצביע בהתאם לאינטרסים שלנו ולא בהתאם לאינטרסים של ביבי ושות' נוכל להביא לשינוי המצב הקיים בו תקום ממשלה שתתחשב בציבור ולא רק במערכת הבחון שלא רואה אותנו ממטר.
  • 3.
    די פונזי! 30/06/2014 13:57
    הגב לתגובה זו
    במשך שנים התנהלה בישראל מערכת פונזי של קרנות הפנסיה הותיקות והפנסיה התקציבית (שפעלו שניהם לפי אותו מודל מופרך - שיכול לעבוד אך ורק אם מספר העובדים גדל אקספוננציאלית או שהפורשים כולם מתים צעירים). הקרנות הותיקות התפוצצו ב1995 (בפרט - קרנות בניהול כושל ובפרט אלו שהיו ללא מצטרפים חדשים כמעט (למשל - ענף הבנייה) - תמיד בפונזי מי שמתפוצץ ראשון הוא מי שאין לו הפקדות). מ2001 עובדים חדשים במערכת הציבורית לא מצורפים לפונזי הפנסיה התקציבית - אך כל מי שיש ותק מלפני 2001 זכאי להשתתף בפונזי על חשבון אזרחי ישראל. כיום אזרחי ישראל משלמים כ-30-40 מיליארד שקל בשנה (אם לוקחים את הממשלתי + חברות ממשלתיות (חשמל, מקורות) + גופים מתוקצבים (אוניברסיטאות, רשויות מקומיות) והבנקים) עבור הנהנים מהפונזי. קרי - אנו ממנים את השחיתות הזו. בנוסף, במערכת הציבורית ישנה שחיתות של ניפוח התלושים האחרונים (שעל בסיסם משולמת הגמלא) על חשבון כלל אזרחי המדינה. מה הפתרון? יש לשלם גמלא. אך גם יש לעשות זאת באופן הוגן. כפי שממסים רווחי יתר מכריית מחצבים (כגון נפט וגז) יש למסות גם רווחי יתר מפונזי הפנסיה תקציבית. כיצ
  • שמואל 30/06/2014 15:59
    הגב לתגובה זו
    הנה מצאו את הכסף שמר לפיד חיפש. כל הכסף הולך עבור הגזלנים האברכים שרק לומדים ומקבלים 700 ש"ח מבלי לעשות דבר. בטלנים ועלוקות על חשבון משלמי המיסים. מה זה 30-40 מיליארד שקל חוב אקטוארי לעומת כמה מליונים שמקבלים האברכים הפרזיטים האלה.
  • רוני 01/07/2014 00:59
    רק 20% מבין 71 אלף הבוגרים הטריים באוניברסיטאות ובמכללות למדו מדעי הטבע, מתמטיקה והנדסה. כך עולה מדו"ח שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.לאחרונה .
  • 2.
    פלוני 30/06/2014 13:57
    הגב לתגובה זו
    זה עושה עוול לשופטים . באיזה גיל יוצא עובד ההוראה "השחוק" לאחר שבילה חצי שנה כל שנה בחופשה והלך הביתה בערך בשעה 13 כעבור 5 שעות עבודה וכל שנה שביעית יוצא לשבתון? והאם זה כולל רק מורים ומנהלים לעומת שופטים נטו? וכמה שנים עובד שופט לאחר השקעה מרובה ,למשל בעליון פורש בגיל 70 ומורה פורשת בממוצע בגיל 55 . זה לא רציני ודאי בהשוואה לרס"ר בקריה בת"א או במטה הארצי ללא השכלה שפורשים בגיל 45-47 עם 25000 ברוטו
  • ג 30/06/2014 14:22
    הגב לתגובה זו
    גם לשופטים יש שבתון. גם לשופטים חופשה מרוכזת מ- אמצע יולי עד חמישה בספטמבר. אין ממש מעקב אחר שעות עבודתם והחופשות שלהם (שמישהו יבדוק את פדיון החופשה של השופטים ויגיד אם זה הגיוני)
  • 1.
    אנטי-פת לחם. 30/06/2014 13:46
    הגב לתגובה זו
    אנשי הקבע יוצאים עם פנסיה. תופסים מקומות עבודה של אנשים חסרי תעסוקה, ומגדילים את האבטלה!
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה איתמר דויטשר אלקטרה


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

להמשך הכתבה לחץ כאן
אייל בן סימון מנכל הפניקס
צילום: ענבל מרמרי
דוחות

הפניקס: תשואה של 29.2% על ההון; מעלה תחזיות להמשך

הרווחיות של חברות הביטוח לא עוצרת, והפניקס מבינה שאת התחזיות לשנת 2027 היא משיגה כבר השנה; לכן החברה מעלה בחדות את התחזיות לשנת 2028, עם תשואה להון שתהיה מעל 25%, רווח EBITDA מתואם של 2.5 מיליארד, ורווחי ליבה של 3.4 מיליארד שקל

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אייל בן סימון הפניקס

הפניקס הפניקס 0%  מפרסמת את דוחות הרבעון השלישי של 2025 ומציגה המשך צמיחה הן ברווח הכולל והן ברווחי הליבה, לצד עדכון משמעותי של היעדים האסטרטגיים לשנים הקרובות. הרווח הכולל ברבעון עלה ל-803 מיליון שקל, לעומת 758 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה הגיע ל-2.3 מיליארד שקל צמיחה חדה ביחס ל-1.65 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. גם רווח הליבה ממשיך לעלות, והגיע ברבעון ל-667 מיליון שקל ובתשעת החודשים ל-1.98 מיליארד שקל, עלייה ניכרת מול 572 ו-1.65 מיליארד שקל בהתאמה אשתקד. התשואה להון בולטת אף היא ומשקפת רבעון חזק במיוחד עם 29.2%. התשואה להון מפעילות ליבה עומדת על 24%.

הפניקס הפניקס 0%  מפרסמת את דוחות הרבעון השלישי של 2025 ומציגה המשך צמיחה הן ברווח הכולל והן ברווחי הליבה, לצד עדכון משמעותי של היעדים האסטרטגיים לשנים הקרובות. הרווח הכולל ברבעון עלה ל-803 מיליון שקל, לעומת 758 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה הגיע ל-2.3 מיליארד שקל צמיחה חדה ביחס ל-1.65 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. גם רווח הליבה ממשיך לעלות, והגיע ברבעון ל-667 מיליון שקל ובתשעת החודשים ל-1.98 מיליארד שקל, עלייה ניכרת מול 572 ו-1.65 מיליארד שקל בהתאמה אשתקד. התשואה להון בולטת אף היא ומשקפת רבעון חזק במיוחד עם 29.2%. התשואה להון מפעילות ליבה עומדת על 24%.

אולם עיקר המשקל בדיווח הנוכחי נמצא בעדכון היעדים ל-2028, יעד שאפתני הרבה יותר מהמתווה הקודם, ומציג עלייה משמעותית בכל הפרמטרים המרכזיים. הפניקס מצפה שרווח הליבה שלה יצמח לטווח של 3.3-3.5 מיליארד שקל, לצד תשואה להון של מעל 25%. מדובר בקפיצה ניכרת מהיעדים שנקבעו לשנת 2027 רק בספטמבר האחרון, שעמדו על 2.4-2.6 מיליארד שקל.

אולם עיקר המשקל בדיווח הנוכחי נמצא בעדכון היעדים ל-2028, יעד שאפתני הרבה יותר מהמתווה הקודם, ומציג עלייה משמעותית בכל הפרמטרים המרכזיים. הפניקס מצפה שרווח הליבה שלה יצמח לטווח של 3.3-3.5 מיליארד שקל, לצד תשואה להון של מעל 25%. מדובר בקפיצה ניכרת מהיעדים שנקבעו לשנת 2027 רק בספטמבר האחרון, שעמדו על 2.4-2.6 מיליארד שקל.

אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של הפניקס הוא תחום ניהול הנכסים, שממשיך להאיץ קדימה. רווחי הליבה מפעילות זו הסתכמו ברבעון ב-256 מיליון שקל, ובתשעת החודשים הראשונים של השנה הגיעו ל-682 מיליון שקל, גידול של כ-43% לעומת התקופה המקבילה. במקביל, ה-EBITDA המותאם זינק ל-430 מיליון שקל ברבעון ול-1.19 מיליארד שקל מתחילת השנה, ומדגיש את ההתרחבות בפעילויות הרווחיות של הקבוצה ובשיפור היעילות. היקף הנכסים המנוהלים עלה ל-585 מיליארד שקל נכון לסוף הרבעון, כ-11% יותר מרמתו בסוף 2024.

להמשך הכתבה לחץ כאן