פצצת הפנסיה התקציבית: השופטים בראש הפרמידה, קיצבה ממוצעת לחודש של 37 אלף שקל - ומי עמוק בתחתית?

לבד בצמרת: שופט בפנסיה שמקבל 86 אלף שקלים בחודש. בדצמבר 2013 שילמה הממשלה 563 מיליון שקלים לגימלאי מערכת הביטחון
יוסי פינק | (29)
נושאים בכתבה פנסיה

משרד החשב הכללי פרסם היום את הדו"חות הכספיים של ממשלת ישראל לשנת 2013 והסעיף שתופס את עיקר תשומת הלב הוא סוגיית הפנסיה התקציבית. ממשלת ישראל חייבת לפנסיונרים הזכאים לפנסיה תקציבית סכום עתק של 345 מיליארד שקלים, כאשר יותר ממחצית הסכום הוא לגימלאי מערכת הביטחון - 177 מיליארד שקלים.

מי שנמצאים בראש הפירמידה מבחינת הקיצבה החודשית הם השופטים והדיינים עם קיצבה חודשית ממוצע של 37 אלף שקלים בחודש אבל הסכום ששולם בחודש דצמבר 2013 הסתכם ב-22 מיליון שקלים בלבד. לגבי מערכת הביטחון, סכום הקיצבה החציוני (אין ממוצע, כי לא חושפים את מספר הגימלאים) הוא 11.7 אלף שקלים. הסכום הכולל ששילמה הממשלה לגימלאי מערכת הביטחון בדצמבר 2013 עמד על 563 מיליון שקלים.

לגבי השופטים, שם נמצא הגימלאי שמשתכר הכי הרבה לחודש - 86 אלף שקלים. במערכת הביטחון, ישנם 9 גימלאים שמקבלים קיצבה חודשית של מעל 60 אלף שקלים. בקרב השופטים, במקום השני והשלישי נמצאים 2 דיינים שמקבלים בחודש 78 אלף שקלים כ"א.

ובינתיים בצד השני של כדור הארץ, הקיצבה הממוצעת של פנסיונרים בתחום ההוראה - 5.9 אלף שקלים (ויש כאלה 307 אלף איש). סך החוב של הממשלה לגימלאי ההוראה עומד על 74 מיליארד שקלים. הסכום שהוציאה המדינה בחודש דצמבר על גימלאי הוראה - 307 מיליון שקלים. אגב, גימלאי מערכת ההוראה שמקבל את הקיצבה הגבוהה ביותר רואה 16.9 אלף שקלים בחודש בחשבון שלו. לא רק הפנסיונרים של מערכת ההוראה רואים פנסיה נמוכה, גם הפנסיורים של מערכת הבריאות מסתפקים בקיצבה חודשית של 5.9 אלף שקל בחודש.

ועוד השוואה בין מערכת הביטחון לתחום ההוראה. במערכת הביטחון יש 20 פנסיונרים שמקבלים מעל 55 אלף שקל בחודש. במערכת ההוראה המשתכרים הכי הרבה מקבלים סביב 16 אלף שקלים. ונזכיר כי כיל הפרישה הממוצע מצה"ל (לא כולל לוחמים) זה 46 שנה בלבד.

מעבר לפנסיה, נציין כי לפי הדו"ח, הגירעון של ממשלת ישראל על סכום של 33.4 מיליארד שקל המהווים 3.2% מהתוצר במשק. מדובר בשיפור ביחס לשנת 2012, אז עמד שיעור הגירועון על 3.9%.

מתוך כנס הפנסיה של Bizportal ודיסקונט שהתקיים השבוע. צבי ורטיקובסקי ממשרד מבקר המדינה מתייחס לסוגיית הפנסיה התקציבית:

תגובות לכתבה(29):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 20.
    paznadav 30/06/2014 19:05
    הגב לתגובה זו
    במערכות הפיננסיות, בהנהלות של החברות הפרטיות והממשלתיות זה בסדר? גם מקבלי הפנסיה התקציבית משלמים מס הכנסה וביטוח לאומי מהפנסיות שלהם, כך שהמספרים האמיתים הרבה יותר קטנים, לעיתים עד כדי כמעט חצי. כבר כמה שנים אין במערכת הביטחון פנסיה תקציבית. לבסוף - אלו המקבלים קצבה גבוהה היו הרמטכ"לים והאלופים שהרוויחו כל אגורה ביושר. חוץ מזה הפנסיה התקציבית לא משקפת את הנעשה בשוק. כיום יש ביטוחי מנהלים גבוהים מאוד ותנאים מפליגים לעובדים שרק אתמול סיימו ללמוד ונקלטו בתעשיית הטכנולוגיה העילית. לבסוף למה כל המלעזים כאן לא מתנדבים לשירות קבע ולמשטרה כדי שגם הם יוכלו לקבל פנסיה גבוהה.
  • חזי 07/07/2014 08:47
    הגב לתגובה זו
    מקבל פנסיות תקציביות מצהל מהכנסת מהרשות השניה ומאיפה לא ומה הוא נותן בתמורה? כמה הצעות חוק הוא הגיש חוץ מאשר לפטפט בטלויזיה זו הדוגמא הטובה ביותר לחזירים
  • חזי 07/07/2014 08:45
    הגב לתגובה זו
    מי שמרויח משכורת של 10 אלף בשרות הציבורי מקבל למעשה כפול אם מחשבים את פנסית הגישור זה עולה לפי 3 אם מוסיפים את זה שהוא לא צריך להפריש לפנסיה שום דבר וזה עולה לפי 4 אם מחשבים את זה שהוא יכול לעבוד 22 שנה במקביל לפנסית הגישור שהוא מקבל והכל על חשבון משלם המיסים מהסקטור הפרטי
  • 19.
    אבי 30/06/2014 18:18
    הגב לתגובה זו
    עד מתי יעבדו עלינו
  • 18.
    מ.א 30/06/2014 18:12
    הגב לתגובה זו
    כמי שלמד 12 שנה,שירת בצה"ל ומיל' ועובד מגיל 21 הפנסיה שלי תגרד אולי את ה 4000 ש"ח,לצערי,אולי מרוב טיפשותי לא עבדתי בשירות הציבור ולכן אצטרך כנראה לחטט בפחי אשפה אחרי פרישתי...המורים ואנשי מערכת הבריאות מקבלים 5900,הם לא יודעים עד כמה החיים שלהם דבש
  • 17.
    ממש הפקרות. 30/06/2014 16:50
    הגב לתגובה זו
    המצוינים של השופטים בארץ.
  • 16.
    יופיטר שוקי הון 30/06/2014 16:34
    הגב לתגובה זו
    40 עם מיליוני שקלים
  • 15.
    טוב שסוף סוף קלטתם איפה הכסף... (ל"ת)
    נחמה 30/06/2014 16:06
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    בא 30/06/2014 15:55
    הגב לתגובה זו
    זה שירות אמיתי למדינה .
  • 13.
    בא 30/06/2014 15:53
    הגב לתגובה זו
    עובדים באמת ונחוצים למדינה ולאזרחים מבין עובדי המדינה .מה קורה כאן .
  • בא 30/06/2014 16:08
    הגב לתגובה זו
    מוות קליני ותבינו איזה מחיר .אני רציני לגמרי ,אילו לא שטויות ילדותיות .או שקרים .
  • 12.
    גו'בניקים יוצאים לפנסיה בגיל 46 ואני צריך לעבוד עד 70 (ל"ת)
    15,000 פנסיה מגיל 46 30/06/2014 15:16
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    מיואש 30/06/2014 14:46
    הגב לתגובה זו
    את הראש בחול ומשאירים את הטיפול בבעיה לדורות הבאים. אף אחד לא מוכן לגעת בתפ"א כל כך לוהט!
  • 10.
    יש להטיל מס יותר על כסף כל ולא על עצמאים שכסף קשה (ל"ת)
    דוד 30/06/2014 14:37
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    דוד 30/06/2014 14:35
    הגב לתגובה זו
    כך מתנהל ממשלה של חזירים אני עצמאי לי לא נשאר לי כלום והם לא עבדים וגרפים את הכסף של הציבור במשכרת כמו שלו אני צריך להכניס משכרית פי 3 ממה שהו מכניס על חשבון הציבור מדינה של גנבים
  • כי מישהו (ל"ת)
    מניצריך לסחוב אותם ע 01/07/2014 08:15
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    פלורליסט 30/06/2014 14:35
    הגב לתגובה זו
    קפיטליזם קומוניסטי שמשלב את הרוע משתי הדיסציפלינות: הקפיטליזם מייצר הרבה כסף שמועבר לקאסטה קומוניסטית למימון תנאיה המפליגים ביחס לשאר הנתינים. המצב הזה חייב להשתנות לפני שיקרה פה מפץ חברתי ולפני כל רפורמה אחרת.
  • אלי 30/06/2014 19:01
    הגב לתגובה זו
    בהתאם, וכך אולי ישתנה המצב. כאשר לא מצביעים כלל, או מצביעים כל הזמן אותו הדבר - מה הפלא שמה שהיה הוא שיהיה?! צריך להצביע עבור מפלגות שאין בהן כלל ייצוג לפורשי מערכת הבטחון, כך לא יהיו במערכת הפוליטית יוצאי מערכת הבטחון שכל מטרתם היא לשמר את תנאיהם המפליגים על חשבון הציבור!!!
  • 7.
    עצמאי אוכל קש והם משמנים (ל"ת)
    אבי 30/06/2014 14:28
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    sדוד 30/06/2014 14:27
    הגב לתגובה זו
    שוב הספינה טובעת קהמדע יורדת ומידוי עולה כך מריצים מניות בלי סיבה לזה אומרים לסחור בבורסה שלנו זה כזינו ולו בורסה חבל על כול שקל שנכנס לבורסה
  • 5.
    אם יאיר לפיד יצליח לקצץ לחזירים את הפנסיות המטורפות (ל"ת)
    הוא יהיה רוה"מ הבא!! 30/06/2014 14:19
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אזרח סוג ב 30/06/2014 14:03
    הגב לתגובה זו
    לא יאמן איזו מדינה מסריחה. מאפשרת לקבוצה של חזירים שמנים לאכול , לשתות ולחגוג על חשבון האוכל של ילדיי על גבי החלש והרעועה. עובד מהבוקר ועד הערב , בקושי גומר את החודש ודווקא ממני המדינה חותכת 40 מהשכר ומעבירה לחזירים שחוגגים. למה זקן בן 70 בפנסיה צריך 35 אלף שקל ? למה ? אין לו ילדים קטנים לממן, אין לו משכנתא על הראש והוא גם לא אוכל כמו פעם. למה פנסיונר צהל צריך לקבל 20 אלף שח פנסיה בגיל 45 ? למה צריכים לעקור חצי משכורתי להעביר אותו אליהם ? מדינת זבל ששמה את ערך החזירות והנהנתנות של המגזר הציבורי לעדיפות עליונה. והכל על חשבון העובד המסכן במגזר הפרטי
  • אלי 30/06/2014 19:05
    הגב לתגובה זו
    לביבי ולכל אחד יש אותו קול - קול אחד. רק אם נצביע בהתאם לאינטרסים שלנו ולא בהתאם לאינטרסים של ביבי ושות' נוכל להביא לשינוי המצב הקיים בו תקום ממשלה שתתחשב בציבור ולא רק במערכת הבחון שלא רואה אותנו ממטר.
  • 3.
    די פונזי! 30/06/2014 13:57
    הגב לתגובה זו
    במשך שנים התנהלה בישראל מערכת פונזי של קרנות הפנסיה הותיקות והפנסיה התקציבית (שפעלו שניהם לפי אותו מודל מופרך - שיכול לעבוד אך ורק אם מספר העובדים גדל אקספוננציאלית או שהפורשים כולם מתים צעירים). הקרנות הותיקות התפוצצו ב1995 (בפרט - קרנות בניהול כושל ובפרט אלו שהיו ללא מצטרפים חדשים כמעט (למשל - ענף הבנייה) - תמיד בפונזי מי שמתפוצץ ראשון הוא מי שאין לו הפקדות). מ2001 עובדים חדשים במערכת הציבורית לא מצורפים לפונזי הפנסיה התקציבית - אך כל מי שיש ותק מלפני 2001 זכאי להשתתף בפונזי על חשבון אזרחי ישראל. כיום אזרחי ישראל משלמים כ-30-40 מיליארד שקל בשנה (אם לוקחים את הממשלתי + חברות ממשלתיות (חשמל, מקורות) + גופים מתוקצבים (אוניברסיטאות, רשויות מקומיות) והבנקים) עבור הנהנים מהפונזי. קרי - אנו ממנים את השחיתות הזו. בנוסף, במערכת הציבורית ישנה שחיתות של ניפוח התלושים האחרונים (שעל בסיסם משולמת הגמלא) על חשבון כלל אזרחי המדינה. מה הפתרון? יש לשלם גמלא. אך גם יש לעשות זאת באופן הוגן. כפי שממסים רווחי יתר מכריית מחצבים (כגון נפט וגז) יש למסות גם רווחי יתר מפונזי הפנסיה תקציבית. כיצ
  • שמואל 30/06/2014 15:59
    הגב לתגובה זו
    הנה מצאו את הכסף שמר לפיד חיפש. כל הכסף הולך עבור הגזלנים האברכים שרק לומדים ומקבלים 700 ש"ח מבלי לעשות דבר. בטלנים ועלוקות על חשבון משלמי המיסים. מה זה 30-40 מיליארד שקל חוב אקטוארי לעומת כמה מליונים שמקבלים האברכים הפרזיטים האלה.
  • רוני 01/07/2014 00:59
    רק 20% מבין 71 אלף הבוגרים הטריים באוניברסיטאות ובמכללות למדו מדעי הטבע, מתמטיקה והנדסה. כך עולה מדו"ח שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.לאחרונה .
  • 2.
    פלוני 30/06/2014 13:57
    הגב לתגובה זו
    זה עושה עוול לשופטים . באיזה גיל יוצא עובד ההוראה "השחוק" לאחר שבילה חצי שנה כל שנה בחופשה והלך הביתה בערך בשעה 13 כעבור 5 שעות עבודה וכל שנה שביעית יוצא לשבתון? והאם זה כולל רק מורים ומנהלים לעומת שופטים נטו? וכמה שנים עובד שופט לאחר השקעה מרובה ,למשל בעליון פורש בגיל 70 ומורה פורשת בממוצע בגיל 55 . זה לא רציני ודאי בהשוואה לרס"ר בקריה בת"א או במטה הארצי ללא השכלה שפורשים בגיל 45-47 עם 25000 ברוטו
  • ג 30/06/2014 14:22
    הגב לתגובה זו
    גם לשופטים יש שבתון. גם לשופטים חופשה מרוכזת מ- אמצע יולי עד חמישה בספטמבר. אין ממש מעקב אחר שעות עבודתם והחופשות שלהם (שמישהו יבדוק את פדיון החופשה של השופטים ויגיד אם זה הגיוני)
  • 1.
    אנטי-פת לחם. 30/06/2014 13:46
    הגב לתגובה זו
    אנשי הקבע יוצאים עם פנסיה. תופסים מקומות עבודה של אנשים חסרי תעסוקה, ומגדילים את האבטלה!
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הוועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, צילום: שלומי יוסףצביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, צילום: שלומי יוסף
הוועידה הכלכלית

״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

״ישראל היא אי צרכני״ אומר מנכ״ל אלקטרה צריכה, צביקה שווימר בועידה הכלכלית של ביזפורטל; למה הצריכה בישראל לא נעצרת? "200 אלף תינוקות בשנה – זו עיר חדשה" ; ״אנחנו כבר לא ‘חברת חשמל ומזגנים’. אנחנו קבוצה קמעונאית עם DNA בינלאומי״ על ההשבחה של הנדל״ן ומה קורה בקרפור
מנדי הניג |
נושאים בכתבה צביקה שווימר

בוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל אנחנו מנסים לענות על השאלה - האם הגאות שראינו בשוק המניות מגובה במה שקורה בשטח. עונת הדוחות לרבעון השלישי האחרונה שחתמנו בתחילת השבוע מספרת על ענפים שגילו חסינות. מגזר הפיננסים מוביל נהנה ממרווחי ריבית חריגים וגאות בשווקים התפיחה את תיקי הנוסטרו חברות ההביטוח ובתי ההשקעות. אבל רצינו לשמוע מכלי ראשון איך כל מי שנמצא בחזית - ממקבלי החלטות וכלכלנים ועד מנכ"לים של חברות ציבוריות, אנשי תעשייה, הייטק ונדל"ן מסתכלים על הדברים. אנחנו שואפים לשרטט את המצב בשטח וגם נחשוף כאן בקרוב את המדד שיצרנו שמנתח את ההזדמנויות במניות שצלחו את התקופה הכי טוב ויש להן פוטנציאל טוב להמשיך ולטפס.

מי שפתח את הועידה היה פרופ’ צבי אקשטיין ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מבחינתו התמונה רחוקה מלהיות ורודה. כבר יותר מעשור, הוא סיפר, המכון שלו עוקב אחרי הכלכלה הישראלית דרך פריזמה ביטחונית, כל מודל כלכלי נפתח קודם כל בסיכונים הבטחוניים ואחר כך מוסיפים את השכבות הכלכליות. בחודשים האחרונים הוא אומר שלמרות שזה נראה שאנחנו ברגיעה ״יש סיכוי לסיבוב נוסף באיראן, עם צורך בהסדרה בצפון ועם עזה שתישאר תהליך ארוך שנים״. גם בתרחיש האופטימי ישראל תישאר סביב "הקו הצהוב" לפחות חמש שנים זה הולך להכביד על התקציב וההוצאות הבטחוניות עם רמת כוננות גבוהה.

אקשטיין ניתח את נתוני המקרו והוא לא נשמע מעודד במיוחד. הצמיחה שאנחנו רואים בתמ״ג לדעתו נשענת כמעט לחלוטין על הוצאות הביטחון והיצוא הביטחוני. “כשמנטרלים את זה״, הוא מדגיש, “מבינים שהמשק האמיתי - הפריון, התעסוקה האזרחית, העסקים הקטנים והבינוניים - נמצא במצב שמחייב התגייסות מלאה״. הוא דיבר על פריון שנפגע ממלחמה וממילואים, על מגזר ציבורי לא יעיל, על תשתיות מדשדשות, על יוקר מחיה “קיצוני״, ועל כך שמעמד הביניים נשחק עד כדי סכנה לנטישה של אוכלוסיות איכותיות.

למרות זאת, אקשטיין הציג גם נקודת אור. אם הממשלה תאמץ רפורמות תומכות צמיחה, ב-2026 החוב-תוצר עשוי להתחיל לרדת והמשק יוכל להשיב לעצמו מסלול של צמיחה בת-קיימא. אבל במידה ולא: ״ללא רפורמות - נדרדר לצמיחה של כשני אחוזים״ הזהיר.

ומתוך האזהרות האלה עברנו למושב ב׳. אל השטח עצמו. אל החנויות, אל מרכזי הקניות, אל ההתנהגות של הצרכנים. כולנו יודעים שהארנק הישראלי הוא לעיתים המדד הכי טוב למה שקורה וכאן פגשנו את צביקה שווימר, מנכ"ל אלקטרה צריכה אלקטרה צריכה 2.02%   - שאלנו אותו מה קורה מעבר לגרפים - ואיך נראה המשק הישראלי דרך עיני אחת מקבוצות הקמעונאות הגדולות במדינה.