ועדת הכספים דנה הבוקר במצבה המדרדר של הבורסה בת"א. יו"ר ועדת הכספים ניסן סלומינסקי פתח כשאמר, "הבורסה עוברת טלטלה, היקפי המסחר ירדו מממוצעים של 2.4 מיליארד שקל לכ-900 מיליון שקל בהיקף המסחר היומי, חברות נמחקות ומעט מאוד נרשמות".

סלומינסקי הוסיף "חשבתי שאנחנו צריכים להתניע מהלך ולהגיע לסיבות שבגינן הגענו למצב הזה ומה צריך להיות להבא. אני יודע שישנה גם וועדת איתור לתפקידים שצריך לאייש מחדש, אבל קשה למצוא תרופה אם לא מבינים מהי המחלה. אני בטוח שהדיון הזה לא יהיה האחרון בנושא. אני מבין שהבורסה צריכה להיות מושכת ובדגש על מושכת מבפנים כי אני מבין שמרבית המשקיעים המוסדיים בארץ בכלל מעדיפים השקעה בחו"ל. אנחנו רוצים לקיים דיון ענייני ועמוק כדי להבין אפה לעשות את השינויים, אם נצטרך שינויים מהותיים שידרשו חקיקה לא נהסס לעשות את זה".

שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך, אמר "אני חושב שהבורסה היא משאב לאומי שלפעמים אנחנו שוכחים את התפקיד שיש לו. אני חרד למצב הבורסה מאוד. זוהי זירה חשובה לגיוס הון ועידוד צמיחה. אם לא נשנה את התפישה לגבי חשיבותה, הבעיות הקשות תועצמנה, בהעדר בורסה שמגדילה את זמינות ההון ליזמים הצמיחה והתעסוקה נפגעות. הבורסה באמת מתייבשת. היא מתייבשת בראש ובראשונה בגלל הבעיות הכלכליות בארץ ובעולם, אבל לא רק".

"ההתייבשות של הבורסה מועצמת גם ביחס לבורסות בעולם המערבי שגם בהן יש ירידות בהיקפי המסחר. 70% מהפלו של המוסדיים הולך לפעילות בחו"ל-זה מצב שצריך לתת עליו את הדעת בזמן שהחברות כאן משוועות לכסף הזה".

"אסור לחשוב על המצב הנוכחי של הבורסה כ"נזלת" שתעבור על הזמן. צריך לשאול איך הופכים אותה למנוף צמיחה כלכלי ומרכז השקעה בינ"ל, זה החלום שצריך לשאוף אליו. החברות צריכות לתת את הדעת למצב שבו הרגולציה גברה בגלל ההתנהלות שלהן, אבל כולנו צריכים למצוא את האיזון. יש לבצע שינוי מן היסוד במבנה הבורסה. בהיעדר בורסה יעילה, תיפגע היכולת של חברות ומשקיעים ואף של הממשלה לגייס הון. סופו של דבר הצמיחה תיפגע וגם התעסוקה".

פרופ' האוזר סיכם את דבריו כשאמר, "לא צריך לחשוב במונחים של 2.4 מיליארד שקל כמטרה למחזורים - אלא אולי על 5 ו-10 מיליארד שקל. אני רוצה לסיים ולומר - אסור לנו לעמוד ולחכות שהדברים יקרו."

יו"ר הבורסה המתפטר סם ברונפלד אמר, "לא אפתיע אתכם אם אומר שכל מה שאמר שמואל על חשיבות הבורסה היא ברורה לכולם. אני רוצה לציין עובדה: החברות גייסו בבורסה 40 מיליארד שקל בצורה של אגרות חוב והממשלה גייסה 80 מיליארד שקל באמצעות אגרות חוב - כלומר 120 מיליארד שקל בשנה בדרך הזו- לא במניות אלא באגרות חוב. השאלה היא למה אי אפשר לגייס במניות? לזה אני רוצה להתייחס. מה קרה לשוק המניות למה לא קונים ומוכרים? למה המחזורים יורדים וכשזה קורה קשה להנפיק".

"זה ארגון שמפעיל 200 אנשים עם מערכות מחשב מהמשוכללות בארץ כל יום הבורסה מטפלת ב-3.2 פקודות קנייה ומכירה. כל יום עוברים 8 מיליארדי שקלים בין קונים ומוכרים, נכון בשפל הנוכחי רק 1 מיליארד במניות. לאן נעלמו המוסדיים? לאן נעלמו החברות? זו הבעיה שבה אנו צריכים לטפל. לא שמעתי תלונות על איכות השירות שהבורסה נותנת, הבעיה נמצאת במקום אחר - לא בתפקוד הבורסה".

ברונפלד אמר בציניות "הנה תגידו שאתמול המחזור היה 2.2 מיליארד שקל אחרי שהיו"ר התפטר, שזו הייתה הבעיה. אולי היה צריך להעיף אותו לפני שנתיים? אני מזכיר לכולם שהשפל הנוכחי הוא הראשון בתולדות הבורסה בת"א.הפתרון איננו החלפת ההנהלה. הבורסה כבר היתה בשפל בשנות ה- 90' וכן ב- 2001 ו- 2002 ואיש לא חשב שהפתרון בהחלפת ההנהלה. היו פתרונות והבורסה יצאה ממשברים."

ברונפלד המשיך, "אמרתי כל השנים שדווקא שפל זו ההזמדנות הטובה לעשות שינויים. התזכיר שהגשתי בא בדיוק לנצל את השפל והנכונות של הרגולטורים והאוצר לעשות דברים, ככה קיוויתי, אבל זה לא הסתייע. ועכשיו כולנו מדברים על נזלת".

ברונפלד עקץ את דבריו של יו"ר הרשות, שמואל האוזר כשאמר "אני רוצה לסיים בבקשה לקצת צניעות. מדי כמה שנים עולה רעיון "מבריק" להפוך את ישראל למרכז פיננסי בינ"ל. אני רוצה להציע קצת צניעות. אם נצליח להיות מרכז שכנותי -דיינו, לא צריך לקפוץ מעל לפופיק. האזור שבו אנחנו נמצאים הוא לא אטרקטיבי למשקיעים בינ"ל ואני לא מדבר רק על הסביבה הגיאופוליטית, יש לנו לא מעט בעיות שלא הופכות אותנו לאטרקטציה."

"יש לנו הרבה מה לעשות גם אם לא נהיה מרכז פיננסי בינ"ל - אנחנו לא נאיים על ניו יורק, טוקיו ופרנקפורט. אני מציע לפעילים בשוק ההון לומר מה באמת עוצר את ההתפתחות שלו. ולמה אין חברות גדולות כאן? למה חברות טובות רצות לארה"ב במקום להסחר פה למה חברות מסרבות לבוא לת"א? אלה הן השאלות, זאת הבעיה של ה"קומקום", אפשר להמשיך להתעסק בצ'ופצ'יק, אבל אם נעשה את זה תהיה לנו רק זרבובית משוכללת. תתעסקו בקומקום, תעזבו את הצ'ופצ'יק".

ח"כ אראל מרגלית (העבודה) הוסיף, "הבורסה הישראלית זקוקה לדם חדש, חברות חדשות ואנשי שיווק שיעמדו בראשה. אנחנו מקום תחרותי ויש לשווק את הבורסה בישראל בצורה אגרסיבית לחברות בעולם. היעדר חברות פירמידאליות בבורסה הישראלית זה חשוב על-מנת שחברות שמגיעות ידעו מה קורה ושלא תהיה תמונה מורכבת מדי של מה שקורה".

מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אילן פלטו, "ככל שנגביל את החברות השוק יהיה יותר מוגן אך לא יהיה שוק. חברות ציבוריות רוצות לצאת מהבורסה עקב עודף רגולציה. דווקא בישראל המצב הכלכלי לא כל-כך גרוע בהשוואה לעולם, בעוד כמות ההנפקות במערב דווקא גדלה ורק בישראל לא רוצים להיכנס לבורסה. יש גם סיכון של חקיקה רטרואקטיבית. אם אתה רוצה להשקיע היום באיזשהו גוף, אתה לא יודע מה יקרה מחר, אולי כל כללי המשחק ישתנו, כמו למשל חוק הריכוזיות".