אזורים ממזגת לתוכה את פעילות סטרונגאינפו ב-130 מיליון שקל

העסקה צפויה להגדיל את ההון העצמי של אזורים מ-350 מיליון שקל לכ-600 מיליון שקל. "מדובר בהבעת אמון אמיתית ויוצאת דופן של הרשי פרידמן באזורים"
לירן סהר | (1)

חברת אזורים מדווחת הבוקר על עסקת בעלי עניין למיזוג פעילותה של חברת סטרונגאינפו, הנמצאת בשליטת הרשי פרידמן (המחזיק 64% מאזורים) לתוכה תמורת כ-130 מיליון שקל.

על פי העסקה, פרידמן יעמיד לחברת אזורים אשראי לביצוע העסקה אשר יומר להון מניות במסגרת הנפקת זכויות לכלל בעלי המניות. אזורים מעוניינת לגייס בהנפקת זכויות סך של כ- 250 מיליון שקל כאשר פרידמן ישתתף בה לפי חלקו והשאר יגויס מהציבור.

העסקה שתובא לאישור אספה מיוחדת של בעלי המניות בסוף דצמבר, צפויה להגדיל את ההון העצמי של חברת אזורים מסכום של כ-350 מיליון שקל לכ-600 מיליון שקל.

חברת סטרונגאינפו מחזיקה כיום בפרויקטים להקמת 218 יח"ד בשכונת ארזה ביישוב מוצא הסמוך לירושלים ו- 77 יח"ד בשכונת ארזי הבירה בירושלים. הפרויקטים נמצאים באזורי ביקוש וזמינים לבנייה. במידה שהעסקה תושלם, אזורים צפויה להתחיל לשווק פרויקטים אלה כבר בשנת 2013. בנוסף מחזיקה החברה הנרכשת בקרקע בוורשה בפולין עם זכויות לבניית 30,000 מ"ר.

במסגרת העסקה, אזורים קיבלה אופצית PUT למכור את הקרקע לפרידמן במידה שלא תצליח לממשה תוך שלוש שנים. העסקה התגבשה בתהליך מקיף התואם את הנחיות הרשות לניירות ערך.

לדברי אופיר גרינברג, מנכ"ל חברת אזורים: "העסקה חשובה ונכונה מאוד לחברה. מדובר בהבעת אמון אמיתית ויוצאת דופן של הרשי פרידמן באזורים. הנכסים אותם אנו רוכשים הינם נכסים איכותיים ברמת תכנון מתקדמת, המצויים באזורים מבוקשים. החברה צפויה להתחיל בשיווקם ובבנייתם של הפרויקטים הנרכשים כבר במהלך שנת 2013."

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ערן 20/11/2012 12:36
    הגב לתגובה זו
    מי שמבין את מה שכתוב בכתבה וירכוש את אזורים בימים הקרובים הולך לעשות הרבה הרבה מאוד כסף
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

השנה הטובה ביותר בבורסה ב-30 שנה; ומה יהיה היום בבורסה?

מתקרבים לסיום שנה מדהימה - ומה צפוי בשנה הבאה?

מערכת ביזפורטל |

כדאי לכם להיכנס לסקר כאן, כמות ההצבעות היא רבבות בודדות (כ-30 אלף), לא מספרים "מטורפים", אבל זה כבר מדגם מייצג -  תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?. אתם אופטימיים! נדגיש שוב שחוכמת ההמון התבררה בעבר כטובה יותר מהערכות המומחים. אנחנו בתחושה שהשוק יקר וצפוי תיקון - אבל, אף אחד לא נביא.  

זו השנה הטובה ביותר בבורסה ב-30 השנים האחרונות, ובכלל אנחנו ברצף של שנים טובות. מה מגיע אחרי עליות - ירידות. בדיוק כמו שאחרי ירידות מגיעות העליות. בסה"כ שוקי המניות עולים, הממוצע הרב שנתי הוא 7% בשנה. אבל כאשר במשך שנתיים השוק עולה פי 2, אז החשבון הרב שנתי מתבלבל. או שהממוצע עולה, או שצפויה התמתנות בשוק.  


הבורסות באסיה מתנהלות במגמה מעורבת. מדד קוספי בסיאול מתחזק ב-1.6%, מדד ניקיי בטוקיו נחלש ב-0.4%, מדד שנגחאי מטפס ב-0.3% והאנג סנג בהונג קונג יציב. סיאול עולה בהמשך לעלייה בייצוא מדרום קוריאה שחצה השנה את רף 700 מיליארד הדולר לראשונה אי פעם. הכסף זינק לשיא חדש של 83.5 דולר לאונקיה, אך בהמשך ירד ל-80 דולר.


בוול סטריט נרשמה בשבוע החולף מגמה חיובית, כאשר שלושת המדדים המרכזיים סגרו בעליות. דאו ג'ונס עלה ב-1.2% לרמה של כ-42,711 נקודות, העלייה השבועית החדה ביותר מאז סוף נובמבר, עם תשואה שנתית של כ-14.5%. מדד S&P 500 התחזק ב-1.2% וננעל סביב 5,930 נקודות, עם תשואה של כמעט 25% מתחילת השנה, ונאסד"ק הוסיף 1.4% לרמה של כ-19,593 נקודות, המשקפת עלייה שנתית של מעל 31%. 

השבוע הקרוב צפוי להתמקד בפרסום פרוטוקול ישיבת דצמבר של הפד, שבה הופחתה הריבית ברבע נקודת אחוז, לצד נתוני שוק הנדל"ן בארה"ב ונתוני התביעות השבועיות לדמי אבטלה, על רקע המשך המעקב אחר ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות והשפעתן על השווקים.