אחרי ש-ENI פרשה והזכייה כמעט בוטלה: רציו קיבלה שישה רישיונות גז עם שותפה אמריקאית

אחרי שלוש שנים של עיכובים, החלפת שותפים וסכנה ממשית לביטול הזכייה במכרז, רציו רציו יהש -0.32%   מדווחת כי קיבלה אתמול ממשרד האנרגיה שישה רישיונות לחיפושי גז ונפט במקבץ G במים הכלכליים של ישראל. לצדה תיכנס לראשונה לפעילות בישראל חברת הנפט והגז האמריקאית Murphy Oil, באמצעות חברה בת, שתחזיק ב-50% מהזכויות ותשמש כמפעילת הקידוחים. רציו תחזיק ב-50% הנותרים, לעומת 10% בלבד שתוכננו לה במבנה השותפות המקורי.

מאחורי הדיווח עומד סיפור שנמשך מאז אוקטובר 2023. אז זכתה רציו במכרז יחד עם ענקית האנרגיה האיטלקית ENI וחברת דנה פטרוליום, אלא שהרישיונות לא הוענקו בפועל. ENI, שהייתה אמורה להיות המפעילה המרכזית בפרויקט, החליטה לפרוש ממנו באוקטובר 2025 כשהיא תולה את פרישתה ב"התייעלות אסטרטגית וגיוון פעילות החיפוש וההפקה שלה" אך ניתן להניח בסבירות גבוהה שזו המלחמה ואי-הוודאות הביטחונית שהרפו את ידיה כשגם היא התמודדה מבית עם מחאות על מעורבותה בחיפושי הגז בישראל. הפרישה העמידה את הזכייה כולה בסכנה, ובמאי האחרון משרד האנרגיה אף החליט לבטלה, לפני שהסכים להשהות את ההחלטה ולאפשר לרציו להציג שותפה חלופית.

כעת, עם כניסתה של מרפי וקבלת הרישיונות באופן רשמי, מוסרת אי-הוודאות הרגולטורית שנמשכה מאז. עם זאת, הדרך מגילוי פוטנציאל גיאולוגי להפקת גז מסחרית עדיין ארוכה. בשלב זה לא דווח על תגלית, לא פורסם אומדן לכמויות הגז בשטח הרישיונות, ואפילו התקציב הכולל לתוכנית החיפושים טרם נקבע.

ENI יצאה, משרד האנרגיה כמעט ביטל את הזכייה

במכרז שנערך בשנת 2023 נקבע כי ENI תחזיק ב-75% מהזכויות ותשמש כמפעילה, דנה פטרוליום תחזיק ב-15% ורציו ב-10%. הכניסה המתוכננת של ENI, אחת מקבוצות האנרגיה הגדולות בעולם, נתפסה אז כהרחבת הנוכחות של חברות בינלאומיות בחיפושי הגז בישראל. אלא שהזכייה לא הבשילה להענקת הרישיונות, ולאורך התקופה נמשכו העיכובים בקידום הפרויקט.

באוקטובר 2025 הודיעה ENI על פרישתה מהקבוצה. ההחלטה התקבלה על רקע המצב הביטחוני המורכב בישראל ובאזור, שהשפיע גם על פעילותן של חברות האנרגיה. עם זאת, ENI עצמה הציגה הסבר אחר לפרישה. בתשובה רשמית לשאלות בעלי מניותיה במאי 2026 מסרה החברה כי החליטה לפרוש כחלק ממהלך של התאמה אסטרטגית וגיוון פעילות החיפוש וההפקה שלה בעולם. היא גם הדגישה כי מעולם לא קיבלה את הרישיונות באופן רשמי, וכי ההכרזה של משרד האנרגיה ב-2023 הייתה הודעה על תוצאות המכרז ולא על הענקת הזכויות בפועל.

מבחינת רציו, הפרישה יצרה בעיה מיידית. במרץ דיווחה השותפות כי היא ודנה פטרוליום מנסות לקדם את קבלת הרישיונות בהרכב אחר, ואף ציינה כי היא בוחנת את סכום הפיצוי ש-ENI עשויה להידרש לשלם בעקבות הפרישה.

בחודש מאי החריף המשבר. הממונה על ענייני הנפט הודיע כי מבחינתו פרישתה של ENI שקולה לפרישת הקבוצה הזוכה כולה, ולכן החליט לבטל את הזכייה. המשמעות הייתה גם חשיפה לחילוט ערבויות מכרז בהיקף של 1.25 מיליון דולר, מהן חלקה של רציו עמד על חצי מיליון דולר.

הממונה אפשר לרציו להציג פתרון חלופי עד תחילת יוני, ובהמשך דחה והשהה את כניסת החלטת הביטול לתוקף. רציו הודיעה כי איתרה מפעיל בינלאומי חדש שמוכן להצטרף לפרויקט, אך באותה עת לא חשפה את זהותו. כעת מתברר רשמית שמדובר במרפי האמריקאית.

הרכב הבעלות החדש שונה משמעותית מזה שנקבע במכרז המקורי. רציו ומרפי יחזיקו כל אחת ב-50%, ואילו דנה פטרוליום, שהודיעה בעבר על נכונותה להישאר בפרויקט, אינה נכללת ברשימת בעלי הזכויות החדשה. בדיווח הנוכחי לא פורטו נסיבות יציאתה מהקבוצה.

• דליה גוררת את ניו-מד ורציו לבוררות
• רשות התחרות אישרה - וניו-מד עדיין מבטלת: מה קורה בעסקת הגז של 6.7 מיליארד דולר?

מרפי נכנסת לישראל - אבל המבחן יהיה בקידוחים

Murphy Oil Corporation היא חברת נפט וגז אמריקאית שמרכזה ביוסטון, טקסס, ומניותיה נסחרות בבורסת ניו יורק. החברה פועלת בארצות הברית, קנדה ובשווקים בינלאומיים נוספים, ועוסקת בחיפוש, פיתוח והפקת נפט וגז, לרבות במים עמוקים. היא קטנה משמעותית מ-ENI, אך מחזיקה בפעילות הפקה קיימת ובניסיון בפיתוח פרויקטים ימיים.

לפי דוחותיה לרבעון השלישי של 2026, שפורסמו בשבוע שעבר, מרפי הפיקה בממוצע כ-186.5 אלף חביות שוות ערך נפט ביום, מעל התחזית שסיפקה. החברה דיווחה על רווח נקי של כ-171 מיליון דולר ברבעון והעלתה את תחזית ההפקה השנתית לטווח של 176-178 אלף חביות שוות ערך נפט ביום. תקציב ההשקעות השנתי המתוכנן שלה עומד על כ-1.5-1.6 מיליארד דולר.

זו אמנם חברה שמחזיקה ביכולת תפעולית ופיננסית לקדם פעילות חיפושים, אך עדיין נותר לראות איזה היקף השקעה היא תקצה בפועל לפעילות בישראל, וכיצד יתועדף הפרויקט ביחס לנכסיה האחרים בעולם.

ששת הרישיונות במקבץ G משתרעים על שטח כולל של כ-1,733 קמ"ר בים התיכון, במרחקים של כ-75 עד 95 קילומטרים מחופי תל אביב. הרישיונות נכנסים לתוקף היום, 9 בנובמבר, ויהיו בתוקף לשלוש שנים, עד נובמבר 2029, עם אפשרות להארכה בהתאם להוראות חוק הנפט.

לפי תוכנית העבודה שצורפה לדיווח, השותפות מתכננות לבצע עיבוד חוזר של סקרים סייסמיים תלת-ממדיים בשטח של כ-1,470 קמ"ר, לצד סקר סייסמי חדש בשטח של כ-1,732 קמ"ר. התוכנית כוללת גם ביצוע שני קידוחי חיפוש בתוך 32 חודשים ממועד הענקת הרישיונות, ושלושה קידוחים נוספים עד תום 36 חודשים.

• פרטנר מרוויחה יותר, אבל הנטישה גדלה והתזרים צנח ב-66% - דיבידנד של חצי מיליארד שקל בדרך
• סיטיקון של ג'י סיטי: ההכנסות עולות, הרווח נשחק והמינוף גדל

בתוך 30 יום ממועד הענקת הרישיונות יידרשו השותפות להעמיד חמש ערבויות להבטחת ביצוע הקידוחים, בסכום כולל של 25 מיליון דולר. אי-העמדת הערבויות תיחשב הפרה מהותית של תנאי הרישיונות ותאפשר לממונה לבטלם.

חשוב להבחין בין הערבויות לבין ההשקעה בפועל. 25 מיליון הדולר אינם תקציב הקידוחים, אלא בטוחות שנועדו להבטיח את ביצועם. רציו עדיין לא פרסמה תקציב כולל לקידוחים ולסקרים הסייסמיים המרכזיים. הסעיף היחיד שעבורו מופיע אומדן כספי בדיווח הוא עבודות וסקרים נוספים בהיקף של כ-4 מיליון דולר, מתוכם חלקה המתוכנן של רציו הוא כ-2 מיליון דולר.

בשורה התחתונה

מבחינת רציו, קבלת הרישיונות פותחת מחדש אפשרות לפיתוח נכסי גז נוספים בישראל, מעבר להחזקה המרכזית שלה במאגר לוויתן, שבו היא מחזיקה ב-15%. במקביל, הגדלת חלקה במקבץ G מ-10% ל-50% מגדילה את החשיפה הכלכלית שלה לתגלית אפשרית, אך גם את חלקה בעלויות החיפושים ואת הסיכון במקרה שהקידוחים לא יובילו למציאת מאגר מסחרי.

הגדלת ההחזקה אינה בהכרח סופית. רציו מציינת בדיווח כי היא בוחנת אפשרות לצרף שותפים נוספים לרישיונות, או לחלק מהם, מתוך חלקה הנוכחי. כלומר, מבנה ההחזקות עשוי להשתנות בהמשך.

למשק הגז הישראלי יש עניין בהרחבת פעילות החיפושים ובהגדלת מספר החברות הבינלאומיות הפועלות בים התיכון. ישראל כבר מפיקה גז ממאגרי לוויתן, תמר וכריש, ומגדילה את פעילות הייצוא שלה, בעיקר למצרים ולירדן. גילוי מאגרים נוספים עשוי בעתיד להגדיל את ההיצע ולתרום לתחרות, אך בין קבלת רישיון חיפוש לבין גילוי, פיתוח והפקה מסחרית עשויות לחלוף שנים.