האם סיאי הקטנה נכנסת למגרש של הגדולים - "המוצר שלנו נכנס ישירות לפאבים, זו פעם ראשונה"

בוב בוקוולדהאם, מנכ"ל סיאי סיסטמס - "המוצר שלנו
יותר דומה למוצר של נובה. נובה גדולה עם הרבה תחומי פעילות ומוצרים, שלנו הוא אחד מהתחומים שלה"; האם החברה לקראת פריצה? יש גם סיכונים

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה סיאי סיסטמס

ההודעה אתמול הרימה את המניה - סיאי מקבלת הזמנה של 4 מיליון דולר, והעליות נמשכות גם היום. הסיבה היא שמדובר במוצר בדיקה חדש של החברה שפותח על בסיס היכולות של החברה שילוב של אלקטרואופטיקה וכימיה שנמכר ישירות למפעל. לא דרך מפיצים כפי שהיה בעבר, לא מוצר חלקי שהיה בעבר, מוצר שממש נמצא בקו הייצור של מפעל שבבים. שאלנו את בוב בוקוולדהאם זה מוצר שדומה, קרבו למוצרים של נובה, קמטק, קווליטאו. "זה הכי קרוב לנובה. לא כל מה שנובה עושים, הם ענקיים, אבל בתחום מסוים שנובה פועלים בו". זה נשמע מעניין וצריך להזכיר שמדובר בחברה של עשרות שנים ושל מו"פ מאוד משמעותי, אבל המבחן הגדול עוד לפניה. ההזמנה תיושם במערכות של יצרן השבבים, ורק אז יהיה אפשר לדעת אם המוצר הוא הצלחה. המוצר עבר את שלב הבדיקות וההדגמות, אבל בשטח יש תמיד סיכונים נוספים. 


שאלנו האם הוא מצפה להמשך הזמנות. הוא הסביר שהוא לא יכול לדבר על כך; שאלנו מה הפוטנציאל ואם יש מקום להמשך צמיחה בהכנסות? בוב לא רוצה להתייחס. אבל הטון של השיחה היה חיובי. כשחוזרים לאחור ומסתכלים על החברה, זו חברה עם כריות מזומנים גדולות ועם טכנולוגיה ייחודית שפונה לשני תחומים עיקרים - מערכות בדיקה לשוק הצבאי, למוצרים של רפאל, אל אופ ועוד ומערכות בדיקה לשוק המיקרואלקטרוניקה, שם יש קפיצת מדרגה עם המוצר החדש. קפיצת מדרגה טכנולוגית, זה עדיין לא במכירות. המכירות דווקא בירידה. הסיבה היא שהיתה הצטיידות גדולה בעבר בתחום המיקרואלקטרוניקה וכעת נוצרה "בטן" במכירות. ומה לגבי השוק הביטחוני? "אנחנו ברמת שיא בצבר, רק שאנחנו בקפסיטי מוגבל בייצור, אנחנו מרחיבים אותו כדי לענות לביקושים".


סי אי סיסטמס פועלת בתחום האלקטרו-אופטיקה בפיתוח וייצור של מערכות בדיקה ומדידה אלקטרואופטיות עבור התעשיות הביטחוניות, ממשלות וצבאות; פתרונות מדידה וניטור לתעשיית המוליכים למחצה במסגרת פעילותה בתחום המיקרו-אלקטרוניקה; ותחום החישה מרחוק (Sensing), המיועד לשוק האזרחי-תעשייתי. 

המוצר החדש של החברה הוא WetAlyzer, מערכת אוטומטית לניטור נוזלים בתעשיית השבבים, שנועדה לשפר את בקרת התהליכים, למנוע פגמים בייצור, למחזר כימיקלים יקרים ולהפחית פסולת כימית. המערכת משלבת טכנולוגיות מתקדמות למדידה מדויקת של הרכב הנוזלים, תוך תקשורת מיידית עם מערכות הניהול של יצרני השבבים. נכון להיום, היא עדיין בפיתוח, עם תוכנית להצבת מערכות ביתא אצל יצרני שבבים מובילים.



למרות הצמיחה בענף הביטחוני בשנים האחרונות, סיאי לא נהנתה מההתרחבות באותה מידה. ברבעון השלישי של 2024 דיווחה החברה על הכנסות של 7.1 מיליון דולר, ירידה לעומת 7.4 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2023. הרווח הגולמי עמד על 2.19 מיליון דולר בהשוואה ל-2.72 מיליון דולר בשנה שעברה, ובנוסף נרשם הפסד תפעולי של 839 אלף דולר לעומת רווח תפעולי של 147 אלף דולר אשתקד. בשורה התחתונה, החברה רשמה הפסד נקי של 621 אלף דולר, בהשוואה לרווח של 250 אלף דולר בתקופה המקבילה. שווי השוק של סיאי עומד על 217 מיליון שקל, וההון העצמי שלה מסתכם ב-89 מיליון שקל. מתחילת השנה רשמה המניה עלייה חדה של 60% (וכיום עוד 25%), בעוד שב-12 החודשים האחרונים היא עלתה ב-11% (כ-36% עם הזינוק הנוכחי).



הדוחות ברבעון האחרון היו חלשים מה הסיבה?


"אם מסתכלים על התוצאות, הן פחות טובות מבעבר, אבל חשוב לזכור שיש לנו צבר הזמנות גדול. אחת הבעיות שאנחנו מתמודדים איתן היא הקצב – ביחס לגודל שלנו, אנחנו מתקשים לעמוד הביקושים. אנחנו לא יכולים לגייס מהנדס חדש ולשלב אותו בעבודה באופן מיידי, זה תהליך שלוקח זמן. במקביל, אנחנו משקיעים הרבה בפיתוח מוצרים חדשים, בעיקר בתחום הסמיקונדקטור, שמהווה חלק מרכזי מהפעילות שלנו".


למה הייתה ירידה במכירות?


"בחטיבת הסמיקונדקטור הלקוחות עצרו הזמנות, וזה קרה בכל השוק. בזמן הקורונה, הרבה לקוחות נכנסו לפאניקה והזמינו כמויות גדולות של ציוד, מה שהוביל לאחר מכן להאטה בהזמנות חדשות. בנוסף, עבדנו שנים בתחום והיו לנו כמה מוצרים עיקריים, כמו ה-Wenspec, שהוא בודק כימיה של תהליכים. המכשיר הזה שולב אצל לקוחות רבים, כולל קבלני משנה. עכשיו השקנו מכשיר חדש בשם WetAlyzer, שהוא מתקדם ויקר יותר, ונמכר לחברות גדולות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"


איפה אתם בפס הייצור לעומת חברות השבבים הישראליות? נובה, קמטק, וקווליטאו


"נובה, לדוגמה, עוסקת בהרבה תחומים ונכנסת כעת גם לכימיקל מטרולוגי לאחר שרכשה חברה באירופה. זה תחום בצמיחה, ורואים יותר ויותר חברות שנכנסות אליו".


למי אתם הכי קרובים מבין שלוש חברות השבבים הגדולות – נובה, קמטק או קווליטאו? 


"אנחנו קרובים לנובה. התחום שלנו יותר דומה לנובה, כי אנחנו עוסקים בבדיקות כימיות".


המוצר החדש יחליף את הישן?


"לא, נמשיך למכור את המוצר הקיים, אבל המוצר החדש הוא גרסה משודרגת שכוללת יכולות נוספות".


מתי התחלתם למכור את המוצר החדש?


"רק עכשיו קיבלנו הזמנות ראשונות. יש הרבה אמון במוצר, ובתחום הסמיקונדקטור להגיע לרמה גבוהה כזו זו פריצת דרך שלוקחת שנים. עבור חברה קטנה כמונו, זו פריצת דרך".


האם יש למוצר החדש פוטנציאל להגדיל את החברה פי עשרות מונים?


" אני לא רוצה לנקוב במספרים, אבל זה עולם חדש בשבילנו".


זה יהיה מנוע צמיחה עיקרי בשנים הבאות?


"אנחנו עדיין חזקים מאוד בתחום הביטחוני, ורואים את זה בצבר ההזמנות. עם זאת, אנחנו בהחלט בונים הרבה על הצמיחה בתחום הסמיקונדקטור".


מה המוצר הצבאי שלכם עושה?


"אנחנו מפתחים ומייצרים ציוד מתקדם לבדיקות עבור הסקטור הביטחוני. לעיתים קרובות, מערכת הביטחון בארץ ובחו"ל מזמינות מאיתנו מערכות לבדיקת טילים חדשים, בקרת אש, ודברים דומים. אנחנו מעורבים בפרויקטים הגדולים בתחום בארץ, והציוד שלנו נמצא בשימוש אצל החברות הביטחוניות המובילות, כל דבר שאנחנו עושים מתבסס על אלקטרו אופטיקה, בתור חברה, הטכנולוגיה שלנו היא אופטיקה".


מה היתרון שלכם בתחום הבדיקות האופטיות?


"יש לנו הרבה פטנטים וניסיון של הרבה שנים, אנחנו עושים דברים שהרבה חברות אחרות לא עושות"



כל הביטחוניות הגדילו הכנסות בתקופה האחרונה, ואתם ירדתם 


"לא הצלחנו לייצור מספיק, אנחנו נגייס אנשים ונרחיב את היקף הגיוס. נמשיך לגייס גם בהמשך."


האם חזרתם לקצב הזמנות רגיל לאחר אסדרת המלאי אצל הלקוחות?


"מאמין שכן זה תלוי בלקוחות".


 אני מניח שפנו אלייך קרנות להשקעה, מתי זה יהיה על הפרק?


 "אני לא יכול להתייחס, נעשה מה שהכי טוב לחברה ולמשקיעים".


מסר למשקיעים התוצאות יעלו הלאה?


"אני מקווה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גיא בינשטוק עמיר שיווק
צילום: יחצ
ראיון

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת

מנדי הניג |

עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 1.52%   נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.

ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה

לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים . 

המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה - כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות. "הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.


אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה

"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".

מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?

"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".

אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

עליות במניות הביטחוניות בהובלת בית שמש שעולה עד 4%; ת"א 35 יורד 0.4%

המדדים נסחרים בירידות כאשר מניות הביטוח בולטות בירידות, בעוד מניות הביטחוניות נהנות מביקושים; במקביל, המתיחות בין רוסיה לנאט"ו מחריפה עם חדירת רחפנים לפולין, בעוד איראן ו־IAEA מנסות לייצב את החזית הגרעינית

מערכת ביזפורטל |

המסחר ביום שאחרי התקיפה הישראלית בקטאר מתנהל בירידות שערים מתונות, ת"א 35 יורד כ-0.4%, לעומתו ת"א 90 מוחק את רוב הירידה ונסחר כעת ביציבות סביב ה-0.
במבט על הסקטורים המרכזיים ירידות, כאשר מדד הבנקים יורד 0.4% ומדד הביטוח בולט לשלילה ומאבד 1.3%. מי שבולטות לחיוב הן המניות הביטחוניות, אולי דווקא כמו שמצופה מהן.


בנק ישראל פרסם תחזיות לפיהן תהיה אינפלציה מתונה יחסית, ריבית בירידה וצמיחה גבוהה. הבורסה, מתמחרת אופטימיות וציפייה לסיום המלחמה ולתקופת שגשוג. אלא שצמיחה גבוהה ומהירה לא משתלבת עם ריבית נמוכה ולרוב גם לא עם ירידה באינפלציה. האם התחזיות של בנק ישראל להורדת ריבית ולצמיחה מוגזמות? כל השאלות והתשובות שחשוב לכם לדעת


השוק עלה אתמול על חדשות התקיפה, אך הבוקר מתגברים הדיווחים כי אולי התקיפה לא השיגה את היעדים שקיוו להם במערכת הביטחון. ומה קורה בקטאר? הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו. היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בכוח שלה וברצון לנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יקבלו יותר כוח, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון. קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?

ואם מדברים על אירועים גיאופוליטיים, אתמול רחפנים רוסיים חדרו לפולין, והמתיחות הגיאופוליטית מסלימה: נאט"ו בכוננות, נמלי תעופה נסגרו; היום דווח כי ראש ממשלת פולין דונלד טוסק הצהיר כי פולין ביקשה מנאט"ו להפעיל את סעיף 4 של הברית, סעיף שמאפשר התייעצות דחופה בין החברות כאשר אחת מהן מרגישה שאיום נשקף לביטחונה או לשלמותה הטריטוריאלית, לאחר שמטוסי נאט"ו הוזנקו כדי להתמודד עם חדירת כטב"מים רוסים למרחב האווירי של פולין, וברקע נשקלת אפשרות לחזק את מערך ההגנה האווירית באזור. האירועים מסמנים החרפה חמורה במתיחות בין רוסיה לנאט"ו, כאשר פולין מדגישה שמדובר בהפרה ישירה ומסוכנת של ריבונותה. מה מחפשת רוסיה בפולין ואיך זה משפיע על החברות הביטחוניות (גם בישראל)? בכתבה כאן - רחפנים רוסיים חדרו לפולין: עוד דלק למניות הביטחון

בעוד בנאט"ו הגזרה מתחממת, באיראן הגזרה מתקררת. על פי דווחים, איראן וה-IAEA חתמו אתמול על הסכם טכני במצרים שמייצר מסגרת לחידוש שיתוף הפעולה וביקורות גרעיניות, במאמץ לבלום הליך סנקציות מתמשך מצד ברית המעצמות. יחד עם זאת, הקיום הפורמלי של הסכם זה תלוי בהמשך תנודות בשטח, במיוחד אם יוחזרו סנקציות, והאופן שבו תתבצע הפיקוח בפועל.