ורד רביב שוורץ ועמיעד סוטו
צילום: יח"צ

גסטי גייסה 170 מיליון דולר להנעת תעשיית האירוח וניהול הנכסים

ההון שגויס ישמש להגדלת נפח פעילות החברה בעולם כדי לעמוד בביקוש הגובר, מציאת פתרונות שיתמכו בצרכי הצמיחה של מנהלי נכסים ומלונאים, ביצוע רכישות חשובות ולהתרחבות לתחומים עסקיים חדשים

דור עצמון | (1)

חברת גסטי (Guesty), המפתחת ומנהלת פלטפורמת ניהול נכסים בתחום השכירות לטווח קצר ותעשיית האירוח, גייסה כ-170 מיליון דולר, בהובלת Apax Digital Fund, MSD Partners ו-Sixth Street Growth, ובהשתתפות המשקיעים הקיימים Viola Growth ו-Flashpoint.

פלטפורמת גסטי מאפשרת למנהלי נכסים לטווח קצר לרכז במקום אחד את כל הפעילות הכרוכה בניהול ותפעול נכסים לאירוח. לרבות שיווק באמצעות אתרים שונים, ביניהם Airbnb, Vrbo, Booking.com, Tripadvisor, Expedia ,Agoda ועוד. זאת בנוסף להפעלת אתר עצמאי של משכיר הנכסים, ניהול המידע הפיננסי חשבונאי, ניהול ערוצי תקשורת ומשימות תפעול וניקיון, ניהול סיכונים ועוד. גסטי מפעילה גם זירת מסחר (Marketplace) ובה יותר מ-130 שותפים, המעניקים שירותים משלימים למנהלי נכסים, כולל כלי תמחור דינאמיים, סליקת תשלומים, מוצרי בתים חכמים ועוד. בנוסף, קיימת יכולת לבניית פתרונות על גבי ה-API הפתוח של החברה.

גסטי הוקמה בסוף 2013 על ידי האחים קובי ועמיעד סוטו ופועלת בעשרות מדינות. מאז תחילת הקורונה גסטי הכפילה את גודלה ומעסיקה כיום קרוב ל-600 עובדים ב-14 משרדים גלובליים. ההון שגויס ישמש להגדלת נפח פעילות החברה בעולם כדי לעמוד בביקוש הגובר, מציאת פתרונות שיתמכו בצרכי הצמיחה של מנהלי נכסים ומלונאים, ביצוע רכישות חשובות ולהתרחבות לתחומים עסקיים חדשים.

סבב גיוס ההון האחרון מגיע על רקע צמיחה בתעשיית השכירות לטווח קצר, שהגיעה בשנה שעברה להיקף של 200 מיליארד דולר. לדברי החברה, השינוי בדרך שבה צרכנים בוחרים לחיות, לעבוד, להיפגש ולנסוע, הביא לטשטוש הקו שבין מלונות מסורתיים לפתרונות דיור אלטרנטיביים. המגמה הזו הגבירה את הצורך בטכנולוגיית ניהול אירוח ורסטילית שתאפשר למנהלי הנכסים להתאים את עצמם לדרישות המוגברות מצד האורחים. גסטי הכפילה את הכנסותיה מאז סבב גיוס ההון הקודם לפני שנה, וצפויה להגיע לקצב הכנסות של מעל 100 מיליון דולר בשנה הקרובה. החברה נמצאת כעת בשלבי התרחבות וקליטת 50 עובדים חדשים בישראל ובעולם.

עמיעד סוטו, מייסד משותף ומנכ"ל גסטי: "ההשקעה בגסטי מהווה הבעת אמון בשוק התיירות והשכירות לטווח קצר, בטכנולוגיה החדשנית שלנו והיא בולטת במיוחד על רקע האקלים הכלכלי המאתגר בעת הזו. עם העלייה בפופולריות של אפשרויות לינה אלטרנטיבית, גסטי התגלתה כחברה המנצחת הודות למחויבותנו לחדשנות ויכולתנו לתרום להצלחת לקוחותנו. אנו מודים לשותפים הקיימים שלנו Apax, שהגדילו את השקעתם בגסטי ונלהבים לצרף את MSD Partners ואת Sixth Street Growth, שהרקורד המרשים שלהם בתעשייה שלנו מבטיח שותפות ארוכת טווח. בעת שאנו ממשיכים להתרחב בכל העולם ומגדילים את ההובלה שלנו בשוק, אנו מצפים להוסיף ולהגדיל את הערך שאנו נותנים למנהלים בתעשיית האירוח בחודשים ובשנים הקרובות".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    600 עובדים בשביל מה? תיכף הקיצוצים (ל"ת)
    חחחחחחחחחחחחחח 16/08/2022 19:18
    הגב לתגובה זו
האקר סייבר האקרים פריצה מחשבים הייטק אבטחת מידע
צילום: Istock

האקרים מצפון קוריאה השתמשו ב-ChatGPT לייצור תעודת זהות מזויפת

חוקרי סייבר בדרום קוריאה חשפו כי האקרים מצפון קוריאה ניצלו את ChatGPT להפקת מסמכים מזויפים לצורכי פישינג והציגו באיזו קלות ניתן לעקוף מנגנוני הגנה בבינה מלאכותית ולבצע מתקפות ריגול דיגיטליות

אדיר בן עמי |

חוקרי אבטחת מידע דרום קוריאניים חשפו השבוע מקרה בו קבוצת האקרים צפון קוריאנית השתמשה ב-ChatGPT ליצירת תעודת זהות צבאית מזויפת. המסמך המזויף שימש במסגרת התקפת סייבר שכוונה נגד יעדים בדרום קוריאה. המקרה מצטרף למגמה גוברת של שימוש בכלי בינה מלאכותית לפעילות ריגול.


קבוצת האקרים הידועה בשם "קימסוקי" יצרה מסמך מזויף של תעודת זהות צבאית דרום קוריאנית. המסמך היה אמור להפוך הודעת פישינג לאמינה יותר. ההודעה הכילה קישור לתוכנה זדונית המסוגלת לחלץ מידע ממחשבי הקורבנות. זו אינה הפעם הראשונה שצפון קוריאה עושה שימוש בבינה מלאכותית למטרות כאלה. באוגוסט דיווחה חברת אנתרופיק כי האקרים צפון־קוריאנים השתמשו בכלי Claude Code כדי להתחזות לעובדי טכנולוגיה ולהתקבל לעבודה בחברות אמריקניות, שם ביצעו משימות טכניות לאחר שהתקבלו.


OpenAI מסרה בפברואר כי חסמה חשבונות חשודים של גורמים מצפון קוריאה. לפי החברה, המשתמשים יצרו קורות חיים ומכתבי פנייה מזויפים כדי לגייס עובדים למיזמים שלהם. במקרה האחרון כוונו ההתקפות לעיתונאים, חוקרים ופעילי זכויות אדם העוסקים בנושאי צפון קוריאה. ייתכן שהנפגעים נבחרו בשל עיסוקם בפרסום מידע על המשטר.


הממשל האמריקני טוען כי צפון קוריאה משתמשת בהתקפות סייבר, בגניבת מטבעות דיגיטליים ובשירותי קבלנות טכנולוגית כדי לאסוף מידע ולממן את תוכניותיה, לרבות פיתוח נשק גרעיני, ובכך לעקוף סנקציות.


במהלך המחקר, החוקרים ביצעו ניסוי כדי להבין איך נוצר המסמך המזויף. כאשר ביקשו מ-ChatGPT ליצור תעודת זהות ממשלתית - פעולה הנחשבת בלתי חוקית בדרום קוריאה - המערכת סירבה לבקשה. אולם כשהם שינו מעט את אופן ניסוח הבקשה, המערכת הסכימה ליצור את המסמך הרצוי. הממצא מעלה חששות לגבי הקלות שבה ניתן לעקוף מנגנוני הבטיחות של כלי בינה מלאכותית ולנצל אותם למטרות זדוניות. זה מדגים פער בין המדיניות המוצהרת של חברות הטכנולוגיה לבין היכולת הפרקטית לאכוף אותה.

האקר סייבר האקרים פריצה מחשבים הייטק אבטחת מידע
צילום: Istock

האקרים מצפון קוריאה השתמשו ב-ChatGPT לייצור תעודת זהות מזויפת

חוקרי סייבר בדרום קוריאה חשפו כי האקרים מצפון קוריאה ניצלו את ChatGPT להפקת מסמכים מזויפים לצורכי פישינג והציגו באיזו קלות ניתן לעקוף מנגנוני הגנה בבינה מלאכותית ולבצע מתקפות ריגול דיגיטליות

אדיר בן עמי |

חוקרי אבטחת מידע דרום קוריאניים חשפו השבוע מקרה בו קבוצת האקרים צפון קוריאנית השתמשה ב-ChatGPT ליצירת תעודת זהות צבאית מזויפת. המסמך המזויף שימש במסגרת התקפת סייבר שכוונה נגד יעדים בדרום קוריאה. המקרה מצטרף למגמה גוברת של שימוש בכלי בינה מלאכותית לפעילות ריגול.


קבוצת האקרים הידועה בשם "קימסוקי" יצרה מסמך מזויף של תעודת זהות צבאית דרום קוריאנית. המסמך היה אמור להפוך הודעת פישינג לאמינה יותר. ההודעה הכילה קישור לתוכנה זדונית המסוגלת לחלץ מידע ממחשבי הקורבנות. זו אינה הפעם הראשונה שצפון קוריאה עושה שימוש בבינה מלאכותית למטרות כאלה. באוגוסט דיווחה חברת אנתרופיק כי האקרים צפון־קוריאנים השתמשו בכלי Claude Code כדי להתחזות לעובדי טכנולוגיה ולהתקבל לעבודה בחברות אמריקניות, שם ביצעו משימות טכניות לאחר שהתקבלו.


OpenAI מסרה בפברואר כי חסמה חשבונות חשודים של גורמים מצפון קוריאה. לפי החברה, המשתמשים יצרו קורות חיים ומכתבי פנייה מזויפים כדי לגייס עובדים למיזמים שלהם. במקרה האחרון כוונו ההתקפות לעיתונאים, חוקרים ופעילי זכויות אדם העוסקים בנושאי צפון קוריאה. ייתכן שהנפגעים נבחרו בשל עיסוקם בפרסום מידע על המשטר.


הממשל האמריקני טוען כי צפון קוריאה משתמשת בהתקפות סייבר, בגניבת מטבעות דיגיטליים ובשירותי קבלנות טכנולוגית כדי לאסוף מידע ולממן את תוכניותיה, לרבות פיתוח נשק גרעיני, ובכך לעקוף סנקציות.


במהלך המחקר, החוקרים ביצעו ניסוי כדי להבין איך נוצר המסמך המזויף. כאשר ביקשו מ-ChatGPT ליצור תעודת זהות ממשלתית - פעולה הנחשבת בלתי חוקית בדרום קוריאה - המערכת סירבה לבקשה. אולם כשהם שינו מעט את אופן ניסוח הבקשה, המערכת הסכימה ליצור את המסמך הרצוי. הממצא מעלה חששות לגבי הקלות שבה ניתן לעקוף מנגנוני הבטיחות של כלי בינה מלאכותית ולנצל אותם למטרות זדוניות. זה מדגים פער בין המדיניות המוצהרת של חברות הטכנולוגיה לבין היכולת הפרקטית לאכוף אותה.