גירושים פרידה מריבה הסכם ממון
צילום: Istock

הגרוש איחר בקבלת המשכנתה - ואיבד את הבית המשותף בקיבוץ

במסגרת הסכם הגירושים שנחתם עם אשתו לשעבר, הוא התחייב להשיג אישור למשכתנה מהבנק בתוך 30 יום, אך איחר בהצגת האישור. לדברי השופטת, יש לקיים את הסכם הגירושים שאושר בבית המשפט ככתבו וכלשונו
עוזי גרסטמן |

בית המשפט לענייני משפחה בחדרה קיבל באחרונה תביעה לאכיפה של הסכם גירושים שהגישה חברת קיבוץ נגד בעלה לשעבר. ההסכם העניק לבעל אפשרות לקנות את חלקה של האשה בבית שלהם שבקיבוץ, אך זאת בכפוף להצגת אישור עקרוני למשכנתה בתוך 30 יום מרגע אישור ההסכם בבית המשפט – אחרת, הוא יוצע למכירה בשוק החופשי. הבעל התעכב עם הצגת האישור המדובר, ובעקבות כך קבעה השופטת עינת גלעד משולם כי הוא ייאלץ למצוא לו ולבנותיו מקום מגורים חלופי.

התובעת והנתבע היו נשואים במשך כ-18 שנה והביאו לעולם שלוש בנות, שכיום הן בנות 12, 16 ו-17.5. בשלב מסוים יחסיהם עלו על שרטון, והחל מיוני 2022 הבעל והבנות עדיין מתגוררים בבית שבקיבוץ, אבל האשה עברה לגור בגפה בדירה שכורה.

כמה חודשים אחרי פרידתם, חתמו הצדדים על הסכם שמעניק לבעל זכות ראשונים ברכישת הבית המשותף שלהם, ששוויו מוערך ב-4.65 מיליון שקל. הזכות לרכישות הבית המשותף הותנתה בכך שהאיש יציג בתוך חודש ממועד אישור ההסכם – כלומר עד אמצע אוקטובר 2022 לכל המאוחר - אישור עקרוני מהבנק לקבלת משכנתה עבור הבית, אחרת הבית יוצע למכירה בשוק החופשי.

בתביעה שהוגשה לבית המשפט במאי אשתקד, טענה האשה כי בעלה לשעבר לא עמד בחובתו לפי ההסכם, ולא הציג אישור עקרוני למשכנתה במועד. לפיכך, לדבריה, יש להורות על אכיפת ההסכם, ועל פירוק השיתוף בבית בדרך של מכירתו לכל המרבה במחיר.

מנגד, טען האיש כי דווקא גרושתו היא שהפרה את ההסכם, שכן היא סירבה לחתום על מסמכים לצורך העברת הזכויות בבית על שמו – דבר שמהווה תנאי חשוב לצורך העברת כספי המכירה אליה. בתוך כך, סיפר האיש כי גרושתו אשפזה את עצמה מרצון במוסד למתמודדי נפש, תוך שהיא ממאנת להתקדם עם השלמת העסקה למכירת הבית המשותף.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

הנתבע הודה אמנם שאיחר עם הצגת האישור למשכנתה מהבנק, אלא שלשיטתו מוצדק לסטות מהוראות ההסכם ולקבוע שהוא ובנותיו יישארו לגור בבית, כדי "שלא לזעזע את עולמן". אך השופטת גלעד משולם דחתה את בקשתו של האב. לדבריה, שינוי הסכם גירושים שאושר בבית המשפט אינו עניין של מה בכך, וברירת המחדל היא כי יש לקיימו ככתבו וכלשונו.

השופטת כתבה בפסק דינה כי, "לשון ההסכם נהירה. הוא משרטט מתווה של שתי חלופות לפירוק הנכס: האחת, רכישת זכויות האשה בנכס על ידי האיש בתנאים כמפורט בהסכם. השנייה, פירוק שיתוף ומכירת הנכס לצד שלישי. ככל שמתקיימת החלופה הראשונה אזי היא שומטת את החלופה השנייה. ברם ככל שלא מתקיימים התנאים המגבשים את החלופה הראשונה נכנסת לתוקף החלופה השנייה".

קיראו עוד ב"משפט"

בתוך כך, השופטת דחתה את הניסיון של הבעל להיתלות במחדלי גרושתו לחתום על מסמכים שיעבירו אליו את הבעלות על הבית, שכן על פי ההסכם הצגת האישור למשכנתה היא חובה קודמת להעברת הבעלות ועומדת בפני עצמה. העובדה שהבעל כשל בדרישה לעמוד בהתחייבותו, "מפעיל" למעשה את הסעיף בהסכם שמאפשר לאשה לעתור לפירוק שיתוף בנכס.

גם טענת הבעל שלפיה טובת בנותיו מחייבת את הישארותו עמן בבית, נדחתה. השופטת נימקה כי מדובר בהסכם מקיף המשקלל אף את טובת הבנות, ומכל מקום הן כבר יחסית בוגרות, כך שהטענה בדבר "טלטול עולמן", תמוהה. מה גם שהן כבר גרו בשכירות לפני שהוריהן עברו לבית נשוא התביעה. לפיכך, הורתה השופטת על פירוק השיתוף בנכס בדרך של מכירתו לכל המרבה במחיר, ועל חיוב הנתבע בהוצאות משפט של גרושתו בסכום של 6,500 שקל.

הסכם גירושים הוא הסכם שנועד להסדיר את סיום היחסים בין בני הזוג, ויכול לכלול התייחסות לכל עניין שקשור לנושא. בדרך כלל כוללים הסכמי גירושים התייחסות לעניינים הבאים: חלוקת הרכוש שנצבר על ידי בני הזוג במהלך השנים (כמו: דירה, כלי רכב, חסכונות, חשבונות בנק); חלוקת זכויות סוציאליות (פנסיה, קצבאות ילדים); חלוקת חובות ומשכנתאות; משמורת על הילדים וחלוקת זמני שהות; אופן קבלת החלטות לגבי הילדים (כמו חינוך, נסיעות הילדים לחו"ל) ומנגנון הסדרת מחלוקות עתידיות בקשר לילדים; קביעת מזונות הילדים; בנוסף, הסכם הגירושים צריך לכלול התייחסות לעניין סידור הגט שתקבל האשה. הליך אישור הסכם גירושין הוא הליך קצר, שחוסך את התמשכות הדיונים בהליכי גירושים רגילים ואת ההוצאות הכרוכות בכך.

לצורך אישור הסכם הגירושים יש לפנות לבית הדין לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים המשותף של הצדדים, או מקום מגוריהם המשותף האחרון. לצורך ניסוח ההסכם ניתן להיעזר בשירותי מגשר או בשירותי עורך דין לענייני משפחה. לצורך הליך אישור ההסכם בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה, אין חובה על בני הזוג להיות מיוצגים על ידי עורך דין. אם הדיון נערך בבית המשפט לענייני משפחה, כל צד זכאי לבקש שהדיון ייערך בדלתיים סגורות.

במקרה אחר, בית המשפט לענייני משפחה בקריית גת פסק באוגוסט 2023 במקרה שבו בני זוג הסתכסכו ונפרדו לאחר ארבע שנים בלבד של נישואי. השניים לא הצליחו להגיע להסכמה לגבי הדירה שבה התגוררו, ושהיתה רשומה על שמו של בן הזוג בלבד. השופט בתיק כתב בפסק דינו כי, "טענת הנתבע כי משך תקופת הנישואים הקצרה יחסית שוללת את טענות התובעת לשיתוף ספציפי בדירה, אינה יכולה לעמוד לבדה, שכן טענה זו אינה יכולה לעמוד בחלל ריק, אל מול הראיות בכללן, המלמדות, כאמור, על כוונת שיתוף בדירת המגורים. התובעת הצליחה לעמוד בנטל ההוכחה כי בין הצדדים התקיימה כוונת שיתוף בדירת המגורים ועל כן זו הינה נכס המצוי בבעלותם המשותפת של הצדדים ויש להורות על חלוקתה בין הצדדים בהתאם".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שופטת בית משפט
צילום: Photo SaUl Bucio on Unsplash

ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?

חייב שנושא חוב לעורך דינו כבר מאז שנות התשעים ויתר על חלקו בעיזבון של אמו כבר לפני עשור, ביחד עם אחיו, כדי לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית המשפחה. כעת, על אף מצבו הרפואי ונכותו, בית המשפט הורה לבטל את הסתלקותו מהירושה ולהעביר את חלקו לקופת הנשייה - צעד שהיה תנאי למתן הפטר מוחלט מחובותיו.

עוזי גרסטמן |

בבית משפט השלום בטבריה ניתן באחרונה פסק דין העוסק בסיטואציה כמעט נדירה: אדם שנושא חוב לעורך דינו, מצא לנכון לוותר על חלקו בירושת אמו לפני כעשור כדי לאפשר לאביו להישאר בבית המשפחה. השופטת נסרין אסכנדר־מוסא נדרשה לשאלה אם ראוי שבית המשפט יכבד את הסתלקותו מהירושה, או שמא יבטל אותה כדי לאפשר לנושה הוותיק לקבל את חלקו. ההכרעה שהתקבלה חושפת את האיזון העדין בין דאגה לחייב במצב אישי וכלכלי קשה, לבין הגנה על זכויות הנושים.

הרקע למקרה מתחיל עוד ב-1995, אז שכר החייב את שירותיו של עורך הדין חסאן בסתוני אך לא שילם את שכר הטרחה שלו. החוב, שנפסק כבר אז בפסק דין חלוט, תפח עם השנים והגיע לסכום של 116,861 שקל. החייב, סובל מנכות רפואית לצמיתות בשיעור של 55% ואובדן כושר עבודה מלא. הוא מתקיים מקצבת נכות של כ-4,800 שקל לחודש ומתגורר בשכירות, כשהוא נעזר בסיוע בשכר דירה בסכום של כ-700 שקל בלבד. כלומר מדובר באדם שמצבו הכלכלי רעוע ביותר ואין לו שום נכסים משמעותיים.

למרות נסיבות חייו הקשות, התברר כי ב-2015, זמן רב לאחר שנוצר החוב ולא שולם, בחר החייב להסתלק מהעזבון של אמו המנוחה, שכלל דירת מגורים. לטענתו, ההחלטה נבעה משיקולים משפחתיים בלבד, במטרה לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית. אלא שבית המשפט לא קיבל את הטענה הזו ככזו שמבטלת את זכויות הנושה. השופטת קבעה בפסק הדין שפורסם כי, "היחיד היה חייב כספים לנושה... היה על היחיד להיות הוגן כלפי הנושה בטרם יהיה נדיב כלפי אביו, ועליו לדאוג לשלם את חובו לנושה בטרם ייתן מתנה לאביו".

הנאמנת: חוסר תום לב של החייב

ההליך הנוכחי נפתח לאחר שבקשת החייב לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון התקבלה בנובמבר 2023, והנאמנת מונתה לפקח על ביצוע ההליך. בדו"חות שהוגשו על ידי הממונה צוין כי מצבו האישי והבריאותי של החייב מצדיק מתן הפטר מהחוב, אבל הנאמנת טענה אחרת. לדבריה, הסתלקותו של החייב מהעזבון בעת שהיה מצוי בחובות מצביעה על חוסר תום לב. היא דרשה מבית המשפט לבטל את ההסתלקות כדי להחזיר את הנכס לקופת הנשייה.

בדיון שהתקיים בפברואר 2025 ניסה החייב להגיע להסדר והציע להוסיף לקופת הנשייה 60 אלף שקל - סכום ששווה לשווי חלקו בעיזבון כפי שהוערך בהליך קודם שהתנהל בעניינו. ואולם לאחר כמה חודשים הודיע החייב כי אינו מסוגל לעמוד בתשלום, והנאמנת הגישה בקשה רשמית לביטול ההסתלקות. השופטת קיבלה את עמדתה וקבעה כי הסתלקות מירושה מהווה פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. "יש לראותה כפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה", היא כתבה בהכרעתה, והדגישה כי החוק נועד למנוע מיחיד לבצע פעולות בנכסיו באופן שפוגע בנושים.