גירושים פרידה מריבה הסכם ממון
צילום: Istock

רכשה שתי דירות בזמן הנישואים - הגרוש לא יקבל עבורן כלום

ואם זה לא מספיק - הבית שבו גרו השניים, שהיה רשום על שם הבעל, יחולק בשווה ביניהם, כך שהגבר יצא בלי כלום, אף שתבע לקבל תמורה עבור הנכסים אשתו לשעבר. לדבקרי השופטת, כשהנכס רשום על שם אחד מבני הזוג בלבד, נדרשת ראיה ברורה לכך שהיתה כוונה לשתף את בן הזוג השני בזכויות בו - ובמקרה הזה לא הוצגה לה ראיה שכזו

עוזי גרסטמן | (40)
בפסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, נדחתה תביעתו של גבר שביקש להכיר בזכויותיו במחצית משתי דירות הרשומות על שם אשתו לשעבר, וכן לחלופין דרש כי בית המגורים המשותף יועבר אליו. אלא שבית המשפט קבע כי אין בסיס לתביעתו, לאור העובדה שלא הוכחה כוונת שיתוף ספציפית בדירות האשה, ומנגד, נקבע כי בית המגורים המשותף היה שייך לשני הצדדים.


בני הזוג נישאו ב-1999 וניהלו חיי נישואים שנמשכו יותר משני עשורים. במהלך תקופת נישואיהם, רכשה האשה שתי דירות מגורים שנרשמו על שמה בלבד, ואילו בית המגורים המשותף של בני הזוג נרשם על שם הבעל. עם פרוץ המשבר ביחסים, החלו הצדדים בהליכי גירושים, שבמהלכם עלתה מחלוקת משמעותית בנוגע לזכויותיהם בנכסים שנצברו במהלך הנישואים.


הבעל טען שהיתה כוונת שיתוף בדירות של האשה


הבעל טען כי אף שהדירות נרשמו על שם האשה בלבד, הרי שבפועל היתה כוונת שיתוף ספציפית בנכסים האלה. לדבריו, במהלך חייהם המשותפים הם ראו בדירות אלה חלק מהרכוש המשותף, ולכן יש לראות בהן רכוש השייך לשני הצדדים. בנוגע לבית המגורים המשותף, טען הבעל כי מכיוון שהבית רשום על שמו בלבד, אין לאשה זכויות בנכס הזה, ולכן יש להורות על העברת הזכויות בו אליו באופן מלא.


האשה טענה כי הדירות נרכשו מכספיה האישיים, ללא כל השתתפות של הבעל במימון הרכישה או בניהולן, ולכן הן שייכות לה בלבד. לטענתה, הבית נרשם על שם הבעל מטעמי נוחות בלבד, אך היה מדובר בנכס משותף ששייך לשני הצדדים.


בית המשפט בחן את הטענות של הצדדים בהתאם לדין המקובל, ובייחוד להוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973. השופטת ציינה כי כשמדובר בנכס שנרכש במהלך הנישואים, אין ויכוח על כך שהוא מהווה חלק מהרכוש המשותף של בני הזוג. עם זאת, כשהנכס רשום על שם אחד מבני הזוג בלבד, נדרשת ראיה ברורה לכך שהיתה כוונה לשתף את בן הזוג השני בזכויות בו.


משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

עוד קבע בית המשפט כי אין די בעצם העובדה שהדירות נרכשו במהלך הנישואים כדי להוכיח כוונת שיתוף. "אין בעובדה כי הצדדים היו נשואים בעת רכישת הדירות כדי ללמד בהכרח על כוונת שיתוף בנכסים אלה", נכתב בפסק הדין שפורסם. השופטת הדגישה כי כדי להוכיח שיתוף ספציפי בנכס הרשום על שם אחד מבני הזוג, יש להציג ראיות לכך שהיתה כוונה מפורשת לשתף את בן הזוג השני בבעלות עליו.


השופטת שירלי שי ציינה כי הבעל לא הציג כל ראיה לכך שהיתה כוונה שכזו, ואף הוכח כי הדירות נרכשו על ידי האשה מכספים שהתקבלו בירושה ממשפחתה. "הוכח כי הרכישה בוצעה ממקורות עצמאיים של הנתבעת, אשר לא היו קשורים להכנסות המשותפות של בני הזוג. משכך, אין מקום להחיל חזקת השיתוף על דירות אלה", קבע בית המשפט.

קיראו עוד ב"משפט"


היא גם התייחסה לטענת הבעל כי היה מעורב בניהול הדירות, והשיב לכך כי, "מעורבות בניהול הנכסים, ככל שהיתה כזו, אינה מספיקה כדי להקים כוונת שיתוף. יש להראות כי הייתה הסכמה מפורשת או משתמעת של הצדדים כי הנכס הוא משותף, והדבר לא הוכח".


"בית המגורים המשותף הוא מטבעו נכס אשר חלה עליו חזקת השיתוף"


לעניין בית המגורים המשותף, קבע בית המשפט כי אף שהוא רשום על שם הבעל בלבד, הרי שמדובר בנכס ששימש את שני הצדדים במהלך נישואיהם, ולכן יש להכיר בזכויותיה של האשה בו. "בית המגורים המשותף הוא מטבעו נכס אשר חלה עליו חזקת השיתוף, וזאת כל עוד לא הוכח אחרת", נכתב בפסק הדין.


בית המשפט דחה את טענת הבעל שלפיה יש לראות בבית המגורים כרכושו הפרטי, וקבע כי "עצם הרישום הפורמלי של הזכויות אינו חזות הכל, ויש לבחון את מכלול הנסיבות". נקבע כי הבית ייחשב נכס משותף, ולכן האשה תהיה זכאית למחצית מהזכויות בו.


בסופו של דבר, דחה בית המשפט את תביעת הבעל - הן ביחס לשיתוף ספציפי בדירות האישה והן ביחס לבית המגורים. השופט קבע כי "הדירות נותרות בבעלותה הבלעדית של האשה, מאחר שלא הוכחה כל כוונת שיתוף. מנגד, בית המגורים נחשב לנכס משותף, ולכן אין מקום להורות על העברתו הבלעדית לידי הבעל".


המשמעות היא שהבעל לא יקבל מחצית מהדירות הרשומות על שם האשה, ומנגד לא יוכל לזכות בבעלות בלעדית על בית המגורים. כלומר הוא נותר ללא כל הישג בתביעתו. "מסקנה זו אינה מותירה מקום לספק: התובע לא הציג תשתית ראייתית מספקת להוכחת טענותיו בדבר כוונת שיתוף, ועל כן אין בידו עילה לקבל את הסעדים שביקש", קבע השופט בפסק הדין שפורסם.


פסק הדין מדגיש את המשקל הרב שמעניקים בתי המשפט לרישום הפורמלי של הנכסים, אך גם את הצורך בבחינת כוונת הצדדים בפועל. הבעל לא הצליח להוכיח כוונת שיתוף ביחס לדירות, אבל הוא גם לא הצליח לשכנע כי בית המגורים המשותף צריך להישאר בבעלותו הבלעדית – ולכן, כפי שנקבע בפסק הדין, הוא נותר בידיים כמעט ריקות.


מהי חזקת השיתוף ומה משמעותה בפועל


חזקת השיתוף היא עיקרון משפטי שנועד להגן על בן הזוג החלש מבחינה כלכלית במקרה של פרידה. הפסיקה קובעת כי כשבני זוג מנהלים חיי משפחה תקינים, חלוקת הרכוש ביניהם תיעשה על בסיס שוויוני, ללא קשר לרישום הפורמלי של הנכסים. עם זאת, כשמדובר בנכס שרשום על שם אחד מבני הזוג בלבד, על הצד הטוען לשיתוף חלה חובת ההוכחה להראות שהיתה כוונה מפורשת או משתמעת לשתף את בן הזוג השני.


במקרה הנ"ל, הבעל ניסה להוכיח כוונת שיתוף ספציפית בשתי הדירות שנרשמו על שם האשה בלבד, אך לא הצליח להציג מסמכים, עדויות או ראיות מספקות לכך שהיתה כוונה אמיתית לכלול אותו בבעלות על הדירות.


בתי המשפט עסקו לא פעם בשאלת השיתוף הספציפי, בייחוד במקרים בהם אחד מבני הזוג טען לזכויות בנכסים שלא נרשמו על שמו. כך למשל, בפסק דין שניתן בבית המשפט העליון בע"א 264/77 דרור נגד דרור, נקבע כי ניתן להחיל שיתוף ספציפי רק אם קיימת "ראיה ברורה ומשכנעת" לכך שבן הזוג התכוון לחלוק בנכס.


במקרה דומה שנדון באחרונה בבית המשפט למשפחה בתל אביב, נדחתה תביעתו של בעל שביקש להחיל שיתוף ספציפי על דירה שנרכשה על שם אשתו לפני הנישואים. בית המשפט קבע כי עצם העובדה שבני הזוג התגוררו בנכס אינה מספיקה כדי להוכיח כוונת שיתוף, ושיש להציג הוכחות בדמות הסכמות כתובות, עדויות על השקעה כספית משותפת, או התנהלות ברורה המעידה על כך שהנכס היה חלק מהרכוש המשותף.


השופטת קבעה כי במקרה הנ"ל אין שום אינדיקציה לכך שהבעל תרם לרכישת הדירות, או שהיתה כוונה להחיל עליהן שיתוף. "אין די בכך שהצדדים חיו יחד שנים ארוכות, שכן מדובר בנכס שנרכש ממקורות עצמאיים של הנתבעת", ציינה השופטת בפסק הדין שפורסם.


בנוגע לבית המגורים, ציינה השופטת שי כי מכיוון שהנכס שימש את שני בני הזוג לאורך השנים, חזקת השיתוף חלה עליו. היא התייחסה לכך שרישום הפורמלי אינו יכול לבדו להוות ראיה מוחלטת לבעלות בלעדית, וכתבה בהכרעתה שבפסיקות קודמות נקבע כי, "עצם רישומו של נכס על שם אחד מבני הזוג אינו חזות הכל, ויש לבחון את מכלול הנסיבות".

תגובות לכתבה(40):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 35.
    תיראו מופתעים. בתי משפט מעבירים בשיטתיות כסף ורכוש מהגבר לאישה בושה. (ל"ת)
    אנונימי 09/02/2025 23:34
    הגב לתגובה זו
  • 34.
    אנונימי 09/02/2025 13:14
    הגב לתגובה זו
    הפסיקה נכונה ומוצדקת כל עוד הדירה רשומה על צד אחד ומכספי הירושה שלא קשורים לצד השני. הבעיה היא שאם זה היה הפוך והדירות היו על שם הגבר ומכספי ירושה סביר להניח שהרבה שופטים היו מחליטים על חלוקה חצי חצי בקיצור מערכת המשפט לדעתי נוטה באופן ברור לטובת הנשים
  • 33.
    פסיקה מפלה שופטת שלא עושה צדק וגם לא שכל (ל"ת)
    אנונימי 09/02/2025 13:03
    הגב לתגובה זו
  • 32.
    דודו 09/02/2025 11:21
    הגב לתגובה זו
    פסד בעמ 593904 של בית המשפט העליון מקרה מאוד דומה אך בית המשפט החליט ששתי הדירות של הבעל שנקנו מכספי ירושה צריכות להתחלק חצי חצי עם אשתו. יש כאן אפליה שיטתית נגד גברים. בית המשפט נוקט באפליה חמורה וצריך בהחלט לרענן את המערכות ולהחליף את השופטים.
  • 31.
    אנונימי 09/02/2025 09:05
    הגב לתגובה זו
    כל המגיבים פה לוקים בהבנת הנקרא.האישה קנתה 2 דירות מירושה שקיבלה ולכן הפסיקה בסדר גמור.את הבית בני הזוג קנו ממשאבים משותפים
  • קראנו מצוין 09/02/2025 09:44
    הגב לתגובה זו
    לדעתי גם היו לא מעט פסיקות הפוכות לחלוטין במקרים זהים
  • 30.
    אנוניאיתןמי 08/02/2025 13:30
    הגב לתגובה זו
    יש לתלות את מרבית שופטי משפחה כולם בכל משפט בעד נשים אותה שופטת שהיא עוד לשעבר נולדו כשקרנים ובחרה להיות במקצוע של שקרנים משם הם הופכים לשוםטים שקרניםלתלות אותה לשים בכלא במצב תנאים בדיוק אותו דבר רק הפוך כל הפסיקה שונה וזה העכחה למה השופטת ל.ת לה בעיעה היא רוצחת גברים והם מתאבדים לכן יש להכניס אותה לכלא
  • תבדוק עד כמה אתה שוטה בעצמך ...!!! (ל"ת)
    Business 09/02/2025 10:53
    הגב לתגובה זו
  • 29.
    השופטת הזו צריכה להישפט בעצמה ושיחלקו את הרכוש שלה לכולם! (ל"ת)
    ג 08/02/2025 01:52
    הגב לתגובה זו
  • 28.
    נועם 08/02/2025 01:50
    הגב לתגובה זו
    צריך לשים את השופטים בכלא על משפט שקר!אם בית המשפט מוטה אז השופטים פושעים!
  • 27.
    השופטת צריכה ללכת לכלא על משפט שקרי (ל"ת)
    מני 08/02/2025 01:49
    הגב לתגובה זו
  • 26.
    אלמוג 08/02/2025 01:48
    הגב לתגובה זו
    אין מקרה שבו נותניל לבעל להשאיר אצלו רכוש אפיחו מניות ואופציות מחלקים את כל הרכוש מחלקים הכל משותף!
  • 25.
    מה ששלה שלה ומה ששלו שלה! אם זה היה הפוך היא היתה מקבלת חצי מהכל! (ל"ת)
    אנונימי 08/02/2025 01:45
    הגב לתגובה זו
  • 24.
    פרוגרס 08/02/2025 01:26
    הגב לתגובה זו
    הצדק נעשה
  • 23.
    זה פסד לערעור 07/02/2025 21:57
    הגב לתגובה זו
    לא נחתם הסכם ממון וכמו שהשופטת ציינה כשמדובר בנכס שנרכש במהלך הנישואים אין ויכוח על כך שהוא מהווה חלק מהרכוש המשותף של בני הזוג.
  • 22.
    פסק דין שגוי (ל"ת)
    אנונימי 07/02/2025 18:46
    הגב לתגובה זו
  • 21.
    אנונימי 07/02/2025 16:22
    הגב לתגובה זו
    למינים ולמלשינים אל תהי תקווה וכל המינים כרגע יאבדו וכל אויבי עמך מהרה יכרתו...
  • 20.
    שלומי 07/02/2025 16:09
    הגב לתגובה זו
    פסיקה מפלה ולא הוגנת.הדירות רשומות על האישה יישארו שלההגירה שרשומה על הבעל תחולק גם לאשהלך תסמוך על שופטים בישראל
  • 19.
    פסק דין שערורייתי. ואחרי זה מתפלאים למה יש אפס אמון במערכת המשפט הבזיונית שלנו (ל"ת)
    זד 07/02/2025 16:07
    הגב לתגובה זו
  • אחיקם 08/02/2025 01:24
    הגב לתגובה זו
    מי מתפלא
  • 18.
    אנונימי 07/02/2025 15:46
    הגב לתגובה זו
    מערכת משפטית שדרושה ניקוי אורוות רצינית לקרוא ולא להאמין.מסכן נפל על שופטת קיצונית פרוגרסיבית ופמיניסטית.
  • 17.
    אנונימי 07/02/2025 14:07
    הגב לתגובה זו
    חברים אני מצטער להדגיש שבתי המשפט למשפחה הם בתי המשפט לענייני האישה וטובתה בלבד כאן מדובר על אי שיתוף בדירות אצלי גידלתי את הבן וחויבתי לשלם לאישה מזונות הבן שגידלתי ולמה שהאישה לא תשתתף כי מדובר בבתי משפט לענייני טובת האישה .
  • 16.
    רם 07/02/2025 13:55
    הגב לתגובה זו
    מדינה של שרמוטות
  • 15.
    מה יש לא להבין 07/02/2025 13:44
    הגב לתגובה זו
    כל מה שגבר מרוויח בנישואים זה חצי שייך לאישה וכל מה שאישה מרוויחה בנישואים זה פרטי שלה. בעיה שלו שהתחתן.
  • 14.
    יום אחד הגברים יתקוממו נגד הפשעים שמבצעת בהם מערכת המשפט (ל"ת)
    אנונימי 07/02/2025 12:20
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    איזה החלטה אומללה! לא הגיוני בעליל (ל"ת)
    יניב 07/02/2025 12:19
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    ביזיון של בית משפט (ל"ת)
    דנה 07/02/2025 12:15
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    אנונימי 07/02/2025 10:49
    הגב לתגובה זו
    פסיקה הזויה. ערעור בטוח יתקבל. מה זה קנתה מכספה שהיו נשואים. הזוי
  • היא הוכיחה מסמכים שקנתה את הדירות מכספי ירושה (ל"ת)
    אנונימי 07/02/2025 12:43
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    פסיקה מפלה ופרוגרסיבית משפט מביש ומוטה (ל"ת)
    אנונימי 07/02/2025 10:41
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אנונימי 07/02/2025 10:36
    הגב לתגובה זו
    כל בר דעת מבין שכוונת השופט הייתה אחת והיא לתקוע אצבע בעין לכל הרעיון של שיתוף רכוש במהלך הנשואים. אחרת אין שום הסבר מוסרי והגיוני לתת לצד אחד רכוש שנצבר בעמל משותף .בקיצור כל מי שלא מחליף פה את מערכת כל המשפט שלא יתפלא שהמערכת פשוט תשמיד את כל מה שטוב בחיינו .
  • 8.
    סווינגר 07/02/2025 10:34
    הגב לתגובה זו
    או לחתום הסכם ממון שווה והוגן טרם נישואין במוסד הקלאסי.מי שלא עושה שיעורי בית של החיים נכשל במבחנים שבמהלכם
  • זה לא עוזר גם רוור בזוגיות נחשב כידועים בציבור (ל"ת)
    מוטי 08/02/2025 01:46
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אנונימי 07/02/2025 10:17
    הגב לתגובה זו
    מערכת משפט מושחתת ממציאים המצאות וקוראים לעצמם שופטים. שיבדקו מה הקשר של האישה לשופטת בטח אחותה שמשתמשת בשח הקודם שלה כמי עמית
  • 6.
    אם אין הוכחת שיתוף מובהקת לא יהיה שיתוף! (ל"ת)
    אנונימי 07/02/2025 10:05
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אנונימי 07/02/2025 09:56
    הגב לתגובה זו
    וחסכת כאב ראש משפטי ושכט לעוד חזירי
  • 4.
    אנונימי אחד 07/02/2025 09:46
    הגב לתגובה זו
    אני בקלות מביא 10 פסקי דין בהם גבר שהביא דירות שהיו שלו לפני הנישואים. אני חוזר וכותב דירות שהיו שלו לפני הנישואים ובתי המשפט קבעו שיש לחלק את הדירות לאחר הגירושים עם האישה. הדירות היו רשומות רק על שם הבעל. הרקבון של השופטים בשיראל השחיתות הצביעות זה בלתי נתפס. יש האומרים שגם הסכם ממון לא יעזור.
  • 3.
    אנונימי 07/02/2025 09:25
    הגב לתגובה זו
    בית משפט מפלה ומושחת.
  • 2.
    כרגיל בית המשפט מוצא את האשם הזכר (ל"ת)
    אחימאיר 07/02/2025 08:45
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דוד 07/02/2025 08:08
    הגב לתגובה זו
    שופט הישר בעניו יעשה
שופטת בית משפט
צילום: Photo SaUl Bucio on Unsplash

ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?

חייב שנושא חוב לעורך דינו כבר מאז שנות התשעים ויתר על חלקו בעיזבון של אמו כבר לפני עשור, ביחד עם אחיו, כדי לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית המשפחה. כעת, על אף מצבו הרפואי ונכותו, בית המשפט הורה לבטל את הסתלקותו מהירושה ולהעביר את חלקו לקופת הנשייה - צעד שהיה תנאי למתן הפטר מוחלט מחובותיו.

עוזי גרסטמן |

בבית משפט השלום בטבריה ניתן באחרונה פסק דין העוסק בסיטואציה כמעט נדירה: אדם שנושא חוב לעורך דינו, מצא לנכון לוותר על חלקו בירושת אמו לפני כעשור כדי לאפשר לאביו להישאר בבית המשפחה. השופטת נסרין אסכנדר־מוסא נדרשה לשאלה אם ראוי שבית המשפט יכבד את הסתלקותו מהירושה, או שמא יבטל אותה כדי לאפשר לנושה הוותיק לקבל את חלקו. ההכרעה שהתקבלה חושפת את האיזון העדין בין דאגה לחייב במצב אישי וכלכלי קשה, לבין הגנה על זכויות הנושים.

הרקע למקרה מתחיל עוד ב-1995, אז שכר החייב את שירותיו של עורך הדין חסאן בסתוני אך לא שילם את שכר הטרחה שלו. החוב, שנפסק כבר אז בפסק דין חלוט, תפח עם השנים והגיע לסכום של 116,861 שקל. החייב, סובל מנכות רפואית לצמיתות בשיעור של 55% ואובדן כושר עבודה מלא. הוא מתקיים מקצבת נכות של כ-4,800 שקל לחודש ומתגורר בשכירות, כשהוא נעזר בסיוע בשכר דירה בסכום של כ-700 שקל בלבד. כלומר מדובר באדם שמצבו הכלכלי רעוע ביותר ואין לו שום נכסים משמעותיים.

למרות נסיבות חייו הקשות, התברר כי ב-2015, זמן רב לאחר שנוצר החוב ולא שולם, בחר החייב להסתלק מהעזבון של אמו המנוחה, שכלל דירת מגורים. לטענתו, ההחלטה נבעה משיקולים משפחתיים בלבד, במטרה לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית. אלא שבית המשפט לא קיבל את הטענה הזו ככזו שמבטלת את זכויות הנושה. השופטת קבעה בפסק הדין שפורסם כי, "היחיד היה חייב כספים לנושה... היה על היחיד להיות הוגן כלפי הנושה בטרם יהיה נדיב כלפי אביו, ועליו לדאוג לשלם את חובו לנושה בטרם ייתן מתנה לאביו".

הנאמנת: חוסר תום לב של החייב

ההליך הנוכחי נפתח לאחר שבקשת החייב לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון התקבלה בנובמבר 2023, והנאמנת מונתה לפקח על ביצוע ההליך. בדו"חות שהוגשו על ידי הממונה צוין כי מצבו האישי והבריאותי של החייב מצדיק מתן הפטר מהחוב, אבל הנאמנת טענה אחרת. לדבריה, הסתלקותו של החייב מהעזבון בעת שהיה מצוי בחובות מצביעה על חוסר תום לב. היא דרשה מבית המשפט לבטל את ההסתלקות כדי להחזיר את הנכס לקופת הנשייה.

בדיון שהתקיים בפברואר 2025 ניסה החייב להגיע להסדר והציע להוסיף לקופת הנשייה 60 אלף שקל - סכום ששווה לשווי חלקו בעיזבון כפי שהוערך בהליך קודם שהתנהל בעניינו. ואולם לאחר כמה חודשים הודיע החייב כי אינו מסוגל לעמוד בתשלום, והנאמנת הגישה בקשה רשמית לביטול ההסתלקות. השופטת קיבלה את עמדתה וקבעה כי הסתלקות מירושה מהווה פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. "יש לראותה כפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה", היא כתבה בהכרעתה, והדגישה כי החוק נועד למנוע מיחיד לבצע פעולות בנכסיו באופן שפוגע בנושים.

ביומד ניסוי פארמה מבחנה
צילום: Istock

האם דרשה בדיקת אבהות - הגרוש והמאהב סירבו

במרכזו של פסק דין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בקריות עמדה דרישתה של אם להצהיר כי אביה של בתה בת השבע אינו בעלה לשעבר, אלא גבר אחר שעמו ניהלה קשר מחוץ לנישואים. שני הגברים ועמדות הגורמים המקצועיים התנגדו לבדיקת רקמות ולבירור נוסף. השופטת גילה ספרא-ברנע הכריעה כי טובת הילדה גוברת על חקר האמת, ודחתה את התביעה תוך חיוב האם בהוצאות משפט של הנתבעים

עוזי גרסטמן |

ב-2018 נולדה ילדה לעולם של סכסוכים ומחלוקות. אמה, שהיתה נשואה באותה העת, טענה כי אביה האמיתי של הילדה הוא דווקא אדם אחר - לא בעלה - שעמו ניהלה מערכת יחסים אינטימית במקביל לנישואיה. במשך שנים הילדה גדלה בידיעה כי מי שרשום כאביה הוא זה שמלווה אותה, אך מאחורי הקלעים נפתח מאבק משפטי טעון, שהגיע לשיאו בפסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בקריות.

במוקד ההליך עמדה דרישתה של האם לבצע בדיקת אבהות ולתת פסק דין הצהרתי שלפיו האב הרשום במשרד הפנים - בעלה לשעבר - אינו אביה של הילדה, וכי האבהות הזו שייכת לגבר אחר, הנתבע 1. השופטת גילה ספרא-ברנע נדרשה לשאלה רגישה במיוחד: האם לאפשר דיון והבאת ראיות בנוגע לאבהות הילדה, או שמא יש לסיים את התיק כבר בשלב הזה, מתוך הבנה שההליך עצמו עלול לפגוע בטובתה של הקטינה .

האשה תיארה בפני בית המשפט מערכת נישואים שהתפוררה והלכה כבר ב-2017, לאחר הפלה קשה שעברה. לדבריה, היא ובעלה דאז חדלו לקיים קשר זוגי, עברו לישון בחדרים נפרדים, והמשיכו להתגורר כמעין שותפים בלבד. מתוך המציאות הזו נולד הקשר שלה עם הנתבע 1, שממנו, לטענתה, היא נכנסה להריון עם בתה. "מספר חודשים לאחר ההפלה הריתי מהנתבע 1, עמו ניהלתי קשר אינטימי, ונולדה הקטינה", טענה האם בבית המשפט .

מנגד, שני הגברים - גם הבעל לשעבר וגם מי שעליו ביקשה האם להטיל את האבהות - התנגדו בתוקף לדרישה שלה. הבעל לשעבר התעקש כי הילדה רואה בו אב לכל דבר, וכי ניתוק הקשר יפגע בה אנושות. גם הנתבע 1 הבהיר כי אין לו כל כוונה לשמש דמות אב לילדה, ואף טען שלא התעניין בה לאורך השנים. אליהם הצטרפה גם עמדת היועצת המשפטית לממשלה וחוות דעת של גורמי רווחה, שהזהירו מפני ביצוע בדיקה גנטית.

כבר בשלב מוקדם קיבל בית המשפט תסקיר של עובדת סוציאלית לסדרי דין, שבו נכתב כי, "הקטינה מכירה את הנתבע 2 כאביה לכל דבר", ולכן הומלץ שלא לערוך בדיקת רקמות. גם האפוטרופסה לדין שמונתה לילדה התרשמה כי היא מקיימת קשר רגשי עם האב הרשום, וכי הוא משתדל להיות חלק מחייה, חרף הקשיים. בהמשך, בהתאם לחוק מידע גנטי, הועבר התיק לעמדת בית הדין הרבני הגדול. בחוות הדעת שניתנה בדצמבר 2023 נקבע חד-משמעית כי אין מקום לערוך בדיקה גנטית, שכן תוצאה שכזו עלולה לפגוע בכשירות של הילדה להינשא בעתיד. "אין מקום לקבל ראיות נסיבתיות אחרות המנסות לקבוע חזקת אבהות של אדם אחר על הקטינה", קבע בית הדין הרבני הגדול .