הירשמו
  1. ראשי
  2. נדל"ן
בנייה נדל"ן נדלן מנוף
צילום: Istock
מחירי הדירות לאן

האוצר: שיא של כל הזמנים ברכישת דירות: 18.2 אלף דירות בנובמבר

139 אלף דירות הן שיא של 20 שנה ברכישת דירות, אבל האם הירידה במכירות בהסתכלות רבעונית של 9% מסמנת משהו לציבור? מוקדם לקבוע, בינתיים המשכנתאות עדיין בשיאי כל הזמנים; הצעירים רכשו 6.1 אלף דירות בחודש אחד - שיא של יותר מעשור
נתנאל אריאל | (5)
נושאים בכתבה בנייה דירה חדשה התחלות בנייה נדל"ן למגורים

ברבעון השלישי של 2021 נרכשו כ-31 אלף דירות בשוק החופשי, גידול של 22% בהשוואה לרבעון המקביל לו בשנת 2020. זהו הרבעון השלישי הגבוה ביותר לפחות בעשרים השנים האחרונות. בהשוואה לרבעון הקודם, שהיה הגבוה ביותר מאז השיא של הרבעון השני של 2015, נרשמה ירידה של 9%, כך על פי נתוני אגף הכלכלנית הראשית באוצר. 

עם זאת, בחודש נובמבר נרכשו 18.2 אלף דירות, רמת שיא היסטורי של עסקאות בשוק הנדל"ן. זאת במידה רבה על רקע הקדמת רכישות משקיעים טרם כניסתה לתוקף של העלאת מס הרכישה ב-28 לנובמבר. בהשוואה לנובמבר 2020 זהו גידול של 62% ובהשוואה לחודש הקודם זהו גידול של 27%. בניכוי העסקאות במסגרת "מחיר למשתכן" עמד מספר העסקאות בשוק החופשי על 17 אלף, גידול של 66% בהשוואה לנובמבר 2020 וגידול של 26% בהשוואה לחודש הקודם.

בחודש נובמבר עצמו הגיעו רכישות המשקיעים לרמה חריגה של 6.7 אלף דירות, גידול של כ-200% בהשוואה לנובמבר 2020 וגידול של 41% בהשוואה לרמה הגבוהה שנרשמה בחודש הקודם. כשיעור מסך העסקאות עמד משקל המשקיעים בנובמבר האחרון על 37%, עליה של 17 נקודות אחוז בהשוואה לנובמבר 2020.

בחודש נובמבר נטלו הרוכשים משכנתאות בהיקף של 11 מיליארד שקל, ובחודש דצמבר המשכנתאות המשיכו לגדול והציבור נטל שיא היסטורי של 12.2 מיליארד שקל בחודש אחד. המשמעות היא שלפחות בינתיים מוקדם לדבר על שינוי מגמה.

6.1 אלף דירות יד ראשונה נרכשו בחודש אחד

רכישות "דירה ראשונה" הסתכמו ב-6.1 אלף דירות, הרמה הגבוהה ביותר ברכישות אלו לפחות מאז תחילת העשור הקודם. בניכוי הרכישות במסגרת "מחיר למשתכן" הסתכמו רכישות הזוגות הצעירים בשוק החופשי ב-4.9 אלף דירות, כאשר הגידול ברכישות אלו בולט במיוחד באזורי הפריפריה. רכישות משפרי הדיור הסתכמו ב-5.4 אלף דירות, גם כן הרמה הגבוהה ביותר ברכישות אלו לפחות מאז תחילת העשור הקודם וגידול של 34% בהשוואה לנובמבר 2020 .

לדברי הכלכלנית הראשית באוצר, לא נמצאו עדויות אמפיריות על שינוי טעמים בקרב הרוכשים לטובת מעבר לפריפריה, לפחות לא בקרב משפרי הדיור. עם זאת, כן נרשם גידול משמעותי במשקל הפריפריה ברכישות הזוגות הצעירים בשוק החופשי, אולם לא מן הנמנע כי גידול זה מוסבר לפחות בחלקו באילוצים כלכליים. נתונים אלה דומים גם לנתונים של רשות המסים.

על פי נתוני האוצר, המשקיעים הגדילו את הרכישות ב-73% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2020. בכך הגיעו רכישות המשקיעים ברבעון ל-7.6 אלף דירות, הרמה הרבעונית הגבוהה ביותר ברכישות אלו מאז השיא שנרשם ברבעון השני של 2015. הגידול החד ברכישות המשקיעים מצא ביטוי גם בגידול חד של 50% בחיובי מס רכישה בהשוואה לרבעון המקביל ב-2020, במהלכו הופחת מס הרכישה על משקיעים.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

בבחינה דו-חודשית של רכישות המשקיעים באוקטובר-נובמבר האחרונים, בהשוואה לחודשיים שקדמו להעלאת המס בסוף יוני 2015, נמצא כי רכישות המשקיעים טרם העלאת המס האחרונה בנובמבר, גבוהות יותר בשיעור של 5%. באזורי הפריפריה הגידול ברכישות המשקיעים גבוה משמעותית מאשר באזורי הביקוש במרכז הארץ, וגבוהים משמעותית בהשוואה ליוני 2015.

כמה דירות מכרו המשקיעים ברבעון?

ברבעון השלישי של 2020 נמכרו 6.6 אלף דירות ע"י משקיעים, גידול של 10% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2020. שיעור הדירות שנמכרו בהפסד הון ריאלי ברבעון השלישי עמד על 8.1%, הנמוך ביותר מאז פרוץ מגפת הקורונה, אם כי עדיין גבוה בהשוואה לתקופה טרם המגפה. ערי הפריפריה בולטות ב"צמרת" הערים המובילות בשיעור מכירות בהפסד, אף כי לחלקן נוהרים במקביל משקיעים חדשים.

"מלאי" הדירות בידי משקיעים גדל באלף דירות ברבעון השלישי. מאז הרבעון השלישי של 2020, לאחר הורדת מס הרכישה על משקיעים, נבלמה הירידה במלאי זה, והוא אף החל לעלות כאמור ברבעון השלישי של 2021.

כמה דירות רכשו הצעירים?

רכישות הזוגות הצעירים בשוק החופשי הסתכמו ברבעון השלישי ב-12 אלף דירות, גידול של 11% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2020. בשלושת הרבעונים הראשונים של 2021 נרשמה רמת שיא ברכישות אלו, אשר הסתכמו ב-36 אלף דירות.

רוכשי הדירות בשוק החופשי מרוויחים שכר של 23.4 אלף שקל בממוצע - אבל יש שונות גדולה כמובן בין מרכז ופריפריה

השכר הממוצע למשק בית של רוכשי דירה ראשונה בשוק החופשי במחצית הראשונה של 2021 עמד על 23.4 אלף שקל (ברוטו לחודש), תוך שונות גבוהה בין המרכז לפריפריה. בפילוח תעסוקתי נמצאה שכיחות יחסית גבוהה של מועסקים בענפי ההיי-טק, הפיננסים, שירותים משפטיים וראיית חשבון (ביחס למשקל ענפים אלו בכלל המשק), במקביל לרמות שכר גבוהות יחסית בענפים אלו בהשוואה לאלו של כלל רוכשי דירה ראשונה.

רכישות משפרי הדיור ברבעון  השלישי עמדו על 12 אלף דירות, גידול של 10% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2020.

מכירת דירות חדשות בשוק החופשי הסתכמה ב-9,000 דירות, גידול חד של 33% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2020. מכירת דירות יד שניה הסתכמה ב-22 אלף דירות, גידול של 17% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2020.

לקריאה נוספת:

>>> למה מס רכישה לא ירחיק משקיעים

>>> "העלאת המס על דירות להשקעה לא צפויה להגדיל את הכנסות המדינה"

>>> האם המשקיעים הם הסיבה לעליית המחירים? על פי נתוני האוצר - לא

>>> חמש הטעויות בתוכנית החדשה של הממשלה בתחום הדיור

>>> הממשלה שוב עושה את אותו הדבר בשוק הדיור - למה שהתוצאה תהיה שונה?

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    mtlj 19/01/2022 13:06
    הגב לתגובה זו
    כדאי לשנות פאוזה.זה מאוד נכון ולגיטימי להשקיע בתחום הנדלן על ידי משקיעים וגם מוסדים.כי החשיבות היא שכן יהיה מי שיממן וידאג ליצור היצע לשוק השכירות.כאשר שוק השכירות הוא פונקציה חשובה ביותר לכל אלה שלא מסוגלים או רוצים לקנות נכסים.אבל כן נדרשים לצורך הבסיסי של אחזקת מקום להם ולמשפחתם.ובלי אותם אנשים שיצרו את ההיצע הדרוש הם פשוט או לא ישיגו.או ישלמו מחיר גבוהה בהרבה על אותו מוצר.בגלל כשלי שוק.הרווחים מצד המשקיעים הם לרוב סבירים.ומה שכן יש חובה על המחוקק ליצור הגנות לגבי יעילות השירות והתחזוקה של הנכסים המושכרים.לדעתי על ידי חובת בדיקה ואישור (טסט) לדירה.בדומה לרכב.מה שהיום הוא בגדר שוק פרוץ.ועל ידי מתן רישיון השכרה ומיסוי נכון כולל הטבה למי שישכיר נכסים טובים וחדשים.אין צורך לקפוץ ולהאשים את היזמים.אח. לטפח אותם.ולשנות גישה.כי אז יהיה לנו שוק משוכלל.עם מחירים שפוים.ושפע של הצעות אטרקטיביות.והמרחב העירוני לא יראה כג'ונגל לא מפותח.אלה מרחב מתוכנן ומתוחזק
  • 4.
    חוגי 19/01/2022 11:56
    הגב לתגובה זו
    רוב הרכישות הם של משקיעים מחוץ לארץ כי להם זה עולה ברבע מחיר בגלל שער המטבע שלהם לעומת השקל תוסיפו לזה שהחברות הקבלניות לא מודאגות כי הם מעלים את המחיר כל חודש למשל היתה הודעה על דירות בקרית חיים ליד החוף 4 חדרים מינימום 1200000 שקל ושבוע אחרי זה שונה המחיר ל 1225000 שקל אז עם בית משוגעים כזה לא ניתן לצפות לתיקוה
  • 3.
    כמה דירות רכשו בעלי הפנסיות התקציביות? (ל"ת)
    משלם 18/01/2022 15:35
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רועי 18/01/2022 15:17
    הגב לתגובה זו
    חייבים לקבע בחקיקה קיבוע של שכר דירה לשוכרים ולעצור את הרצת מחירי הדירות !
  • 1.
    אלון 18/01/2022 13:15
    הגב לתגובה זו
    השוואות האחוזים האלה לשנת 2020 שהייתה רווית קורונה וסגרים מעוורת- ברור שיש עליות חדות ברכישה אחרי תקופה ארוכה של קיפאון בהיקפי המכירות בשנת הקורונה. אנשים מתנהגים כמו מטורפים בחודשים האחרונים, אבל המגמה הזו תירגע ותתאזן- כמו הטירוף שהיה על מסיכות בתחילת הקורונה, ועל בדיקות ביתיות בגל הזה.. רק שההתחייבויות והמשכנתאות שאנשים לוקחים ל-30 שנה יהיו כואבות יותר כשהמצב ירגע.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

הריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית?

על ירידות המחירים, על הגורמים שמשפיעים על מחירי הדירות, על השפעת הפחתת הריבית על החזר המשכנתא ועל הצעירים שמשלמים 9 אלף שקל החזר משכנתא בחודש

נדב אטיאס |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

כל פעם שבנק ישראל מרמז על הורדת ריבית, מהלך שיקרה בוודאות גבוהה וקרובה, לאור ירידות הריבית בארה"ב והסכם הפסקת האש של מלחמת "חרבות ברזל",  נשמעים קולות רבים שאומרים "הנה, מחירי הנדל"ן יחזרו שוב לעלות". זו אמירה הגיונית שמושרשת עמוק בשוק הנדל"ן הישראלי, ומניחה שמחירי הנדל"ן הם פונקציה כמעט בלעדית של הריבית ועלות המימון. זה היה נכון בעבר, וזה נכון חלקית גם בהווה, אבל הסיפור האמיתי שאנחנו רואים בשנים האחרונות הוא הרבה יותר מורכב.

אחת הבעיות המרכזיות בשוק הדיור למגורים כיום אינה רק גובה הריבית. הסיבה המרכזית לדעתי לכך שהמחירים לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית היא פשוטה ונגזרת מהמציאות: לרוב הזוגות הצעירים פשוט אין מספיק כסף לרכישת דיור במחירים הנוכחיים. לא בהון העצמי הדרוש ולא בהכנסה הפנויה.

במילים אחרות, גם אם הריבית תרד ב- 0.5% עד 1%, המציאות הכלכלית של רוכשי הדירות השתנתה באופן עמוק, בטח לאחר מלחמה סיזיפית של שנתיים, ומדובר לטעמי בשינוי מבני ולא בשינוי מחזורי. אני מניח שכן נראה התעוררות מסוימת בשווקים מסוימים בשוק הנדל"ן עם הורדת ריבית, אבל באופן רוחבי.

מחירי הדיור בירידה - והנתונים ברורים

לאחרונה התפרסמו נתוני רשות המיסים שמראים צניחה של כ-10-15% בגביית מס רכישה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בנתון שמעיד על ירידה במספר עסקאות הנדל"ן שבוצעו לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

לצד זאת, ישנו נתון נוסף ומשמעותי לא פחות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים האחרונים, מחירי הדירות רשמו ירידה מצטברת ממוצעת של כ־3% בחודשים האחרונים, כאשר אנחנו רואים ירידה עקבית בחודשים האחרונים. מדובר במגמה השלילית החדה ביותר בשנים האחרונות. זו לא ירידה זמנית וחד פעמית, אלא מדובר במגמה די קבועה. נתוני הלמ"ס גם "מתעלמים" מהמבצעים שמציעים היזמים לרוכשים (מבצעי 80-20, 90-10, סיוע במימון הריבית, ריהוט ועיצוב פנים ועוד ועוד). מבצעים אלו נועדו לשמור על מחירי מכירה רשמיים גבוהים אך דה פקטו מדובר בהפחתה של מחירי הדיור, הפחתה שלא באה לידי ביטוי באופן מלא בנתונים הרשמיים של הלמ"ס כפי שחשפו כאן בביזפורטל בשנים האחרונות. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
קרקע לבנייה
צילום: תמר מצפי

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות?

שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון של פרויקטים, ובמערכת מקווים שהחיסכון יתגלגל לרוכשי הדירות; האם הרפורמה צפויה לפעול על פי אבני דרך? האם זהו נסיון לחמם את השוק ולשבור את הקיפאון הנוכחי? 

רן קידר |
נושאים בכתבה רשות מקרקעי ישראל נדל"ן

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.

להמשך הכתבה לחץ כאן