המשכנתא הממוצעת בחודש אוקטובר חזרה לעלות: 927 אלף שקל

המשכנתא הממוצעת לחודש אוקטובר עמדה על 926.9 אלף שקל, מדובר בעליה קלה לעומת 913 אלף בחודש ספטמבר, כך על פי נתוני בנק ישראל. אך המגמה היא החשובה - ומראה עליה שנתית של 17% לעומת חודש אוקטובר אשתקד. כדי לסבר את האוזן נציין כי לפני שנה עמדה המשכנתא הממוצעת על 780 אלף שקל. בשנתיים האחרונות כבר מדובר בעליה של 31%, מגובה משכנתא ממוצעת של 705 אלף שקל. בחודש אוקטובר נטל הציבור משכנתאות בהיקף של 10.688 מיליארד שקל. אמנם לא מדובר בשיא כל הזמנים - אלא רק במספרים שקרובים מאוד לשיאי כל הזמנים שנקבעו מוקדם יותר השנה (בחודשים יוני-אוגוסט נטל הציבור בכל חודש כ-11-11.85 מיליארד שקל), כך שלכאורה מדובר על חודשיים רצוף של התמתנות בנטילת משכנתאות חדשות, אבל מוקדם מאוד לדבר על שינוי מגמה ועצירה של עליית המחירים. בינתיים מחירי הדיור זינקו מתחילת השנה ב-9.9% ושר האוצר ליברמן מעריך שהם יעלו השנה ב-11% ובשנה הבאה הוא בטוח שהם יעלו ב-5%-6% ומבחינתו זה ייחשב 'הישג'. זה כמובן ממש לא יהיה הישג אבל ליברמן כבר מכין את הציבור לכישלון והתירוצים של השנה הבא - כך שהוא יוכל להגיד 'הנה, המחירים עלו פחות מאשר בשנה שעברה וזו הוכחה שאנחנו מצליחים'. גם אלקין ושקד מדברים על המשך עליה במחירים ונדמה כי שרי הממשלה הפכו יותר לפרשנים שמסקרים את הבעיה מאשר למקבלי החלטות שאמורים לכאורה להילחם בעלית המחירים. ובינתיים מה עושה הממשלה החדשה? חוזרת על הטעויות של קודמותיה. במקום להבין שהעלאת מס הרכישה תוציא דירות משוק השכירות, ותייקר את מחירי השכירות דווקא לאנשים החלשים - היא בוחרת בפתרון הקל. המנגנון די פשוט: הוצאת משקיעים מהשוק תגרום לכך שיהיו פחות דירות להשכרה ולכן מחירי השכירות יעלו. האם זה מה שהממשלה רוצה להשיג? להעלות את יוקר המחיה דווקא למי שיש לו פחות? גם אם לא - זו עלולה להיות התוצאה של העלאת מס הרכישה.   

  מתחילת השנה נטל הציבור משכנתאות בהיקף של 93 מיליארד שקל - ונותרו עוד חודשיים לסוף השנה - וזאת כאשר גם בשנה שעברה היה מדובר על שיא כל הזמנים עם 78 מיליארד שקל. השנה כבר ברור שהיקף המשכנתאות החדשות ייחצה את ה-100 מיליארד שקל. לקריאה נוספת: >>> עד מתי מחירי הדיור ימשיכו לעלות ולהשתולל בצורה כה חדה? >>> "העלאת המס על דירות להשקעה לא צפויה להגדיל את הכנסות המדינה" >>> האם המשקיעים הם הסיבה לעליית המחירים? על פי נתוני האוצר - לא >>> חמש הטעויות בתוכנית החדשה של הממשלה בתחום הדיור >>> הממשלה שוב עושה את אותו הדבר בשוק הדיור - למה שהתוצאה תהיה שונה? >>> הממשלה תעלה את מס הרכישה? היא דווקא תפגע בשכבות הכי חלשות בנק ישראל כבר הודה שגם הוא חלק מהבעיה נזכיר כי הודיע בנק ישראל על צעד שמטרתו לצנן את השוק - הלוואה לכל מטרה לא תוכל לשמש עוד חלק מההון עצמי לדירה. אך לאחר שהבנק עצמו אחראי לא מעט לזינוק במחירי הדיור, האם הוא מסוגל להיות בכלל חלק מהפתרון? בנק ישראל הסיר את מגבלת לקיחת הפריים במשכנתאות רק לפני חצי שנה והוסיף בעצמו דלק לא קטן לזינוק האדיר במחירי הדיור, שבשנה האחרונה מסתכם כאמור בלא פחות מ-8%. לאחרונה בנק ישראל עצמו אף נאלץ להודות בכך שגם הוא אחראי לזינוק במחירים ולהסתערות חסרת התקדים של הציבור הישראלי על רכישת דירה ונטילת משכנתאות. אבל האמת היא שזה היה צפוי, הכתובת הייתה על הקיר. כפי שהערכנו בביזפורטל - הסרת הפריים הביאה לעלייה משמעותית בביקושים וביקרנו את המהלך של הבנק המרכזי בזמן אמת. באופן לא מפתיע, כבר בתחילת הדרך הבנקים הגיבו בהעלאת גובה הריביות, כי הם הרי לא פראיירים ולא יקחו על עצמם את הסיכון, ולמעשה ניטרלו את ההוזלה החודשית שהבנק ניסה לאפשר לציבור. בשורה התחתונה? הציבור מפסיד: הוא נוטל ללא הכרה משכנתאות בהיקפים הולכים וגדלים, בריביות הולכות וגדלות. ומי מרוויח? הבנקים מרווחים, הקבלנים מרוויחים, המניות של חברות הנדל"ן חוגגות ועולות בעשרות אחוזים ואפשר לראות את זה גם בכך שבדוחות של חלק מחברות הנדל"ן שכבר דיווחו על התוצאות שלהן הן מדווחות על כך שמכרו בחצי השנה האחרונה יותר דירות (ואפילו פי 2) ממה שהן מכרו בכל השנה שעברה כולה! מעניין לציין שעד לפני שנה המשכנתא הממוצעת של הצעירים הייתה נמוכה יותר (571 אלף שקל) מאשר של המשקיעים (629 אלף שקל). האם הסיבה לזינוק המטורף בגובה המשכנתא של הצעירים היא הסרת מגבלת הפריים של בנק ישראל? לקריאה נוספת: >>> שכירות או קניית דירה? התשובה הכלכלית די פשוטה אבל גם הפסיכולוגיה משפיעה >>> מחירי הדירות עלו ב-8% בשנה; גם תוכנית מחיר למשתכן אשמה ממוצע נטילת המשכנתאות החודשי הרב שנתי מאז שנת 2011 עומד על כ-4.8 מיליארד שקלים בחודש, והממוצע בשנתיים האחרונות עמד על כ-6.07 מיליארד שקלים בחודש - כך שגם ביחס לממוצעים הציבור ממשיך להגדיל את נטילת המשכנתאות, ואיתו כמובן - את הסיכון האישי שלו כלווה. זינוק של 114% בפחות מעשור מבחינת היקף לקיחת המשכנתאות, תראו את המספרים: בשנת 2012 לקח הציבור משכנתאות בהיקף של 46.6 מיליארד שקל, בשנת 2013 המספר זינק ל-51.7 מיליארד שקל (עליה של 10%). בשנת 2014 נרשמה יציבות והציבור לקח משכנתאות בהיקף של 51.6 מיליארד שקל. בשנת 2015 לקח הציבור כבר 64.7 מיליארד שקל (עליה של25% בשנה). בשנת 2016 נרשמה ירידה והציבור נטל משכנתאות בהיקף של 58.9 מיליארד שקל (ירידה של 9%). בשנת 2017 נרשמה ירידה נוספת והציבור נטל משכנתאות בהיקף של 52.9 מיליארד שקל (ירידה נוספת של 10%). מאז 2018 המגמה היא שוב עלייה - ובצורה משמעותית. בשנת 2018 נטל הציבור משכנתאות בהיקף של 59.6 מיליארד שקל (עליה של 12%), בשנת 2019 נלקחו 67.6 מיליארד שקל (עליה של 13%), ובשנת 2020 נלקחו משכנתאות בהיקף של 78.1 מיליארד שקל (זינוק נוסף של 15.5%).  בסך הכל - מאז 2012 ועד 2020 זינקו המשכנתאות ב-67%, ואם השנה אכן יישבר שיא נוסף של 100 מיליארד שקל, הרי שמדובר על זינוק של 114% בלקיחת משכנתאות בתוך 9 שנים.