מחירי הדירות לאן

המשכנתא הממוצעת בחודש אוקטובר חזרה לעלות: 927 אלף שקל

בחודש אוקטובר נטל הציבור משכנתאות בהיקף של 10.7 מיליארד שקל. מדובר בחודש שני ברציפות של ירידה בהיקף המשכנתאות - אך עדיין מדובר על מספרים שקרובים לשיאי כל הזמנים ומוקדם לדבר על שינוי מגמה בשוק הדיור

נתנאל אריאל | (6)
נושאים בכתבה דירה חדשה משכנתא

המשכנתא הממוצעת לחודש אוקטובר עמדה על 926.9 אלף שקל, מדובר בעליה קלה לעומת 913 אלף בחודש ספטמבר, כך על פי נתוני בנק ישראל. אך המגמה היא החשובה - ומראה עליה שנתית של 17% לעומת חודש אוקטובר אשתקד. כדי לסבר את האוזן נציין כי לפני שנה עמדה המשכנתא הממוצעת על 780 אלף שקל. בשנתיים האחרונות כבר מדובר בעליה של 31%, מגובה משכנתא ממוצעת של 705 אלף שקל.

בחודש אוקטובר נטל הציבור משכנתאות בהיקף של 10.688 מיליארד שקל. אמנם לא מדובר בשיא כל הזמנים - אלא רק במספרים שקרובים מאוד לשיאי כל הזמנים שנקבעו מוקדם יותר השנה (בחודשים יוני-אוגוסט נטל הציבור בכל חודש כ-11-11.85 מיליארד שקל), כך שלכאורה מדובר על חודשיים רצוף של התמתנות בנטילת משכנתאות חדשות, אבל מוקדם מאוד לדבר על שינוי מגמה ועצירה של עליית המחירים.

בינתיים מחירי הדיור זינקו מתחילת השנה ב-9.9% ושר האוצר ליברמן מעריך שהם יעלו השנה ב-11% ובשנה הבאה הוא בטוח שהם יעלו ב-5%-6% ומבחינתו זה ייחשב 'הישג'. זה כמובן ממש לא יהיה הישג אבל ליברמן כבר מכין את הציבור לכישלון והתירוצים של השנה הבא - כך שהוא יוכל להגיד 'הנה, המחירים עלו פחות מאשר בשנה שעברה וזו הוכחה שאנחנו מצליחים'. גם אלקין ושקד מדברים על המשך עליה במחירים ונדמה כי שרי הממשלה הפכו יותר לפרשנים שמסקרים את הבעיה מאשר למקבלי החלטות שאמורים לכאורה להילחם בעלית המחירים.

ובינתיים מה עושה הממשלה החדשה? חוזרת על הטעויות של קודמותיה. במקום להבין שהעלאת מס הרכישה תוציא דירות משוק השכירות, ותייקר את מחירי השכירות דווקא לאנשים החלשים - היא בוחרת בפתרון הקל. המנגנון די פשוט: הוצאת משקיעים מהשוק תגרום לכך שיהיו פחות דירות להשכרה ולכן מחירי השכירות יעלו. האם זה מה שהממשלה רוצה להשיג? להעלות את יוקר המחיה דווקא למי שיש לו פחות? גם אם לא - זו עלולה להיות התוצאה של העלאת מס הרכישה. 

 

גם מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים עלה מתחילת השנה ב-4.8% ובשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2021 לעומת אוקטובר 2020) הוא עלה ב-5.2% - כלומר, המחירים לציבור עלו עוד יותר, כי מחירי הדיור מושפעים גם מעליית המחירים של המצרכים שמשמשים לבניית דירות (עוד על מהו מדד תשומות הבניה המשפיע גם על רוכשי דירות - ולמחשבון המדד). הציבור לוקח עוד ועוד משכנתאות - וההיקפים נמצאים בשיאי כל הזמנים.
 
בחלוקה למחוזות, ברור כי העלייה מקיפה את רוב הארץ, אבל מורגשת יותר באזור המרכז: מחירי הדירות בת"א אביב רשמו זינוק שנתי של 18%, אחריה ברשימה - ירושלים ונתניה עם 10% ורמלה עם 9%.

מתחילת השנה נטל הציבור משכנתאות בהיקף של 93 מיליארד שקל - ונותרו עוד חודשיים לסוף השנה - וזאת כאשר גם בשנה שעברה היה מדובר על שיא כל הזמנים עם 78 מיליארד שקל. השנה כבר ברור שהיקף המשכנתאות החדשות ייחצה את ה-100 מיליארד שקל.

לקריאה נוספת:

>>> עד מתי מחירי הדיור ימשיכו לעלות ולהשתולל בצורה כה חדה?

>>> "העלאת המס על דירות להשקעה לא צפויה להגדיל את הכנסות המדינה"

קיראו עוד ב"נדל"ן"

>>> האם המשקיעים הם הסיבה לעליית המחירים? על פי נתוני האוצר - לא

>>> חמש הטעויות בתוכנית החדשה של הממשלה בתחום הדיור

>>> הממשלה שוב עושה את אותו הדבר בשוק הדיור - למה שהתוצאה תהיה שונה?

>>> הממשלה תעלה את מס הרכישה? היא דווקא תפגע בשכבות הכי חלשות

בנק ישראל כבר הודה שגם הוא חלק מהבעיה

נזכיר כי הודיע בנק ישראל על צעד שמטרתו לצנן את השוק - הלוואה לכל מטרה לא תוכל לשמש עוד חלק מההון עצמי לדירה. אך לאחר שהבנק עצמו אחראי לא מעט לזינוק במחירי הדיור, האם הוא מסוגל להיות בכלל חלק מהפתרון?

בנק ישראל הסיר את מגבלת לקיחת הפריים במשכנתאות רק לפני חצי שנה והוסיף בעצמו דלק לא קטן לזינוק האדיר במחירי הדיור, שבשנה האחרונה מסתכם כאמור בלא פחות מ-8%.

לאחרונה בנק ישראל עצמו אף נאלץ להודות בכך שגם הוא אחראי לזינוק במחירים ולהסתערות חסרת התקדים של הציבור הישראלי על רכישת דירה ונטילת משכנתאות. אבל האמת היא שזה היה צפוי, הכתובת הייתה על הקיר. כפי שהערכנו בביזפורטל - הסרת הפריים הביאה לעלייה משמעותית בביקושים וביקרנו את המהלך של הבנק המרכזי בזמן אמת.

באופן לא מפתיע, כבר בתחילת הדרך הבנקים הגיבו בהעלאת גובה הריביות, כי הם הרי לא פראיירים ולא יקחו על עצמם את הסיכון, ולמעשה ניטרלו את ההוזלה החודשית שהבנק ניסה לאפשר לציבור.

בשורה התחתונה? הציבור מפסיד: הוא נוטל ללא הכרה משכנתאות בהיקפים הולכים וגדלים, בריביות הולכות וגדלות. ומי מרוויח? הבנקים מרווחים, הקבלנים מרוויחים, המניות של חברות הנדל"ן חוגגות ועולות בעשרות אחוזים ואפשר לראות את זה גם בכך שבדוחות של חלק מחברות הנדל"ן שכבר דיווחו על התוצאות שלהן הן מדווחות על כך שמכרו בחצי השנה האחרונה יותר דירות (ואפילו פי 2) ממה שהן מכרו בכל השנה שעברה כולה!

מעניין לציין שעד לפני שנה המשכנתא הממוצעת של הצעירים הייתה נמוכה יותר (571 אלף שקל) מאשר של המשקיעים (629 אלף שקל). האם הסיבה לזינוק המטורף בגובה המשכנתא של הצעירים היא הסרת מגבלת הפריים של בנק ישראל?

לקריאה נוספת:

>>> שכירות או קניית דירה? התשובה הכלכלית די פשוטה אבל גם הפסיכולוגיה משפיעה

>>> מחירי הדירות עלו ב-8% בשנה; גם תוכנית מחיר למשתכן אשמה

ממוצע נטילת המשכנתאות החודשי הרב שנתי מאז שנת 2011 עומד על כ-4.8 מיליארד שקלים בחודש, והממוצע בשנתיים האחרונות עמד על כ-6.07 מיליארד שקלים בחודש - כך שגם ביחס לממוצעים הציבור ממשיך להגדיל את נטילת המשכנתאות, ואיתו כמובן - את הסיכון האישי שלו כלווה.

זינוק של 114% בפחות מעשור

מבחינת היקף לקיחת המשכנתאות, תראו את המספרים: בשנת 2012 לקח הציבור משכנתאות בהיקף של 46.6 מיליארד שקל, בשנת 2013 המספר זינק ל-51.7 מיליארד שקל (עליה של 10%). בשנת 2014 נרשמה יציבות והציבור לקח משכנתאות בהיקף של 51.6 מיליארד שקל. בשנת 2015 לקח הציבור כבר 64.7 מיליארד שקל (עליה של25% בשנה). בשנת 2016 נרשמה ירידה והציבור נטל משכנתאות בהיקף של 58.9 מיליארד שקל (ירידה של 9%). בשנת 2017 נרשמה ירידה נוספת והציבור נטל משכנתאות בהיקף של 52.9 מיליארד שקל (ירידה נוספת של 10%).

מאז 2018 המגמה היא שוב עלייה - ובצורה משמעותית. בשנת 2018 נטל הציבור משכנתאות בהיקף של 59.6 מיליארד שקל (עליה של 12%), בשנת 2019 נלקחו 67.6 מיליארד שקל (עליה של 13%), ובשנת 2020 נלקחו משכנתאות בהיקף של 78.1 מיליארד שקל (זינוק נוסף של 15.5%). 

בסך הכל - מאז 2012 ועד 2020 זינקו המשכנתאות ב-67%, ואם השנה אכן יישבר שיא נוסף של 100 מיליארד שקל, הרי שמדובר על זינוק של 114% בלקיחת משכנתאות בתוך 9 שנים.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    כנראה שהכל טוב. יש מי שמוכר כסף ויש מי שמוכן לקנות אותו (ל"ת)
    גיא 29/11/2021 09:56
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    רוני 28/11/2021 14:22
    הגב לתגובה זו
    המשנתא עברה לערך באחוזים ולא בסכום קבוע והיא ניתנת עד ל 99% ממחיר הדירה או המגרש שקונים אז נא להתעדכן בבקשה
  • 4.
    עידו 27/11/2021 16:11
    הגב לתגובה זו
    למה אתה חושב שהדרת משקיעים מקטינה את היצע הדירות לשכירות? הם הורסים את הדירה כי שמו מס רכישה? לא! הם ימכרו אותה למשפר דיור או רוכשים פעם ראשונה, הדירה תצא מהיצע השכירות אבל גם הביקוש לשכירות יירד כי זוג ששכר קנה דירה
  • 3.
    איתן 23/11/2021 23:55
    הגב לתגובה זו
    בעוד כמה שנים המשכנתא הממוצעת תהיה מיליון וחצי-שתיים ואנשים יכניסו את עצמם לחובות שלא ייצאו מהם כל החיים. אם למושחתים בכנסת לא אכפת אז הציבור חייב להתעורר ולצאת לרחובות.
  • 2.
    עיראן 23/11/2021 12:26
    הגב לתגובה זו
    מישהו זוכר פעם שהאינפלציה אצלינו הגיעה ל 480% לשנה ואז שר האצר התעורר משנתו הוציא שטר כסף חדש פחות 4 אפסים והעיר את האזרחים משנתם לערכים חדשים אז זה מה שיקרה גם למחירי הנדל"ן במדינה זה רק עניין של זמן
  • 1.
    יופי 23/11/2021 10:51
    הגב לתגובה זו
    לאסור בכלל למשקיעי הדיור לקחת משכנתא בכלל- שאלה יביאו כסף מהבית לאחרים להגביל המשכנתא לפי דירוג-למשל דירה עד מיליון שקל משכנתא 500 אלף עד 1.25 מיליון משכנתא600 אלף וכן הלאה כך יקטן גובה כושר קניית הדירה ( ואולי הקבלנים יאלצו להקטין את גודל הדירות) ןכן הלאה כמובן שהצעה זאת לא תעבור כי היא מנוגדת לאינטרס הממשלה הבנקים והקבלנים !!!!!!!!!!
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

משכירי דירות שמעלימים מס - המפקחים של מס הכנסה בדרך אליכם

על ההתקדמות של רשות המסים בבדיקת כל משכירי הדירות בארץ, איך זה ירים את הגבייה ומי בעצם צריך לשלם מס על שכר דירה ולמה עם מיסוי כל כך נמוך יש המוני מעלימים? 

צלי אהרון |

משכירי הדירות נהנים ממס נמוך במיוחד. פרקטית הם לא משלמים מס עד רף של כ-5,600 שקלים. אם שכר הדירה שהם מקבלים גבוה יותר הם יכולים לשלם 10% בלבד ויש גם דרך ביניים שבפועל יכולה אפילו לבטא מס נמוך מ-10% (תשלום מס על החריגה מהתקרה כפול שתיים). אם השכרת הדירות אצל הנישום היא עסק - אז המס הוא מס עסקי, אבל גם כאן, התפתחו פרקטיקות שמחלצות את העוסקים מהגדרת עסק - רק בישראל - משכיר 8 דירות וטוען שזה לא עסק כדי להתחמק ממסים; מה קבע בית המשפט?.

רשות המסים פועלת להעלות את המס על שכר דירה, אבל ללא הצלחה. גם אם היא עוברת את שר האוצר היא מגיעה לוועדת הכספים ושם הניסיון מסוכל פעם אחר פעם. יש לובי חזק מאוד שלא להעלות שכר דירה. יש אנשים חזקים שם למעלה עם מספר דירות שלא מוכנים שיזיזו להם את הגבינה, גם אם המדינה צריכה כספים, גם אם זה זמן מלחמה. 

וכך נשארים עם מס נמוך במיוחד וגם את המס הנמוך הזה יש רבים שלא משלמים. למה? האמת היא שאין תשובה. פשוט - ככה. זה השתרש שנים, ולמה לשלם אם אפשר שלא. מצד אחד רשות המסים תופסת הרבה מעלימים אבל כשאנחנו בודקים מה הקנס שהם משלמים והאם זה מרתיע את המעלימים, אנחנו מקבלים קנסות לא גבוהים והרתעה לא ממש אפקטיבית - משכירים דירה ולא מדווחים? כך רשות המסים מענישה.

במקביל, מנסים ברשות המסים להגיע לחבות מלאה של משכירי דירות. גם לכאלו שלא צריכים לשלם. זה יוביל לאנשים רבים שחושבים שהם לא  צריכים לשלם, זה יציף מקרים של דירות בירושה שעדין לא עברו בטאבו, זה יציף המון מעלימים וכסף שצריך לשלם לרשות המס. אלא שגם את חובת הדיווח וועדת הכספים לא מאשרת. שוב, אותו משה גפני שהיה יו"ר הוועדה התעקש שלא להעביר את ההוראה הזו.

וזה השאיר את רשות המסים עם מסקנה אחת - צריך לעבוד קשה כדי לאתר את המעלימים, צריך לחבר את המידע עם מקורות מידע נוספים - רשם הירושות, טאבו ועוד. וככה מגיעים ברשות לדטהבייס כל כך חשוב.

רק בישראל - משכיר 8 דירות וטוען שזה לא עסק כדי להתחמק ממסים; מה קבע בית המשפט?

מתי משלמים על השכרת דירה אפס מס, מתי 10% ומתי 50%, ומתי הפעילות נחשבת עסקית ומה המשמעות?

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה שכר דירה

שוק השכירות בישראל נהנה מהקלות מיסוי פוליטיות - משה גפני יו"ר וועדת הכספים נלחם במס על משכירים בכל כוחו, הוא זרק את נציגי האוצר שהגיעו לוועדה בטענה ש"אל תבואו אלי כל כמה חודשים, לא קרה שום דבר, זה בזבוז זמן שלנו". כשהאוצר ורשות המסים רצו שיהיה דיווח כולל כדי שיוכלו לעלות על כאלו שלא מדווחים, גפני לא העלה את הדיון לישיבה. הוא זה ששולט בסדר יום הכלכלי והוא זה שבעצם מונע מס הוגן והגון על שכר הדירה. שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים אומר מעל כל במה אפשרית שחייבים להעלות את המס על שכר דירה כדי שיהיה כמו מס על רווחים מבורסה, אבל גפני לא מוכן להקשיב. הוא מוכן להעלות את המע"מ ב-1%, הוא מוכן להטיל גזרות כלכליות על כולם, גם על מי שאין לו, אבל במשכירים שיש להם דירות להשקעה ולרוב הם משכבות מבוססות ועשירות הוא לא מוכן לגעת. 

אוי זאת באמת התפיסה שלו, אולי הוא מגן על אינטרסנטים עם הרבה דירות, צריך גם להזכיר שיש הרבה מאוד חברי כנסת שיש להם כמה  דירות. זה עוול גדול למסות את הציבור כולו ובתוכו גם ציבור חלש ב-1% נוסף במע"מ ולא לגעת במס על שכר הדירה שהוא כיום מס מגוחך. 


יש שלוש אפשרויות למיסוי שכר דירה: מס מופחת של 10% על ההכנסה נטו ללא ניכויים (מסלול פופולרי וקל), תשלום מס שולי לפי מדרגות המס הרגילות (עד 50%) עם אפשרות לניכוי הוצאות כמו פחת וריבית, או פטור ממס עד תקרה של כ-5,500 שקל לחודש לדירה. לעומת מדינות אחרות בעולם המערבי, שבהן שכר דירה ממוסה לעיתים כהכנסה רגילה בשיעורים של 30%-50%, המיסוי בישראל נחשב נמוך – מה שמושך משקיעים אבל מעורר ביקורת רבה בטענה שישראל ממשיכה "להגן" על משקיעי נדל"ן בזמן ששכירים נושאים בנטל כבד יותר - למה שמיסוי על שכר דירה יהיה אפס או נמוך בעוד שמיסוי על עבודה הוא עד 50% ומיסוי על רווחים בשוק ההון הם 25%? אין באמת סיבה טובה.

על הרקע הזה, משכיר של 6 דירות שחולקו ל-8 דירות העז לטעון שההכנסות משכר דירה הם לא מעסק. הוא ציפה לשלם 10% וטען שזה לא עסק כי בעסק משלמים לפי שיעור מס שולי שיכול להגיע ל-50% וזאת למרות שלפי כל הגיון בריא מדובר בעסק לכל דבר ועניין. זה כסף גדול, זה דורש התעסקות, וזה מנגנון של כמה דירות. 


קריאה רלבנטית לכתבה:

ככה רשות המסים תלכוד משכירי דירות שהעלימו מס