בנק ישראל מודה: הסרת מגבלת הפריים גרמה לציבור לקחת עוד משכנתאות
בנק ישראל מודה בדוח היציבות הפיננסית שפרסם זה עתה כי ההקלות שיזם במשכנתאות, שעיקרן צמצום מגבלת רכיב הפריים בהלוואה משליש בעבר לשני שלישים כעת, תמרץ נטילת הלוואות חדשות באופן שהגדיל את מאפייני הסיכון אליו חשופה המערכת הבנקאית.
כבר אתמול התבשרנו על הביקושים העצומים שנמשכים בשוק המשכנתאות - הלוואות למגורים בסך 11.5 מיליארד שקל ניטלו ביולי, כך שלא מפתיע שבדוח בנק ישראל אכן כותבים כי נצפתה "עלייה משמעותית בקצב נטילתן של משכנתאות חדשות בחודשים האחרונים". הלווים אינם רוכשי דירה ראשונה, כי אם משקיעים שמס הרכישה שנגבה מהם הופחת לפני כשנה, וכן משפרי דיור.
הגודל הממוצע של משכנתא עלה בתקופת הסגר הראשון, מאז נשאר גבוה - ובחודשים האחרונים הוסיף לעלות. ומה קרה בחודשים האחרונים? נכנסה לתוקף אותה הקלה ברכיב הפריים, שבבנק ישראל ביקשו להגן עליה אחרי שהבנקים מצדם העלו את מחירם של רכיבים אחרים בהלוואה. בנק ישראל עצמו רמז להם קודם לכן שיוכלו לעשות זאת כדי למתן את הביקושים שתיצור את ההלוואה - ואז הבין כי למעשה עיקר את המהלך.
רק השבוע ניסו בבנק ישראל לחדד את יותר את הניסיון להטיב עם שוק הדיור, ולבודד החוצה את המשקיעים מהתנאים הנוחים בו. כך למשל, משפרי דיור עדיין יוכלו לקחת הלוואה לכל מטרה כדי להשלים את ההון העצמי שהבנק יבקש מהם עבור משכנתא. משקיעים כבר לא יוכלו לעשות זאת.
- בנק ישראל: מכרזי רמ"י מייקרים את הדירות – ולא רק באזורי הביקוש
- בנק ישראל: "תמחור הנכסים אינו משקף בהכרח את מכלול הסיכונים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתחילת השנה נותר יציב משקל המשכנתאות בגינן משלמים הלווים לבנק מדי חודש יותר מ-30% מהכנסתם - וזאת על אף שמ-2020 ועד אז דווקא עלה. איך הדבר מסתדר עם הגדלת המשכנתא הממוצעת? באופן טבעי, הוזלת המשכנתא בתחילת השנה לערך אפשרה לשמור על החזר חודשי ברמות כאלה.
- 13.לבדוק את בנק ישראל לראות מי עומד מאחור החלטוץ חסרות הגיון שמנפחות בועת נדל"ן ללא הרף כנראה שבין מקבלי ההחלטות ישנם אינטרסנטים ושחיתות איומה הקשורה לנדל"ן , הגיע הזמן להקים וועדת חקירה ממלכתית מי משפיע והשפיע. (ל"ת)שחיתות בבנק ישראל 21/08/2021 00:03הגב לתגובה זו
- 12.יוסי 17/08/2021 04:25הגב לתגובה זוהכל עומד פה על שקר ובלוף.מחיר מקסימום לדירה חדשה ממוצעת 600 אלף.
- 11.חריש מתפתחת בקצב מואץ (ל"ת)לומד לראות 15/08/2021 22:11הגב לתגובה זו
- 10.חכמוני 15/08/2021 16:42הגב לתגובה זולידע אותך שהיום לבנקים אין מה לעשות עם הכסף ועבירים לנו אותם בתור הלוואות אפילו כשהלכתי למלא דלק ברכב שהתחנה ליד הבנק למשכנתאות עמד בתחנה בחור מעומלן והציע למתדלקים הלוואות בשפע עם פינקס מוכן לחתימה ולאישור מיידי וזו למעשה התקופה לביאת המשיח על חמור לבן ומדושן
- 9.סקפטי 13/08/2021 13:12הגב לתגובה זומנפחי הבועה לדין.לא נשכח ולא נסלח.
- 8.רוני 13/08/2021 12:18הגב לתגובה זועכשיו שיקח אחריות ויוכיח שהוא לא רק מברבר וינקוט צעדים דרסטיים כנגד אספני הדירות.
- 7.הבנקים הרמאים נותנים את ה 2/3 פריים בריבית גבוה יותר!!! (ל"ת)קומבינה של הבנקים!! 13/08/2021 00:02הגב לתגובה זו
- 6.חיים 12/08/2021 17:16הגב לתגובה זומה שאנחנו למדים הוא שהרגולטור לרוב לא יודע לגדר את הסיכונים בצורה מיטבית. שהכי טוב לתת לאנשים לנהל את הסיכונים שלהם בעצמם. זה מפתח אחריות אישית.
- חשבון קשה 18/09/2021 19:21הגב לתגובה זואז כל אלה שכיאלו יודעים לנהל סיכונים יאלצו את המדינה להציל אותם. מה שמבאס זה שכנראה המדינה כן תעזור, על חשבון אלה שהיו שקולים.
- 5.אנונימי 12/08/2021 13:34הגב לתגובה זוגוף שדואג לבנקים ולכסף הגדול, לא לאזרח הקטן
- 4.ארי 12/08/2021 13:19הגב לתגובה זומושחתי הליכוד לכלא
- 3.עופר 11/08/2021 16:29הגב לתגובה זומה הקשר בין הסרת המגבלה ליותר משכנתאות? עדיין הרב לוקחים שליש פריים ובלי קשר ברגע שלוקחים 66% פריים הבנק מייקר את כל המרכיבים כך שההחזר נשאר זהה למה שהיה. קישקוש של בנק ישראל.
- 2.למי שלא מבין ...בנק ישראל דואג לבנקים לא לציבור ! (ל"ת)דנינו 11/08/2021 16:18הגב לתגובה זו
- 1.קול התור 11/08/2021 15:44הגב לתגובה זומה שעולה יורד ומה שיורד עולה דור בא ודור הולך

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?
סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?
שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל, עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.
כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות. מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר.
ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות.
הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות
נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.
אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.
- "בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות"
- מצלאוי: ״מחירי הדירות יעלו שוב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
