בנק ישראל: "תמחור הנכסים אינו משקף בהכרח את מכלול הסיכונים"

"שינוי בתנאים הפיננסיים עלוללגרום לשינוי חד במחירי הנכסים, ובכך לסכן את הצמיחה העתידית", כך כותב בנק ישראל בדו"ח היציבות הפיננסית למחצית הראשונה של השנה, שבה "רמת הסיכון בסביבה שבה פועלת המערכת הפיננסית ירדה במידה ניכרת במחצית הראשונה של 2021, אך הסיכון משוק הנכסים הפיננסיים נותר גבוה יחסית".עוד מזהים בבנק עלייה בתיאבון המשקיעים לסיכון, אומרים כי ביצועי המדדים בו דומים בפועל לאלה בארצות הברית לאורך משבר הקורונה. עוד הם מזהירים מפניהתאוששות איטית של חלקים במגזר העסקי והמשך תחלואה משמעותית, כמו גםתיקון כלפי מטה במחירי נכסים פיננסיים.בסקירת הסביבה המקומית כותבים בבנק כי הסיוע הכספי של המדינה ומתן האפשרות לדחיית החזרי ההלוואות סייעו ללווים לצלוח את המשבר על ידי התאמת החזרי ההלוואות להתפתחויות בכושר ההחזר שלהם, ובכך תרמו לצמצום ההתממשות של הפסדי אשראי למערכת הפיננסית. "צעדים אלו, לצד הפחתת דרישת יחס ההון של הבנקים, במקביל להתמדתם במדיניות של אי-חלוקת דיבידנדים, אפשרו למערכת הבנקאית להמשיך להעמיד אשראי ולתמוך בפעילות הכלכלית תוך שמירה על יחסי הון גבוהים מהדרישה הרגולטורית".באשר לסביבה העולמית, מוזכר כי "המדיניות הפיסקלית והמדיניות המוניטרית בעולם נותרו מרחיבות, והן הפחיתו את הסיכונים ליציבות הפיננסיתהגלובלית בטווח הקצר". ואולם, בבנק ישראל מסייגים ואומרים כי "יכולות להיות למדיניות המרחיבה מספר השפעות לא מתוכננות, שעלולות להעלות אתהסיכון בטווח הבינוני – בעיקר תמחור גבוה של מחירי נכסים ועלייה של יחס המינוף במגזר העסקי. כמו כן עלה הסיכוןלכשלי אשראי של משקים מתפתחים, במיוחד אלו הנשענים על גיוס חוב במט"ח בהיקף ניכר". עוד נאמרלגבי סיכוני האינפלציה כי "עלייתה, אם תתמשך, עלולה להכביד על הפעילות הכלכלית, וזאת בגלל היקף החובות, הכרוך בשיעורי המינוף הגבוהים של המגזר העסקי".בבנק מוסיפים לאחר אזהרה זאת כי "עליית המינוף של המגזר העסקי ביחס לתוצר עלולה לצור בעולם סיכון בטווח הבינוני הן לכשל של חברות מנפיקותהאג"ח והן לגידול של שיעור החברות שרווחיהן התפעולייםמשמשים בעיקר לכיסוי עלויות המימון ולא להפקת רווח לבעליהמניות. חשוב להדגיש כי בשלב זה שיעור הכשל של החברותבדירוג ספקולטיבי נותר נמוך ביחס למשברים קודמים וזאת בהשפעת המדיניות הפיסקלית והמדיניות המוניטריתהמרחיבות".בהמשך הדוח בבנק מנתחים את מחירי הנכסים הפיננסיים ומצביעים על כך שמחירי המניות עלו במחצית הראשונה של 2021, ומרווחי אג"ח החברות הוסיפו לרדת והגיעו לרמתם טרם המשבר. "אינדיקציות שונות מצביעות על עלייה בתיאבון של המשקיעים לסיכון, וייתכן שתמחור הנכסים אינו משקף בהכרח את מכלול הסיכונים", נכתב.בתוך כך נכתב כי בהתחשבבהבדל בין המדדים בארץ ובארצות הברית, העליות מתחילת משבר הקורונה היו דומות. "על רקע עליית מחירי המניות עלה גם מכפיל הרווח. עליית מכפיל הרווח מראה כי עלייתם של מחירי המניות הייתה מהירה מזו של הרווחים שנרשמו עד כה. רמהגבוהה של המדד עשויה לאותת על התנתקות מסוימת בין מחירי הנכסים הפיננסים לפעילות הריאלית. בחינה ענפית של מדדיהמניות מראה שהעלייה הקיפה את רוב הענפים, בהובלת ענף הטכנולוגיה"."רמות המחירים הגבוהות והסיכון ל'תיקון' באו לידי ביטויגם בדוחות היציבות הפיננסית של הבנק המרכזי של האיחוד האירופי והפדרל רזרב בארצות הברית", צוין בדוח. "הפגיעה בצמיחה החזויה לפי התרחיש השלילי עדיין חמורה יחסית במונחיםהיסטוריים, אף כי היא התמתנה אחרי משבר הקורונה".בבנק ישראל בחנו את החזקותיהן של קרנות הנאמנות ומצאו כי שיעור האג"ח הקונצרניות המוחזקות בידיהן הולך ועולה מאז 2012והגיע לכ-34% - רמת שיא בפרספקטיבה היסטורית. "שינוי בתנאי השוק וירידה בתיאבון-לסיכון של המשקיעים עלולים להביא למכירות משמעותיות ומהירות בקרנות הנאמנות (כמו במשבר הקורונה), ואלה עלולותלגרום לירידות מחירים חדות".ובקשר לגל ההנפקות בבורסה המקומית צוין כיבחינת שווי השוק של החברות המנפיקות מראה ש-49% מהן הפסדיות בשנההקודמת לשנת ההנפקה. שיעורזה גבוה מממוצע השנים הקודמות (ממוצע של כ-24% בחמש השנים האחרונות), "דבר שעלול לאותתעל תיאבון גדל של המשקיעים לסיכון", הוסבר.עוד מפרט הדור על שוק הדיור והנדל"ן ומחירי החברות הפועלות בתחום. "ירידת ההשקעה בענף הבנייה בשנת 2020 וברביע הראשון של 2021 פגעה במידה מסוימת בהיצע הדירות, השפעה שתימשך בטווח הבינוני" נכתב. בצד זאת צוין כימחירי הנדל"ן המסחרי, על פי הדוחות הכספיים של חברות הנדל"ן המניב, "ירדו בשיעור נמוך, בניגוד לירידתם החדה בארה"ב ובאירופה בעקבותהמשבר".בבנק ישראל ממשיכים וכותבים על כך כי השוואה של התנהגות מחירי מניות בענף הנדל"ן המניב לאלה בענף הייזום והבנייה ולשאר המניות מראה שהעליות בענף הנדל"ן המניב היו נמוכות יותר, "ולכן אפשר שהמשבר יפגע ברווחיהן העתידיים".על אגרות החוב של חברות הנדל"ן כותבים בבנק כי "אין אינדיקציה מובהקת לתמחור חסר של סיכונים, ובענף הנדל"ן המניבישנה אינדיקציה לתמחור יתר של סיכונים. ייתכן אפוא שהמשקיעים בשוק ההון פסימיים במידה מסוימת לגבי עתידו של ענףזה ככל הנראה על רקע אי-הוודאות לגבי שוק המשרדים והקניונים בתקופה שלאחר הקורונה".התייחסות נוספת הנכללת בדוח היא לשוק המטבעות קריפטוגרפיים, שעלה פי חמישה בשנה האחרונה. האם ירידות חדות של מחיריהם יסכנו את יציבותה של המערכת הפיננסית? על כך עונים בבנק ישראל כי "היחס בין שווי השוק של סך המטבעות הדיגיטליים לבין מדד S&P 500 עומד היום על כ-3.6% בלבד. על אף העלייה החדה נראה כי לעת עתה שווי השוק הכוללשלהם נמוך, ולכן אם מחיריהם ירדו בחדות לא יהיה בכך כדי לסכן את היציבות הפיננסית".ומה מכאן הלאה? "מצד אחד, החוב הגדול של הממשלה עלולללחוץ לצמצום המדיניות הפיסקלית המרחיבה. מצד שני הקשיים שאיתם מתמודדים עדיין חלקים מהמגזר העסקי עלולים להביא לעלייה בפשיטות הרגל", כותבים בבנק. "שיעור התעסוקה עדיין נמוך ב-4.5% נקודותמרמתו ב-2019.מרבית העסקים בישראל הם עסקים קטנים וזעירים (עד 20 עובדים), המעסיקים 40% מהמועסקים במשק. בדומה ליתר העולם, עסקים קטנים גם נפגעו יותר מהאחרים".ובחזרה ללחצים האינפלציוניים, לפי בנק ישראל, אם אלה יתבררו כיותר קבועים מזמניים וסביבת הריביות הקצרה תתחיל לעלות "ייפגעו בראש ובראשונה מחירי המניות בחו"ל, אך גם מחיריהן של האג"ח, כולל אג"ח החברות". עוד נכתב כי "מדינות רבות מתמודדות עם שיעורי חוב ממשלתי ופרטיגבוהים, אשר הוסיפו ועלו בגלל המשבר הבריאותי, כך שגם הסיכון לתיקון בשוק החוב הממשלתי הבין-לאומי גבר, מה שעלוללהשפיע על מחירי הנכסים הפיננסיים העולמיים. פגיעות זו של שוק ההון העולמי עלולה לזלוג במהירות למערכת הפיננסיתהמקומית, ולהשפיע באופן משמעותי על הפעילות הכלכלית ועל המוסדות הפיננסיים".בהמשך לדברים אלה, מפנים בבנק ישראל את הזרקור כצפוי לענף התקשורת והטכנולוגיה העילית, שהוא "תחום פעילות מרכזי לתוצר ולתעסוקה בישראל, שנהנה בחודשים האחרונים מגאות עולמית ומקומית – נשען על חו"ל במיוחד,הן מבחינת הביקוש למוצרים והן מבחינת מקורות המימון".