בנייה חדשה נדל"ן נדלן בניין
צילום: אקו סיטי

טירוף הנדל"ן: מחירי הדירות בת"א רשמו עלייה שנתית של 18%

מחיר הדיור בנתניה רשמו עלייה של 10%, ורמלה עם עלייה של 9% - מנגד, במודיעין נרשמה ירידה של 3%, ובחיפה ירידה של 2%
אוהד דנוס | (11)

מחירי הדיור בתל אביב זינקו בשנה ב-18%, ונרשמה עלייה של 77% במספר העסקאות. בערים שנסקרו נצפתה עלייה של 1.8% (נומינלי) במחיר הממוצע של דירות ברבעון השלישי של השנה, בהשוואה לרבעון שלפניו. 

כאמור, העיר תל אביב ממשיכה להוביל את טבלת עליות המחירים וכבר הגיעה לשיעור דו סיפרתי ובלתי נתפס של 18% (בעלי הממון ממשיכים לקנות דירות יקרות). אחריה ברשימה והרחק מאחור ירושלים ונתניה עם 10% עלייה שנתית ורמלה עם 9% שנתיים.     

גם בערים שבהם מחירי הדירות ירדו, מדובר בירידות מינוריות הנובעות בעיקר ממחירי שיא ובהיצעים מקומיים טובים יחסית בתקופה הנדגמת.        

בשנה החולפת, ביחס לרבעון המקביל אשתקד, נצפתה עליית מחירים בשיעור ממוצע נומינלי  של  5.0% בערים שנסקרו. ברבעון השלישי של שנת 2021 נצפתה ב-12 ערים מתוך 16, עלייה במחירי הדירות הממוצעים, ביחס לרבעון הקודם. ב- 3 ערים נצפתה ירידה ובעיר אחת ללא שינוי (באר שבע). 

בסך הכל, לאחר ניפוי וטיוב נותרו במדגם (בחינת שני רבעונים) כ- 4,700 עסקאות לניתוח ב-16 ערים, שאינן מייצגות בהכרח את כלל הישובים במדינה. (ברבעון השלישי אובחנה עליה בשיעור של כ- 3% בכמות העסקאות הרלוונטיות ביחס לרבעון השני של 2021 ועליה בשיעור של 77%!!! ביחס לרבעון המקביל אשתקד).  

פילוח לפי ערים

שיאנית עליות המחירים היא ירושלים שרשמה עלייה של 8% ביחס לרבעון הקודם, כפר סבא, עלייה של 6% ביחס לרבעון קודם. חיפה רשמה עלייה של 4% , תל אביב עלתה ביחס לרבעון הקודם ב 3% לצד אילת, אשקלון ורחובות.  הרצליה ופתח תקווה רשמו עליה של 1%  ביחס לרבעון הקודם

ירידות מחירים נצפו במודיעין (3%-) וראשל"צ (1%-) ובאר שבע ללא שינוי ביחס לרבעון הקודם.

הכותב הוא מומחה הנדל"ן אוהד דנוס, נשיא לשכת השמאים לשעבר

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    אמית 21/11/2021 11:55
    הגב לתגובה זו
    זה לא טרוף כי מזמן כל הענף הזה הפך להיות ספקולטיבי כמו ביטקווין וזה תחליף ללאס ווגס עםם המון הימורים אפילו מדינות המיפרץ כבר פוחדות מהרעיון לקנות את המדינה הזו כי היא כל כך יקרה שאפילו הנפט שיש להם לא יכסה את המחירים פה
  • 9.
    חורי 19/11/2021 20:47
    הגב לתגובה זו
    תתחילו להשקיע בענף הנדל"ן והדיור בארץ במקום בזהב או ביטקווין כי המחירים בארץ המצחיקה הזו יגיעו לרמות של פי עשר ויותר מכל שער ספקולטיבי שיש ואם אתם לא מאמינים תישאלו את שר האוצר או את יתר השרים שמרכיבים את הממשלה שלנו ובהצלחה להתעשרות בעתיד
  • 8.
    מה עם בת ים? חולון? למה לא מופיעות (ל"ת)
    אינה 18/11/2021 08:34
    הגב לתגובה זו
  • המחירים בה לצערי עולים הכי פחות 19/11/2021 09:36
    הגב לתגובה זו
    המחירים בה לצערי עולים הכי פחות
  • 7.
    יעל 17/11/2021 03:11
    הגב לתגובה זו
    ולכן אתם רואים נתונים כמו דירה חדשה בתל אביב בפחות מ 4. אין סיכוי. אם אאמצא דירה בתל אביב במחיר הזה אאקנה 2.
  • 6.
    בקיצור 5% עליה בשנה, לעומת 10% בדיווחים של הלמ"ס (ל"ת)
    שמ 16/11/2021 23:55
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מקובר 16/11/2021 23:31
    הגב לתגובה זו
    תן בבקשה סקירת צפי נדלן לעיר לשנים הבאות. לא מעט זוגות צעירים מגיעים מכל הארץ
  • 4.
    איימי 16/11/2021 21:35
    הגב לתגובה זו
    טפי עליהם ועל דירות החירבה המגעילות שלהם. לברוח מפה. תת תרבות, ברברים ואלימים פרימיטיבים חשוכים שולטים במדינת הרוע
  • 3.
    אבנר 16/11/2021 19:19
    הגב לתגובה זו
    בכל הערים בהם יש "ירידת מחירים" זה לא משקף.הירידה היא בעקבות עסקאות מחיר למשתכן.שום ירידה בשום מקום..
  • 2.
    המסקנה המתבקשת 16/11/2021 19:03
    הגב לתגובה זו
    מ++
  • 1.
    קרית אונו, המחירים טסים, לאן היא משתייכת? (ל"ת)
    אבי 16/11/2021 18:53
    הגב לתגובה זו
דירות חדשות
צילום: איציק יצחקי

מגבלת האשראי שתקבור את החלום לדירה של רבבות צעירים

בשעה ששוק השכירות ממשיך לזנק, בבנק ישראל החליטו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, מבלי להבחין בין לווים אחראיים ומחושבים, ללווים חסרי אחריות שנכנסו למעגל החובות

אלון יוניאן |

בעוד ששוק השכירות ממשיך לשבור שיאים, בבנק ישראל בחרו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, ולהגביל את יחס ההחזר החודשי של הלוואות לדיור ל-40% מההכנסה הפנויה, במקום 50% שהיה נהוג עד היום. לכאורה מדובר במהלך אחראי שנועד לצמצם סיכונים במערכת הפיננסית; בפועל, זוהי החלטה שעלולה לייצר גל של השלכות לא מכוונות, ולהעמיק עוד יותר את משבר הדיור בישראל.

החלטת בנק ישראל ליישום מגבלת האשראי החדשה, מגלמת רצון להפחתת הסיכון המערכתי למערכת הבנקאית. אשראי פרוץ פירושו פחות סיכוי להתפרצות של בועת נדל״ן בדומה למשבר הסאב פריים ב-2008, שבו מיליוני אזרחים וחברות הגיעו למצב של חדלות פירעון כתוצאה מהפקרות הבנקים שהעניקו מסגרות אשראי מופקרות וללא בדיקות מקדימות מוקפדות על יכולות ההשתכרות וההחזר של הלווים, אותם לווים שבוקר אחד מצאו עצמם חסרי בית ועם חובות שנותרו גם לאחר מכירת הבית. 

ברם, לצד היתרונות, הנזק הציבורי של רפורמת האשראי עלול להאפיל על תועלתו, מאחר והצמצום האוטומטי הגורף במתן האשראי, ללא אבחנה בין לווים אחראיים לבלתי אחראיים כפי שאפשר לבדוק בבדיקה בסיסית בדוחות החשבונאיים של הלווה, יוביל לכך שגם משפחות בעלות הכנסה יציבה והון עצמי מספק או כאלה שאף בחרו להתגורר במשך מספר שנים בבית ההורים כדי לחסוך הון להמשך התשלומים- יסווגו כבעלי סיכון גבוה לפיגור בהחזרי המשכנתא, וייפלטו אף הן ללא צורך לשוק השכירות ההולך ובוער, ומתוך כך לעליית מחירים בשוק הדירות להשכרה.

בנוסף, צמצום ביכולת הרכישה יגרור האטה בביקושים בשוק, מצב שעשוי להוביל יזמים, ובוודאי כאלה שבונים בפריפריה ומסתמכים על שולי רווח צרים ממילא, להקפיא פרויקטים תכנוניים. כך ייווצר מעגל שוטה: פחות בנייה ועסקאות נדל"ן שיובילו להיצעים מוגבלים, ומכאן למיתון ועליית אינפלציה שייאלצו את הבנקים להגדיל מחדש את מסגרות האשראי, ומכאן לעלייה מחודשת במחירי הדירות בשל צוואר הבקבוק שנוצר בעקבות הקפאות הבנייה, וחתימת המעגל עם זוגות צעירים שיתחילו מחדש את המרוץ לדירה מחדש, רק שהפעם ללא הון עצמי מאחר ומיטב כספם הושקע בשכירות. 

תרחיש שני אפשרי הוא גישה דיפרנציאלית שמבחינה בין קבוצות לווים שונות. במקום קו קשיח של 40% אשראי מסך ההכנסה הכוללת של כל משפחה, ניתן להפעיל מנגנון דירוג מבוסס נתונים: מנגנון ראשון: לווים עם היסטוריית אשראי חיובית, הכנסה קבועה וביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של עד 50% מההכנסה המשותפת הכוללת. מנגנון שני: לווים חסרי יציבות תעסוקתית וללא ביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של 35% - 40% מסך ההכנסה המשותפת של בני הזוג. 

דירות חדשות
צילום: איציק יצחקי

מגבלת האשראי שתקבור את החלום לדירה של רבבות צעירים

בשעה ששוק השכירות ממשיך לזנק, בבנק ישראל החליטו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, מבלי להבחין בין לווים אחראיים ומחושבים, ללווים חסרי אחריות שנכנסו למעגל החובות

אלון יוניאן |

בעוד ששוק השכירות ממשיך לשבור שיאים, בבנק ישראל בחרו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, ולהגביל את יחס ההחזר החודשי של הלוואות לדיור ל-40% מההכנסה הפנויה, במקום 50% שהיה נהוג עד היום. לכאורה מדובר במהלך אחראי שנועד לצמצם סיכונים במערכת הפיננסית; בפועל, זוהי החלטה שעלולה לייצר גל של השלכות לא מכוונות, ולהעמיק עוד יותר את משבר הדיור בישראל.

החלטת בנק ישראל ליישום מגבלת האשראי החדשה, מגלמת רצון להפחתת הסיכון המערכתי למערכת הבנקאית. אשראי פרוץ פירושו פחות סיכוי להתפרצות של בועת נדל״ן בדומה למשבר הסאב פריים ב-2008, שבו מיליוני אזרחים וחברות הגיעו למצב של חדלות פירעון כתוצאה מהפקרות הבנקים שהעניקו מסגרות אשראי מופקרות וללא בדיקות מקדימות מוקפדות על יכולות ההשתכרות וההחזר של הלווים, אותם לווים שבוקר אחד מצאו עצמם חסרי בית ועם חובות שנותרו גם לאחר מכירת הבית. 

ברם, לצד היתרונות, הנזק הציבורי של רפורמת האשראי עלול להאפיל על תועלתו, מאחר והצמצום האוטומטי הגורף במתן האשראי, ללא אבחנה בין לווים אחראיים לבלתי אחראיים כפי שאפשר לבדוק בבדיקה בסיסית בדוחות החשבונאיים של הלווה, יוביל לכך שגם משפחות בעלות הכנסה יציבה והון עצמי מספק או כאלה שאף בחרו להתגורר במשך מספר שנים בבית ההורים כדי לחסוך הון להמשך התשלומים- יסווגו כבעלי סיכון גבוה לפיגור בהחזרי המשכנתא, וייפלטו אף הן ללא צורך לשוק השכירות ההולך ובוער, ומתוך כך לעליית מחירים בשוק הדירות להשכרה.

בנוסף, צמצום ביכולת הרכישה יגרור האטה בביקושים בשוק, מצב שעשוי להוביל יזמים, ובוודאי כאלה שבונים בפריפריה ומסתמכים על שולי רווח צרים ממילא, להקפיא פרויקטים תכנוניים. כך ייווצר מעגל שוטה: פחות בנייה ועסקאות נדל"ן שיובילו להיצעים מוגבלים, ומכאן למיתון ועליית אינפלציה שייאלצו את הבנקים להגדיל מחדש את מסגרות האשראי, ומכאן לעלייה מחודשת במחירי הדירות בשל צוואר הבקבוק שנוצר בעקבות הקפאות הבנייה, וחתימת המעגל עם זוגות צעירים שיתחילו מחדש את המרוץ לדירה מחדש, רק שהפעם ללא הון עצמי מאחר ומיטב כספם הושקע בשכירות. 

תרחיש שני אפשרי הוא גישה דיפרנציאלית שמבחינה בין קבוצות לווים שונות. במקום קו קשיח של 40% אשראי מסך ההכנסה הכוללת של כל משפחה, ניתן להפעיל מנגנון דירוג מבוסס נתונים: מנגנון ראשון: לווים עם היסטוריית אשראי חיובית, הכנסה קבועה וביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של עד 50% מההכנסה המשותפת הכוללת. מנגנון שני: לווים חסרי יציבות תעסוקתית וללא ביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של 35% - 40% מסך ההכנסה המשותפת של בני הזוג.