האקר פריצה אונליין סייבר האקרים פריצה מחשבים הייטק אבטחת מידע
צילום: Istock

מפתחים הם הלקוחות שיניעו את שוק טריליון הדולר הבא

בשני העשורים האחרונים, צמחו שני שווקים של תוכנה לארגונים, שכיום שווים כטריליון דולר כל אחד. היום אנו עדים להיווצרותו של שוק חדש שיגיע לשווי של טריליון דולר והמפתחים עומדים במרכזו 
גלן סולומון | (2)

בשני העשורים האחרונים, צמחו שני שווקים של תוכנה לארגונים, שכיום שווים כטריליון דולר כל אחד: תוכנה כשירות (SaaS) ומחשוב ענן. היום אנו עדים להיווצרותו של שוק חדש שיגיע לשווי של טריליון דולר גם כן - תוכנה שמוכוונת למפתחים. חברות אלו בונות פלטפורמות וכלים שמייעלים את תהליכי פיתוח התוכנה וניהול המידע למהירים, קלים, יציבים ומאובטחים יותר, וכן נגישים ליותר משתמשים בתוך הארגון. 

 

אך לפני שנתעמק במה כולל שוק תוכנה זה, בואו נראה מה קדם לו ולמה הוא צומח דווקא עכשיו. זה התחיל עם SaaS. חברת Salesforce נרשמה למסחר בבורסה לפני 16 שנים, והרישום שלה הזניק למעשה את התעשייה הזו קדימה. הערכת ההנפקה של Salesforce הייתה מעט מעל למיליארד דולר. היום, לעומת זאת, שווי החברה הוא סביב ה-160 מיליארד דולר וחברות SaaS אחרות כמו Shopify, Workday, Docusign ו-Veeva צועדות בעקבותיה עם הערכות שווי שוק של למעלה מ-30 מיליארד דולר.

שחקניות ה-SaaS הללו המציאו מחדש את הדרך בה חברות רוכשות, משתמשות בתוכנה, ומאפשרות ללקוחותיהן לשלם עבור מנוי חודשי ולהשתחרר מהצורך בהתקנות יקרות, רכישת רישיונות וסבבי שדרוג אין סופיים. על פי מדד הייחוס של נאסד"ק ובסמר BVP Nasdaq Emerging Cloud Index, הערך של חברות ציבוריות העוסקות בעיקר במתן פתרונות SaaS גבוה היום מ-1.7 טריליון דולר.

 

במקביל לצמיחת תחום ה-SaaS, אמזון השיקה את שירות הענן שלה, AWS, לפני 14 שנים, ובכך הזניקה את עידן מחשוב הענן. חברות שפיתחו תוכנה משלהן וספקי SaaS נהרו לענן והעבירו את עומסי היישומים לתשתיות ענן ציבורי עם יכולות נרחבות של צמיחה על פי דרישה, המנוהלות על ידי AWS, Microsoft Azure ו-GCP, פלטפורמת הענן של גוגל. במהלך אותן 14 שנה, פלטפורמות גדלו להכנסות שנתיות משותפותשל למעלה מ-80 מיליארד דולר והפכו את אמזון, מיקרוסופט וגוגל ל-3 מה-4 חברות המוערכות ביותר בעולם. כיום, הערך הכולל של 3 פלטפורמות ענן אלו חצה בקלות את רף טריליון הדולר ולא מראה שום סימני האטה.

 

המעבר האבולוציוני מ-SaaS למחשוב ענן הוביל אותנו למקום בו אנו נמצאים היום: צמיחה של תעשייה חדשה בהיקף של טריליון דולר שמתמקדת במפתחים. זהו למעשה השלב הבא ביצירת ערך לתוכנות ארגוניות. היקף חברות תוכנה בשוק זה - החל מחברות ציבוריות מובילות כמו Twilio, Atlassian, Datadog, Okta, Crowdstrike ו- MongoDB עד לחברות "יוניקורן" שטרם הנפיקו כמו Stripe, Snowflake ו-HashiCorp כבר מוערכות בין מיליארדים לעשרות מיליארדי דולרים. ולמרות ההאטה הכלכלית כתוצאה מווירוס הקורונה, שוק חדש זה ממשיך לצבור תאוצה כתוצאה מהמעבר לעבודה מרחוק.

בניגוד לשוק כלי הפיתוח של העבר שנמוג כתוצאה מהסביבות הממודרות של המפתחים וחוסר היכולת לשלם עבור חבילה יקרה של כלים, מוצרים חדשים אלו כבר זמינים ברשת, לרוב חינם או בעלות נמוכה, ומשותפים עם קהילת המפתחים העולמית. ישנן גם כמה חברות ישראליות שמציעות כלים אטרקטיביים שכאלו – ובמשך השנים הן בנו לעצמן תדמית עולמית הודות לאיכות המוצרים שהן מציעות. חברות כמו Elastic, JFrog ו- Redis גדלו משורשיהן הישראליים לחברות בינלאומיות הנערצות על ידי קהילת המפתחים העולמית.

 

הפיצה (או המכונית/התיירות/הנעל) הטכנולוגית 

מה מקור המגמה הזאת ומה המשמעות שלה עבור תעשיית חברות התוכנה? על מנת להבין למה זה קורה, חשבו על הפעם האחרונה בה הזמנתם פיצה של דומינוס. לפי רוב הסיכויים הזמנתם את הפיצה דרך אפליקציה בנייד או ברשת. הרכבתם פיצה אחת או שתיים עם התוספות האהובות עליכם בעזרת תוכנת הרכבה אינטראקטיבית, אולי הוספתם סלט בצד, כמה מנות פסטה ושתייה, ואז לחצתם על כפתור התשלום והמתנתם למשלוח שיגיע אל פתח ביתכם. הליך ההזמנה שונה בהרבה מההזמנה שעשיתם לפני עשור, בה נדרשתם להזמין את הפיצה טלפונית מהסניף המקומי.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

מצב זה כבר השתנה - שכן דומינוס הפכה עם הזמן לחברת טכנולוגיה. ובמעבר מחברת מזון לחברת טכנולוגיה, שווי החברה השתנתה בהתאם. לפני עשר שנים, עלות מניית החברה נעה סביב 12 דולר, היום היא סביב 380 דולר. דומינוס לא צמחה פי 30 בעשור בגלל שאנשים הזמינו פי 30 יותר פיצות. היא צמחה כה מהר בגלל שהחברה איפשרה להזמין בקלות פיצה ומוצרים נוספים. סל ההזמנה הממוצע צמח בעקביות מאז 2010 בה דומינוס עברה מהזמנות טלפוניות בעיקר להזמנות דרך האפליקציה המעודדת אנשים להזמין מוצרי אקסטרה בקליק.

האפליקציה של דומינוס הפכה גם את הליך ההזמנה למותאם אישית, הזוכר את העדפות הלקוח ומציע מבצעים עבור מוצרי המזון האהובים על הלקוח. היום למעלה מ-70% מהמכירות של דומינוס מגיעות מהאתר או אפליקציית המובייל. גם במערך הלוגיסטיקה, השקיעה דומינוס משמעותית בשיפור תשתית האספקה שלה וייצרה פלטפורמה אינטרנטית לתמיכה בזכיינים. מי נמצא מאחורי כל החדשנות הזאת? צבא של מפתחי תוכנות.

 

דומינוס בהחלט לא לבד. לחברות שצמחו משמעותית בעשור האחרון כמו Nike, Airbnb, Tesla ו-Capital One, יש דבר אחד במשותף: הן הפכו לחברות טכנולוגיה במהותן. וכאשר כל חברה רוצה להפוך לחברת טכנולוגיה, עליה ליצור מגוון אינסופי של תוכנות אשר יאפשר לה להניע את צמיחתה. כך שאין זה מפתיע שמוצרים המאפשרים למפתחים לבנות אפליקציות במהירות, בשיתוף פעולה וביעילות, יזכו באמון ואהדה ממפתחים, וייצרו את שוק טריליון הדולר הבא במהלך העשור הקרוב. 

 

החברות הישראליות שפועלות בתחום זה הינן חלק מהותי מהמהפכה הזו וחשובות מאד עבור אומת הסטארט-אפ. הסטרטאפים הישראליים מפגינים זריזות ויצירתיות בגישתם לשוק הצומח הזה. הם מצליחים לפרוץ את המרחב הפיזי ומגיעים למפתחים מכל העולם. הם מסייעים להם ליצור, לפתח ולהוביל תהליכים באופן יעיל שלא נראה כמותו בעבר. 

 

כמשקיע בחברות תוכנה למעלה מ-20 שנה, אני מאמין שמגמה זו תימשך. שוק התוכנה הבא בשווי טריליון דולר ינוע מלמטה למעלה, והמפתחים הם אלו שיקבעו מה הם המוצרים והתהליכים שהם זקוקים להם בכדי להיות פרודוקטיביים. זאת בניגוד למציאות הקודמת בה הם נאלצו לעבוד עם תהליכים וכלים שהוכתבו עבורם על ידי ההנהלה בארגונים בהם הם עבדו. הפיכתם של המותגים המובילים בעולם לחברות תוכנה, הצמיחה המטאורית בקצב הפיתוח והמעבר של חברות לעבודה מבוזרת המונעת ע"י תוכנה משנים את יחסי הכוחות בארגון. המפתחים למעשה הופכים למקבלי החלטות ורוכשי תוכנה משום שהם נמצאים במושב הנהג ולמעשה בחוד החנית של המהפכה. ובכך, מפתחי התוכנה הם למעשה גיבורי העל המודרניים בארגונים והתוכנות שעומדות לרשותם הן הנשק הסודי שלהם. 

הכותב הינו גלן סולומון, שותף מנהל ב-GGV Capital.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אילו עוד חברות ישראליות פועלות בתחום? (ל"ת)
    מעולה! 19/08/2020 20:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יש תעודת סל שמתעסקת בזה? (ל"ת)
    תודה 14/08/2020 15:53
    הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר

קרינה קוסמית - חלקיקים אנרגטיים סולריים שחודרים לאטמוספירה בגובה טיסת מטוסי הנוסעים ועלולים לשבש את פעולת המחשבים, היא האחראית לאירוע שהפעם הסתיים בנס. בעקבותיו, השתמשה איירבוס בסוג של "אקמול" בכל 6,000 מטוסיה כדי להשיג פתרון מהיר. זה ממש לא מספיק 



עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג


ב-30 באוקטובר 2025 חוותה טיסת JetBlue 1230 מקנקון שבמקסיקו לניוארק שבניו ג'רזי, צלילה וירידת גובה פתאומית בגובה שיוט מעל פלורידה. הקברניט דיווח למרכז הבקרה: "ציוד רפואי נדרש". 15 נוסעים נפצעו, חלקם בפצעי ראש. המטוס נחת נחיתת חירום בשדה טמפה שבפלורידה. המטוס היה איירבוס A320.

ניתוח ראשוני של איירבוס חשף כי מחשב בקרת המאזנות בכנפיים והגאי הגובה הפיק פקודות שגויות, שגרמו להורדת אף המטוס ולצלילה לא מבוקרת.

האירוע, שהתרחש על פי הדיווח ביום עם רמות קרינה סולארית שאינן גבוהות מהרגיל, הדליק נורת אזהרה: חלקיק קוסמי בודד גרם ל-bit flip, היפוך סיבית בזיכרון מחשבי המטוס, שהתפשט לפקודות קריטיות שגויות ולא רצוניות למאזנות ולהגאי הגובה של המטוס וגרמו לצלילתו הפתאומית. אלא שחברות התעופה לא קיבלו אזהרות מזג אוויר סולאריות ספציפיות או מוקדמות לפני אירוע התקלה במטוס ה-A320 של JetBlue באוקטובר 2025 מכיוון שלא נמדדו רמות סולאריות חריגות.

בניגוד לחלליות, בתעופה המסחרית אין ניטור שגרתי ל-space weather. בטיסה האזרחית שינויי גובה טיסה לטיסה נמוכה יותר - שמגבירים צריכת דלק ב-10%-20% - אינם מקובלים, כמו גם עקיפת אירועי פרצי שמש כסטנדרט לא נעשית בשיגרה.

גם במקרה של טיסה 171 של אייר אינדיה עם מטוס דרימליינר של בואינג שהתרסקה ביוני 2025, החקירה עדיין לא הסתיימה והמטוסים ממשיכים לטוס מאחר ולא זוהה ולא אותר בוודאות הגורם להתרסקות.