בשני העשורים האחרונים, צמחו שני שווקים של תוכנה לארגונים, שכיום שווים כטריליון דולר כל אחד: תוכנה כשירות (SaaS) ומחשוב ענן. היום אנו עדים להיווצרותו של שוק חדש שיגיע לשווי של טריליון דולר גם כן - תוכנה שמוכוונת למפתחים. חברות אלו בונות פלטפורמות וכלים שמייעלים את תהליכי פיתוח התוכנה וניהול המידע למהירים, קלים, יציבים ומאובטחים יותר, וכן נגישים ליותר משתמשים בתוך הארגון. 

אך לפני שנתעמק במה כולל שוק תוכנה זה, בואו נראה מה קדם לו ולמה הוא צומח דווקא עכשיו. זה התחיל עם SaaS. חברת Salesforce נרשמה למסחר בבורסה לפני 16 שנים, והרישום שלה הזניק למעשה את התעשייה הזו קדימה. הערכת ההנפקה של Salesforce הייתה מעט מעל למיליארד דולר. היום, לעומת זאת, שווי החברה הוא סביב ה-160 מיליארד דולר וחברות SaaS אחרות כמו Shopify, Workday, Docusign ו-Veeva צועדות בעקבותיה עם הערכות שווי שוק של למעלה מ-30 מיליארד דולר.

שחקניות ה-SaaS הללו המציאו מחדש את הדרך בה חברות רוכשות, משתמשות בתוכנה, ומאפשרות ללקוחותיהן לשלם עבור מנוי חודשי ולהשתחרר מהצורך בהתקנות יקרות, רכישת רישיונות וסבבי שדרוג אין סופיים. על פי מדד הייחוס של נאסד"ק ובסמר BVP Nasdaq Emerging Cloud Index, הערך של חברות ציבוריות העוסקות בעיקר במתן פתרונות SaaS גבוה היום מ-1.7 טריליון דולר.

במקביל לצמיחת תחום ה-SaaS, אמזון השיקה את שירות הענן שלה, AWS, לפני 14 שנים, ובכך הזניקה את עידן מחשוב הענן. חברות שפיתחו תוכנה משלהן וספקי SaaS נהרו לענן והעבירו את עומסי היישומים לתשתיות ענן ציבורי עם יכולות נרחבות של צמיחה על פי דרישה, המנוהלות על ידי AWS, Microsoft Azure ו-GCP, פלטפורמת הענן של גוגל. במהלך אותן 14 שנה, פלטפורמות גדלו להכנסות שנתיות משותפותשל למעלה מ-80 מיליארד דולר והפכו את אמזון, מיקרוסופט וגוגל ל-3 מה-4 חברות המוערכות ביותר בעולם. כיום, הערך הכולל של 3 פלטפורמות ענן אלו חצה בקלות את רף טריליון הדולר ולא מראה שום סימני האטה.

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המעבר האבולוציוני מ-SaaS למחשוב ענן הוביל אותנו למקום בו אנו נמצאים היום: צמיחה של תעשייה חדשה בהיקף של טריליון דולר שמתמקדת במפתחים. זהו למעשה השלב הבא ביצירת ערך לתוכנות ארגוניות. היקף חברות תוכנה בשוק זה - החל מחברות ציבוריות מובילות כמו Twilio, Atlassian, Datadog, Okta, Crowdstrike ו- MongoDB עד לחברות "יוניקורן" שטרם הנפיקו כמו Stripe, Snowflake ו-HashiCorp כבר מוערכות בין מיליארדים לעשרות מיליארדי דולרים. ולמרות ההאטה הכלכלית כתוצאה מווירוס הקורונה, שוק חדש זה ממשיך לצבור תאוצה כתוצאה מהמעבר לעבודה מרחוק.

בניגוד לשוק כלי הפיתוח של העבר שנמוג כתוצאה מהסביבות הממודרות של המפתחים וחוסר היכולת לשלם עבור חבילה יקרה של כלים, מוצרים חדשים אלו כבר זמינים ברשת, לרוב חינם או בעלות נמוכה, ומשותפים עם קהילת המפתחים העולמית. ישנן גם כמה חברות ישראליות שמציעות כלים אטרקטיביים שכאלו – ובמשך השנים הן בנו לעצמן תדמית עולמית הודות לאיכות המוצרים שהן מציעות. חברות כמו Elastic, JFrog ו- Redis גדלו משורשיהן הישראליים לחברות בינלאומיות הנערצות על ידי קהילת המפתחים העולמית.

הפיצה (או המכונית/התיירות/הנעל) הטכנולוגית 

מה מקור המגמה הזאת ומה המשמעות שלה עבור תעשיית חברות התוכנה? על מנת להבין למה זה קורה, חשבו על הפעם האחרונה בה הזמנתם פיצה של דומינוס. לפי רוב הסיכויים הזמנתם את הפיצה דרך אפליקציה בנייד או ברשת. הרכבתם פיצה אחת או שתיים עם התוספות האהובות עליכם בעזרת תוכנת הרכבה אינטראקטיבית, אולי הוספתם סלט בצד, כמה מנות פסטה ושתייה, ואז לחצתם על כפתור התשלום והמתנתם למשלוח שיגיע אל פתח ביתכם. הליך ההזמנה שונה בהרבה מההזמנה שעשיתם לפני עשור, בה נדרשתם להזמין את הפיצה טלפונית מהסניף המקומי.

• ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
• "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

מצב זה כבר השתנה - שכן דומינוס הפכה עם הזמן לחברת טכנולוגיה. ובמעבר מחברת מזון לחברת טכנולוגיה, שווי החברה השתנתה בהתאם. לפני עשר שנים, עלות מניית החברה נעה סביב 12 דולר, היום היא סביב 380 דולר. דומינוס לא צמחה פי 30 בעשור בגלל שאנשים הזמינו פי 30 יותר פיצות. היא צמחה כה מהר בגלל שהחברה איפשרה להזמין בקלות פיצה ומוצרים נוספים. סל ההזמנה הממוצע צמח בעקביות מאז 2010 בה דומינוס עברה מהזמנות טלפוניות בעיקר להזמנות דרך האפליקציה המעודדת אנשים להזמין מוצרי אקסטרה בקליק.

האפליקציה של דומינוס הפכה גם את הליך ההזמנה למותאם אישית, הזוכר את העדפות הלקוח ומציע מבצעים עבור מוצרי המזון האהובים על הלקוח. היום למעלה מ-70% מהמכירות של דומינוס מגיעות מהאתר או אפליקציית המובייל. גם במערך הלוגיסטיקה, השקיעה דומינוס משמעותית בשיפור תשתית האספקה שלה וייצרה פלטפורמה אינטרנטית לתמיכה בזכיינים. מי נמצא מאחורי כל החדשנות הזאת? צבא של מפתחי תוכנות.

דומינוס בהחלט לא לבד. לחברות שצמחו משמעותית בעשור האחרון כמו Nike, Airbnb, Tesla ו-Capital One, יש דבר אחד במשותף: הן הפכו לחברות טכנולוגיה במהותן. וכאשר כל חברה רוצה להפוך לחברת טכנולוגיה, עליה ליצור מגוון אינסופי של תוכנות אשר יאפשר לה להניע את צמיחתה. כך שאין זה מפתיע שמוצרים המאפשרים למפתחים לבנות אפליקציות במהירות, בשיתוף פעולה וביעילות, יזכו באמון ואהדה ממפתחים, וייצרו את שוק טריליון הדולר הבא במהלך העשור הקרוב. 

החברות הישראליות שפועלות בתחום זה הינן חלק מהותי מהמהפכה הזו וחשובות מאד עבור אומת הסטארט-אפ. הסטרטאפים הישראליים מפגינים זריזות ויצירתיות בגישתם לשוק הצומח הזה. הם מצליחים לפרוץ את המרחב הפיזי ומגיעים למפתחים מכל העולם. הם מסייעים להם ליצור, לפתח ולהוביל תהליכים באופן יעיל שלא נראה כמותו בעבר. 

כמשקיע בחברות תוכנה למעלה מ-20 שנה, אני מאמין שמגמה זו תימשך. שוק התוכנה הבא בשווי טריליון דולר ינוע מלמטה למעלה, והמפתחים הם אלו שיקבעו מה הם המוצרים והתהליכים שהם זקוקים להם בכדי להיות פרודוקטיביים. זאת בניגוד למציאות הקודמת בה הם נאלצו לעבוד עם תהליכים וכלים שהוכתבו עבורם על ידי ההנהלה בארגונים בהם הם עבדו. הפיכתם של המותגים המובילים בעולם לחברות תוכנה, הצמיחה המטאורית בקצב הפיתוח והמעבר של חברות לעבודה מבוזרת המונעת ע"י תוכנה משנים את יחסי הכוחות בארגון. המפתחים למעשה הופכים למקבלי החלטות ורוכשי תוכנה משום שהם נמצאים במושב הנהג ולמעשה בחוד החנית של המהפכה. ובכך, מפתחי התוכנה הם למעשה גיבורי העל המודרניים בארגונים והתוכנות שעומדות לרשותם הן הנשק הסודי שלהם. 

הכותב הינו גלן סולומון, שותף מנהל ב-GGV Capital.