רונן מנחם
צילום: יח"צ, Bizportal

עומד למבחן: האם השקל יחזור להפתיע?

השקל ניצב בפני שנה מאתגרת ב-2019 כאשר הסיכויים, כך נראה, לא בהכרח נוטים לטובתו. רגישות לגורמים רבים מזמנת תנודתיות גבוהה מבעבר // דעה

רונן מנחם | (3)

אחרי שנים של שליטה ביד רמה (עד כמה שניתן לומר זאת על מטבע של מדינה קטנה במזרח התיכון), ניצב השקל, בואך 2019, בפני שנה מאתגרת, עמוסת מבחנים. הסיכויים, כך נראה, לא בהכרח נוטים לטובתו, גם אם המטבע שלנו ידע להפתיע לא-אחת בעבר.

 

בששת החודשים האחרונים פוחת השקל 4.2% ומתחילת השנה ירד 9.2% כנגד הדולר. כנגד האירו, לשם השוואה, תוסף הדולר 5.6%, כך שמעבר לעוצמת הדולר בעולם, יש כאן גם "סיפור מקומי". כשנזכרים שבנק ישראל סיים לאחרונה את תכנית קיזוז השפעת הגז הטבעי על החשבון השוטף של מאזן התשלומים – מה שיגרע נתח ביקושים לא מבוטל מהביקוש לדולרים בשנה הבאה - פיחות השקל מצריך גורמים של ממש לכיוון ההפוך. ובכן, הצטברו לא מעט כאלה:

  1. נתוני סחר החוץ מצביעים על הצטמצמות של עודף הסחר.
  2. ריבית ה-Fed האמריקאית עולה בהתמדה (ולפי התחזית האחרונה שלו תעלה עוד אחוז אחד ותגיע ל 3.00 – 3.25 אחוזים בסוף 2019) והפער בינה לבין הריבית בארץ (שלפי בנק ישראל תעלה רק רבע אחוז ותגיע ל-0.50 אחוז בעוד שנה) עשוי להתרחב עוד בחודשים הבאים.
  3. הגירעון בתקציב המדינה עלה מדרגה מרמה של 2 אחוזי תוצר בשנים האחרונות ל-3 אחוזים ויותר השנה ואפשרות ל-4 אחוזים ב-2019; הדבר עלול להשליך לרעה על דירוג החוב של המדינה (שרק לאחרונה הועלה על ידי S&P ועל כניסת הון זר למשק); בהקשר זה - אפשרות לכלכלת בחירות שתוליך להרחבה תקציבית נוספת; כאן חשוב מאוד יהיה עיתוין של הבחירות.
  4. נטייה לעליות מחירים במשק – גל התייקרויות מתוקשר בשוק המזון ובשווקים נוספים, סחירים יותר וסחירים פחות. לחצי מחירים מהירים נוטים להחליש את כוחו של המטבע, בפרט אם תגובת הריבית איטית יותר.
  5. גופים מוסדיים מקומיים החלו להקטין גידור והיקפי רכישות המט"ח נטו שלהם גדלים.
  6. סביבה מדינית-ביטחונית מאתגרת יותר; סימני שאלה פוליטיים.
  7. תחרות עם ריביות בחו"ל – הנה כך, תשואת הפדיון על אג"ח ממשלתית איטלקית ל-10 שנים עלתה מעל 3% ומהווה חלופה מעניינת למשקיעים פיננסיים, שעשויים להוציא חלק מהחזקותיהם באג"ח מקומיות ולצורך כך להמיר שקל לדולר/אירו.

בשורה התחתונה, תנאי המשק הבסיסיים – קצב הצמיחה, רמת התעסוקה הגבוהה, המדיניות הפיסקלית והמוניטרית והקשר המופחת (בשנים האחרונות) בין הסביבה הגיאופוליטית להשקעות תושבי חוץ – כל אלה עדיין כאן ועדיין תומכים. עם זאת, אני מעריך שבשנת 2019 כוחם יפחת ויש סיכוי טוב יותר שהשקל יפוחת כנגד הדולר (ומטבעות נוספים) מאשר יתוסף בחזרה. השאלה הגדולה – קצב הפיחות. כרגע, התוואי ההדרגתי נראה לי סביר יותר, אך הרגישות לכל הגורמים שציינתי מזמנת לנו, ככל הנראה, תנודתיות גבוהה מבעבר.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. 

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אזרח 13/12/2018 17:28
    הגב לתגובה זו
    עליית מחירים ומיתון, גם אירופה נמצאת שם , אך בניגוד לישראל האירו מטבע רזרבה, והשקל עוד מטבע מיני רבים. שנייהם פח אשפה. עצם זה שהבנק המרכזי מודע לאינפלציה הרצחנית ומשותק ולא מצליח להעלות את הריבית , זה סימן אזהרה חמור למשקיעים. ואחרי כל זה תמשיכו לנפח את מדד הבנקים שידוע ומוצהר על פלקט ענק 2019 מיתון חמור במשק, תמשיכו להריץ עד שזה יתפוצץ לכם בפנים.
  • טל 16/12/2018 14:14
    הגב לתגובה זו
    .
  • 1.
    הבריחה מהשקל 13/12/2018 15:52
    הגב לתגובה זו
    יש לעלות את הריבית ומהר יש בריחה של כספים לשווקים אחרים השקל נחלש בעקבות עלית התשואות בשווקים
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.