עומד למבחן: האם השקל יחזור להפתיע?
השקל ניצב בפני שנה מאתגרת ב-2019 כאשר הסיכויים, כך נראה, לא בהכרח נוטים לטובתו. רגישות לגורמים רבים מזמנת תנודתיות גבוהה מבעבר // דעה
אחרי שנים של שליטה ביד רמה (עד כמה שניתן לומר זאת על מטבע של מדינה קטנה במזרח התיכון), ניצב השקל, בואך 2019, בפני שנה מאתגרת, עמוסת מבחנים. הסיכויים, כך נראה, לא בהכרח נוטים לטובתו, גם אם המטבע שלנו ידע להפתיע לא-אחת בעבר.
בששת החודשים האחרונים פוחת השקל 4.2% ומתחילת השנה ירד 9.2% כנגד הדולר. כנגד האירו, לשם השוואה, תוסף הדולר 5.6%, כך שמעבר לעוצמת הדולר בעולם, יש כאן גם "סיפור מקומי". כשנזכרים שבנק ישראל סיים לאחרונה את תכנית קיזוז השפעת הגז הטבעי על החשבון השוטף של מאזן התשלומים – מה שיגרע נתח ביקושים לא מבוטל מהביקוש לדולרים בשנה הבאה - פיחות השקל מצריך גורמים של ממש לכיוון ההפוך. ובכן, הצטברו לא מעט כאלה:
- נתוני סחר החוץ מצביעים על הצטמצמות של עודף הסחר.
- ריבית ה-Fed האמריקאית עולה בהתמדה (ולפי התחזית האחרונה שלו תעלה עוד אחוז אחד ותגיע ל 3.00 – 3.25 אחוזים בסוף 2019) והפער בינה לבין הריבית בארץ (שלפי בנק ישראל תעלה רק רבע אחוז ותגיע ל-0.50 אחוז בעוד שנה) עשוי להתרחב עוד בחודשים הבאים.
- הגירעון בתקציב המדינה עלה מדרגה מרמה של 2 אחוזי תוצר בשנים האחרונות ל-3 אחוזים ויותר השנה ואפשרות ל-4 אחוזים ב-2019; הדבר עלול להשליך לרעה על דירוג החוב של המדינה (שרק לאחרונה הועלה על ידי S&P ועל כניסת הון זר למשק); בהקשר זה - אפשרות לכלכלת בחירות שתוליך להרחבה תקציבית נוספת; כאן חשוב מאוד יהיה עיתוין של הבחירות.
- נטייה לעליות מחירים במשק – גל התייקרויות מתוקשר בשוק המזון ובשווקים נוספים, סחירים יותר וסחירים פחות. לחצי מחירים מהירים נוטים להחליש את כוחו של המטבע, בפרט אם תגובת הריבית איטית יותר.
- גופים מוסדיים מקומיים החלו להקטין גידור והיקפי רכישות המט"ח נטו שלהם גדלים.
- סביבה מדינית-ביטחונית מאתגרת יותר; סימני שאלה פוליטיים.
- תחרות עם ריביות בחו"ל – הנה כך, תשואת הפדיון על אג"ח ממשלתית איטלקית ל-10 שנים עלתה מעל 3% ומהווה חלופה מעניינת למשקיעים פיננסיים, שעשויים להוציא חלק מהחזקותיהם באג"ח מקומיות ולצורך כך להמיר שקל לדולר/אירו.
בשורה התחתונה, תנאי המשק הבסיסיים – קצב הצמיחה, רמת התעסוקה הגבוהה, המדיניות הפיסקלית והמוניטרית והקשר המופחת (בשנים האחרונות) בין הסביבה הגיאופוליטית להשקעות תושבי חוץ – כל אלה עדיין כאן ועדיין תומכים. עם זאת, אני מעריך שבשנת 2019 כוחם יפחת ויש סיכוי טוב יותר שהשקל יפוחת כנגד הדולר (ומטבעות נוספים) מאשר יתוסף בחזרה. השאלה הגדולה – קצב הפיחות. כרגע, התוואי ההדרגתי נראה לי סביר יותר, אך הרגישות לכל הגורמים שציינתי מזמנת לנו, ככל הנראה, תנודתיות גבוהה מבעבר.
** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.
- הדקו חגורות: דו"ח התעסוקה ילחץ על החלטת הפד' להעלות את הריבית
- המסקנה העיקרית מדבריה של יילן - והסיכון שנוצר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 2.אזרח 13/12/2018 17:28הגב לתגובה זועליית מחירים ומיתון, גם אירופה נמצאת שם , אך בניגוד לישראל האירו מטבע רזרבה, והשקל עוד מטבע מיני רבים. שנייהם פח אשפה. עצם זה שהבנק המרכזי מודע לאינפלציה הרצחנית ומשותק ולא מצליח להעלות את הריבית , זה סימן אזהרה חמור למשקיעים. ואחרי כל זה תמשיכו לנפח את מדד הבנקים שידוע ומוצהר על פלקט ענק 2019 מיתון חמור במשק, תמשיכו להריץ עד שזה יתפוצץ לכם בפנים.
- טל 16/12/2018 14:14הגב לתגובה זו.
- 1.הבריחה מהשקל 13/12/2018 15:52הגב לתגובה זויש לעלות את הריבית ומהר יש בריחה של כספים לשווקים אחרים השקל נחלש בעקבות עלית התשואות בשווקים
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026 משלוש סיבות שמשתלבות יחד - רפורמת המס על הפנסיה, לוחות הזמנים שלה, וגודל הסכומים אצל מי שיש לו פנסיה גבוהה. מתחילת 2026 ממשיכה הרפורמה שהוחלטה בתחילת 2025, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% ב‑2028, במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שמסיים תפקיד בכיר, מוכר עסק או פורש בשלהי 2025 או במהלך 2026, נדרש עכשיו להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
קיבוע זכויות הוא הרגע שבו אתם אומרים למדינה איך תרצו לנצל את סל הטבות המס שמגיע לכם על הפנסיה, על פיצויי הפרישה ועל חסכונות פנסיוניים שצברתם לאורך השנים. במקום לקבל פטור מסוים באופן אוטומטי, אתם נדרשים לסמן, לבחור, לוותר ולשריין - וכל X קטן בטופס נהפך להחלטה ששווה עשרות או מאות אלפי שקלים.
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבעיה היא שמדובר במהלך חד־פעמי כמעט בלתי הפיך. אפשר לתקן טעויות רק לזמן מוגבל, ובחלק מהמקרים כלל לא. מי שחותם מהר, בלי להבין מה מסתתר מאחורי המונחים תקרת קצבה מזכה, מענקים פטורים או היוון קצבאות, עלול לקבע לעצמו מס מיותר לכל שארית ימי חייו.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026 משלוש סיבות שמשתלבות יחד - רפורמת המס על הפנסיה, לוחות הזמנים שלה, וגודל הסכומים אצל מי שיש לו פנסיה גבוהה. מתחילת 2026 ממשיכה הרפורמה שהוחלטה בתחילת 2025, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% ב‑2028, במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שמסיים תפקיד בכיר, מוכר עסק או פורש בשלהי 2025 או במהלך 2026, נדרש עכשיו להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
קיבוע זכויות הוא הרגע שבו אתם אומרים למדינה איך תרצו לנצל את סל הטבות המס שמגיע לכם על הפנסיה, על פיצויי הפרישה ועל חסכונות פנסיוניים שצברתם לאורך השנים. במקום לקבל פטור מסוים באופן אוטומטי, אתם נדרשים לסמן, לבחור, לוותר ולשריין - וכל X קטן בטופס נהפך להחלטה ששווה עשרות או מאות אלפי שקלים.
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבעיה היא שמדובר במהלך חד־פעמי כמעט בלתי הפיך. אפשר לתקן טעויות רק לזמן מוגבל, ובחלק מהמקרים כלל לא. מי שחותם מהר, בלי להבין מה מסתתר מאחורי המונחים תקרת קצבה מזכה, מענקים פטורים או היוון קצבאות, עלול לקבע לעצמו מס מיותר לכל שארית ימי חייו.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")