עומד למבחן: האם השקל יחזור להפתיע?
השקל ניצב בפני שנה מאתגרת ב-2019 כאשר הסיכויים, כך נראה, לא בהכרח נוטים לטובתו. רגישות לגורמים רבים מזמנת תנודתיות גבוהה מבעבר // דעה
אחרי שנים של שליטה ביד רמה (עד כמה שניתן לומר זאת על מטבע של מדינה קטנה במזרח התיכון), ניצב השקל, בואך 2019, בפני שנה מאתגרת, עמוסת מבחנים. הסיכויים, כך נראה, לא בהכרח נוטים לטובתו, גם אם המטבע שלנו ידע להפתיע לא-אחת בעבר.
בששת החודשים האחרונים פוחת השקל 4.2% ומתחילת השנה ירד 9.2% כנגד הדולר. כנגד האירו, לשם השוואה, תוסף הדולר 5.6%, כך שמעבר לעוצמת הדולר בעולם, יש כאן גם "סיפור מקומי". כשנזכרים שבנק ישראל סיים לאחרונה את תכנית קיזוז השפעת הגז הטבעי על החשבון השוטף של מאזן התשלומים – מה שיגרע נתח ביקושים לא מבוטל מהביקוש לדולרים בשנה הבאה - פיחות השקל מצריך גורמים של ממש לכיוון ההפוך. ובכן, הצטברו לא מעט כאלה:
- נתוני סחר החוץ מצביעים על הצטמצמות של עודף הסחר.
- ריבית ה-Fed האמריקאית עולה בהתמדה (ולפי התחזית האחרונה שלו תעלה עוד אחוז אחד ותגיע ל 3.00 – 3.25 אחוזים בסוף 2019) והפער בינה לבין הריבית בארץ (שלפי בנק ישראל תעלה רק רבע אחוז ותגיע ל-0.50 אחוז בעוד שנה) עשוי להתרחב עוד בחודשים הבאים.
- הגירעון בתקציב המדינה עלה מדרגה מרמה של 2 אחוזי תוצר בשנים האחרונות ל-3 אחוזים ויותר השנה ואפשרות ל-4 אחוזים ב-2019; הדבר עלול להשליך לרעה על דירוג החוב של המדינה (שרק לאחרונה הועלה על ידי S&P ועל כניסת הון זר למשק); בהקשר זה - אפשרות לכלכלת בחירות שתוליך להרחבה תקציבית נוספת; כאן חשוב מאוד יהיה עיתוין של הבחירות.
- נטייה לעליות מחירים במשק – גל התייקרויות מתוקשר בשוק המזון ובשווקים נוספים, סחירים יותר וסחירים פחות. לחצי מחירים מהירים נוטים להחליש את כוחו של המטבע, בפרט אם תגובת הריבית איטית יותר.
- גופים מוסדיים מקומיים החלו להקטין גידור והיקפי רכישות המט"ח נטו שלהם גדלים.
- סביבה מדינית-ביטחונית מאתגרת יותר; סימני שאלה פוליטיים.
- תחרות עם ריביות בחו"ל – הנה כך, תשואת הפדיון על אג"ח ממשלתית איטלקית ל-10 שנים עלתה מעל 3% ומהווה חלופה מעניינת למשקיעים פיננסיים, שעשויים להוציא חלק מהחזקותיהם באג"ח מקומיות ולצורך כך להמיר שקל לדולר/אירו.
בשורה התחתונה, תנאי המשק הבסיסיים – קצב הצמיחה, רמת התעסוקה הגבוהה, המדיניות הפיסקלית והמוניטרית והקשר המופחת (בשנים האחרונות) בין הסביבה הגיאופוליטית להשקעות תושבי חוץ – כל אלה עדיין כאן ועדיין תומכים. עם זאת, אני מעריך שבשנת 2019 כוחם יפחת ויש סיכוי טוב יותר שהשקל יפוחת כנגד הדולר (ומטבעות נוספים) מאשר יתוסף בחזרה. השאלה הגדולה – קצב הפיחות. כרגע, התוואי ההדרגתי נראה לי סביר יותר, אך הרגישות לכל הגורמים שציינתי מזמנת לנו, ככל הנראה, תנודתיות גבוהה מבעבר.
** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.
- הדקו חגורות: דו"ח התעסוקה ילחץ על החלטת הפד' להעלות את הריבית
- המסקנה העיקרית מדבריה של יילן - והסיכון שנוצר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 2.אזרח 13/12/2018 17:28הגב לתגובה זועליית מחירים ומיתון, גם אירופה נמצאת שם , אך בניגוד לישראל האירו מטבע רזרבה, והשקל עוד מטבע מיני רבים. שנייהם פח אשפה. עצם זה שהבנק המרכזי מודע לאינפלציה הרצחנית ומשותק ולא מצליח להעלות את הריבית , זה סימן אזהרה חמור למשקיעים. ואחרי כל זה תמשיכו לנפח את מדד הבנקים שידוע ומוצהר על פלקט ענק 2019 מיתון חמור במשק, תמשיכו להריץ עד שזה יתפוצץ לכם בפנים.
- טל 16/12/2018 14:14הגב לתגובה זו.
- 1.הבריחה מהשקל 13/12/2018 15:52הגב לתגובה זויש לעלות את הריבית ומהר יש בריחה של כספים לשווקים אחרים השקל נחלש בעקבות עלית התשואות בשווקים
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
