עומד למבחן: האם השקל יחזור להפתיע?
השקל ניצב בפני שנה מאתגרת ב-2019 כאשר הסיכויים, כך נראה, לא בהכרח נוטים לטובתו. רגישות לגורמים רבים מזמנת תנודתיות גבוהה מבעבר // דעה
אחרי שנים של שליטה ביד רמה (עד כמה שניתן לומר זאת על מטבע של מדינה קטנה במזרח התיכון), ניצב השקל, בואך 2019, בפני שנה מאתגרת, עמוסת מבחנים. הסיכויים, כך נראה, לא בהכרח נוטים לטובתו, גם אם המטבע שלנו ידע להפתיע לא-אחת בעבר.
בששת החודשים האחרונים פוחת השקל 4.2% ומתחילת השנה ירד 9.2% כנגד הדולר. כנגד האירו, לשם השוואה, תוסף הדולר 5.6%, כך שמעבר לעוצמת הדולר בעולם, יש כאן גם "סיפור מקומי". כשנזכרים שבנק ישראל סיים לאחרונה את תכנית קיזוז השפעת הגז הטבעי על החשבון השוטף של מאזן התשלומים – מה שיגרע נתח ביקושים לא מבוטל מהביקוש לדולרים בשנה הבאה - פיחות השקל מצריך גורמים של ממש לכיוון ההפוך. ובכן, הצטברו לא מעט כאלה:
- נתוני סחר החוץ מצביעים על הצטמצמות של עודף הסחר.
- ריבית ה-Fed האמריקאית עולה בהתמדה (ולפי התחזית האחרונה שלו תעלה עוד אחוז אחד ותגיע ל 3.00 – 3.25 אחוזים בסוף 2019) והפער בינה לבין הריבית בארץ (שלפי בנק ישראל תעלה רק רבע אחוז ותגיע ל-0.50 אחוז בעוד שנה) עשוי להתרחב עוד בחודשים הבאים.
- הגירעון בתקציב המדינה עלה מדרגה מרמה של 2 אחוזי תוצר בשנים האחרונות ל-3 אחוזים ויותר השנה ואפשרות ל-4 אחוזים ב-2019; הדבר עלול להשליך לרעה על דירוג החוב של המדינה (שרק לאחרונה הועלה על ידי S&P ועל כניסת הון זר למשק); בהקשר זה - אפשרות לכלכלת בחירות שתוליך להרחבה תקציבית נוספת; כאן חשוב מאוד יהיה עיתוין של הבחירות.
- נטייה לעליות מחירים במשק – גל התייקרויות מתוקשר בשוק המזון ובשווקים נוספים, סחירים יותר וסחירים פחות. לחצי מחירים מהירים נוטים להחליש את כוחו של המטבע, בפרט אם תגובת הריבית איטית יותר.
- גופים מוסדיים מקומיים החלו להקטין גידור והיקפי רכישות המט"ח נטו שלהם גדלים.
- סביבה מדינית-ביטחונית מאתגרת יותר; סימני שאלה פוליטיים.
- תחרות עם ריביות בחו"ל – הנה כך, תשואת הפדיון על אג"ח ממשלתית איטלקית ל-10 שנים עלתה מעל 3% ומהווה חלופה מעניינת למשקיעים פיננסיים, שעשויים להוציא חלק מהחזקותיהם באג"ח מקומיות ולצורך כך להמיר שקל לדולר/אירו.
בשורה התחתונה, תנאי המשק הבסיסיים – קצב הצמיחה, רמת התעסוקה הגבוהה, המדיניות הפיסקלית והמוניטרית והקשר המופחת (בשנים האחרונות) בין הסביבה הגיאופוליטית להשקעות תושבי חוץ – כל אלה עדיין כאן ועדיין תומכים. עם זאת, אני מעריך שבשנת 2019 כוחם יפחת ויש סיכוי טוב יותר שהשקל יפוחת כנגד הדולר (ומטבעות נוספים) מאשר יתוסף בחזרה. השאלה הגדולה – קצב הפיחות. כרגע, התוואי ההדרגתי נראה לי סביר יותר, אך הרגישות לכל הגורמים שציינתי מזמנת לנו, ככל הנראה, תנודתיות גבוהה מבעבר.
** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.
- הדקו חגורות: דו"ח התעסוקה ילחץ על החלטת הפד' להעלות את הריבית
- המסקנה העיקרית מדבריה של יילן - והסיכון שנוצר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 2.אזרח 13/12/2018 17:28הגב לתגובה זועליית מחירים ומיתון, גם אירופה נמצאת שם , אך בניגוד לישראל האירו מטבע רזרבה, והשקל עוד מטבע מיני רבים. שנייהם פח אשפה. עצם זה שהבנק המרכזי מודע לאינפלציה הרצחנית ומשותק ולא מצליח להעלות את הריבית , זה סימן אזהרה חמור למשקיעים. ואחרי כל זה תמשיכו לנפח את מדד הבנקים שידוע ומוצהר על פלקט ענק 2019 מיתון חמור במשק, תמשיכו להריץ עד שזה יתפוצץ לכם בפנים.
- טל 16/12/2018 14:14הגב לתגובה זו.
- 1.הבריחה מהשקל 13/12/2018 15:52הגב לתגובה זויש לעלות את הריבית ומהר יש בריחה של כספים לשווקים אחרים השקל נחלש בעקבות עלית התשואות בשווקים
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- איך פטפוט תמים עם הבינה המלאכותית יקפיץ לכם את המחיר של הטיסה הבאה?
- האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- איך פטפוט תמים עם הבינה המלאכותית יקפיץ לכם את המחיר של הטיסה הבאה?
- האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
