ליאת לבנת
צילום: יח"צ

תקציב המו"פ של המדען הראשי הוקפא. מה יהיה על עשרות מפעלים בארץ?

תקציב המחקר והפיתוח של המדען הראשי נגמר, ועשרות חברות עם תוכניות פיתוח נתקעו. ליאת לבנת, כלכלנית ומרצה, חושבת שמשה כחלון צריך למצוא במהירות מקור תקציבי נוסף למדען

ליאת לבנת | (15)

תקציב התמיכות בתכניות מחקר ופיתוח (מו"פ) של המדען הראשי במשרד הכלכלה נגמר ביולי 2016, ועשרות מפעלים עם תכניות מו"פ טובות נותרו ללא תמיכה ממשלתית. מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, אורי אורנשטיין, העריך כי כעשרה מפעלים קיבוציים נאלצו להקפיא תכניות מו"פ בגלל אי יכולתם לקבל תמיכה ממשלתית. עד סוף ספטמבר השנה כ-60 מפעלים בתחומי הייטק, מזון, מתכת, פלסטיק הקפיאו תכניות מו"פ, כך מעריכים במשרד הכלכלה.

בתעשייה הקיבוצית פנו לשר הכלכלה, משה כחלון, בבקשה לא לדחות ל-2017 השקעות במו"פ כיוון שמדובר באפיק השקעות בעל תשואה גבוהה למשק, תוך שחברות מצליחות החזירו את ההשקעה בתמלוגים. משרד האוצר ענה לפניות בנושא כי "כמו שמשפחה צריכה לנהל תקציב שיספיק לה עד סוף השנה, כך המדען הראשי צריך לדעת לנהל את תקציבו עד סוף השנה. מיצוי התקציב באמצע השנה הפך לשיטה שנועדה ללחוץ על האוצר להעביר למדען תקציבים נוספים וכך להגדיל את תקציבו השנתי".

במשרד הכלכלה התחלפו בשנה החולפת שלושה שרים: אריה דרעי (בגלל מתווה הגז), בנימין נתניהו ועכשיו משה כחלון. המשרד קוצץ וחלק מפעילותו עברה למשרד הרווחה. כחלון מתעתד אחרי העברת התקציב, בינואר או פברואר 2017, להעביר את המשרד לשר חדש ולהתמקד בתפקידו באוצר.

מה כל כך חשוב במו"פ?

המדען הראשי של משרד הכלכלה שינה לפני כשנה את שמו – לרשות החדשנות. במשך השנים סיפורי ההצלחה בהשקעות המדען הראשי בלטו בחברות מוכרות ומשגשגות – אורבוטק, אי.סי.אי, איזיצ'יפ, רדבנד, ארגו, דורות, טאואר, קליקסופטוור, אי.די.אי ומאות נוספות. מרבית החברות הונפקו לציבור בישראל ובוול סטריט וזכו להצלחות עסקיות מרשימות. חלק נקנו, אחרי שהונפקו לציבור על ידי חברות ענק זרות, והניבו תשואות נאות למשקיעים בהם וכמובן למדען הראשי שמייצג את המדינה.

זירות הפעילות של המדען הראשי מתפרשות על מגוון חברות בשלבי חיים שונים: חברות הזנק, חברות בצמיחה, תשתית טכנולוגית, חברות שמתחילות בפעילות בחו"ל. הפעילות מתפרשת גם לצד חברתי-ציבורי כמו: תכנית להשבת אקדמאים לישראל, תמיכה במו"פ של טכנולוגיה מסייעת עבור בעלי מוגבלויות, הקמת מרכזי מחקר בפריפריה במטרה לסייע בחינוך וטכנולוגיה.

יצוא הסחורות קפא – המו"פ עוזר לגידול ביצוא

יצוא הסחורות מישראל קפא מאז 2013 למרות המשך הגידול בסחר העולמי, כך דיווח בימים אלה מכון הייצוא. המדען הראשי הוא אחד הגורמים המשפיעים על הייצוא, והקפאת תקציבי המו"פ בוודאי תפגע בנתוני הייצוא הצפויים עד מחצית 2017.

בדצמבר 2015 הודיע המדען הראשי על השקעת 100 מיליון שקל בקידום הסייבר הישראלי. ישנה בארץ תעשיית סייבר מפותחת – צ'ק פוינט, אימפרבה, רדוור ורבות נוספות וישראל נחשבת למעצמה בתחום. חברות עם רעיונות טובים בתחום זקוקים למדען כדי להתפתח כיוון שהתחום בוער. חברות כאלה לא יכולות לחכות ל-2017 עד שלמדען יהיה כסף לסייע להם. שר הכלכלה והאוצר משה כחלון עסוק בהעברת התקציב, בהורדת מחירי הדיור, במאבקים כלכליים נוספים. עליו למצוא זמן לטפל במציאת מקור לתקציב המדען במהירות כדי למנוע פגיעה בייצוא וביזמים שמחכים לסיוע ממשלתי מהמדען בזריזות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    נפתלי 02/10/2016 19:24
    הגב לתגובה זו
    התגובה של משרד האוצר ממצא את העניין,התקציב נגמר באמצע השנה ולא הוקפא כדי ליצור לחץ להגדיל את התקציב . הכישלון של המדען הראשי שצריך ללכת הביתה. תארי לך שתקציב הבריאות או החינוך היה נגמר באמצע השנה כמה כסף היה צריך להוסיף למשרדים אלו. מי שחושב שצריך להגדיל את התקציב צריך לבקש וללחוץ לקראת השנה הבאה , ולא לגמור את התקציב באמצע השנהץ
  • 13.
    דור 01/10/2016 21:52
    הגב לתגובה זו
    פעילות המדען הראשי שהתחילה בשנות השבעים היא שיסדה ופיתחה את התעשית הטכנולוגית בישראל, הקטר העיקרי של המשק. פגיעה בתקציבי המדען הראשי היא פגיעה בעתיד של מדינת ישראל
  • 12.
    צלי 28/09/2016 20:13
    הגב לתגובה זו
    לא רק לעיסקי הייטק כפי שניתן לחשוב בטעות.
  • 11.
    שרגא 28/09/2016 15:29
    הגב לתגובה זו
    הבנתי שיצאו ונעזרו בכספי המדען חברות רבות שהפכו לגדולות ומובילות במשק. הם גם משלמות תמלוגים יפים. מענין לדעת כמה כספים ירדו לטמיון בהשקעות כושלות? הרי לא כל ההשקעות הצליחו...
  • 10.
    הוגו 28/09/2016 14:38
    הגב לתגובה זו
    עסקים קטנים זקוקים לעזרה במימון מהמדען הראשי ואסור למנוע זאת מהם כי זה ישביתם.
  • 9.
    שמיר 28/09/2016 13:45
    הגב לתגובה זו
    כל שר שנכנס לא היה מספיק זמן להבין את משמעות המענקים לעסקים קטנים ובינוניים בתחילת דרכם עם מוצר בדרך וצורך בכסף.
  • 8.
    אפרים 28/09/2016 13:33
    הגב לתגובה זו
    זה היה אמור להיות הכסף הכי בטוח, אבל מסתבר שדבר לא בטוח...
  • 7.
    איילה 28/09/2016 12:49
    הגב לתגובה זו
    יש הרבה כסף פנוי למשקיעים וקרנות הון סיכון והן יכולות לממן יזמיות ועסקי הייטק וביומד מענינים מכסף פרטי.
  • 6.
    שרה 28/09/2016 12:15
    הגב לתגובה זו
    בלעדי הסיוע שלו חלק מחברות ההזנק היו מתקשות להתרומם עסקית וכך היזמות הקטנה לא הייתה מזנקת לפעילות מעשית.
  • 5.
    גיא 28/09/2016 11:44
    הגב לתגובה זו
    היזמים זקוקים לתקציבי מו"פ בתחילת דרכם.
  • 4.
    עודד 28/09/2016 11:11
    הגב לתגובה זו
    צריך למצוא מימון להמשך תקצוב המדע"ר בגלל שהוא מהווה קרש קפיצה לעסקי הייטק רבים וחלקם מצליחים.
  • 3.
    אין כסף-לחרדים ולמתנחלים תיאבון אינסופי. (ל"ת)
    אחד 28/09/2016 10:20
    הגב לתגובה זו
  • לא בכול אשמים החרדים . תתבגר (ל"ת)
    נפתלי 02/10/2016 19:26
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אהרון 28/09/2016 09:43
    הגב לתגובה זו
    יזמים עם רעיונות ישומיים בעלי היתכנות רצינית מגיעים למימוש וביצוע ואז הם נתקלים בחוסר תקציב מו"פ. מדובר ,לטווח ארוך, בפגיעה אפשרית ביצוא וכמובן ביזמים שמחפשים מימון אחר שאינו זול.
  • 1.
    הייטקיסט 28/09/2016 09:17
    הגב לתגובה זו
    אלו החברות שזקוקות במיוחד לסיוע כספי למו"פ מהמדינה והן עלולות להיות הנפגעות העיקריות מהעדר תקציבי מו"פ.
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.