ליאת לבנת
צילום: יח"צ

תקציב המו"פ של המדען הראשי הוקפא. מה יהיה על עשרות מפעלים בארץ?

תקציב המחקר והפיתוח של המדען הראשי נגמר, ועשרות חברות עם תוכניות פיתוח נתקעו. ליאת לבנת, כלכלנית ומרצה, חושבת שמשה כחלון צריך למצוא במהירות מקור תקציבי נוסף למדען

ליאת לבנת | (15)

תקציב התמיכות בתכניות מחקר ופיתוח (מו"פ) של המדען הראשי במשרד הכלכלה נגמר ביולי 2016, ועשרות מפעלים עם תכניות מו"פ טובות נותרו ללא תמיכה ממשלתית. מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, אורי אורנשטיין, העריך כי כעשרה מפעלים קיבוציים נאלצו להקפיא תכניות מו"פ בגלל אי יכולתם לקבל תמיכה ממשלתית. עד סוף ספטמבר השנה כ-60 מפעלים בתחומי הייטק, מזון, מתכת, פלסטיק הקפיאו תכניות מו"פ, כך מעריכים במשרד הכלכלה.

בתעשייה הקיבוצית פנו לשר הכלכלה, משה כחלון, בבקשה לא לדחות ל-2017 השקעות במו"פ כיוון שמדובר באפיק השקעות בעל תשואה גבוהה למשק, תוך שחברות מצליחות החזירו את ההשקעה בתמלוגים. משרד האוצר ענה לפניות בנושא כי "כמו שמשפחה צריכה לנהל תקציב שיספיק לה עד סוף השנה, כך המדען הראשי צריך לדעת לנהל את תקציבו עד סוף השנה. מיצוי התקציב באמצע השנה הפך לשיטה שנועדה ללחוץ על האוצר להעביר למדען תקציבים נוספים וכך להגדיל את תקציבו השנתי".

במשרד הכלכלה התחלפו בשנה החולפת שלושה שרים: אריה דרעי (בגלל מתווה הגז), בנימין נתניהו ועכשיו משה כחלון. המשרד קוצץ וחלק מפעילותו עברה למשרד הרווחה. כחלון מתעתד אחרי העברת התקציב, בינואר או פברואר 2017, להעביר את המשרד לשר חדש ולהתמקד בתפקידו באוצר.

מה כל כך חשוב במו"פ?

המדען הראשי של משרד הכלכלה שינה לפני כשנה את שמו – לרשות החדשנות. במשך השנים סיפורי ההצלחה בהשקעות המדען הראשי בלטו בחברות מוכרות ומשגשגות – אורבוטק, אי.סי.אי, איזיצ'יפ, רדבנד, ארגו, דורות, טאואר, קליקסופטוור, אי.די.אי ומאות נוספות. מרבית החברות הונפקו לציבור בישראל ובוול סטריט וזכו להצלחות עסקיות מרשימות. חלק נקנו, אחרי שהונפקו לציבור על ידי חברות ענק זרות, והניבו תשואות נאות למשקיעים בהם וכמובן למדען הראשי שמייצג את המדינה.

זירות הפעילות של המדען הראשי מתפרשות על מגוון חברות בשלבי חיים שונים: חברות הזנק, חברות בצמיחה, תשתית טכנולוגית, חברות שמתחילות בפעילות בחו"ל. הפעילות מתפרשת גם לצד חברתי-ציבורי כמו: תכנית להשבת אקדמאים לישראל, תמיכה במו"פ של טכנולוגיה מסייעת עבור בעלי מוגבלויות, הקמת מרכזי מחקר בפריפריה במטרה לסייע בחינוך וטכנולוגיה.

יצוא הסחורות קפא – המו"פ עוזר לגידול ביצוא

יצוא הסחורות מישראל קפא מאז 2013 למרות המשך הגידול בסחר העולמי, כך דיווח בימים אלה מכון הייצוא. המדען הראשי הוא אחד הגורמים המשפיעים על הייצוא, והקפאת תקציבי המו"פ בוודאי תפגע בנתוני הייצוא הצפויים עד מחצית 2017.

בדצמבר 2015 הודיע המדען הראשי על השקעת 100 מיליון שקל בקידום הסייבר הישראלי. ישנה בארץ תעשיית סייבר מפותחת – צ'ק פוינט, אימפרבה, רדוור ורבות נוספות וישראל נחשבת למעצמה בתחום. חברות עם רעיונות טובים בתחום זקוקים למדען כדי להתפתח כיוון שהתחום בוער. חברות כאלה לא יכולות לחכות ל-2017 עד שלמדען יהיה כסף לסייע להם. שר הכלכלה והאוצר משה כחלון עסוק בהעברת התקציב, בהורדת מחירי הדיור, במאבקים כלכליים נוספים. עליו למצוא זמן לטפל במציאת מקור לתקציב המדען במהירות כדי למנוע פגיעה בייצוא וביזמים שמחכים לסיוע ממשלתי מהמדען בזריזות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    נפתלי 02/10/2016 19:24
    הגב לתגובה זו
    התגובה של משרד האוצר ממצא את העניין,התקציב נגמר באמצע השנה ולא הוקפא כדי ליצור לחץ להגדיל את התקציב . הכישלון של המדען הראשי שצריך ללכת הביתה. תארי לך שתקציב הבריאות או החינוך היה נגמר באמצע השנה כמה כסף היה צריך להוסיף למשרדים אלו. מי שחושב שצריך להגדיל את התקציב צריך לבקש וללחוץ לקראת השנה הבאה , ולא לגמור את התקציב באמצע השנהץ
  • 13.
    דור 01/10/2016 21:52
    הגב לתגובה זו
    פעילות המדען הראשי שהתחילה בשנות השבעים היא שיסדה ופיתחה את התעשית הטכנולוגית בישראל, הקטר העיקרי של המשק. פגיעה בתקציבי המדען הראשי היא פגיעה בעתיד של מדינת ישראל
  • 12.
    צלי 28/09/2016 20:13
    הגב לתגובה זו
    לא רק לעיסקי הייטק כפי שניתן לחשוב בטעות.
  • 11.
    שרגא 28/09/2016 15:29
    הגב לתגובה זו
    הבנתי שיצאו ונעזרו בכספי המדען חברות רבות שהפכו לגדולות ומובילות במשק. הם גם משלמות תמלוגים יפים. מענין לדעת כמה כספים ירדו לטמיון בהשקעות כושלות? הרי לא כל ההשקעות הצליחו...
  • 10.
    הוגו 28/09/2016 14:38
    הגב לתגובה זו
    עסקים קטנים זקוקים לעזרה במימון מהמדען הראשי ואסור למנוע זאת מהם כי זה ישביתם.
  • 9.
    שמיר 28/09/2016 13:45
    הגב לתגובה זו
    כל שר שנכנס לא היה מספיק זמן להבין את משמעות המענקים לעסקים קטנים ובינוניים בתחילת דרכם עם מוצר בדרך וצורך בכסף.
  • 8.
    אפרים 28/09/2016 13:33
    הגב לתגובה זו
    זה היה אמור להיות הכסף הכי בטוח, אבל מסתבר שדבר לא בטוח...
  • 7.
    איילה 28/09/2016 12:49
    הגב לתגובה זו
    יש הרבה כסף פנוי למשקיעים וקרנות הון סיכון והן יכולות לממן יזמיות ועסקי הייטק וביומד מענינים מכסף פרטי.
  • 6.
    שרה 28/09/2016 12:15
    הגב לתגובה זו
    בלעדי הסיוע שלו חלק מחברות ההזנק היו מתקשות להתרומם עסקית וכך היזמות הקטנה לא הייתה מזנקת לפעילות מעשית.
  • 5.
    גיא 28/09/2016 11:44
    הגב לתגובה זו
    היזמים זקוקים לתקציבי מו"פ בתחילת דרכם.
  • 4.
    עודד 28/09/2016 11:11
    הגב לתגובה זו
    צריך למצוא מימון להמשך תקצוב המדע"ר בגלל שהוא מהווה קרש קפיצה לעסקי הייטק רבים וחלקם מצליחים.
  • 3.
    אין כסף-לחרדים ולמתנחלים תיאבון אינסופי. (ל"ת)
    אחד 28/09/2016 10:20
    הגב לתגובה זו
  • לא בכול אשמים החרדים . תתבגר (ל"ת)
    נפתלי 02/10/2016 19:26
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אהרון 28/09/2016 09:43
    הגב לתגובה זו
    יזמים עם רעיונות ישומיים בעלי היתכנות רצינית מגיעים למימוש וביצוע ואז הם נתקלים בחוסר תקציב מו"פ. מדובר ,לטווח ארוך, בפגיעה אפשרית ביצוא וכמובן ביזמים שמחפשים מימון אחר שאינו זול.
  • 1.
    הייטקיסט 28/09/2016 09:17
    הגב לתגובה זו
    אלו החברות שזקוקות במיוחד לסיוע כספי למו"פ מהמדינה והן עלולות להיות הנפגעות העיקריות מהעדר תקציבי מו"פ.
רכב מעופף (XPENG)רכב מעופף (XPENG)

מכונית שהיא גם מסוק - כמה זה יעלה ומתי זה ייצא לשוק?

XPeng הסינית מתקדמת בפיתוח פלטפורמה של רכב שבפנים חונה מסוק=רחפן מתקבל שיכול להטיס אתכם במשך 20-30 דקות; ההשקה בסין ב-2026

עופר הבר |
נושאים בכתבה רכבים מעופפים

המותג הסיני XPeng שואף לנער את שוק הרכב עם השקת המכונית המעופפת הראשונה שלו, שעל פי התוכניות תהיה מוכנה לצרכן, בשנת 2026. "נושאת המטוסים היבשתית״(Land Aircraft Carrier) LACשל  Xpeng Aeroht בולטת כנקודת שיא, מסמנת פרק חדש בנוף התעופה של סין ומציעה פרספקטיבה סינית על פיתוח תחבורתי, מסרה החברה בהצהרה על השקת המכונית המעופפת. 

בגרסה הראשונה שלה, היא לא תיראה כמו המכוניות מ"בחזרה לעתיד", אלא תהיה למעשה רחפן גדול שניתן להוביל בטנדר. רחפן הנוסעים עם עיצוב בעל שישה רוטורים וזרועות מתקפלות לאחסון. כלי הטיס מתגאה גם בתא טייס פנורמי של 270 מעלות עם מקומות ישיבה לשניים ומבנה סיבי פחמן להקלת המשקל.

כלי הטייס ערך את הופעת הבכורה שלו בטיסה ציבורית בתערוכת האוויר של סין בסוף השנה שעברה שהתקיימה בעיר ג'וחאי בנובמבר האחרון, ולאחר מכן את הופעת הבכורה הבינלאומית שלו חודשים לאחר מכן, בינואר 2025, בתערוכת האלקטרוניקה CES בלאס וגאס.

הרחפן, בנוי מסיבי פחמן קלים וכולל נוף רחב מתא הטייס. נהגים, או טייסים, יכולים פשוט לחנות את רכב השישה-גלגלים באתר ההמראה, לנתק את הרחפן בלחיצת כפתור ולעלות עליו כשהרכב נשאר בחנייה. משם, הם יכולים לנווט את שאר המסע שלהם באוויר, לקצר את זמן הנסיעה ולשפר את הגישה לאזורים מרוחקים.

פתרון המכונית המעופפת עם המודול הכפול של XPeng, ייקרא ״נושאת המטוסים היבשתית״ - LAC. התמחור בשוק הביתיבסין יהיה מתחת ל-300,000 דולר אמריקאי, כך לדברי וואנג טאן, מייסד שותף וסגן נשיא XPeng Aeroht.

תבלינים. צילום: Marta Branco, Pexelsתבלינים. צילום: Marta Branco, Pexels
בלוגסטריט

הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?

יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה 

זיו סגל |

לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.

בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500  מאז סוף חודש אפריל. 


מדד S&P תוך יומי
מדד S&P תוך יומי


דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך. 

בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200. 

אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?

התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT  לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.