תקציב המו"פ של המדען הראשי הוקפא. מה יהיה על עשרות מפעלים בארץ?
תקציב המחקר והפיתוח של המדען הראשי נגמר, ועשרות חברות עם תוכניות פיתוח נתקעו. ליאת לבנת, כלכלנית ומרצה, חושבת שמשה כחלון צריך למצוא במהירות מקור תקציבי נוסף למדען
תקציב התמיכות בתכניות מחקר ופיתוח (מו"פ) של המדען הראשי במשרד הכלכלה נגמר ביולי 2016, ועשרות מפעלים עם תכניות מו"פ טובות נותרו ללא תמיכה ממשלתית. מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, אורי אורנשטיין, העריך כי כעשרה מפעלים קיבוציים נאלצו להקפיא תכניות מו"פ בגלל אי יכולתם לקבל תמיכה ממשלתית. עד סוף ספטמבר השנה כ-60 מפעלים בתחומי הייטק, מזון, מתכת, פלסטיק הקפיאו תכניות מו"פ, כך מעריכים במשרד הכלכלה.
בתעשייה הקיבוצית פנו לשר הכלכלה, משה כחלון, בבקשה לא לדחות ל-2017 השקעות במו"פ כיוון שמדובר באפיק השקעות בעל תשואה גבוהה למשק, תוך שחברות מצליחות החזירו את ההשקעה בתמלוגים. משרד האוצר ענה לפניות בנושא כי "כמו שמשפחה צריכה לנהל תקציב שיספיק לה עד סוף השנה, כך המדען הראשי צריך לדעת לנהל את תקציבו עד סוף השנה. מיצוי התקציב באמצע השנה הפך לשיטה שנועדה ללחוץ על האוצר להעביר למדען תקציבים נוספים וכך להגדיל את תקציבו השנתי".
במשרד הכלכלה התחלפו בשנה החולפת שלושה שרים: אריה דרעי (בגלל מתווה הגז), בנימין נתניהו ועכשיו משה כחלון. המשרד קוצץ וחלק מפעילותו עברה למשרד הרווחה. כחלון מתעתד אחרי העברת התקציב, בינואר או פברואר 2017, להעביר את המשרד לשר חדש ולהתמקד בתפקידו באוצר.
מה כל כך חשוב במו"פ?
המדען הראשי של משרד הכלכלה שינה לפני כשנה את שמו – לרשות החדשנות. במשך השנים סיפורי ההצלחה בהשקעות המדען הראשי בלטו בחברות מוכרות ומשגשגות – אורבוטק, אי.סי.אי, איזיצ'יפ, רדבנד, ארגו, דורות, טאואר, קליקסופטוור, אי.די.אי ומאות נוספות. מרבית החברות הונפקו לציבור בישראל ובוול סטריט וזכו להצלחות עסקיות מרשימות. חלק נקנו, אחרי שהונפקו לציבור על ידי חברות ענק זרות, והניבו תשואות נאות למשקיעים בהם וכמובן למדען הראשי שמייצג את המדינה.
- בחזית האנרגיטית- משרד האנרגיה פועל להקמת מכון מחקר להיתוך הגרעיני
- התבטאות המדען הראשי הזניקה את בונוס ביוגרופ ב-28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זירות הפעילות של המדען הראשי מתפרשות על מגוון חברות בשלבי חיים שונים: חברות הזנק, חברות בצמיחה, תשתית טכנולוגית, חברות שמתחילות בפעילות בחו"ל. הפעילות מתפרשת גם לצד חברתי-ציבורי כמו: תכנית להשבת אקדמאים לישראל, תמיכה במו"פ של טכנולוגיה מסייעת עבור בעלי מוגבלויות, הקמת מרכזי מחקר בפריפריה במטרה לסייע בחינוך וטכנולוגיה.
יצוא הסחורות קפא – המו"פ עוזר לגידול ביצוא
יצוא הסחורות מישראל קפא מאז 2013 למרות המשך הגידול בסחר העולמי, כך דיווח בימים אלה מכון הייצוא. המדען הראשי הוא אחד הגורמים המשפיעים על הייצוא, והקפאת תקציבי המו"פ בוודאי תפגע בנתוני הייצוא הצפויים עד מחצית 2017.
בדצמבר 2015 הודיע המדען הראשי על השקעת 100 מיליון שקל בקידום הסייבר הישראלי. ישנה בארץ תעשיית סייבר מפותחת – צ'ק פוינט, אימפרבה, רדוור ורבות נוספות וישראל נחשבת למעצמה בתחום. חברות עם רעיונות טובים בתחום זקוקים למדען כדי להתפתח כיוון שהתחום בוער. חברות כאלה לא יכולות לחכות ל-2017 עד שלמדען יהיה כסף לסייע להם. שר הכלכלה והאוצר משה כחלון עסוק בהעברת התקציב, בהורדת מחירי הדיור, במאבקים כלכליים נוספים. עליו למצוא זמן לטפל במציאת מקור לתקציב המדען במהירות כדי למנוע פגיעה בייצוא וביזמים שמחכים לסיוע ממשלתי מהמדען בזריזות.
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
- הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
- 14.נפתלי 02/10/2016 19:24הגב לתגובה זוהתגובה של משרד האוצר ממצא את העניין,התקציב נגמר באמצע השנה ולא הוקפא כדי ליצור לחץ להגדיל את התקציב . הכישלון של המדען הראשי שצריך ללכת הביתה. תארי לך שתקציב הבריאות או החינוך היה נגמר באמצע השנה כמה כסף היה צריך להוסיף למשרדים אלו. מי שחושב שצריך להגדיל את התקציב צריך לבקש וללחוץ לקראת השנה הבאה , ולא לגמור את התקציב באמצע השנהץ
- 13.דור 01/10/2016 21:52הגב לתגובה זופעילות המדען הראשי שהתחילה בשנות השבעים היא שיסדה ופיתחה את התעשית הטכנולוגית בישראל, הקטר העיקרי של המשק. פגיעה בתקציבי המדען הראשי היא פגיעה בעתיד של מדינת ישראל
- 12.צלי 28/09/2016 20:13הגב לתגובה זולא רק לעיסקי הייטק כפי שניתן לחשוב בטעות.
- 11.שרגא 28/09/2016 15:29הגב לתגובה זוהבנתי שיצאו ונעזרו בכספי המדען חברות רבות שהפכו לגדולות ומובילות במשק. הם גם משלמות תמלוגים יפים. מענין לדעת כמה כספים ירדו לטמיון בהשקעות כושלות? הרי לא כל ההשקעות הצליחו...
- 10.הוגו 28/09/2016 14:38הגב לתגובה זועסקים קטנים זקוקים לעזרה במימון מהמדען הראשי ואסור למנוע זאת מהם כי זה ישביתם.
- 9.שמיר 28/09/2016 13:45הגב לתגובה זוכל שר שנכנס לא היה מספיק זמן להבין את משמעות המענקים לעסקים קטנים ובינוניים בתחילת דרכם עם מוצר בדרך וצורך בכסף.
- 8.אפרים 28/09/2016 13:33הגב לתגובה זוזה היה אמור להיות הכסף הכי בטוח, אבל מסתבר שדבר לא בטוח...
- 7.איילה 28/09/2016 12:49הגב לתגובה זויש הרבה כסף פנוי למשקיעים וקרנות הון סיכון והן יכולות לממן יזמיות ועסקי הייטק וביומד מענינים מכסף פרטי.
- 6.שרה 28/09/2016 12:15הגב לתגובה זובלעדי הסיוע שלו חלק מחברות ההזנק היו מתקשות להתרומם עסקית וכך היזמות הקטנה לא הייתה מזנקת לפעילות מעשית.
- 5.גיא 28/09/2016 11:44הגב לתגובה זוהיזמים זקוקים לתקציבי מו"פ בתחילת דרכם.
- 4.עודד 28/09/2016 11:11הגב לתגובה זוצריך למצוא מימון להמשך תקצוב המדע"ר בגלל שהוא מהווה קרש קפיצה לעסקי הייטק רבים וחלקם מצליחים.
- 3.אין כסף-לחרדים ולמתנחלים תיאבון אינסופי. (ל"ת)אחד 28/09/2016 10:20הגב לתגובה זו
- לא בכול אשמים החרדים . תתבגר (ל"ת)נפתלי 02/10/2016 19:26הגב לתגובה זו
- 2.אהרון 28/09/2016 09:43הגב לתגובה זויזמים עם רעיונות ישומיים בעלי היתכנות רצינית מגיעים למימוש וביצוע ואז הם נתקלים בחוסר תקציב מו"פ. מדובר ,לטווח ארוך, בפגיעה אפשרית ביצוא וכמובן ביזמים שמחפשים מימון אחר שאינו זול.
- 1.הייטקיסט 28/09/2016 09:17הגב לתגובה זואלו החברות שזקוקות במיוחד לסיוע כספי למו"פ מהמדינה והן עלולות להיות הנפגעות העיקריות מהעדר תקציבי מו"פ.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
