הירשמו
  1. ראשי
  2. ניתוחים ודעות
ליאת לבנת
צילום: יח"צ

תקציב המו"פ של המדען הראשי הוקפא. מה יהיה על עשרות מפעלים בארץ?

תקציב המחקר והפיתוח של המדען הראשי נגמר, ועשרות חברות עם תוכניות פיתוח נתקעו. ליאת לבנת, כלכלנית ומרצה, חושבת שמשה כחלון צריך למצוא במהירות מקור תקציבי נוסף למדען

ליאת לבנת | (15)
נושאים בכתבה המדען הראשי מכון הייצוא משרד הכלכלה

תקציב התמיכות בתכניות מחקר ופיתוח (מו"פ) של המדען הראשי במשרד הכלכלה נגמר ביולי 2016, ועשרות מפעלים עם תכניות מו"פ טובות נותרו ללא תמיכה ממשלתית. מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, אורי אורנשטיין, העריך כי כעשרה מפעלים קיבוציים נאלצו להקפיא תכניות מו"פ בגלל אי יכולתם לקבל תמיכה ממשלתית. עד סוף ספטמבר השנה כ-60 מפעלים בתחומי הייטק, מזון, מתכת, פלסטיק הקפיאו תכניות מו"פ, כך מעריכים במשרד הכלכלה.

בתעשייה הקיבוצית פנו לשר הכלכלה, משה כחלון, בבקשה לא לדחות ל-2017 השקעות במו"פ כיוון שמדובר באפיק השקעות בעל תשואה גבוהה למשק, תוך שחברות מצליחות החזירו את ההשקעה בתמלוגים. משרד האוצר ענה לפניות בנושא כי "כמו שמשפחה צריכה לנהל תקציב שיספיק לה עד סוף השנה, כך המדען הראשי צריך לדעת לנהל את תקציבו עד סוף השנה. מיצוי התקציב באמצע השנה הפך לשיטה שנועדה ללחוץ על האוצר להעביר למדען תקציבים נוספים וכך להגדיל את תקציבו השנתי".

במשרד הכלכלה התחלפו בשנה החולפת שלושה שרים: אריה דרעי (בגלל מתווה הגז), בנימין נתניהו ועכשיו משה כחלון. המשרד קוצץ וחלק מפעילותו עברה למשרד הרווחה. כחלון מתעתד אחרי העברת התקציב, בינואר או פברואר 2017, להעביר את המשרד לשר חדש ולהתמקד בתפקידו באוצר.

מה כל כך חשוב במו"פ?

המדען הראשי של משרד הכלכלה שינה לפני כשנה את שמו – לרשות החדשנות. במשך השנים סיפורי ההצלחה בהשקעות המדען הראשי בלטו בחברות מוכרות ומשגשגות – אורבוטק, אי.סי.אי, איזיצ'יפ, רדבנד, ארגו, דורות, טאואר, קליקסופטוור, אי.די.אי ומאות נוספות. מרבית החברות הונפקו לציבור בישראל ובוול סטריט וזכו להצלחות עסקיות מרשימות. חלק נקנו, אחרי שהונפקו לציבור על ידי חברות ענק זרות, והניבו תשואות נאות למשקיעים בהם וכמובן למדען הראשי שמייצג את המדינה.

זירות הפעילות של המדען הראשי מתפרשות על מגוון חברות בשלבי חיים שונים: חברות הזנק, חברות בצמיחה, תשתית טכנולוגית, חברות שמתחילות בפעילות בחו"ל. הפעילות מתפרשת גם לצד חברתי-ציבורי כמו: תכנית להשבת אקדמאים לישראל, תמיכה במו"פ של טכנולוגיה מסייעת עבור בעלי מוגבלויות, הקמת מרכזי מחקר בפריפריה במטרה לסייע בחינוך וטכנולוגיה.

יצוא הסחורות קפא – המו"פ עוזר לגידול ביצוא

יצוא הסחורות מישראל קפא מאז 2013 למרות המשך הגידול בסחר העולמי, כך דיווח בימים אלה מכון הייצוא. המדען הראשי הוא אחד הגורמים המשפיעים על הייצוא, והקפאת תקציבי המו"פ בוודאי תפגע בנתוני הייצוא הצפויים עד מחצית 2017.

בדצמבר 2015 הודיע המדען הראשי על השקעת 100 מיליון שקל בקידום הסייבר הישראלי. ישנה בארץ תעשיית סייבר מפותחת – צ'ק פוינט, אימפרבה, רדוור ורבות נוספות וישראל נחשבת למעצמה בתחום. חברות עם רעיונות טובים בתחום זקוקים למדען כדי להתפתח כיוון שהתחום בוער. חברות כאלה לא יכולות לחכות ל-2017 עד שלמדען יהיה כסף לסייע להם. שר הכלכלה והאוצר משה כחלון עסוק בהעברת התקציב, בהורדת מחירי הדיור, במאבקים כלכליים נוספים. עליו למצוא זמן לטפל במציאת מקור לתקציב המדען במהירות כדי למנוע פגיעה בייצוא וביזמים שמחכים לסיוע ממשלתי מהמדען בזריזות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    נפתלי 02/10/2016 19:24
    הגב לתגובה זו
    התגובה של משרד האוצר ממצא את העניין,התקציב נגמר באמצע השנה ולא הוקפא כדי ליצור לחץ להגדיל את התקציב . הכישלון של המדען הראשי שצריך ללכת הביתה. תארי לך שתקציב הבריאות או החינוך היה נגמר באמצע השנה כמה כסף היה צריך להוסיף למשרדים אלו. מי שחושב שצריך להגדיל את התקציב צריך לבקש וללחוץ לקראת השנה הבאה , ולא לגמור את התקציב באמצע השנהץ
  • 13.
    דור 01/10/2016 21:52
    הגב לתגובה זו
    פעילות המדען הראשי שהתחילה בשנות השבעים היא שיסדה ופיתחה את התעשית הטכנולוגית בישראל, הקטר העיקרי של המשק. פגיעה בתקציבי המדען הראשי היא פגיעה בעתיד של מדינת ישראל
  • 12.
    צלי 28/09/2016 20:13
    הגב לתגובה זו
    לא רק לעיסקי הייטק כפי שניתן לחשוב בטעות.
  • 11.
    שרגא 28/09/2016 15:29
    הגב לתגובה זו
    הבנתי שיצאו ונעזרו בכספי המדען חברות רבות שהפכו לגדולות ומובילות במשק. הם גם משלמות תמלוגים יפים. מענין לדעת כמה כספים ירדו לטמיון בהשקעות כושלות? הרי לא כל ההשקעות הצליחו...
  • 10.
    הוגו 28/09/2016 14:38
    הגב לתגובה זו
    עסקים קטנים זקוקים לעזרה במימון מהמדען הראשי ואסור למנוע זאת מהם כי זה ישביתם.
  • 9.
    שמיר 28/09/2016 13:45
    הגב לתגובה זו
    כל שר שנכנס לא היה מספיק זמן להבין את משמעות המענקים לעסקים קטנים ובינוניים בתחילת דרכם עם מוצר בדרך וצורך בכסף.
  • 8.
    אפרים 28/09/2016 13:33
    הגב לתגובה זו
    זה היה אמור להיות הכסף הכי בטוח, אבל מסתבר שדבר לא בטוח...
  • 7.
    איילה 28/09/2016 12:49
    הגב לתגובה זו
    יש הרבה כסף פנוי למשקיעים וקרנות הון סיכון והן יכולות לממן יזמיות ועסקי הייטק וביומד מענינים מכסף פרטי.
  • 6.
    שרה 28/09/2016 12:15
    הגב לתגובה זו
    בלעדי הסיוע שלו חלק מחברות ההזנק היו מתקשות להתרומם עסקית וכך היזמות הקטנה לא הייתה מזנקת לפעילות מעשית.
  • 5.
    גיא 28/09/2016 11:44
    הגב לתגובה זו
    היזמים זקוקים לתקציבי מו"פ בתחילת דרכם.
  • 4.
    עודד 28/09/2016 11:11
    הגב לתגובה זו
    צריך למצוא מימון להמשך תקצוב המדע"ר בגלל שהוא מהווה קרש קפיצה לעסקי הייטק רבים וחלקם מצליחים.
  • 3.
    אין כסף-לחרדים ולמתנחלים תיאבון אינסופי. (ל"ת)
    אחד 28/09/2016 10:20
    הגב לתגובה זו
  • לא בכול אשמים החרדים . תתבגר (ל"ת)
    נפתלי 02/10/2016 19:26
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אהרון 28/09/2016 09:43
    הגב לתגובה זו
    יזמים עם רעיונות ישומיים בעלי היתכנות רצינית מגיעים למימוש וביצוע ואז הם נתקלים בחוסר תקציב מו"פ. מדובר ,לטווח ארוך, בפגיעה אפשרית ביצוא וכמובן ביזמים שמחפשים מימון אחר שאינו זול.
  • 1.
    הייטקיסט 28/09/2016 09:17
    הגב לתגובה זו
    אלו החברות שזקוקות במיוחד לסיוע כספי למו"פ מהמדינה והן עלולות להיות הנפגעות העיקריות מהעדר תקציבי מו"פ.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המפלצת האווירית ששברה שיאים עד שהפכה לערמת גרוטאות

אנטונוב An-225 מריה היה המטוס הגדול בעולם עם מוטת כנפיים שאורכה כפעמיים רוחב מגרש כדורגל, שנולד בבריה"מ בשיא המרוץ לחלל מול ארה"ב והפך לסמל של הנדסת תעופה קיצונית, עד שנחרב ביום הפלישה של רוסיה לאוקראינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה רוסיה אוקראינה מלחמת רוסיה אוקראינה

ב-3 באוגוסט 2020, המטוס הענק בעולם, הגדול ביותר שנבנה אי פעם, אנטונוב 225 המריא ממדינת מיין בארה"ב ונחת אחר הצהריים בנתב"ג. המטוס הביא איתו משאיות צבאיות אמריקאיות מסוג Oshkosh. על המשאיות האלה הורכבו משגרי מערכת כיפת ברזל שנרכשה על ידי צבא ארה"ב בהסכם עם ישראל משנת 2019. מדובר על ציוד כבד וגדול שלא יכול להתאים למטוסים רגילים. המשאיות פורקו במהירות והמטוס המריא חזרה באותו ערב, מה שהפך את משך הביקור לשעות ספורות בלבד.

מאות חובבי תעופה התקבצו סביב נתב"ג לצפות בנחיתה ההיסטורית. רשות שדות התעופה ביצעה התאמות מיוחדות למסלול ולתשתיות, כולל סגירת חלקים משדה התעופה לצופים (מי שלא היה שם יכול להסתפק בצפייה בהמראה אחרת של המטוס כאן).

הם לא הגיעו לשם סתם. האנטונוב An-225 מריה, המכונה "חלום" באוקראינית, היה המטוס הגדול ביותר אי פעם שטס. הוא נבנה בברית המועצות כדי לשאת את מעבורת החלל בוראן והפך לסמל של הנדסה תעופתית קיצונית, עד שנחרב בשנת 2022 במלחמת רוסיה-אוקראינה.

המטוס שנולד מתוכנית החלל הסובייטית

בשנות ה-80 המוקדמות, כשברית המועצות התחרתה בארה"ב בתוכנית החלל, נדרש מטוס שיוכל לשאת את מעבורת הבוראן ששקלה 60 טון ואת רכיבי רקטת ההנעה. יצרנית המטוסים אנטונוב, שכבר פיתחה את המטוס An-124 רוסלאן, הרחיבה אותו. הוספו חלקי גוף ארוכים יותר, כנפיים מוגדלות וזנב כפול כדי להתמודד עם זרימה טורבולנטית ממטענים חיצוניים, והוספה מערכת נחיתה עם 32 גלגלים. הפיתוח החל ב-1984 והסתיים בטיסת הבכורה ב-21 בדצמבר 1988. אין ספק שתהליך הפיתוח והייצור בארבע שנים בלבד היו פאר היצירה ההנדסי הסובייטי-אוקראיני שגם בואינג ואיירבוס לא העזו לבנות.

האנטונוב An-225 מריה היה המטוס הגדול ביותר בעולם מבחינת מידות ומשקל, עם אורך 84 מטר, מוטת כנפיים 88.4 מטר - כפעמיים רוחב מגרש כדורגל, ומשקל המראה מקסימלי 640 טון, כמעט פי 2 ממטוס מטען סטנדרטי.

להמשך הכתבה לחץ כאן