עמית גל
צילום: מארק ניימן, לעמ

השכר שלכם ירד בתקופת המלחמה וההפקדות לפנסיה יורדות - איך זה פוגע בכם ומה אפשר לעשות?

הכיסוי הביטוחי שלכם בפנסיה עלול לרדת, אבל מבדיקת ביזפורטל עולה שרשות שוק ההון והביטוח ערה לעניין ותדאג לחוסכים - "כרגע אין מגמה המעידה על הפחתות שכר גורפות באופן המצריך התערבות הרשות בעניין. הרשות תמשיך לעקוב אחרי המגמות בשוק גם בהמשך"
רוי שיינמן |

ירידה בשכר השוטף של עובדים לאורך זמן עלולה לפגוע בכיסוי הביטוחי בפנסיה. הכיסוי הביטוחי תלוי במונח שנקרא "השכר הקובע" שלפיו משלמת קרן הפנסיה את קצבת השארים והנכות.

השכר הקובע להבדיל מהשכר השוטף הוא נוסחה שקבועה בתקנות והוא מושפע מהשכר השוטף. ירידה בשכר השוטף על פני זמן פוגעת בשכר הקובע ובתנאים בפנסיה. בשלושה חודשים האחרונים, בשל המלחמה, עובדים רבים נפגעו בשכר והשאלה אם זה יביא גם לפגיעה בזכויות שלהם בפנסיה? (להרחבה על הכיסוי הביטוחי)

לרשות שוק ההון והביטוח בהובלת עמית גל יש סמכות לשנות את אותה נוסחה של שכר קובע, והיא עשתה זאת בתקופת הקורונה כדי שהעובדים לא יפגעו. במהך לפניית ביזפורטל, אומרים ברשות שוק ההון והביטוח - "הרשות עוקבת ומנתחת את נתוני השוק על מנת לתת מענה בהתאם לצורך. נכון לעת הזו טרם נצפתה מגמה המעידה על הפחתות שכר גורפות באופן המצריך התערבות הרשות בעניין. הרשות תמשיך לעקוב אחרי המגמות בשוק גם בהמשך".

הממשעות היא שאין כרגע חשש מפגיעה כוללת בשכר הקובע, אבל ברשות בודקים זאת באופן צמוד. עם זאת, במידה וזה לא יהיה אירוע גורף, אלא חלקי וממוקד, נראה שרשות שוק ההון והביטוח, לא תבחר בהקלות לעובדים וזא יהיו עובדים שיפגעו. 

הירידה בשכר של השכירים והירידה בהכנסות העצמאיים נרשמה בעיקר בעיקר באוקטובר, כשבדצמבר חלה התאוששות. ועדיין - יש רבים שלא מתקרבים לשכר וההכנסה שלהן רגע לפני המלחמה. אחת ההשפעות של מצב זה היא ירידה בסכומי ההפקדה השוטפים לקרן הפנסיה וכתוצאה מכך פגיעה אפשרית בשכר הקובע בקרן הפנסיה, שממנו נגזר סכום הביטוח.

הקרן מחשבת את השכר הקובע בהתאם לסכומי ההפקדה ושיעורי ההפקדה לקרן בתקופות זמן שונות, ולכן לכאורה בשל ירידה בשכר השוטף לאורך זמן עלול להיפגע השכר הקובע. אבל הרגולטור קבע כבר מזמן מנגנונים שנועדו להגן על השכר הקובע של העובד בשל פגיעה בתקופות זמן קצרות. 

 

כך מחשבים את השכר הקובע

אופן חישוב השכר הקובע מוסדר בתקנון התקני של קרנות הפנסיה, אך לצורך הפשטות וכפוף לתקנון המלא, לרוב השכר הקובע הוא הגבוה מבין הממוצע של השכר המבוטח על פי מספר תקופות:

קיראו עוד ב"חיסכון ארוך טווח"

- שלושת החודשים הרצופים האחרונים

- 12 החודשים הרצופים האחרונים

- 12 חודשים שקדמו ל-12 החודשים האחרונים

השכר הקובע גם מוגבל בשלוש פעמים השכר הממוצע במשק בקרן מקיפה; בקרן כללית/משלימה ההגבלה היא לארבע פעמים השכר הממוצע.

כדי ש"השכר הקובע" יירד, צריכה להיות ירידת משמעותית בשכר המבוטח על פני זמן. גם אם השכר המבוטח ירד ביחס לממוצע בשלושת החודשים האחרונים, בטווח הקצר הירידה בשכר המבוטח לא תשפיע על הממוצע ב-12 החודשים שקדמו ל-12 החודשים האחרונים. יש כאן מנגנון ששומר על העובד, ועדיין - אם  מדובר על תקופה ממושכת (שעולה על 12 חודשים) שבה השכר המבוטח נמוך, או שמדובר בעובד חדש שאין לו מספיק ותק בקרן (חודשי הפקדה רצופים), אזי השכר הקובע עשוי בהחלט להיפגע.

 

עמית גל, יו"ר רשות שוק ההון והביטוח - האם יספק הגנה לעובדים ששכרם נפגע? (צילום: מארק ניימן)

 

הנה דוגמה - עובד בשכר של 12,000 שקל בשנתיים שקדמו לחרבות ברזל. בשל המצב בחודשים אוקטובר עד דצמבר שכרו ירד משמעותית ל-6,000 שקל. בינואר 2024 קרה מקרה ביטוח, האם תהיה השפעה על הכיסוי בקרן הפנסיה בגלל הירידה בשכר? התשובה היא לא. על פי הנוסחה השכר הקובע  לא ייפגע. הכיסוי הביטוחי לא ייפגע.

למעשה לצורך חישוב השכר הקובע, הקרן לא תיקח בחשבון את שלושת החודשים האחרונים שהם השכר נפגע, אלא דווקא את הממוצע ב-12 חודשים שקדמו ל-12 חודשים האחרונים (כלומר את הממוצע בחודשים 13-24 האחרונים), ולכן השכר הקובע נותר 12,000 שקל. העובד בדוגמה הראשונה בטבלה לא נפגע.

 

דוגמה נוספת - עובד  שהתחיל לעבוד בינואר 2023. במשך 9 חודשים הרוויח 12 אלף שקל ובשלושת החודשים האחרונים של השנה 6,000 שקלים. בינואר קרה אירוע ביטוחי. השכר הקובע יקבע על 10,500 שקל (השכר הממוצע ב-12 החודשים האחרונים - זה השכר הגבוה מבין שלוש האפשרויות). מכאן שיש פגיעה אצל עובדים חדשים יחסית. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

מס בדלת האחורית על קרנות השתלמות - ככה התכווצה ההטבה ב-33%

קרן השתלמות היא מוצר עם תשואה אפקטיבית גבוהה מהתשואה ברוטו בזכות הטבות המס; זה מוצר ל"עובדים עשירים" שמפלה עוד יותר את העובדים החלשים. באוצר לא מצליחים למסות אותו, אבל יש "מיסוי שקט" - ככה זה עובד

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה קרן השתלמות

קרן ההשתלמות נותרה אחד מכלי החיסכון הנפוצים בישראל ובטוח שהטוב בהם. הטבות המס על החיסכון בהשתלמות הופכות את המוצר לכזה שבעצם לא רק שאין עליו מסים, אלא יש הטבות - התשואה האפקטיבית למשקיעים גדולה מהתשואה ברוטו. בהפקדה אין מס ויש הטבת מס בשכר (מכירים בהפקדות כהוצאה שמקטינה את תשלום המס על השכר), בקרן עצמה אין מס על רווחים ובמשיכה אין מס על רווחים. גן עדן לחוסכים, צריך רק להזכיר שזה לא לכולם - קרן השתלמות היא מוצר ששכירים מקבלים רק אם המעסיק מסכים, בפועל זה מוצר לתפקידים ציבוריים ותפקידים מרמת ניהול מסוימת, וגם לעצמאים.

עבור שכירים ההטבות של הקרן השתלמות נשחקות בהדרגה. בעוד תקרות ההפקדה אצל עצמאים עולה בהתאם למדד כדי שההטבה לא תישחק, שכירים נתקעים עם תקרה קפואה מאז 2004, מה שמקטין את הפטור ממס על רווחים ומקטין בעצם את ההטבה הכוללת. השכר הממוצע כעת הוא באזור 15.6 אלף שקל (שכר ממוצע של 15 אלף שקל? מחצית מהישראלים מרוויחים פחות מ-10,600 שקל) ובשכר הזה עדיין מקבלים הטבות מלאות, אבל קצת מעל, ויש תקרה. אם נניח שנתיים-שלוש של אינפלציה ועליית שכר של 2%-3%, נקבל עוד 3 שנים שכר ממוצע של כ-17.5 ותקרת הפקדה של 15.7 אלף שקל - כלומר כמות השכירים עם קרן השתלמות שנפגעת מהתקרה תגדל דרמטית. התקרה לשכירים קפואה זה שנים

התקרה לשכירים מבוססת על שכר חודשי מקסימלי של 15,712 שקל, עם הפקדה של עד 10% - 7.5% מהמעסיק ו-2.5% מהעובד. זה מגיע ל-18,854 שקל בשנה, סכום שמזכה בפטור מלא ממס רווחי הון. אך מאז 2004, התקרה לא עודכנה, בעוד האינפלציה הצטברה לכ-48% והשכר הממוצע זינק בשיעור דומה. שכיר שהרוויח 15.7 אלף שקל לפני 20 שנה קיבל הטבה מלאה - על כל השכר, אבל היום השכר שלו אמור להיות באזור 23 אלף שקל והוא מקבל רק על שני שליש הטבה - כלומר, ההטבה נשחקה בשליש. הפער מול עצמאים הולך וגדל

לעומת זאת, עצמאים נהנים מעדכון שנתי. בשנת 2025, תקרת הפטור ממס רווחי הון עלתה לכ-20,550 שקל, ועבור הטבת מס הכנסה – 4.5% מהכנסה עד כ-293 אלף שקל, כלומר עד 13.2 אלף שקל  מוכרים כהוצאה. זה מאפשר לעצמאים להגדיל הפקדות בהתאם לעליית המדד.

ביטול ההטבה בדלת האחורית

השחיקה הזו אינה מקרית. האוצר ניסה לבטל את ההטבה לשכירים מספר פעמים, בטענה נכונה שהיא רגרסיבית ומיטיבה עם בעלי שכר גבוה - כ-70% מההטבה זורמת ל-20% העליונים בהכנסות. אך הוא לא הצליח להעביר את זה מול לובי חזק וגדול של ההסתדרות. במקום ביטול, נבחרה שיטה שקטה: הקפאת התקרה  (הרחבה: האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים)

חיסכון (בעזרת AI)חיסכון (בעזרת AI)

הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028

איך עובד המנגנון כיום ולמה הוא כל כך חשוב, מה האוצר רצה לשנות ואיך זה היה משפיע על החוסכים



ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה חיסכון פנסיה


ועדת הכספים אישרה הארכה נוספת של הוראת השעה במנגנון הבטחת התשואה בקרנות הפנסיה עד סוף 2028. זו דחייה משמעותית של הרפורמה שמשרד האוצר ביקש להחיל על חלוקת רשת הביטחון הממשלתית לחוסכים. התכנון המקורי היה להתחיל ביישום המודל החדש בינואר 2025, אך זה נדחה תחילה לינואר 2026, וכעת שוב - לתקופה ארוכה בשלוש שנים נוספות.

הבטחת התשואה מהווה רכיב מרכזי ביציבות המוצר הפנסיוני בישראל, במיוחד עבור חוסכים קרובים לפרישה או אלו שכבר נמצאים בשלב קבלת הקצבה. המנגנון מפחית את התנודתיות בשווקים ומאפשר לקרנות לספוג תקופות חלשות מבלי לגרום לזעזוע חד בגובה הקצבה החודשית. בעוד השיח הציבורי מתמקד בדמי ניהול ובתשואות, חשיבות ההגנה הזו אינה נופלת מהם כלל.

המנגנון הנוכחי החליף את האג"ח המיועדות שהבטיחו בעבר ריבית קבועה של 4.86% לחוסכים. מאז 2023, הכספים מושקעים בשוק ההון הפתוח, אך המדינה מתחייבת להשלים תשואה של 5.15% בשנה על כ-30% מנכסי הקרן, אם התשואה בפועל נמוכה מכך. זהו מנגנון המפחית משמעותית את הסיכון בתקופות חלשות בשווקים, ובולט במיוחד אצל מקבלי קצבה חודשית, שם היעד המרכזי הוא לצמצם תנודתיות ולמנוע פגיעה ישירה בקצבה.

האם יש באמת הבטחת תשואה? תלוי בגיל שלכם

החלוקה הנוכחית של ההגנה בין קבוצות הגיל נותנת עדיפות את הפנסיונרים, שמקבלים הגנה על כ-60% מהנכסים שלהם. אצל שאר החוסכים, ההגנה מתחלקת באופן שוויוני יותר. קיים כאן עיוות מסוים, שכן נראה הגיוני שחוסך בן 30 יקבל פחות הגנה מחוסך בן 62, אך המנגנון הנוכחי מנסה לאזן בין הצרכים השונים של כל קבוצות הגיל.

האוצר קידם מודל שבו רק חוסכים מעל גיל 60 היו מקבלים הבטחת תשואה מוגדלת, עם הגנה על 40% מהחיסכון, בעוד חוסכים צעירים יותר היו נשארים עם הגנה נמוכה משמעותית. הבעיה המרכזית היא מבנית: במסלול השקעה אחד, כל העמיתים מחזיקים באותו סל נכסים בדיוק, ולא ניתן לתת השלמת תשואה שונה לאנשים שונים באותו מסלול.