עמית גל
צילום: מארק ניימן, לעמ

השכר שלכם ירד בתקופת המלחמה וההפקדות לפנסיה יורדות - איך זה פוגע בכם ומה אפשר לעשות?

הכיסוי הביטוחי שלכם בפנסיה עלול לרדת, אבל מבדיקת ביזפורטל עולה שרשות שוק ההון והביטוח ערה לעניין ותדאג לחוסכים - "כרגע אין מגמה המעידה על הפחתות שכר גורפות באופן המצריך התערבות הרשות בעניין. הרשות תמשיך לעקוב אחרי המגמות בשוק גם בהמשך"
רוי שיינמן |

ירידה בשכר השוטף של עובדים לאורך זמן עלולה לפגוע בכיסוי הביטוחי בפנסיה. הכיסוי הביטוחי תלוי במונח שנקרא "השכר הקובע" שלפיו משלמת קרן הפנסיה את קצבת השארים והנכות.

השכר הקובע להבדיל מהשכר השוטף הוא נוסחה שקבועה בתקנות והוא מושפע מהשכר השוטף. ירידה בשכר השוטף על פני זמן פוגעת בשכר הקובע ובתנאים בפנסיה. בשלושה חודשים האחרונים, בשל המלחמה, עובדים רבים נפגעו בשכר והשאלה אם זה יביא גם לפגיעה בזכויות שלהם בפנסיה? (להרחבה על הכיסוי הביטוחי)

לרשות שוק ההון והביטוח בהובלת עמית גל יש סמכות לשנות את אותה נוסחה של שכר קובע, והיא עשתה זאת בתקופת הקורונה כדי שהעובדים לא יפגעו. במהך לפניית ביזפורטל, אומרים ברשות שוק ההון והביטוח - "הרשות עוקבת ומנתחת את נתוני השוק על מנת לתת מענה בהתאם לצורך. נכון לעת הזו טרם נצפתה מגמה המעידה על הפחתות שכר גורפות באופן המצריך התערבות הרשות בעניין. הרשות תמשיך לעקוב אחרי המגמות בשוק גם בהמשך".

הממשעות היא שאין כרגע חשש מפגיעה כוללת בשכר הקובע, אבל ברשות בודקים זאת באופן צמוד. עם זאת, במידה וזה לא יהיה אירוע גורף, אלא חלקי וממוקד, נראה שרשות שוק ההון והביטוח, לא תבחר בהקלות לעובדים וזא יהיו עובדים שיפגעו. 

הירידה בשכר של השכירים והירידה בהכנסות העצמאיים נרשמה בעיקר בעיקר באוקטובר, כשבדצמבר חלה התאוששות. ועדיין - יש רבים שלא מתקרבים לשכר וההכנסה שלהן רגע לפני המלחמה. אחת ההשפעות של מצב זה היא ירידה בסכומי ההפקדה השוטפים לקרן הפנסיה וכתוצאה מכך פגיעה אפשרית בשכר הקובע בקרן הפנסיה, שממנו נגזר סכום הביטוח.

הקרן מחשבת את השכר הקובע בהתאם לסכומי ההפקדה ושיעורי ההפקדה לקרן בתקופות זמן שונות, ולכן לכאורה בשל ירידה בשכר השוטף לאורך זמן עלול להיפגע השכר הקובע. אבל הרגולטור קבע כבר מזמן מנגנונים שנועדו להגן על השכר הקובע של העובד בשל פגיעה בתקופות זמן קצרות. 

 

כך מחשבים את השכר הקובע

אופן חישוב השכר הקובע מוסדר בתקנון התקני של קרנות הפנסיה, אך לצורך הפשטות וכפוף לתקנון המלא, לרוב השכר הקובע הוא הגבוה מבין הממוצע של השכר המבוטח על פי מספר תקופות:

קיראו עוד ב"חיסכון ארוך טווח"

- שלושת החודשים הרצופים האחרונים

- 12 החודשים הרצופים האחרונים

- 12 חודשים שקדמו ל-12 החודשים האחרונים

השכר הקובע גם מוגבל בשלוש פעמים השכר הממוצע במשק בקרן מקיפה; בקרן כללית/משלימה ההגבלה היא לארבע פעמים השכר הממוצע.

כדי ש"השכר הקובע" יירד, צריכה להיות ירידת משמעותית בשכר המבוטח על פני זמן. גם אם השכר המבוטח ירד ביחס לממוצע בשלושת החודשים האחרונים, בטווח הקצר הירידה בשכר המבוטח לא תשפיע על הממוצע ב-12 החודשים שקדמו ל-12 החודשים האחרונים. יש כאן מנגנון ששומר על העובד, ועדיין - אם  מדובר על תקופה ממושכת (שעולה על 12 חודשים) שבה השכר המבוטח נמוך, או שמדובר בעובד חדש שאין לו מספיק ותק בקרן (חודשי הפקדה רצופים), אזי השכר הקובע עשוי בהחלט להיפגע.

 

עמית גל, יו"ר רשות שוק ההון והביטוח - האם יספק הגנה לעובדים ששכרם נפגע? (צילום: מארק ניימן)

 

הנה דוגמה - עובד בשכר של 12,000 שקל בשנתיים שקדמו לחרבות ברזל. בשל המצב בחודשים אוקטובר עד דצמבר שכרו ירד משמעותית ל-6,000 שקל. בינואר 2024 קרה מקרה ביטוח, האם תהיה השפעה על הכיסוי בקרן הפנסיה בגלל הירידה בשכר? התשובה היא לא. על פי הנוסחה השכר הקובע  לא ייפגע. הכיסוי הביטוחי לא ייפגע.

למעשה לצורך חישוב השכר הקובע, הקרן לא תיקח בחשבון את שלושת החודשים האחרונים שהם השכר נפגע, אלא דווקא את הממוצע ב-12 חודשים שקדמו ל-12 חודשים האחרונים (כלומר את הממוצע בחודשים 13-24 האחרונים), ולכן השכר הקובע נותר 12,000 שקל. העובד בדוגמה הראשונה בטבלה לא נפגע.

 

דוגמה נוספת - עובד  שהתחיל לעבוד בינואר 2023. במשך 9 חודשים הרוויח 12 אלף שקל ובשלושת החודשים האחרונים של השנה 6,000 שקלים. בינואר קרה אירוע ביטוחי. השכר הקובע יקבע על 10,500 שקל (השכר הממוצע ב-12 החודשים האחרונים - זה השכר הגבוה מבין שלוש האפשרויות). מכאן שיש פגיעה אצל עובדים חדשים יחסית. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אחוז השקעה אחוז השקעה חיסכון פנסיה דולר שוק ההון תשואות ריבית
צילום: Istock

הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל להשקעה, פוליסת חיסכון או קרן נאמנות?

הרפורמה החדשה צפויה לאחד את קופות הגמל להשקעה, פוליסות החיסכון וקרנות הנאמנות תחת חשבון השקעות אחד, שבו מעבר בין המכשירים לא ייחשב אירוע מס. כך יושוו תנאי המיסוי בין המוצרים, וקרנות הנאמנות יקבלו יתרון חדש אחרי שנים של נחיתות מס מול אפיקי החיסכון האחרים

אדיר בן עמי |

רפורמה חדשה עומדת להיכנס לתוקף והיא משמעותית - רפורמה במכשירים הפיננסים. מדובר על אפשרות לארגן את המכשירים הפיננסים תחת חשבון אחד כשרק יציאת כסף מהחשבון תוביל לרווח ובהתאמה מס. כיום יש יתרון גדול בחיסכון דרך קופת גמל להשקעה, קרן השתלמות ופוליסות חיסכון על פני קרנות נאמנות. אפשר לעבור בין המסלולים השונים ולא לשלם מס (תחת תנאים שמפורטים בהמשך על כל מוצר). 

למעשה, קרנות הנאמנות היו נחותות מהבחינה הזו ועכשיו הנחיתות הזו נעלמת. במבחנים אחרים קרנות הנאמנות עדיפות - בדמי ניהול, בנזילות וגם בשקיפות. אך היתרון של קרנות ההשתלמות הוא במיסוי אפס על פני כל הדרך ויתרון של קופת גמל להשקעה הוא גם במיסוי (בעת משיכה כקצבה בגיל 60). בגמל להשקעה יש הגבלה של 81.7 אלף שקל על ההפקדה השנתית. בפוליסות חיסכון יש דמי ניהול יקרים יותר, ומנגד יש אפשרות להשקיע יותר (אין הגבלה על סכום ההשקעה).

בינתיים, קרנות ההשתלמות לא במשחק, אבל במשחק החדש אם אתם מממשים קרן נאמנות והיא בינתיים בפיקדון שהוא חלק מהחשבון, אז אין מס. רק משיכה של כספים מהחשבון היא מכירה מחויבת במס. הרפורמה הזו מתקדמת מאוד, והיא מעניקה יתרון לקרנות הנאמנות, כשלמעשה החיסרון הגדול שלהם לעומת המכשירים האחרים נעלם. בקרנות נאמנות אתם יכולים לייצר תיק השקעות בדמי ניהול נמוכים ובאלוקציה שאתם בוחרים בין מניות לאג"ח במסלולים פאסיבים, כשכמובן אפשר גם להשקיע בקרנות מנוהלות. המבחר גדול. 


הנה שאלות ותשובות על הרפורמה ועל המכשירים הקיימים בשוק

מהם מכשירי ההשקעה המרכזיים כיום ומה ההבדלים ביניהם?

קופת גמל להשקעה - יתרונות: מאפשרת מעבר חופשי בין מסלולי השקעה ללא תשלום מס; משיכה בגיל 60 כקצבה פטורה ממס רווחי הון; שקופה ונוחה לניהול. חסרונות: מוגבלת לתקרת הפקדה שנתית של כ‑81.7 אלף שקל; מעבר בין גופים נחשב אירוע מס; אין ניכוי מס מהכנסה שוטפת.