בתקופת המלחמה חלק מהשכירים הוצאו לחל"ת, אך רבים ממשיכים לעבוד כאשר בפועל חלה ירידה בשכרם. ההאטה במשק על רקע הלחימה גורמת לצמצום משמרות ולירידה בהיקף המכירות של עסקים, ובהתאמה שכרם של עובדים רבים נפגע משמעותית. גם ציבור העצמאים, ביניהם סוכני הביטוח והמתכננים הפיננסיים, חווה ירידה ניכרת בהיקף ההכנסות. אחת ההשפעות של מצב זה היא ירידה בסכומי ההפקדה השוטפים לקרן הפנסיה וכתוצאה מכך פגיעה אפשרית בשכר הקובע בקרן הפנסיה, שממנו נגזר סכום הביטוח.

חשוב להבדיל בין ה"שכר המבוטח" של העובד (המוכר גם בשם "שכר פנסיוני"), שממנו מפקיד המעסיק בכל חודש לקרן הפנסיה, לבין "השכר הקובע" שהינו למעשה השכר שלפיו משלמת קרן הפנסיה החדשה את קצבת השארים והנכות.

הקרן מחשבת את השכר הקובע בהתאם לסכומי ההפקדה ושיעורי ההפקדה לקרן בתקופות זמן שונות, ולכן לכאורה בשל ירידה בשכר השוטף לאורך זמן עלול להיפגע השכר הקובע. אבל הרגולטור קבע מנגנונים שנועדו להגן על השכר הקובע של העובד בשל פגיעה בתקופות זמן קצרות. 

 

כך מחשבים את השכר הקובע

אופן חישוב השכר הקובע מוסדר בתקנון התקני של קרנות הפנסיה, אך לצורך הפשטות וכפוף לתקנון המלא, לרוב השכר הקובע הוא הגבוה מבין הממוצע של השכר המבוטח על פי מספר תקופות:

• השכר שלכם ירד בתקופת המלחמה וההפקדות לפנסיה יורדות - איך זה פוגע בכם ומה אפשר לעשות?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

- שלושת החודשים הרצופים האחרונים

- 12 החודשים הרצופים האחרונים

- 12 חודשים שקדמו ל-12 החודשים האחרונים

 השכר הקובע גם מוגבל בשלוש פעמים השכר הממוצע במשק בקרן מקיפה; בקרן כללית/משלימה ההגבלה היא לארבע פעמים השכר הממוצע.

 

מנגנון ששומר על העובד

נוסחת החישוב של "השכר הקובע" בנויה כך שהיא "מגינה" על העובד במקרה של ירידה זמנית בשכר החודשי המבוטח. כדי ש"השכר הקובע" יירד צריכה להיות ירידת משמעותית בשכר המבוטח על פני זמן. גם אם השכר המבוטח ירד ביחס לממוצע בשלושת החודשים האחרונים, בטווח הקצר הירידה בשכר המבוטח לא תשפיע על הממוצע ב-12 החודשים שקדמו ל-12 החודשים האחרונים. יש כאן מנגנון ששומר על העובד, ועדיין - אם  מדובר על תקופה ממושכת (שעולה על 12 חודשים) שבה השכר המבוטח נמוך, או שמדובר בעובד חדש שאין לו מספיק ותק בקרן (חודשי הפקדה רצופים), אזי השכר הקובע עשוי בהחלט להיפגע.

 

הנה דוגמה - עובד בשכר של 12,000 שקל בשנתיים שקדמו לחרבות ברזל. בשל המצב בחודשים אוקטובר עד דצמבר שכרו ירד משמעותית ל-7,000 שקל. בינואר 2024 קרה מקרה ביטוח, האם תהיה השפעה על הכיסוי בקרן הפנסיה בגלל הירידה בשכר?

• "אני מלווה קבוצת חיילים משוחררים מבתים מורכבים. לראות אותם מתפתחים ויוזמים - שווה לי יותר מכסף"
• האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "אני מלווה קבוצת חיילים משוחררים מבתים מורכבים. לראות אותם...

עמית גל, יו"ר רשות שוק ההון והביטוח - האם יספק הגנה לעובדים ששכרם נפגע? (צילום: מארק ניימן)

 

עובד שלא נפגע בשכר הקובע ועוד שהתחיל לעבוד ב-2023 ושכרו נפגע

למעשה לצורך חישוב השכר הקובע, הקרן לא תיקח בחשבון את שלושת החודשים האחרונים שהם השכר נפגע, אלא דווקא את הממוצע ב-12 חודשים שקדמו ל-12 חודשים האחרונים (כלומר את הממוצע בחודשים 13-24 האחרונים), ולכן השכר הקובע נותר 12,000 שקל. העובד בדוגמה הראשונה בטבלה לא נפגע.

 

מכאן שבטווח הקצר המצב במשק לא אמור להשפיע על השכר הקובע אצל עובדים שיש להם הפקדות לפנסיה בשנים האחרונות. אולם לעובדים חדשים שאין להם מספיק חודשי הפקדה (נניח מי שהחל לעבוד בתחילת 2023) עשויה להיות פגיעה.

בדוגמה השנייה - עוב שהתחיל לעבוד בינואר 2023. במשך 9 חודשים הרוויח 12 אלף שקל ובשלושת החודשים האחרונים של השנה 7,000 שקלים. בינואר קרה אירוע ביטוחי. השכר הקובע יקבע על 10,750 שקל (השכר הממוצע ב-12 החודשים האחרונים - זה השכר הגבוה מבין שלוש האפשרויות). מכאן שיש פגיעה אצל עובדים חדשים יחסית. 

מעבר לכך, אם המלחמה תתארך זה עלול להשפיע ולהקטין את השכר הקובע גם לעובדים ותיקים. נזכיר כי בתקופת הקורונה נפגע השכר של עובדים רבים, והיה חשש שגם השכר הקובע ייפגע, אבל אז פורסמה הוראת שעה ששמרה על הכיסוי הביטוחי של העובדים. נכון להיום טרם פורסמה הוראה חדשה, פנינו לרגולטור, רשות שוק ההון והביטוח בראשות עמית גל, בשאלה אם בדומה למצב בקורונה, אז הרגולטור דאג שהשכר הקובע של העובדים לא ייפגע, כך יהיה גם באם המלחמה תתארך? תשובה בקרוב.