בצל ריבוי התקלות - מנכ"ל בואינג מתפטר
מנכ"ל בואינג BOEING דייב קלהון יפרוש מתפקידו בסוף השנה, כך הודיעה החברה. עזיבתו של קלהון מגיעה כאשר יצרנית המטוסים מתמודדת עם שורה של בעיות ייצור ובקרת איכות, בעיקר כאשר אחד ממטוסי ה-737MAX 9 שלה שבשירות אלסקה אייר איבד פאנל באמצע טיסה בחודש ינואר.
בעקבות ההודעה קופצת מניית החברה ב-4% במסחר המוקדם בוול סטריט. החברה גם הודיעה כי לארי קלנר, יו"ר דירקטוריון החברה, לא יעמוד לבחירה מחדש באסיפת בעלי המניות השנתית הקרובה של החברה. סטיב מולנקופף, המנכ"ל לשעבר של קוואלקום וחבר מועצת המנהלים של בואינג מאז 2020, יחליף את קלנר ויוביל את חיפושי החברה אחר המנכ"ל הבא שלה. בואינג גם אמרה שסטן דיל, כיום מנכ"ל מגזר המטוסים המסחריים שלה, יפרוש.
במכתב לעובדים אמר קלהון שהתקרית באלסקה אייר "היתה רגע פרשת מים עבור בואינג". "עיני העולם נשואות אלינו", הוסיף קלהון, "ואני יודע שנעבור את הרגע הזה בדרך אל חברה טובה יותר, תוך התבססות על כל הלמידה שצברנו כשעבדנו יחד כדי לבנות מחדש את בואינג במהלך השנים האחרונות".
קלהון מונה למנכ"ל בואינג בינואר 2020, כאשר החברה התמודדה עם ההשלכות בעקבות התרסקותם של שני מטוסי 737MAX - טיסת Lion Air באוקטובר 2018 וטיסה של אתיופיה איירליינס במרץ 2019. התרסקויות אלו יחד הביאו למותם של 346 בני אדם. מאמציה ארוכי השנים של בואינג לזכות בחזרה באמון בבטיחות מטוסיה, שהיו מקורקעים על ידי כמעט כל חברות התעופה בעולם, מצאו תמיכה כאשר זו זכתה באישור לחדש את המשלוחים של מטוס ה-737 Max לסין, בעלת שוק המטוסים הגדול בעולם.
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, התקרית בטיסת אלסקה אייר קרקעה מאות מטוסים מדגם ה-737. מינהל התעופה הפדרלי (ה-FAA) אמר כי בואינג לא תוכל להרחיב את קצב הייצור הנוכחי של ה-737Max עד שהבדיקות יושלמו ויצרנית המטוסים תוכל להבטיח את רמות הבטיחות.
בדוחותיה האחרונים, שלא כללו את השפעת התקרית שאירעה בתחילת חודש ינואר, ההכנסות של בואינג הסתכמו ב-22 מיליארד דולר בעוד ההפסד למנייה הסתכם ב-47 סנט, זאת בהשוואה לצפי האנליסטים שהיה להכנסות של 21.1 מיליארד דולר והפסד למנייה של 76 סנט. תזרים המזומנים החופשי עמד על 3 מיליארד דולר, לעומת צפי האנליסטים שהיה ל-2.1 מיליארד דולר. ברבעון המקביל, בואינג דיווחה על הכנסות של 20 מיליארד דולר והפסד למנייה של 1.75 דולר.תחום המטוסים המסחריים שהניב לחברה הפסדים של מיליארדים כתוצאה ממשבר הקורונה וקרקועים נוספים שהיו בשנים 2019-2020, הניב רווח תפעולי של 41 מיליון דולר. בואינג מסרה 157 מטוסים, מתוכם 107 מטוסי MAX, לעומת 152 מטוסים ברבעון המקביל. בשנת 2023 כולה מסרה בואינג 528 מטוסים לעומת 480 מטוסים ב-2022.
בואינג לא סיפקה תחזיות לשנת 2024, אבל בוול סטריט צופים לחברה מסירות של 530 מטוסים לצד הכנסות של 89.47 מיליארד דולר ורווח למנייה של 3.68 דולר. האנליסטים צופים גם תזרים מזומנים חופשי של 5.8 מיליארד דולר, לעומת 4.4 מיליארד דולר עליהם דיווחה החברה ב-2023.
- 2.קח דוגמה ! (ל"ת)נתנייהו, 25/03/2024 16:37הגב לתגובה זו
- 1.כך נראים מוצרים שפותחו בשיטות AGILE ו-LEAN. מהר מהר. חח (ל"ת)מהנדס בכיר 25/03/2024 15:04הגב לתגובה זו
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון
סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים.
בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.
כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי.
- המהלך הכלכלי פורץ הדרך של מועדון הפוטבול ומה קרה היום לפני 66 שנה
- גוגל נופלת ב-5.5%: פספסה בהכנסות וברווח ומפילה גם את מטא ב-4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה.
שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י ושר החוץ הטורקי, האקן פידאן. קרדיט: רשתות חברתיותפגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן
סגן שר החוץ הסעודי ושר החוץ הטורקי נוחתים באיראן לדיונים על הסלמת העימותים מול ישראל; טהראן מדגישה - “האיום המרכזי על האזור הוא מדיניותה של ישראל”
איראן הודיעה כי תארח בימים הקרובים רצף ביקורי דיפלומטים בכירים מסעודיה ומטורקיה, שיקיימו בטהראן שיחות מדיניות על רקע המתיחות במזרח התיכון וההסלמה בזירות בין ישראל, רצועת עזה, לבנון וסוריה.
משרד החוץ האיראני מסר כי סגן שר החוץ הסעודי לעניינים
מדיניים, סעוד בן מוחמד אל-סאטי, יגיע לטהראן לצורך דיונים על היחסים הדו-צדדיים, לצד בחינת ההתפתחויות האזוריות. ההודעה לא כללה תאריך רשמי, אך לפי דיווחים סעודיים ופרסומים רשמיים באיראן, ביקורו כבר יצא לדרך ביום ראשון והוא זכה לקבלת פנים רשמית מצד שר החוץ האיראני,
עבאס עראקצ’י.
הביקור הסעודי מוגדר כחלק מסבב התייעצויות שממשלות סעודיה ואיראן מקיימות מאז חידוש היחסים בשנת 2023. הפגישות צפויות לעסוק בהעמקת ההידברות הבילטרלית ובמצב באזור. בפגישות קודמות בין הצדדים השתתפו גם בכירים ברמת הביטחון, כולל פגישת מזכיר
המועצה לביטחון לאומי, עלי לאריג'אני, עם יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן בחודש ספטמבר האחרון.
במקביל, שר החוץ הטורקי, האקן פידאן, נחת אף הוא בטהראן ביום ראשון וצפוי לקיים סדרת פגישות עם ההנהגה האיראנית. דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקעי, הדגיש
כי ביקורו של פידאן הוא "המשך לשורת ההתייעצויות הקבועות שמקיימת איראן עם מדינות האזור".
- איך מנצחים את הכטב"מ האיראני - התוכנית של בריטניה ואוקראינה
- מנוע החיפוש המפורסם בעולם מגיע לנאסד"ק ומה קרה היום לפני 72 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הדובר האיראני, אחד הנושאים המרכזיים שיעמדו על הפרק הוא העימותים המתעצמים בין ישראל לגורמים שונים באזור, ובראשם המלחמה בעזה והמתיחות בגדה המערבית. לדבריו,
ישראל מהווה "את האיום הגדול ביותר על השלום והביטחון הבינלאומיים", והדגיש כי דפוס הפעולה הצבאי של ישראל בלבנון, בסוריה ובמדינות נוספות גורם לחשש גובר בקרב מדינות האזור.
