בצל ריבוי התקלות - מנכ"ל בואינג מתפטר
מנכ"ל בואינג BOEING דייב קלהון יפרוש מתפקידו בסוף השנה, כך הודיעה החברה. עזיבתו של קלהון מגיעה כאשר יצרנית המטוסים מתמודדת עם שורה של בעיות ייצור ובקרת איכות, בעיקר כאשר אחד ממטוסי ה-737MAX 9 שלה שבשירות אלסקה אייר איבד פאנל באמצע טיסה בחודש ינואר.
בעקבות ההודעה קופצת מניית החברה ב-4% במסחר המוקדם בוול סטריט. החברה גם הודיעה כי לארי קלנר, יו"ר דירקטוריון החברה, לא יעמוד לבחירה מחדש באסיפת בעלי המניות השנתית הקרובה של החברה. סטיב מולנקופף, המנכ"ל לשעבר של קוואלקום וחבר מועצת המנהלים של בואינג מאז 2020, יחליף את קלנר ויוביל את חיפושי החברה אחר המנכ"ל הבא שלה. בואינג גם אמרה שסטן דיל, כיום מנכ"ל מגזר המטוסים המסחריים שלה, יפרוש.
במכתב לעובדים אמר קלהון שהתקרית באלסקה אייר "היתה רגע פרשת מים עבור בואינג". "עיני העולם נשואות אלינו", הוסיף קלהון, "ואני יודע שנעבור את הרגע הזה בדרך אל חברה טובה יותר, תוך התבססות על כל הלמידה שצברנו כשעבדנו יחד כדי לבנות מחדש את בואינג במהלך השנים האחרונות".
קלהון מונה למנכ"ל בואינג בינואר 2020, כאשר החברה התמודדה עם ההשלכות בעקבות התרסקותם של שני מטוסי 737MAX - טיסת Lion Air באוקטובר 2018 וטיסה של אתיופיה איירליינס במרץ 2019. התרסקויות אלו יחד הביאו למותם של 346 בני אדם. מאמציה ארוכי השנים של בואינג לזכות בחזרה באמון בבטיחות מטוסיה, שהיו מקורקעים על ידי כמעט כל חברות התעופה בעולם, מצאו תמיכה כאשר זו זכתה באישור לחדש את המשלוחים של מטוס ה-737 Max לסין, בעלת שוק המטוסים הגדול בעולם.
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, התקרית בטיסת אלסקה אייר קרקעה מאות מטוסים מדגם ה-737. מינהל התעופה הפדרלי (ה-FAA) אמר כי בואינג לא תוכל להרחיב את קצב הייצור הנוכחי של ה-737Max עד שהבדיקות יושלמו ויצרנית המטוסים תוכל להבטיח את רמות הבטיחות.
בדוחותיה האחרונים, שלא כללו את השפעת התקרית שאירעה בתחילת חודש ינואר, ההכנסות של בואינג הסתכמו ב-22 מיליארד דולר בעוד ההפסד למנייה הסתכם ב-47 סנט, זאת בהשוואה לצפי האנליסטים שהיה להכנסות של 21.1 מיליארד דולר והפסד למנייה של 76 סנט. תזרים המזומנים החופשי עמד על 3 מיליארד דולר, לעומת צפי האנליסטים שהיה ל-2.1 מיליארד דולר. ברבעון המקביל, בואינג דיווחה על הכנסות של 20 מיליארד דולר והפסד למנייה של 1.75 דולר.תחום המטוסים המסחריים שהניב לחברה הפסדים של מיליארדים כתוצאה ממשבר הקורונה וקרקועים נוספים שהיו בשנים 2019-2020, הניב רווח תפעולי של 41 מיליון דולר. בואינג מסרה 157 מטוסים, מתוכם 107 מטוסי MAX, לעומת 152 מטוסים ברבעון המקביל. בשנת 2023 כולה מסרה בואינג 528 מטוסים לעומת 480 מטוסים ב-2022.
בואינג לא סיפקה תחזיות לשנת 2024, אבל בוול סטריט צופים לחברה מסירות של 530 מטוסים לצד הכנסות של 89.47 מיליארד דולר ורווח למנייה של 3.68 דולר. האנליסטים צופים גם תזרים מזומנים חופשי של 5.8 מיליארד דולר, לעומת 4.4 מיליארד דולר עליהם דיווחה החברה ב-2023.
- 2.קח דוגמה ! (ל"ת)נתנייהו, 25/03/2024 16:37הגב לתגובה זו
- 1.כך נראים מוצרים שפותחו בשיטות AGILE ו-LEAN. מהר מהר. חח (ל"ת)מהנדס בכיר 25/03/2024 15:04הגב לתגובה זו
גוגל אלפאבית רשתות חברתיותאלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר
ענקית הטכנולוגיה מרחיבה את שליטתה בתשתיות חשמל ומרכזי נתונים כחלק מהיערכות לגידול בביקוש למחשוב ולבינה מלאכותית, על רקע מגבלות רשת החשמל בארה״ב
אלפאבית Alphabet 0.85% הודיעה כי תרכוש את חברת התשתיות Intersect Power בעסקת מזומן בהיקף של 4.75 מיליארד דולר, בתוספת חוב קיים. המהלך משתלב בגל השקעות רחב של ענקיות הטכנולוגיה, המבקשות להרחיב במהירות את קיבולת מרכזי הנתונים והאנרגיה הנדרשת להפעלתם, על רקע העלייה החדה בביקוש למחשוב עבור יישומי בינה מלאכותית.
Intersect עוסקת בפיתוח תשתיות אנרגיה ומרכזי נתונים, ולפי הודעת אלפאבית מחזיקה בצבר פרויקטים בהיקף של מספר ג’יגוואטים, הנמצאים בשלבי פיתוח או הקמה. רכישת החברה צפויה להעניק לגוגל גישה ישירה למקורות חשמל נוספים, בתקופה שבה רשתות החשמל בארה״ב מתקשות לעמוד בקצב הביקוש הגובר. העסקה מגיעה לאחר שגוגל כבר יצרה קשרים עסקיים עם Intersect בשנה שעברה, אז נכנסה להשקעה מיעוט והחלה בשיתוף פעולה לפיתוח מתקני ייצור חשמל בסמוך לקמפוסים של מרכזי נתונים. כעת, אלפאבית מבקשת להעמיק את השליטה בשרשרת האספקה האנרגטית הנדרשת לפעילותה.
לדברי אלפאבית, Intersect תמשיך לפעול כיחידה נפרדת תחת המותג הקיים, ולא תשולב באופן מלא בפעילות גוגל. הנהלת החברה תישאר על כנה, ובראשה המנכ״ל שלדון קימבר. נכסים פעילים של Intersect בטקסס, וכן נכסים פעילים ומתוכננים בקליפורניה, לא ייכללו בעסקה.
אלפאבית תרכוש את פלטפורמת פיתוח האנרגיה של Intersect ואת צוות העובדים העוסק בפרויקטים שכבר הוקצו לגוגל. מדובר בנכסים שנועדו לתמוך ישירות בהרחבת פעילות מרכזי הנתונים של החברה בארה״ב.
- אלפאבית מתחזקת, OpenAI נחלשת: המשקיעים משנים כיוון במרוץ ה־AI
- המכוניות של Waymo הפכו לאגרסיביות: מבצעות עקיפות מסוכנות ופרסות לא חוקיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ענקיות הטכנולוגיה רוצות חשמל
העסקה משקפת מגמה רחבה יותר בענף, שבה חברות טכנולוגיה גדולות מחפשות חיבור ישיר לייצור חשמל. הביקוש למרכזי נתונים גדולים, המונעים על ידי מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית, הפך את סוגיית האנרגיה לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של הענף.במקביל, גם שחקנים נוספים בוחנים רכישות בתחום. קבוצת סופטבנק בוחנת יעדים אפשריים בענף מרכזי הנתונים, וחברות השקעה פרטיות פועלות לרכישת ספקיות תשתית ורשתות חשמל, במטרה ליהנות מהגידול בביקוש.

צים מזנקת: הדירקטוריון בוחן הצעות רכישה משתי ענקיות ספנות
הדירקטוריון דחה את הצעת ההנהלה וממשיך לבחון הצעות זרות, על רקע התנגדות חריפה מצד ועד העובדים
צים ZIM Integrated Shipping Services 3.33% מזנקת במסחר המוקדם על רקע התקדמות בתהליך מכירת החברה, שמנוהלת כיום ללא גרעין שליטה. לפי ההערכות, נותרו במירוץ שתי חברות ספנות זרות - מארסק הדנית והאפאג-לויד הגרמנית - שמובילות את המרוץ לרכישת כל מניות החברה. לעומתן, הצעת הרכישה שהגישה הנהלת צים בראשות המנכ"ל אלי גליקמן יחד עם איש העסקים רמי אונגר נדחתה על ידי הדירקטוריון, בטענה שמדובר בהערכת חסר משמעותית.
תהליך הבחינה האסטרטגית של דירקטוריון צים הגיע בימים האחרונים לשלב משמעותי. בשלב זה נבחנות מספר הצעות מחייבות שהוגשו מצד גורמים אסטרטגיים לרכישת כלל מניות החברה, ובראשן ההצעות של האפאג-לויד - חברת הספנות החמישית בגודלה בעולם, ושל מארסק - השנייה בגודלה. מדובר בשחקניות מהותיות בשוק הגלובלי, שנסחרות לפי שווי שוק מצרפי שמתקרב ל-60 מיליארד דולר.
מנגד, ההצעה שהובלה על ידי גליקמן ואונגר, ככל הנראה לפי מחיר של כ-20 דולר למניה (בדומה למחיר בשוק), נדחתה על ידי הדירקטוריון שטען כי אינה משקפת את ערכה האמיתי של החברה. לפי ההודעה שפרסמה צים, הדירקטוריון ממשיך לבחון את האלטרנטיבות שעומדות על השולחן - בהן מכירה, הקצאת הון או מהלכים אחרים - במטרה למקסם את ערך בעלי המניות. עם זאת, ההודעה הסתייגה והבהירה שאין ודאות לסגירת עסקה.
ההתפתחויות האחרונות מגיעות על רקע מאבק מתמשך בזירה התאגידית של צים. קבוצת בעלי מניות ישראלים, המחזיקים בכ-8% מהחברה, דרשו באחרונה להרחיב את הדירקטוריון ולמנות נציגים מטעמם. לאחר התנגדות ראשונית, הגיעו הצדדים לפשרה ולצירוף שני דירקטורים חדשים לקראת סיום הליך המכירה. מהלך זה עשוי להשפיע על האיזונים הפנימיים בחברה, במיוחד כשמתנהל תהליך רגיש מול רוכשים פוטנציאליים. סיקרנו את התהליך הזה - אופיר נאור ניצח את צים - החברה תכניס שני דירקטורים חיצוניים
- אופיר נאור ניצח את צים - החברה תכניס שני דירקטורים חיצוניים
- הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, ועד העובדים בראשות אורן כספי יוצא בחריפות נגד האפשרות שצים תירכש בידי חברה זרה. בוועד מתריעים כי מכירה לגורם בינלאומי עלולה לפגוע ברציפות האספקה ובחוסן התחבורתי של ישראל בשעת חירום. ההסתייגות מבוססת גם על שיקולים ביטחוניים שאחרי השנתיים האחרונות, מאז ההתחממות הביטחונית מובנים אפילו יותר. לאור זאת, הוועד מנהל שיחות עם שרים וחברי כנסת, ובוחן אפשרות להכריז על סכסוך עבודה, תוך קריאה למדינה להפעיל את מניית הזהב שבידיה כדי לבלום את העסקה.
