מטוס בואינג דרימליינר
צילום: טוויטר

בצל ריבוי התקלות - מנכ"ל בואינג מתפטר

גם יו"ר הדירקטוריון ומנכ"ל מגזר המטוסים המסחריים יפרשו
דור עצמון | (2)
נושאים בכתבה בואינג

​מנכ"ל בואינג BOEING דייב קלהון יפרוש מתפקידו בסוף השנה, כך הודיעה החברה. עזיבתו של קלהון מגיעה כאשר יצרנית המטוסים מתמודדת עם שורה של בעיות ייצור ובקרת איכות, בעיקר כאשר אחד ממטוסי ה-737MAX 9 שלה שבשירות אלסקה אייר איבד פאנל באמצע טיסה בחודש ינואר.

בעקבות ההודעה קופצת מניית החברה ב-4% במסחר המוקדם בוול סטריט. החברה גם הודיעה כי לארי קלנר, יו"ר דירקטוריון החברה, לא יעמוד לבחירה מחדש באסיפת בעלי המניות השנתית הקרובה של החברה. סטיב מולנקופף, המנכ"ל לשעבר של קוואלקום וחבר מועצת המנהלים של בואינג מאז 2020, יחליף את קלנר ויוביל את חיפושי החברה אחר המנכ"ל הבא שלה. בואינג גם אמרה שסטן דיל, כיום מנכ"ל מגזר המטוסים המסחריים שלה, יפרוש.

במכתב לעובדים אמר קלהון שהתקרית באלסקה אייר "היתה רגע פרשת מים עבור בואינג". "עיני העולם נשואות אלינו", הוסיף קלהון, "ואני יודע שנעבור את הרגע הזה בדרך אל חברה טובה יותר, תוך התבססות על כל הלמידה שצברנו כשעבדנו יחד כדי לבנות מחדש את בואינג במהלך השנים האחרונות".

קלהון מונה למנכ"ל בואינג בינואר 2020, כאשר החברה התמודדה עם ההשלכות בעקבות התרסקותם של שני מטוסי 737MAX - טיסת Lion Air באוקטובר 2018 וטיסה של אתיופיה איירליינס במרץ 2019. התרסקויות אלו יחד הביאו למותם של 346 בני אדם. מאמציה ארוכי השנים של בואינג לזכות בחזרה באמון בבטיחות מטוסיה, שהיו מקורקעים על ידי כמעט כל חברות התעופה בעולם, מצאו תמיכה כאשר זו זכתה באישור לחדש את המשלוחים של מטוס ה-737 Max לסין, בעלת שוק המטוסים הגדול בעולם.

עם זאת, התקרית בטיסת אלסקה אייר קרקעה מאות מטוסים מדגם ה-737. מינהל התעופה הפדרלי (ה-FAA) אמר כי בואינג לא תוכל להרחיב את קצב הייצור הנוכחי של ה-737Max עד שהבדיקות יושלמו ויצרנית המטוסים תוכל להבטיח את רמות הבטיחות.

בדוחותיה האחרונים, שלא כללו את השפעת התקרית שאירעה בתחילת חודש ינואר, ההכנסות של בואינג הסתכמו ב-22 מיליארד דולר בעוד ההפסד למנייה הסתכם ב-47 סנט, זאת בהשוואה לצפי האנליסטים שהיה להכנסות של 21.1 מיליארד דולר והפסד למנייה של 76 סנט. תזרים המזומנים החופשי עמד על 3 מיליארד דולר, לעומת צפי האנליסטים שהיה ל-2.1 מיליארד דולר. ברבעון המקביל, בואינג דיווחה על הכנסות של 20 מיליארד דולר והפסד למנייה של 1.75 דולר.תחום המטוסים המסחריים שהניב לחברה הפסדים של מיליארדים כתוצאה ממשבר הקורונה וקרקועים נוספים שהיו בשנים 2019-2020, הניב רווח תפעולי של 41 מיליון דולר. בואינג מסרה 157 מטוסים, מתוכם 107 מטוסי MAX, לעומת 152 מטוסים ברבעון המקביל. בשנת 2023 כולה מסרה בואינג 528 מטוסים לעומת 480 מטוסים ב-2022.

בואינג לא סיפקה תחזיות לשנת 2024, אבל בוול סטריט צופים לחברה מסירות של 530 מטוסים לצד הכנסות של 89.47 מיליארד דולר ורווח למנייה של 3.68 דולר. האנליסטים צופים גם תזרים מזומנים חופשי של 5.8 מיליארד דולר, לעומת 4.4 מיליארד דולר עליהם דיווחה החברה ב-2023.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    קח דוגמה ! (ל"ת)
    נתנייהו, 25/03/2024 16:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כך נראים מוצרים שפותחו בשיטות AGILE ו-LEAN. מהר מהר. חח (ל"ת)
    מהנדס בכיר 25/03/2024 15:04
    הגב לתגובה זו
צי צבא סין, קרדיט: גרוקצי צבא סין, קרדיט: גרוק

לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן

לאחר שראש ממשלת יפן הצהירה כי תקיפה סינית על טייוואן עלולה להצדיק תגובה צבאית יפנית, שרת החוץ הסינית הבהירה כי תקיפה כזו תגרור "מכה החלטית" מצד סין


הדס ברטל |

לראשונה זה עשורים: אפשרות ממשית להסלמה בין שתי אויבות היסטוריות. בשבוע שעבר התבטאה ראש ממשלת יפן,סנאא טקאיצ'י, באופן חריג ואמרה בוועדה פרלמנטרית כי אם יתפתח מצב חירום בטייוואן עם שימוש "בספינות מלחמה ושימוש בכוח, אז זה עלול להוות מצב המאיים על הישרדותה של יפן, לא משנה איך מסתכלים על זה. המצב בטייוואן הפך להיות כה חמור שעלינו לצפות לתרחיש הגרוע ביותר."  מדובר בשבירה של מדיניות עמימות אסטרטגית שהחלה ביפן במשך עשורים, מהלך שמעורר תגובות זועמות מצד סין ומעצים את החששות מפני התנגשות אזורית שיכולה לערער את היציבות במזרח אסיה כולו. כעת עולה כי סין אינה מתכוונת להישאר אדישה למה שהיא תופסת כפרובוקציה יפנית מסוכנת. משרד ההגנה הסיני הזהיר במפורש כי יפן תיתקל בניצחון מוחץ אם תתערב בסוגיית טאיוואן.
סין, כידוע, רואה בטייוואן כשטח שלה ואינה מכבדת את הריבונות הטייואנית באי. טייוואן היא מדינת אי דמוקרטית עם תעשיית שבבים, מהגדולות בעולם, וכעת עומדת בפני איום ממשי של סין לכיבוש האי. סין הבהירה כי לא תהסס להשתמש בכוח כדי לכבוש את האי, למרות איומי הנשיא טראמפ על ההשלכות שתספוג אם תתקוף.

לאור ההסלמה ביחסה של סין כלפי טייוואן, יפן משנה את גישתה ולא בהצהרות בלבד. דוח ההגנה היפני האחרון מזהה את הפעילות הצבאית הסינית המואצת סביב טאיוואן כאיום מרכזי, ומצהיר כי האזור נכנס לעידן משברי חדש. בקרב הציבור היפני ישנה תמיכה גוברת בעמדה הנחרצת הזו, כאשר כמעט מחצית האזרחים תומכים בהתערבות יפנית במקרה של עימות סביב טאיוואן. אך ההתפתחות המדאיגה ביותר היא ההצעה מטוקיו לבחון רכישת צוללות מונעות גרעינית, צעד שמסמן אולי שינוי אמיתי במדיניות האנטי-גרעינית הקדושה שמחזיקה יפן מאז תום מלחמת העולם השנייה. שר הביטחון שינג'ירו קוימזומי הצהיר בגלוי כי כל האופציות פתוחות, כולל שימוש בכוח גרעיני לצוללות, מהלך שעורר גל של זעם בבייג'ין.

התגובות אינן נשארות במישור המילולי בלבד, שכן הצי הסיני מגביר את שליחת ספינות משמר לחופי האיים היפניים השנויים במחלוקת, והפעילות האווירית סביבן מתגברת. מצב זה מעיד על כך שהמשבר נתפס על ידי שני הצדדים לא כהצהרות תקשורתיות בלבד אלא כבעל פוטנציאל ממשי לפעולה צבאית, והופך את יפן לאחד השחקנים המרכזיים בזירת המתח המחמירה עם סין.




טייוואן, קרדיט: פיקסהביי
טייוואן - קרדיט: פיקסהביי


אויבות היסטוריות שהפכו לבעלות ברית כלכליות

היחסים בין יפן לסין נושאים עד היום את צלקות העבר הטראומטי של מלחמת העולם השנייה, שבמהלכה ביצעה יפן הקיסרית פלישה אכזרית לסין והותירה אחריה מיליוני הרוגים ופצועים. ההערכות מדברות על כשבעה עד עשרים מיליון הרוגים סינים במהלך התקופה הקולוניאלית היפנית. זיכרון הזוועות הללו חרוט עמוק בתודעה הסינית, ובייג'ין לא מהססת להשתמש בו ככלי פוליטי בכל פעם שהיחסים עם טוקיו מתחממים.

פולימרקט; קרדיט: רשתות חברתיותפולימרקט; קרדיט: רשתות חברתיות

במקום אנבידיה וטסלה: השוק החדש שמאיים על וול סטריט כבר מגלגל מיליארדים

שווקי תחזיות על אירועים מזנק בענק - לאן זה יגיע והאם משקיעים יעברו ממניות לתחזיות?

רן קידר |
נושאים בכתבה Polymarket Kalshi

טארק מנסור, מנכ"ל קלשי, פלטפורמה גדולה לתחזיות אמר בכנס של איגוד תעשיית החוזים העתידיים בשיקגו ששוק החוזים על תוצאות אירועים: פוליטיקה, כלכלה, שוק הון, מזג אוויר, ספורט ותרבו,ת עשוי להפוך תוך כמה שנים לחלופה ממשית למסחר במניות. לדבריו, "זה מתחיל להיראות כמו שוק של טריליון דולר".

השוק הזה צעיר, קיים רק כמה שנים באופן חוקי בארצות הברית, אבל צומח מהר מאז שקלשי ניצחה את הרגולטור הפדרלי (CFTC) בבית משפט ב-2023 והורשתה להציע חוזים על בחירות. מאז ההחלטה הזו, היקף המסחר בקלשי עלה פי יותר מעשרה תוך שנה שנתיים, והחברה פתחה שווקים חדשים כמעט מדי שבוע.

המודל פשוט: כל אירוע מנוסח כשאלה בינארית של כן או לא. המחיר של חוזה "כן" או "לא" נע בין 1 סנט ל-99 סנט ומשקף בזמן אמת את ההסתברות שהשוק נותן לאירוע. מי שקונה ב-25 סנט וצודק - מקבל דולר. מי שטועה, מאבד את ההשקעה. אין "בית" שמנצח תמיד, רק משתתפים שסוחרים זה מול זה. זו הסיבה שקלשי מתעקשת לקרוא לזה "שוק תחזיות" ולא "הימורים".

האם זה באמת תחרות לשוקי המניות? התשובה היא כן, אבל לא במובן המסורתי. השקעה במניות אמורה להיות השקעה לטווח ארוך כדי לייצר תשואה עודפת. מניות מסוכנות יותר מהשקעות סולידיות ומקבלים פיצוי בדמות התשואה. השקעה כזו דורשת הבנה, אלוקציה של נכסים, בחירת מניות ומעקב. רוב האנשים לא משקיעים בעצמם לטווח ארוך, אלא מעבירים את הטיפול בתיק למנהלי השקעות - אותם גופים מוסדיים שמנהלים לכם את הפנסיה, גמל וקרנות נאמנות. רוב האנשים שכן משקיעים בשוק המניות הם סוג של "מבקרים", "אורחים". בשנים האחרונות יש גל ענק של משקיעם צעירים שרוכשים מניות ונהנים מזינוקים אדירים. זו לא השקעה לטווח ארוך, הם עוברים מהייפ להייפ, והייפים לא חסר בשנים האלה.

מה יקרה כשתגיע ירידה? כנראה שחלק גדול מהם יזוז מהשוק. אבל נכון לעכשיו הם סוג של מהמרים. להם זה לא משנה אם לקנות מניות טסלה או אנבידיה או להמר עליהם בפלטפורמות התחזיות. זה סוג דומה של השקעה. הם לא מנתחים פונדמטנלים, הם לא מסתכלים על הרווחים עוד שנה-שנתיים, הם קוראים "גורואים" ברשתות החברתיות וקונים לפי הכותרות. האנשים האלו אכן יכולים להעביר כספים לזירות של התחזיות. הם כבר מעבירים.