יפן: הניקיי חוצה את רף ה-30 אלף נקודות לראשונה זה 30 שנה
מדד ניקיי 225 1.37% ביפן חוצה לראשונה זה 30 שנה את רף ה-30,000 נקודות ברקע נתוני מאקרו טובים שמתפרסמים במדינה. המדד נסגר בעלייה של כ-1.9% על רמה של 30,084.15 נקודות.
אמש דווח כי הצמיחה ביפן ברבעון הרביעי של 2020 הסתכמה ב-12.7% בחישוב שנתי, זאת בעוד הצפי מצד כלכלנים היה לצמיחה ברמה של 9.5% בתקופה, כך על פי סוכנות הידיעות רויטרס. עוד פורסם כי בהשפעת תכניות תמריצים ממשלתיות, ההוצאה הפרטית צמחה ב-2.2% ברבעון.
בחישוב רבעוני, הצמיחה של כלכלת יפן ברבעון הרביעי הייתה בשיעור של 3% לעומת הרבעון השלישי של 2020. יחד עם זאת, בשנה כולה התוצר ביפן התכווץ ב-4.8%, נתון שיא מאז 2009, אז בעקבות משבר הסאב פריים חוותה הכלכלה השלישית בעולם צמיחה שלילית של 5.7%. מטבע היין נחלש מול הדולר ונסחר לפי שער של 105.1 יין לדולר, זאת בעוד שלפני שבוע שערו הגיע לרמה של 104.8 יין לדולר.
- 4.רק פוטים אני במיליון פוטים (ל"ת)יצחק 15/02/2021 13:11הגב לתגובה זו
- 3.אני רשף 15/02/2021 13:11הגב לתגובה זומשקיע בחול פה בפוטים
- 2.פוטים הם תותים אדום כבר כבר (ל"ת)דניאל 15/02/2021 13:10הגב לתגובה זו
- 1.רוני 15/02/2021 13:10הגב לתגובה זואני בפוטים על תא לונג השאר
עובדים רבים מדי, קרדיט: גרוקהאם כשהדדליין מתרחק העבודה נמרחת? - ואיך זה קשור לאקסיומות מלפני 70 שנה
חוק פרקינסון: מנגנוני בזבוז הזמן, כסף ובירוקרטיה - השפעות כלכליות והרלוונטיות לעידן הדיגיטלי שבו אנו חיים
"עבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן המוקצה לביצועה" - כך קובע חוק פרקינסון, שנוסח על ידי ההיסטוריון הבריטי סיריל נורתקוט פרקינסון כבר בשנת 1955. ניסוח זה, שפורסם לראשונה במאמר במגזין אקונומיסט, מבוסס על ניתוח מדוקדק של המנהל הציבורי הבריטי, ובפרט משרד הצי, שבו נצפה כי מספר הפקידים גדל בשיעור שנתי של 5%-7%, למרות ירידה דרמטית במספר האוניות והמלחים. בין 1914 ל-1928, מספר המלחים ירד מ-62,000 ל-20,000, בעוד מספר הפקידים עלה מ-2,000 ל-3,569. תופעה זו אינה מקרית, אלא דפוס התנהגותי-ארגוני שמשפיע על כלכלה, ניהול ושוק העבודה.
בשנת 2025, בעיצומה של מהפכת הבינה המלאכותית (AI) ועבודה היברידית, חוק פרקינסון עדיין מוכיח את עצמו ואף ביתר שאת. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שבישראל עלה פריון העבודה ב-2.61% ברבעון השלישי של 2025, אך חלק ניכר מהשיפור הזה נובע מקיצור תהליכים דיגיטליים, בעוד שבמקרים של לוחות זמנים רופפים, הבזבוז גדל. בארצות הברית, השפעת ה-AI על הפריון מוערכת בעלייה של 1.3% בשנה, אך ללא ניהול זמן קפדני, תהליכים מתארכים ומפחיתים תשואות.
החוק אינו מוגבל לפסיכולוגיה אישית; הוא מנגנון כלכלי שמייצר בזבוז משאבים, תפיחת בירוקרטיה וירידה ביעילות, עם השלכות על תקציבים ממשלתיים, רווחיות חברות והשקעות.
ההיסטוריה והניסוח המקורי של החוקים
פרקינסון, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת סינגפור, פירט את רעיונותיו בספרו "חוק פרקינסון: החתירה להתקדמות" שיצא בשנת 1958. הספר שמכיל אוסף של חוקים סאטיריים אך מדויקים, נכתב על רקע התרחבות הבירוקרטיה הבריטית לאחר מלחמת העולם השנייה. החוק הראשון, על התרחבות העבודה, מבוסס על נתונים אמפיריים: פרקינסון חישב כי בירוקרטיה גדלה בקצב קבוע, ללא קשר להיקף המשימות. "העבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן הזמין לביצועה", כתב פרקינסון ישירות, והוסיף דוגמה: פרויקט שיכול להסתיים בשעתיים יימשך שבוע אם כך הוקצה לו.
- משחקי הרגולטור: עוד מפקחים זה מתכון לצרות
- הוצאת ויזה לארצות הברית: איך להפוך תהליך בירוקרטי לקל יותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הספר כולל חוקים נוספים שמפרטים את התובנה. החוק השני קובע כי "הוצאות עולות כדי לעמוד בהכנסה", כלומר תקציבים מתנפחים כדי למלא את ההקצאה הזמינה, בדומה לתופעה של "שכר שמתאים להוצאות". פרקינסון ציטט: "הוצאה עולה כדי לעמוד בהכנסה, וזה חל על ממשלות, חברות ואפילו משפחות פרטיות". דוגמה מהספר: משרד שמקבל תקציב כפול יגדיל הוצאותיו בהתאם, גם אם אין צורך אמיתי בכך.
