פאניקה? הפד' מודיע על הגדלת ההתערבות בשוקי הריפו
הפד ברקע לסערה בשווקים וכאשר נראה כי המשבר מתחיל להפוך למשבר בנקאי, הפד' מבצע היום התקפלות משמעותית נוספת ומודיע על הגדלה של ההתערבות בשוקי הריפו. האם זה מספיק? בסבירות גדולה שלא.
ע"פ ההודעה שפרסם הבנק החל מהיום, הבנק יגדיל את סכום ההלוואות שהוא מציע לתקופה של יום מרמה של 100 מיליארד דולר לרמה של 150 מיליארד דולר. בנוסף, הסכום המוצע לתקופה של שבועיים יעלה כעת מרמה של 25 מיליארד דולר לרמה של 45 מיליארד דולר.
האם המהלך צריך להפתיע? לא ממש. כפי שהסברנו בשבוע האחרון בביזפורטל (לכתבה המלאה), הורדת הריבית האחרונה צפויה להוריד משמעותית את הרצון של המלווים בשוק זה.
הכתבה בשבוע שעבר: מספר ימים לאחר מכן הפד' מגיב
האם זה מספיק?
בסבירות גדולה התשובה היא לא. בספטמבר האחרון טען הבנק כי האירועים במערכת הבנקאית בארה"ב היו "טכניים" וחלפו. בהודעה היום, הפד' למעשה מאשר כי קיימת מצוקת נזילות והיא איננה זמנית. לפיכך, ייתכן שההודעה היום תיצור יותר לחץ בבנקים החלשים.
בנוסף, בחינה של שוק המימון היום מצביעה כי המשבר בסקטור הבנקאות גדול הרבה יותר ומחייב פעולות גדולות הרבה יותר. מרווח ה-FRA/OIS ל-3 חודשים מזנק כעת לרמה של 55 נק'. FRA זה קיצור של Forward Rate Agreement - חוזה על הריבית העתידית. ו-OIS מייצג את הריבית חסרת הסיכון (ריבית הפד'). ככל שהפער גדול יותר, המשמעות היא שהבנקים מוכנים לשלם ריבית גבוה על מנת להשיג מימון. לשם השוואה, הפיק שנרשם בספטמבר האחרון בחוזים אלו התרחש ביום בו שוק ה-REPO קרס.
מרווח ה-FRA/OIS ל-3 חודשים: מצוקת הנזילות במערכת הבנקאית בשיא
מה הערכות שהפד' צפוי לעשות?
נכון להיום, השווקים מעריכים כי הפד' יבצע הורדת ריבית של 85 נק' בסיס במהלך החלטת הריבית בשבוע הבא. עם זאת, אם הפד' אכן יבצע פעולה זו, הקיפאון במערכת הבנקאית צפוי לעלות משמעותית ולכן לפד' לא תיהיה ברירה אלא להגדיל את ההתערבות בשוקי הריפו /שוקי האג"ח. בנוסף, הסבירות כי הפד' יצטרך לפתוח קווי אשראי של דולרים לשאר הבנקים המרכזיים, כפי שעשה במהלך המשבר של 2008, גבוהה במיוחד.
- 2.אחד 09/03/2020 22:20הגב לתגובה זומחכים להורדת דירוג. תחזיקו חזק מה שקורה היום יהיה טיול בפארק
- 1.זה מה שקורה כאשר גוף כמו הפד מתנהל באופן לא מקצועי... (ל"ת)דני 09/03/2020 15:15הגב לתגובה זו
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף
ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי
ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)
במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.
בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.
טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.
- המניות ביפן בשיא - ראשת הממשלה סנאֶה טאקאיצ'י מניעה עלייה חדה בשווקים
- האישה הראשונה שתנהיג את יפן ואיך זה משפיע על הניקיי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.
ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן
אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים
הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.
ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".
אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.
הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.
- מייקל ברי - הרופא שנהפך למשקיע
- ג'ון פולסון - איש הטרייד הגדול; כשכולם הפסידו הוא הרוויח מיליארדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואולם ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.
