אירופה אופטימית: הדאקס זינק 1.4%, היבשת ממתינה לבשורת דרגי
סוף מסחר ביבשת אירופה והמדדים סיימו בעליות שערים. לאורך היום, מדדי המניות המובילים באירופה נסחרו בתנודתיות חריפה. לאחר פתיחה הססנית הגיעו המדדים לעליות של עד 1.6%, אבל לאחר הפתיחה החלשה בוול סטריט המדדים באירופה עולים כעת בקושי 0.5%. מדד המניות באתונה קפץ 3.78% ברקע לדבריו של מנהיג מפלגת הסיריזה. הנפט צולל 3.7% לשפל חודש - 46.6 דולר בלבד.
מדד הדאקס סגר בעליות של 1.38%, מדד ה-CAC 40הוסיף כ-1.18% והפוטסי נותר ללא שינוי.
על רקע פרסום נתוני מאקרו חלשים בגוש האירו בשבוע שעבר, המשקיעים צופים סבירות גבוהה יותר לביצוע מהלך מוניטארי אגרסיבי ע"י ה-ECB. עם זאת, נציין כי הדעות בשוק חלוקות לגבי יעילות המהלך.
בטור שפורסם ביום שישי האחרון, לעיתון הבריטי הגארדיאן כתב ג'וזף שטיגליץ, הכלכלן הנודע וחתן פרס נובל לכלכלה, כי ללא רפורמות מבניות קריטיות הנוגעות לתמהיל המדיני והפוליטי של הגוש האירופאי וביטול מדיניות הצנע - אירופה לא תתאושש. לטענתו, מדיניות הצנע שהשיתה אירופה על המדינות הבעייתיות נחלה כישלון חרוץ.
בנוסף לטורו הבולט של שטיגליץ, ביום שישי האחרון מקורב לוועדה המוניטרית של ה-ECB הדליף כי התקיימה זה מכבר פגישה בה הוצגו אלטרנטיבות שונות לביצוע ה-QE באירופה. מהפרסומים עולה כי היקף התוכניות צפוי לעמוד על כ-500 מיליארד אירו ויתרכזו בעיקר ברכישות אג"ח ממשלתיות.
- סין נגד ארה"ב - איך מצליחה סין להגדיל ייצוא, למרות ירידה של 30% בייצוא לארה"ב
- ג'יימי דיימון: "כלכלת אירופה בבעיה אמיתית - ואם היא תיפול, כולנו נשלם את המחיר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשבוע שעבר פורסמו שני נתונים מאקרו כלכליים גרועים למדי. הראשון היה נתון האבטלה שעמד על 13.4% לחודש נובמבר בהשוואה ל-13.3% בחודש שקדם לו. הנתון השני שפורסם היה נתון האינפלציה. האינפלציה בגוש היורו רשמה בדצמבר ירידה לקצב שנתי של 0.2%, זאת מול תחזיות הכלכלנים לירידה של 0.1% בלבד. מדובר בשיעור האינפלציה הנמוך ביותר באיחוד האירופי מאז 2009. הנתונים מצביעים על החרפה נוספת במשבר הכלכלי באירופה, ואף על האפשרות כי האירופה עשויה לגלוש לסחרור שתתקשה לצאת ממנו.
- 1.תפרן 12/01/2015 19:33הגב לתגובה זוהמצב כאן באירופה כל כך טוב ואופטימי..שאם יהיה קצת יותר טוב אז נשתגע.

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?
היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.
על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.
מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.
לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.
וול סטריט נגזרים (X)תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מרמת גן ועד טוקיו?
בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מרמת גן ועד טוקיו?
מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.
המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה
המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.
בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות).
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- עלייה של 30% מתחילת השנה - השוק הסיני עקף את וול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, עם p-value מתחת ל-0.05, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.
