צוללת בריטית אלביט מערכות
צילום: יחץ
היום לפני...

מטוס כנף ציון נוחת לראשונה בישראל וכלי השיט ששבר שיא היום לפני 67 שנה

היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-3 באוגוסט



עמית בר |
נושאים בכתבה צוללת

3 באוגוסט 2016 - מטוס "כנף ציון" נוחת לראשונה בישראל

ב־3 באוגוסט 2016 נחת בישראל מטוס הדרג המדיני של מדינת ישראל - "כנף ציון" - שנועד לשרת את ראש הממשלה ונשיא המדינה. מדובר במטוס בואינג 767-300ER, שנרכש כיד שנייה ועבר הסבה מקיפה למטוס ממשלתי ייעודי. ההסבה כללה התקנת מערכות תקשורת מוצפנות, אמצעי מיגון מתקדמים, חדר ישיבות, חדר שינה ומתחם שליטה מבצעי. המטרה המרכזית הייתה לאפשר לדרג המדיני ניהול שוטף גם במהלך טיסות, לרבות במצבי חירום.


סמל מדינת ישראל
סמל מדינת ישראל


עלות הפרויקט חצתה את רף 200 מיליון הדולר - יותר מכפול מהתחזיות המקוריות - ועוררה ביקורת ציבורית נוקבת. ההוצאה הגבוהה, לצד עיכובים בלוחות הזמנים ושימוש מועט, הפכו את המטוס לסמל שנוי במחלוקת. עם זאת, הממשלה טענה שמדובר במהלך אסטרטגי שמיישר קו עם מדינות אחרות, ובראשן ארצות הברית, שם מופעל מטוס Air Force One עם תפקוד דומה. עד השקת כנף ציון, נהג ראש הממשלה להשתמש לרוב במטוסי חברת אל על לצורך נסיעותיו לחו"ל. 

לאחר הנחיתה בישראל החל שלב תכנון והתאמה שנמשך למעלה משלוש שנים. רק בסוף 2021 נכנס המטוס לשירות פעיל, וטיסת הבכורה הרשמית התקיימה ביולי 2024 – כאשר המטוס נשא ציוד ביטחוני לקראת ביקור מדיני בארצות הברית. כיום הוא ממשיך לעורר דיון בין יעילות תפקודית לבין אחריות תקציבית.


3 באוגוסט 1958 - USS Nautilus חוצה את הקוטב הצפוני ושוברת שיאים תת‑ימיים

ב־3 באוגוסט 1958 הפכה הצוללת הגרעינית USS Nautilus (SSN-571) לאחת מהמכשולים הטכנולוגיים הגדולים בזמן שחלפה מתחת לקרח הקוטב הצפוני - הישג מבצעי טכנולוגי פורץ דרך שהעביר את ארצות הברית לעידן חדש של שליטה תת־ימית.

פרויקט פיתוח ה-Nautilus - מאישורה בשנת 1951 ועד הכנסתה לשירות הסדיר בשנת 1954 - דרש השקעה קונגרסיאלית נרחבת של כ-55 מיליון דולר, סכום ענקי באותה תקופה. כזו יצרה הזדמנויות תעסוקה במבצעי ייצור צוללות, תעשיות הגנה, מיזמי מחקר גרעיניים והנדסה מתוחכמת. בהמשך התקבל מידע הנדסי חיוני שהשפיע גם על פיתוחים אזרחיים בתחומים כמו תקשורת לוויינית, חומרים מרוכבים ויישומים תת-ימיים.

תוצאות המהלך שרתו הן את הצרכים הביטחוניים והן את הכלכלה האמריקאית: הפרויקט יצר גל של השקעות בתחום הצי, נתן גושפנקה למשקיעים בשוק הביטחוני וטיפח חדשנות טכנולוגית - שהפכה בהמשך לאבן פינה בתעשיות אזרחיות וגלובליות.

קיראו עוד ב"גלובל"



הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה