מטוס F35 לוקהיד מרטין
צילום: לוקהיד מרטין

ארה"ב שוקלת מכירת F-35 לטורקיה: האם טראמפ רציני והאם זה איום על ישראל?

רוי שיינמן | (2)
נושאים בכתבה F-35

בימים האחרונים נרשמה סערה פוליטית בטורקיה עם מעצרו של אקרם אימאמואלו, ראש עיריית איסטנבול ומנהיג האופוזיציה נגד הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן. אימאמואולו שנחשב ליריבו המרכזי של ארדואן ולמועמד פוטנציאלי לנשיאות, נעצר בחשד לשחיתות וקשרים עם ארגוני טרור – האשמות שהאופוזיציה מכנה "הפיכה שיפוטית" ונגד רצון העם. המעצר הזה, שמלווה בהגבלות על רשתות חברתיות כמו אינסטגרם וטוויטר, מצטרף לגל של דיכוי פוליטי שהתגבר מאז הפסד מפלגת השלטון בבחירות המוניציפליות ב-2024 ומגיע בהאשמות ארדואן כי אימאמואולו אינו יכול להיות מועמד כי אין לו תואר כשר - ארדואן נגד אימאמואולו: הקרב שיכריע את עתיד טורקיהעל רקע חוסר היציבות הזה, מפתיע לגלות שממשל טראמפ שוקל למכור לטורקיה מטוסי F-35 – מהכלים המתקדמים בעולם שנמצאת ביחסים מתדרדרים עם ישראל לרבות איומים מפורשים מצד מנהיגה ארדואן.

>  ה-F-47 - כל מה שצריך לדעת על מטוס הקרב העתידי
>  "אם נשתמש ב-F-47 האויבים של אמריקה לא יבינו אפילו מי פגע בהם"
מטוס הקרב העתידי יהיה של בואינג; גברה על לוקהיד מרטין במכרז של הממשל האמריקאי
מטוסי הקרב המובילים בעולם - 10 הגדולים


הדיווחים על המהלך האמריקאי מגיעים מפוקס ניוז, שציינה כי ממשל טראמפ בוחן הסרת סנקציות ואף מכירת F-35 לטורקיה – בתנאי שתוותר על מערכת ההגנה האווירית הרוסית S-400, או תעביר אותה לשליטה אמריקאית, אולי בבסיס צבאי של ארה"ב בטורקיה. השינוי הזה מעורר תהיות: האם ארה"ב מוכנה לסכן את ביטחון הברית שלה בנאט"ו על ידי חימוש מדינה שממשלתה מראה סימנים של אי-יציבות ושחיקת הדמוקרטיה? האם היא מוכנה לסכן את ישראל?

 

טורקיה: מדינה על סף תהום

המעצר של אימאמואולו הוא רק הסימפטום האחרון למצב הפנימי המתערער בטורקיה. מאז ניסיון ההפיכה הכושל ב-2016, ארדואן הידק את אחיזתו בשלטון, עצר עשרות אלפי מתנגדים, סגר כלי תקשורת עצמאיים, והשתמש במערכת המשפט כדי להשתיק קולות ביקורתיים. בבחירות המקומיות של 2024, מפלגתו של ארדואן (AKP) ספגה מפלה משמעותית, במיוחד באיסטנבול, שם אימאמולו שמר על כוחו כסמל להתנגדות. כעת, עם מעצרו, רבים רואים את המהלך כניסיון נואש של ארדואן לחסל את יריבו הפוליטי הגדול ביותר לפני הבחירות לנשיאות ב-2028 – או אפילו מוקדם יותר, אם יוקדמו.  

המצב הכלכלי בטורקיה מוסיף שמן למדורה. האינפלציה, שהגיעה ל-39% בפברואר , ממשיכה לרסק את כוח הקנייה של האזרחים, והלירה הטורקית נמצאת בצניחה מתמשכת. מחאות עממיות, כמו זו של "האפודים הצהובים" ב-2018-2019, עלולות להתלקח שוב, והפעם בעוצמה גדולה יותר. במצב כזה, ממשלה שמתמקדת בדיכוי פנימי עלולה להתקשות לשמור על יציבות אסטרטגית.


טורקיה וה-F-35 – סיפור של משבר אמון


מטוס ה-F-35, שפותח על ידי לוקהיד מרטין, הוא אחד הנכסים האסטרטגיים החשובים ביותר של נאט"ו. טורקיה הייתה שותפה מרכזית בתוכנית הפיתוח שלו כבר מ-2002, השקיעה כספים (למעלה ממיליארד דולר), והתכוונה לרכוש לפחות 100 מטוסים. תעשיות טורקיות אף ייצרו חלקים משמעותיים למטוס. אך הכל התמוטט ב-2019, כשטורקיה קיבלה את משלוחי ה-S-400 מרוסיה – מערכת שוושינגטון רואה כסיכון ביטחוני חמור.  

האמריקאים טענו שה-S-400, שתוכנן לזהות ולפגוע במטוסי קרב מערביים, עלול לאסוף נתונים רגישים על ה-F-35 ולספק אותם לרוסיה, מה שיפגע ביתרון הטכנולוגי של נאט"ו. כתוצאה מכך, טורקיה הושעתה מהתוכנית, המטוסים שהיא כבר שילמה עליהם נשארו בארצות הברית, והיא ספגה סנקציות תחת חוק CAATSA. מאז, טורקיה נאלצה להסתפק ברכישת מטוסי F-16 מתקדמים ובפיתוח מטוס הקרב הלאומי שלה, ה-KAAN, שטרם הוכיח את עצמו.  

השינוי: מה מביא את ארה"ב לשולחן?

הדיווחים האחרונים מצביעים על כך שממשל טראמפ שוקל להסיר את הסנקציות ואף לאפשר מכירת F-35 – בתנאי שטורקיה תוותר על ה-S-400 או תעביר אותו לשליטה אמריקאית. מה עומד מאחורי השינוי הזה? נראה שלחץ גיאופוליטי. המלחמה באוקראינה והמתיחות עם רוסיה העלו את החשיבות של טורקיה כשותפה אסטרטגית. מיקומה הגיאוגרפי – בין אירופה, המזרח התיכון והים השחור – הופך אותה לנקודת מפתח בנאט"ו. ארצות הברית מעוניינת לחזק את הברית הזו, במיוחד לאחר שנים של קרע.  

קיראו עוד ב"גלובל"

מעבר לכך, טורקיה מפתחת במרץ את מטוס ה-KAAN, שנועד להחליף את צי ה-F-16 הישן שלה עד שנות ה-30. שר ההגנה הטורקי, יאשאר גולר, טען לאחרונה שההתקדמות בפרויקט הזה שינתה את הגישה האמריקאית, שכן וושינגטון מבינה שטורקיה עשויה להפוך לשחקן עצמאי בשוק התעופה הצבאית.  במקביל השיחות על פשרה מתקדמות. יש סימנים שהצדדים יתגמשו בקר ל-S-400. גולר אמר שהמערכת הרוסית ניתנת להפעלה תוך 12 שעות במקרה של "סכנה גבוהה", אך היא אינה פעילה כרגע. הצעה להעביר אותה לבסיס אמריקאי עשויה להיות פתרון ששני הצדדים כנראה יוכלו לחיות איתו.  



מה זה אומר לנאט"ו, לישראל ולמזרח התיכון?

אם העסקה הזו תצא לפועל, היא תשנה את מאזן הכוחות באזור בדרכים. חזרתה של טורקיה לתוכנית ה-F-35 תחזק את האגף הדרום-מזרחי של ברית נאט"ו, אך גם תעורר חששות בקרב חברות אחרות – כמו יוון, שרכשה F-35 לאחרונה – שרואות בטורקיה יריבה. היוונים כבר הביעו דאגה מהחימוש המחודש של שכנתם.  


מבחינת ישראל, התפתחות זו מעוררת דאגה כפולה. מצד אחד, ה-F-35 הוא נכס מרכזי בחיל האוויר הישראלי, והעברתו לטורקיה עלולה לצמצם את היתרון האיכותי של ישראל, במיוחד לאור היחסים המתוחים עם אנקרה בשנים האחרונות. מצד שני, אם טורקיה תוותר על ה-S-400, זה עשוי להפחית את שיתוף הפעולה שלה עם רוסיה – מה שיכול להועיל לישראל בהקשר האזורי.  לרוסים זו תהיה מכה קשה. ויתור טורקי על ה-S-400 יהיה כישלון לרוסים שראו בטורקיה לקוחה חשובה ודרך לערער את נאט"ו מבפנים. עם זאת, רוסיה עשויה ללחוץ על טורקיה שלא לוותר, ואף להציע תמריצים נוספים כמו מטוסי סוחוי מתקדמים.  


מדינות אחרות כמו איחוד האמירויות וסעודיה, שגם הן מעוניינות ב-F-35, עשויות לראות במהלך הזה תקדים שיקל עליהן לרכוש את המטוס בעתיד – או לחילופין, יגרום להן לפנות לאלטרנטיבות כמו ה-KAAN הטורקי.


הדרך לעסקה רצופה מכשולים  

הסנטימנט כלפי טורקיה בוושינגטון עדיין שלילי. חברי קונגרס רבים, משתי המפלגות, רואים בארדואן שותף לא אמין שתומך בארגונים כמו חמאס ומתקרב לרוסיה ואיראן. אישור מכירה כזו ידרוש מאמץ דיפלומטי גדול מצד טראמפ.  במקביל הויתור הטורקי ממש לא בכיס. טורקיה רואה במערכות ההגנה הרוסיות עניין של ריבונות לאומית, והיא תתקשה לוותר עליהם לחלוטין. העברה לבסיס אמריקאי עשויה להיתפס כפשרה משפילה מבחינת אנקרה.  

כך או אחרת, האפשרות שטורקיה תקבל F-35 קיימת, אבל היא בגדר ספקולציה. היא משקפת שינוי רחב יותר בגישה האמריקאית כלפי אנקרה. ממשל טראמפ נראה נחוש לשקם את היחסים עם טורקיה, אולי כחלק מאסטרטגיה רחבה יותר להתמודד עם רוסיה וסין. עבור ישראל, זה יכול להיות איום גדול, אבל צריך לזכור שאם אנקרה תיצמד לארה"ב אז בסופו של דבר זה עשוי לשרת את האינטרסים של ישראל.


תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    תורת הביביסטים כסף קודם לביטחון . (ל"ת)
    עושה חשבון 23/03/2025 23:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    החיים 23/03/2025 20:25
    הגב לתגובה זו
    אם חברים כאלה...לא צרכים אוייבים
אגם קומו, איטליה. קרדיט: רשתות חברתיותאגם קומו, איטליה. קרדיט: רשתות חברתיות

למה עשירים מכל העולם עוברים לאיטליה?

מיסוי נוח, נדל"ן תוסס ואיכות חיים, איטליה קפצה למקום השלישי בעולם ביעדים מועדפים להגירת הון, עם צפי לקליטת קרוב ל-4,000 מיליונרים בשנה הקרובה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה איטליה

איטליה הפכה בשנים האחרונות ליעד מועדף עבור מיליונרים ובעלי הון, לא רק בזכות הנופים, ההיסטוריה או הקולינריה, אלא בעיקר בשל שילוב בין מדיניות מס נוחה, שוק נדל"ן תוסס וסביבה כלכלית פתוחה להשקעות. התוצאה היא מגמה ברורה של מעבר של עשירים מרחבי העולם למדינה, עם הערכות שמדובר בקרוב ל-4,000 אנשים בעלי עושר גדול שייקלטו באיטליה בשנה הקרובה, ויביאו עמם כ-20-25 מיליארד דולר בהון פרטי.

מיקומה של איטליה בדירוג העולמי של יעדים מועדפים להגירת הון השתנה באופן ניכר, ממקום 11 בשנת 2023 למקום שלישי ב-2025. היא עקפה מדינות כמו סינגפור, שווייץ ואוסטרליה, והפכה ליעד מרכזי עבור קהלים אמידים שמחפשים אלטרנטיבה למיסוי נוקשה במדינות המוצא שלהם. אחד הגורמים המרכזיים לשינוי הוא מס שטוח,  מודל לפיו נדרש תשלום שנתי קבוע על הכנסות מחו"ל, ללא קשר להיקפן. בשלב הראשון עמד הסכום על 100 אלף יורו לשנה, אך לאחר ביקורת ציבורית הוכפל ל-200 אלף, ועדיין נשאר אטרקטיבי ביחס לחלופות.

ההטבה במס מיועדת לתושבים חדשים בלבד ואינה מתייחסת לרווחים מחוץ לאיטליה, בעוד שההכנסות מקומיות ממוסות לפי מדרגות רגילות. המשמעות היא שמי שמעתיק את כתובת המס שלו לאיטליה, משלם מס אחיד ומשתלם גם אם יש לו הכנסות של עשרות מיליוני יורו בשנה. ככל שמדינות אחרות מגבירות את המיסוי על עשירים, למשל בצרפת עם מס עושר או בבריטניה עם ביטול משטר המיסוי החדש, איטליה מצטיירת כמדינה עם מיסוי מאוד נמוך והופכת לאטרקטיבית לאמידים. אגב, זה במקביל לכך שהיא מפתה גם אנשים ממעמדות שונים לבוא להתגורר באזורים עם שיעור ילודה נמוך כמו חבל טוסקנה שבו יש כפרים שלמים זנוחים עם הגירה שלילית. איטליה מציעה במקומות לא מעטים דירה-בית חינם ואפילו מענק של 20 אלף דולר פלוס לתושבים זרים כדי לבוא להתגורר באזורים האלו. 

ובכל מקרה, מחירי הדירות-בתים נמוכים מאוד באזורים האלו - מאות אלפי שקלים בודדים. 


השקעה בנדל"ן באיטליה

למרות שהחוק אינו מחייב השקעה ישירה במדינה כתנאי למס, בפועל רבים מהמהגרים האמידים כן משקיעים: בנדל"ן, בעסקים, בתיירות ובתחומים יצירתיים. במקביל, איטליה קידמה תמריצים נוספים להשקעה, כמו תוכניות Industria 4.0 ו-Transition 5.0, שמעניקות זיכויי מס לעסקים בתחומי תשתיות ירוקות, דיגיטציה וחדשנות.

המוקדים המרכזיים להגירה ולהשקעות הם אזורים עם כמו טוסקנה, הריביירה האיטלקית, אגם קומו והעיר מילאנו. מחירי הנדל"ן במילאנו זינקו קרוב ל-50% מאז 2017, בעוד שבערים גדולות אחרות באיטליה העלייה הייתה מתונה יותר. גם באזור אגם קומו מדווחים על עלייה מתמשכת במחירים.

פורשה מקאן. צילום יצרןפורשה מקאן. צילום יצרן

פורשה מתרסקת: הפסד של כמעט מיליארד אירו ברבעון

השקעות ענק במכוניות חשמליות שלא מצאו קונים, ירידה חדה במכירות בסין ומכסים בארה"ב הפכו את רווחי פורשה להפסדים היסטוריים. החברה מתכננת פיטורים נרחבים ושיקום ארוך טווח

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה פורשה

פורשה עושה היסטוריה, אבל לא מהסוג שהיא רצתה. החברה שנחשבה למכונת כסף של קבוצת פולקסווגן דיווחה השבוע על הפסד תפעולי של כמעט מיליארד יורו ברבעון השלישי. זה קורה בפעם הראשונה מאז שהחברה הונפקה בבורסה ב-2022, ומסמן נקודת מפנה בהיסטוריה המפוארת של יצרנית מכוניות הספורט.


המספרים מעידים על קריסה: הפסד תפעולי של 967 מיליון יורו לעומת רווח של 974 מיליון יורו באותו רבעון אשתקד. כלומר, היפוך מוחלט של כמעט שני מיליארד יורו תוך שנה אחת. מדובר בפגיעה יסודית במודל העסקי שהפך את פורשה לאחת החברות הרווחיות בענף הרכב העולמי. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הרוויחה פורשה 40 מיליון יורו בלבד, לעומת ארבעה מיליארד יורו בתקופה המקבילה ב־2024 - ירידה של 99% ברווח הנקי. קשה למצוא תקדים לחברה בסדר גודל כזה שמאבדת כמעט את כל רווחיותה בפרק זמן כה קצר.


אסטרטגיה שנכשלה

הסיבה העיקרית לנפילה היא האסטרטגיה שנכשלה. פורשה השקיעה סכומי עתק במעבר לרכב חשמלי, אך שוק הלקוחות שלה בחר בכיוון אחר. במקום להתלהב ממכוניות חשמליות, הצרכנים המשיכו להעדיף את מנועי הבנזין הקלאסיים, המזוהים עם הצליל, העוצמה והחווייה המזוהה עם המותג. בחודש שעבר הודיעה החברה על ביטול מוחלט של פרויקט רכב השטח החשמלי החדש, תוך רישום הפסד של 1.8 מיליארד יורו. במקביל, היא חזרה להשקיע בפיתוח דגמי בנזין והיבריד, מהלך שמשקף הודאה פומבית בכישלון האסטרטגיה החשמלית שבה הושקעו שנים של פיתוח ומיליארדי אירו.


סמנכ״ל הכספים, יוכן ברקנר, ניסה להציג את המהלך כחלק מתהליך ארגוני מתוכנן, וטען כי החברה מקריבה רווחים קצרי טווח לטובת חיזוק עתידי. אלא שבפועל קשה לראות בכך מהלך מתוכנן, יותר ניסיון מאוחר לתקן החלטה שגויה.


בעיה משמעותית נוספת היא סין, השוק שנחשב למנוע הצמיחה של פורשה בעשור האחרון. המכירות במדינה ירדו ב־26% מתחילת השנה, ירידה שמעידה על שינוי עמוק בהעדפות הצרכנים הסינים. פורשה, שבעבר הייתה סמל סטטוס מבוקש, מתקשה כעת לשמר את מעמדה מול מותגים מקומיים חדשים שמציעים חדשנות דומה במחיר נמוך בהרבה. גם בארצות הברית מצטברות בעיות. מכסים גבוהים שהוטלו במסגרת מדיניות סחר חדשה העלו משמעותית את עלות היבוא, ופורשה, שאין לה מפעל ייצור מקומי, סופגת את מלוא הפגיעה. ההשלכה הישירה היא הוצאות של מאות מיליוני יורו בשנה ופגיעה חדה ברווחיות.