לוקהיד F35
צילום: חיל האוויר

מטוס הקרב העתידי יהיה של בואינג; גברה על לוקהיד מרטין במכרז של הממשל האמריקאי

מה עושות המניות של שתי החברות, מה מיוחד במטוס הקרב העתידי F-47 ואיך תראה המלחמה העתידית?   

אביחי טדסה | (5)

מהפכה בשמיים: בואינג זוכה בחוזה על מטוס הקרב ה-F-47. מהלך דרמטי בעולם התעופה הצבאית: חיל האוויר האמריקאי העניק לחברת בואינג חוזה ענק לבניית מטוס הקרב המתקדם מדור שישי, ה-F-47, במסגרת תוכנית ה-Next Generation Air Dominance (NGAD). 

ההכרזה, שנעשתה על ידי הנשיא דונלד טראמפ ומזכיר ההגנה פיט הגסת’ בליווי מפקד חיל האוויר, הגנרל דיוויד אלווין, מסמנת נקודת מפנה משמעותית – לא רק עבור בואינג, אלא גם עבור יריבתה הוותיקה, לוקהיד מרטין, שהפסידה במכרז והותירה את השוק פעור פה. בעוד מניית בואינג מזנקת ב-5%, מניית לוקהיד צונחת ב-5.5%, מה שמשקף את ההפתעה ואת המשמעות הכלכלית העצומה של ההחלטה הזו.



F-47 - הרבה יותר ממטוס קרב 

ה-F-47 אינו עוד מטוס קרב – הוא נתפס כ"תכשיט הכתר" של מערכות השליטה האווירית העתידיות, המשלב טכנולוגיות חדשניות, יכולות התגנבות משופרות וקישוריות חסרת תקדים עם כלי טיס בלתי מאוישים (UAVs), שישמשו כ"עוזרי כנף" בלחימה. מדובר בעצם בפלטפורמת קרב גדולה, רחבה שמנוהלת גם מהמטוס וגם בשלט רחוק, להרחבה: ה-F-47 - כל מה שצריך לדעת על מטוס הקרב העתידי

ההחלטה של הממשל מגיעה בתקופה שבה העולם הצבאי מתמודד עם שאלות יסוד: האם מטוסי קרב מאוישים ויקרים עדיין רלוונטיים בעידן שבו רחפנים זולים ומתוחכמים הופכים לשחקנים מרכזיים בשדה הקרב? התשובה של ארה"ב, לפחות לעת עתה, היא שילוב היברידי – מטוסים מאוישים מתקדמים שפועלים כמרכזי שליטה לרשתות של כלים אוטונומיים.


מאסק על ה-F-35: "יש טיפשים שעדיין מפתחים מטוסי קרב מאוישים"

מטוסי הקרב המובילים בעולם - 10 הגדולים

לוקהיד מרטין: הורדת המלצה בגלל סין, ה-F-35 והעתיד של השליטה באוויר

קיראו עוד ב"גלובל"



תגובה לאיומים הגלובליים

ה-F-47 נועד להבטיח עליונות אווירית אמריקאית מול יריבות כמו סין ורוסיה, שכבר מפתחות יכולות מתקדמות משלהן. רוסיה מתקדמת עם מטוסי דור חמישי כמו ה-Su-57, ואילו סין הציגה לאחרונה מה שנראה כדגם ראשוני של מטוס דור שישי, ה-J-36, שטס השנה פעמיים לפי דיווחים. האיום הסיני בולט במיוחד באזור האינדו-פסיפי, שם טווחי טיסה ארוכים ויכולות חמקנות הם קריטיים להתמודדות עם מערכות הגנה אווירית מתקדמות כמו ה-S-400 הרוסי, שמופעל גם על ידי סין. ה-F-47, שצפוי להיכנס לשירות במהלך העשור הבא, נבנה בדיוק עבור תרחישים כאלה – עם טווח משופר, חיישנים מתקדמים ומערכות נשק שיכולות
לפעול מעבר לקווי האויב.

התוכנית מגיעה גם על רקע שינויים גיאופוליטיים רחבים יותר. המלחמה המתמשכת באוקראינה הדגימה את תפקידם הגובר של רחפנים זולים בלחימה מודרנית, כפי שציין אילון מאסק, מנכ"ל טסלה ויועץ ממשלתי בכיר, שטען כי השקעה במטוסים מאוישים יקרים היא "טיפשות" בעידן שבו רחפנים יכולים להשיג תוצאות דומות בעלות נמוכה. עם זאת, התעשייה הביטחונית האמריקאית טוענת כי אין תחליף ליכולות של מטוס מאויש מתקדם בסביבות לחימה מורכבות – כמו אלה שבהן ישראל השתמשה בעליונות אווירית מול איראן כדי להשיג ניצחונות מהירים וחד-משמעיים.


ממד טכנולוגי: דור שישי מול העולם

מה מבדיל את ה-F-47 ממטוסי דור חמישי כמו ה-F-35 וה-F-22, שמיוצרים על ידי לוקהיד? ראשית, הוא משלב טכנולוגיות חדשניות כמו מנועי מחזור משתנה (Adaptive Cycle Engines), שמספקים יעילות דלק גבוהה יותר וטווח מורחב. שנית, ה-F-47 נבנה כחלק ממערכת רחבה יותר הכוללת רחפנים של תוכנית ה-Collaborative Combat Aircraft (CCA), שפועלים כזרועות נוספות של המטוס המרכזי – נושאים נשק נוסף, מבצעים משימות סיור או משמשים כפיתיון לאויב. שלישית, הוא מצויד במערכות בינה מלאכותית מתקדמות שמסייעות לטייס בקבלת החלטות בזמן אמת ומאפשרות תקשורת חלקה עם מערכות קרקעיות, לוויינים וכלי טיס אחרים.

העלות של מטוס כזה היא נושא לוויכוח. ה-F-35, לדוגמה, עולה למעלה מ-100 מיליון דולר ליחידה, ועלות התחזוקה שלו לאורך חייו מגיעה ל-500 עד 700 מיליון דולר. ה-F-47 צפוי להיות יקר אף יותר – הערכות מדברות על מאות מיליוני דולרים ליחידה – מה שמעלה שאלות על כדאיות ההשקעה בעידן שבו רחפן קרבי עשוי לעלות פחות ממיליון דולר. עם זאת, התומכים טוענים כי השילוב של חמקנות, מהירות וקישוריות הופך אותו לכלי הכרחי מול איומים מתקדמים, במיוחד כאשר הוא משולב עם רשתות רחפנים שמגדילות את טווח ההשפעה שלו.

בואינג מול לוקהיד

הזכייה של בואינג היא הפתעה מסוימת, שכן לוקהיד נחשבה למועמדת המובילה בזכות ניסיונה עם ה-F-22 וה-F-35. לוקהיד שלטה בשוק מטוסי הקרב האמריקאיים בדור החמישי, לאחר שניצחה
את בואינג בתחרות על ה-F-35 ב-2001. הפסד ה-NGAD הוא מכה כפולה עבור החברה, שכבר נשרה לאחרונה מתחרות נפרדת של הצי האמריקאי על מטוס ה-F/A-XX. מנגד, עבור בואינג מדובר בניצחון קריטי. החברה, שספגה קשיים משמעותיים בעסקיה המסחריים (כמו משבר ה-737 MAX) ובעסקי ההגנה (עיכובים בחוזי מיכליות תדלוק), זוכה כעת לזריקת מרץ משמעותית. החוזה, שמוערך ביותר מ-20 מיליארד דולר לשלב הפיתוח בלבד, עשוי להגיע לעשרות ואף מאות מיליארדים לאורך חיי התוכנית.

עם זאת, אנליסטים מזהירים מפני אופטימיות מוגזמת. תוכנית ה-NGAD היא ארוכת טווח, ושתי החברות התמודדו בשנים האחרונות עם אתגרי ביצוע בחוזים צבאיים – מבעיות תקציב ועד עיכובים טכנולוגיים. יתרה מכך, תקציב ההגנה האמריקאי נמצא תחת לחץ, במיוחד לאור קריאות של בכירים כמו מאסק לקצץ בהוצאות ולהתמקד בטכנולוגיות זולות יותר. השאלה היא האם בואינג תצליח לעמוד בלוחות הזמנים ובתקציב – משימה שהוכחה כקשה בעבר.

מבט לעתיד: מרוץ החימוש האווירי

ה-F-47 אינו רק תגובה לאיומים נוכחיים, אלא גם הצהרה לעתיד. בעולם שבו סין משקיעה בטכנולוגיות חדשניות כמו נשק היפרסוני ורשתות לוויינים צבאיות, ואילו רוסיה ממשיכה לפתח מערכות הגנה אווירית מתקדמות, ארה"ב שואפת לשמור על יתרונה הטכנולוגי. התוכנית משלבת תפיסה הוליסטית של "מערכת מערכות" – לא רק מטוס בודד, אלא רשת משולבת של כלי טיס, חיישנים וכלי נשק שפועלים כיחידה אחת. זהו ניסיון להתמודד עם המציאות שבה שליטה אווירית כבר אינה מושגת רק על ידי מטוסים מהירים יותר, אלא על ידי מי ששולט במידע ובקישוריות.

השאלה הגדולה היא כיצד ייראה שדה הקרב של שנות ה-2030 וה-2040. האם ה-F-47 יהיה "המילה האחרונה" בטכנולוגיה אווירית, או שמא רחפנים זולים ואוטונומיים ישנו את המשוואה לחלוטין? התשובה
תלויה לא רק בהצלחת בואינג, אלא גם ביכולת של ארה"ב להתאים את האסטרטגיה הצבאית שלה לעולם שבו הטכנולוגיה מתפתחת בקצב מסחרר, והאיומים הופכים לבלתי צפויים יותר מתמיד. בינתיים, ה-F-47 ממצב את ארה"ב כמובילה במרוץ החימוש האווירי – לפחות עד שהדור הבא יגיע.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    נועה 02/07/2025 12:17
    הגב לתגובה זו
    חברה עם רקורד ארוך של רשלנות בייצור והעלמת עובדים שחשפו אותה.מלחמת איראן הראתה שלמטוסי קרב עדיין תפקיד משמעותי. אבל לא בטוח שארהב תתקיים עוד זמן רב כמעצמה והבחירה בבואינג הכושלת היא רק דוגמא לכך..אולי המטוס הבא יהיה בכלל ישראלי...
  • 4.
    ח 28/03/2025 14:48
    הגב לתגובה זו
    ונפילת טסלה לשער 80 יעבור יצור ה F47 ל LMTהרחפנים של מאסק יוגבלו!
  • 3.
    אנונימי 22/03/2025 23:51
    הגב לתגובה זו
    הרבה פעמים שמענו חדשות לא טובות על בואינג תאונות נפילות חלקים וכו וזה די מפחיד ומפליא שנבחרה !!!
  • 2.
    עכשיו יחרחרו עוד מלחמות כדי למכור מטוסי קרב (ל"ת)
    אנונימי 22/03/2025 18:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מנשר 21/03/2025 21:43
    הגב לתגובה זו
    הפנטגון מספיק מרובע בחשיבתו להעתיק את תפיסת נושאת המטוסים עם כל חסרונותיה בעידן הלוחמה הימית המורכבת למלחמה האווירית העתידית ולייצר את F47.
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

יהלומן, נוצר באמצעות AIיהלומן, נוצר באמצעות AI

איך השוד בלובר מחזיר לשוק היהלומים את הברק?

בתוך 7 דקות בלבד, בלב פריז, נגנבו תכשיטים בשווי 88 מיליון אירו; העולם קיבל תזכורת  שיהלומים אמיתיים אי-אפשר לייצר במעבדה - יש להם סיפור, נדירות ומשמעות ששום טכנולוגיה לא תצליח לשחזר - על תמונת המצב בשוק היהלומים ומה קורה בישראל?
מנדי הניג |

שבע הדקות האלה בפריז ייכנסו לפנתיאון של סיפורי הפשעים המפורסמים וישמשו כנראה גם כבסיס לסדרות בנטפליקס. ב-9:30 בבוקר, כשעיר האורות עוד הייתה מנומנמת, קבוצה מאורגנת של פורצים לבושים בסרבלי אבטחה צהובים נערכה באחת מפינותיו של מוזיאון הלובר, המוזיאון המפורסם בעולם. ליד אזור הכניסה לגלריית אפולון פעל באותה עת אתר בנייה, ככה שאיש מהעוברים והשבים לא חשד באנשים שנראו כחלק מצוות תחזוקה - שוד הלובר: שני חשודים נעצרו בפריז בחשד לגניבת תכשיטי הכתר.

הם הגיעו על גבי שני קטנועים מצדו הדרומי של המוזיאון, סמוך לנהר הסן, כשהם מצוידים במסורי שרשרת קטנים, דיסק חיתוך נטען וכלי עבודה נוספים. הם טיפסו במהירות על סולם הידראולי שהותקן על משאית קטנה (המשמש בדרך כלל להעברת רהיטים בפריז) עד למרפסת בקומה השנייה, ליד גלריית אפולון, שבה מוצגים תכשיטי הכתר הצרפתי. חתכו את אחד מחלונות הזכוכית, חדרו פנימה, וניצלו את הדקות הספורות עד להגעת המאבטחים כדי לנפץ שתי ויטרינות משוריינות ולשדוד תשעה פריטים יקרי-ערך - בהם טיארה, שרשרת ואבני ספיר ויהלום ששימשו את המלכות מארי אמילי ואורטנס.

במהלך השוד הופעלו אזעקות, אבל הפורצים איימו על המאבטחים באמצעות כלי העבודה שבידיהם והצליחו להימלט חזרה באותו מסלול דרך הסולם החשמלי אל הרחוב, שם המתינו שניים נוספים על הקטנועים. לפני שנעלמו לכיוון כביש A6 ניסו להצית את סל המנוף כדי להשמיד ראיות, אבל אחד מעובדי המוזיאון מנע זאת ברגע האחרון. כל המבצע ארך לא יותר משבע דקות. השווי הכולל של השלל: כ-88 מיליון אירו.

הפורצים לא חיפשו רק יהלומים. הם חיפשו את הערך שמאחוריהם, הם חיפשו את הסיפור. בפריצות מהסוג הזה, ברוב המקרים הגנבים ממיסים את המתכות, מפרקים את האבנים ומוכרים אותן בשוק השחור כדי לטשטש עקבות. אבל במקרה הזה, כנראה שזה לא המקרה.

הפריטים שנגנבו הן מאוד ייחודיים ואפשר לזהות אותם בקלות, מתועדים היטב ומוגנים ברשימות של בתי מכירות ומוזיאונים. כמובן שכל ניסיון לפרק אותם יהרוס את הערך האמיתי שלהם ובמובן מסוים, זה גם לב הסיפור שלנו. בזמן שתעשיית היהלומים מתמודדת עם עודף היצע ועם "אבנים סינתטיות שמיוצרות בלחיצת כפתור", השוד בלובר מזכיר לעולם שהיהלום האמיתי לא שווה רק בגלל הברק שלו אלא בגלל המשמעות שנצרבה בו לאורך מאות שנים. עד כמה שזה נשמע מפתיע, דווקא פשע כזה מצליח להחזיר ליהלום קצת מהמעמד ומהמיתוג שנבנו סביבו לאורך העשורים האחרונים אותם שלוש מילים שהפכו לסלוגן של תעשייה שלמה: “יהלומים הם לנצח.”