לוקהיד F35
צילום: חיל האוויר

מטוס הקרב העתידי יהיה של בואינג; גברה על לוקהיד מרטין במכרז של הממשל האמריקאי

מה עושות המניות של שתי החברות, מה מיוחד במטוס הקרב העתידי F-47 ואיך תראה המלחמה העתידית?   

אביחי טדסה | (5)

מהפכה בשמיים: בואינג זוכה בחוזה על מטוס הקרב ה-F-47. מהלך דרמטי בעולם התעופה הצבאית: חיל האוויר האמריקאי העניק לחברת בואינג חוזה ענק לבניית מטוס הקרב המתקדם מדור שישי, ה-F-47, במסגרת תוכנית ה-Next Generation Air Dominance (NGAD). 

ההכרזה, שנעשתה על ידי הנשיא דונלד טראמפ ומזכיר ההגנה פיט הגסת’ בליווי מפקד חיל האוויר, הגנרל דיוויד אלווין, מסמנת נקודת מפנה משמעותית – לא רק עבור בואינג, אלא גם עבור יריבתה הוותיקה, לוקהיד מרטין, שהפסידה במכרז והותירה את השוק פעור פה. בעוד מניית בואינג מזנקת ב-5%, מניית לוקהיד צונחת ב-5.5%, מה שמשקף את ההפתעה ואת המשמעות הכלכלית העצומה של ההחלטה הזו.



F-47 - הרבה יותר ממטוס קרב 

ה-F-47 אינו עוד מטוס קרב – הוא נתפס כ"תכשיט הכתר" של מערכות השליטה האווירית העתידיות, המשלב טכנולוגיות חדשניות, יכולות התגנבות משופרות וקישוריות חסרת תקדים עם כלי טיס בלתי מאוישים (UAVs), שישמשו כ"עוזרי כנף" בלחימה. מדובר בעצם בפלטפורמת קרב גדולה, רחבה שמנוהלת גם מהמטוס וגם בשלט רחוק, להרחבה: ה-F-47 - כל מה שצריך לדעת על מטוס הקרב העתידי

ההחלטה של הממשל מגיעה בתקופה שבה העולם הצבאי מתמודד עם שאלות יסוד: האם מטוסי קרב מאוישים ויקרים עדיין רלוונטיים בעידן שבו רחפנים זולים ומתוחכמים הופכים לשחקנים מרכזיים בשדה הקרב? התשובה של ארה"ב, לפחות לעת עתה, היא שילוב היברידי – מטוסים מאוישים מתקדמים שפועלים כמרכזי שליטה לרשתות של כלים אוטונומיים.


מאסק על ה-F-35: "יש טיפשים שעדיין מפתחים מטוסי קרב מאוישים"

מטוסי הקרב המובילים בעולם - 10 הגדולים

לוקהיד מרטין: הורדת המלצה בגלל סין, ה-F-35 והעתיד של השליטה באוויר

קיראו עוד ב"גלובל"



תגובה לאיומים הגלובליים

ה-F-47 נועד להבטיח עליונות אווירית אמריקאית מול יריבות כמו סין ורוסיה, שכבר מפתחות יכולות מתקדמות משלהן. רוסיה מתקדמת עם מטוסי דור חמישי כמו ה-Su-57, ואילו סין הציגה לאחרונה מה שנראה כדגם ראשוני של מטוס דור שישי, ה-J-36, שטס השנה פעמיים לפי דיווחים. האיום הסיני בולט במיוחד באזור האינדו-פסיפי, שם טווחי טיסה ארוכים ויכולות חמקנות הם קריטיים להתמודדות עם מערכות הגנה אווירית מתקדמות כמו ה-S-400 הרוסי, שמופעל גם על ידי סין. ה-F-47, שצפוי להיכנס לשירות במהלך העשור הבא, נבנה בדיוק עבור תרחישים כאלה – עם טווח משופר, חיישנים מתקדמים ומערכות נשק שיכולות
לפעול מעבר לקווי האויב.

התוכנית מגיעה גם על רקע שינויים גיאופוליטיים רחבים יותר. המלחמה המתמשכת באוקראינה הדגימה את תפקידם הגובר של רחפנים זולים בלחימה מודרנית, כפי שציין אילון מאסק, מנכ"ל טסלה ויועץ ממשלתי בכיר, שטען כי השקעה במטוסים מאוישים יקרים היא "טיפשות" בעידן שבו רחפנים יכולים להשיג תוצאות דומות בעלות נמוכה. עם זאת, התעשייה הביטחונית האמריקאית טוענת כי אין תחליף ליכולות של מטוס מאויש מתקדם בסביבות לחימה מורכבות – כמו אלה שבהן ישראל השתמשה בעליונות אווירית מול איראן כדי להשיג ניצחונות מהירים וחד-משמעיים.


ממד טכנולוגי: דור שישי מול העולם

מה מבדיל את ה-F-47 ממטוסי דור חמישי כמו ה-F-35 וה-F-22, שמיוצרים על ידי לוקהיד? ראשית, הוא משלב טכנולוגיות חדשניות כמו מנועי מחזור משתנה (Adaptive Cycle Engines), שמספקים יעילות דלק גבוהה יותר וטווח מורחב. שנית, ה-F-47 נבנה כחלק ממערכת רחבה יותר הכוללת רחפנים של תוכנית ה-Collaborative Combat Aircraft (CCA), שפועלים כזרועות נוספות של המטוס המרכזי – נושאים נשק נוסף, מבצעים משימות סיור או משמשים כפיתיון לאויב. שלישית, הוא מצויד במערכות בינה מלאכותית מתקדמות שמסייעות לטייס בקבלת החלטות בזמן אמת ומאפשרות תקשורת חלקה עם מערכות קרקעיות, לוויינים וכלי טיס אחרים.

העלות של מטוס כזה היא נושא לוויכוח. ה-F-35, לדוגמה, עולה למעלה מ-100 מיליון דולר ליחידה, ועלות התחזוקה שלו לאורך חייו מגיעה ל-500 עד 700 מיליון דולר. ה-F-47 צפוי להיות יקר אף יותר – הערכות מדברות על מאות מיליוני דולרים ליחידה – מה שמעלה שאלות על כדאיות ההשקעה בעידן שבו רחפן קרבי עשוי לעלות פחות ממיליון דולר. עם זאת, התומכים טוענים כי השילוב של חמקנות, מהירות וקישוריות הופך אותו לכלי הכרחי מול איומים מתקדמים, במיוחד כאשר הוא משולב עם רשתות רחפנים שמגדילות את טווח ההשפעה שלו.

בואינג מול לוקהיד

הזכייה של בואינג היא הפתעה מסוימת, שכן לוקהיד נחשבה למועמדת המובילה בזכות ניסיונה עם ה-F-22 וה-F-35. לוקהיד שלטה בשוק מטוסי הקרב האמריקאיים בדור החמישי, לאחר שניצחה
את בואינג בתחרות על ה-F-35 ב-2001. הפסד ה-NGAD הוא מכה כפולה עבור החברה, שכבר נשרה לאחרונה מתחרות נפרדת של הצי האמריקאי על מטוס ה-F/A-XX. מנגד, עבור בואינג מדובר בניצחון קריטי. החברה, שספגה קשיים משמעותיים בעסקיה המסחריים (כמו משבר ה-737 MAX) ובעסקי ההגנה (עיכובים בחוזי מיכליות תדלוק), זוכה כעת לזריקת מרץ משמעותית. החוזה, שמוערך ביותר מ-20 מיליארד דולר לשלב הפיתוח בלבד, עשוי להגיע לעשרות ואף מאות מיליארדים לאורך חיי התוכנית.

עם זאת, אנליסטים מזהירים מפני אופטימיות מוגזמת. תוכנית ה-NGAD היא ארוכת טווח, ושתי החברות התמודדו בשנים האחרונות עם אתגרי ביצוע בחוזים צבאיים – מבעיות תקציב ועד עיכובים טכנולוגיים. יתרה מכך, תקציב ההגנה האמריקאי נמצא תחת לחץ, במיוחד לאור קריאות של בכירים כמו מאסק לקצץ בהוצאות ולהתמקד בטכנולוגיות זולות יותר. השאלה היא האם בואינג תצליח לעמוד בלוחות הזמנים ובתקציב – משימה שהוכחה כקשה בעבר.

מבט לעתיד: מרוץ החימוש האווירי

ה-F-47 אינו רק תגובה לאיומים נוכחיים, אלא גם הצהרה לעתיד. בעולם שבו סין משקיעה בטכנולוגיות חדשניות כמו נשק היפרסוני ורשתות לוויינים צבאיות, ואילו רוסיה ממשיכה לפתח מערכות הגנה אווירית מתקדמות, ארה"ב שואפת לשמור על יתרונה הטכנולוגי. התוכנית משלבת תפיסה הוליסטית של "מערכת מערכות" – לא רק מטוס בודד, אלא רשת משולבת של כלי טיס, חיישנים וכלי נשק שפועלים כיחידה אחת. זהו ניסיון להתמודד עם המציאות שבה שליטה אווירית כבר אינה מושגת רק על ידי מטוסים מהירים יותר, אלא על ידי מי ששולט במידע ובקישוריות.

השאלה הגדולה היא כיצד ייראה שדה הקרב של שנות ה-2030 וה-2040. האם ה-F-47 יהיה "המילה האחרונה" בטכנולוגיה אווירית, או שמא רחפנים זולים ואוטונומיים ישנו את המשוואה לחלוטין? התשובה
תלויה לא רק בהצלחת בואינג, אלא גם ביכולת של ארה"ב להתאים את האסטרטגיה הצבאית שלה לעולם שבו הטכנולוגיה מתפתחת בקצב מסחרר, והאיומים הופכים לבלתי צפויים יותר מתמיד. בינתיים, ה-F-47 ממצב את ארה"ב כמובילה במרוץ החימוש האווירי – לפחות עד שהדור הבא יגיע.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    נועה 02/07/2025 12:17
    הגב לתגובה זו
    חברה עם רקורד ארוך של רשלנות בייצור והעלמת עובדים שחשפו אותה.מלחמת איראן הראתה שלמטוסי קרב עדיין תפקיד משמעותי. אבל לא בטוח שארהב תתקיים עוד זמן רב כמעצמה והבחירה בבואינג הכושלת היא רק דוגמא לכך..אולי המטוס הבא יהיה בכלל ישראלי...
  • 4.
    ח 28/03/2025 14:48
    הגב לתגובה זו
    ונפילת טסלה לשער 80 יעבור יצור ה F47 ל LMTהרחפנים של מאסק יוגבלו!
  • 3.
    אנונימי 22/03/2025 23:51
    הגב לתגובה זו
    הרבה פעמים שמענו חדשות לא טובות על בואינג תאונות נפילות חלקים וכו וזה די מפחיד ומפליא שנבחרה !!!
  • 2.
    עכשיו יחרחרו עוד מלחמות כדי למכור מטוסי קרב (ל"ת)
    אנונימי 22/03/2025 18:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מנשר 21/03/2025 21:43
    הגב לתגובה זו
    הפנטגון מספיק מרובע בחשיבתו להעתיק את תפיסת נושאת המטוסים עם כל חסרונותיה בעידן הלוחמה הימית המורכבת למלחמה האווירית העתידית ולייצר את F47.
נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות

שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נחושת

שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.


מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.


אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.


ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.


שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים

בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.


2025 בשווקים2025 בשווקים
מעבר לים

סיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים

במשך שנת 2025 נרשמו זעזועים רבים בשווקים, חלקם קשורים ישירות לכלכלה, חלקם פחות, החל מ"יום השחרור, ועד השבתת המשקל - כל אחד מהם מספיק כדי לגרום לשוק דובי משמעותי, אבל למרות הכל וול סטריט רושמת שנה נוספת, שלישית ברציפות, של עליות חדות; וגם - מה מצפה בשנת 2026?

גיא טל |


השנה הסוערת שהסתיימה בעליות דו ספרתיות

הגיע העת לסכם את שנת 2025, שנה סוערת למדי שהושפעה מהרבה מאד גורמים לאו דווקא כלכליים. סך הכל וול סטריט הפגינה חוסן אל מול זעזועים רבים, החל ממלחמת הסחר באפריל, דרך השבתת הממשל הארוכה ביותר בהיסטוריה, אינפלציה דביקה באזור ה-3% ועד לחששות מפני התפוצצות בועת הבינה המלאכותית, במידה ואכן מדובר בבועה. מי זוכר כבר את ה"איום" של "דיפסיק" הסיני שהפיל את השווקים לכמה שבועות ונעלם כלא היה בתוך השנה רבת האירועים. סך הכל, למרות הכל, מדד ה-SP500 מסיים שנה שלישית רצופה עם עליות נאות שמסתכמות בכ-17% נכון לשעת כתיבת שורות אלו, ואילו הנאסד"ק עם שנה נוספת של יותר מ-20%. הדאו לא מפגר הרבה מאחור עם כ-14%. שלא כרגיל, השווקים הבנלאומיים הציגו תשואות טובות אף יותר, עם 22% בדאקס, 21% בפוטסי הבריטי, 26% בניקיי ו-29% בהאנג סנג. אילו האירועים המרכזיים שהשפיעו על השווקים בשנה החולפת. 

ינואר: דיפסיק והנפילה של אנבידיה – בועת הבינה המלאכותית

בינואר 2025 חווה שוק השבבים את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר שלו. חברת הסטארט-אפ הסינית DeepSeek הכריזה על פיתוח מודל R1 בעלות מזערית יחסית למודלים המערביים, תוך שימוש בשבבים סיניים פחות חזקים. ההכרזה הזו זעזעה את הנחת היסוד של וול-סטריט לפיה יש צורך בחומרה יקרה של אנבידיה כדי להשיג ביצועים ברמה גבוהה. ב-27 בינואר 2025 רשמה אנבידיה הפסד של כ-589 מיליארד דולר בשווי השוק ביום אחד – הירידה היומית הגדולה בהיסטוריה עבור חברה בודדת. למרות זאת, החברה הצליחה להתאושש במהלך השנה ולהגיע לשווי של 5 טריליון דולר, כשהיא נתמכת בביקוש בלתי פוסק מצד ענקיות הענן. התעוררו ספקות ביחס לשאלה האם החברה הסינית אכן פתחה מודל בעלות כזו, אם אכן לא היה שימוש בשבבים של אנבידיה בצורה כזו או אחרת ועוד. בסופו של דבר, השוק גם התחיל להבין שמלבד "אימון המודל" יש גם את ה"שימוש במודל" שדורש לא פחות ואולי אף יותר כוח מחשוב, והביא להוצאות עתק על בניית תשתיות מחשוב שיאפשרו את השימוש ההולך וגובר בבינה המלאכותית. יחד עם זאת ההתגברות על האנקדוטה של דיפסיק לא חיסלה את החששות סביב "בועת הבינה המלאכותית", חשש שחזר לכותרות פעם אחר פעם במהלך השנה מסיבות שונות. החברות הגדולות ממשיכות להוציא הוצאות עתק על בניית תשתיות יקרות, כשההכנסות, לפחות לבינתיים, לא מצדיקות את ההוצאות. חשש מיוחד מעוררת חלוצת הבינה המלאכותית חברת OpneAI שחותמת על חוזים בשווי מאות מיליארדי דולרים, כשלא ברור האם ואיך תוכל לעמוד בהם, ועוד כמה זמן היתרון התחרותי שהשיגה לעצמה יחזיק מעמד מול התחרות הקשה מול גוגל, גרוק של אלון מאסק ומודלים אחרים. חברות רבות כמו אורקל מסתמכות על החוזים הללו, ובכך אופןאיאיי הופכת לסיכון מערכתי.

אפריל: זעזוע "יום השחרור"

חודש אפריל 2025 ייזכר כאחד החודשים התנודתיים ביותר בהיסטוריה של הבורסה לניירות ערך בניור יורק. הכרזת הנשיא על מכסים רחבי היקף ב-3 באפריל הובילה לצניחה של 6% ביום העוקב ועוד כמה ימים של ירידות חדות. כבר ב-9 באפריל טראמפ "גילה גמישות" או יש שיאמרו "התקפל" לנוכח שברים מהותיים בשוק האג"ח הממשלתי, והזניק את המדדים בחזרה. בסופו של דבר השוק החזיר את כל הירידות של אפריל עד מהרה וכבש שיאים חדשים בהמשך השנה, האחרון שבהם נכון לעכשיו ב-11 בדצמבר. האם המכסים אכן "ישברו" את הכלכלה האמריקאית? הנתונים שמצטברים בינתיים לא מצדיקים את הפאניקה של אפריל. נראה שלמכסים השפעה מוגבלת בלבד על האינפלציה אם בכלל, כפי שטען שר האוצר סקוט בסנט כל הזמן. 

ספטמבר: מחזור הורדת הריבית השנוי במחלוקת


לאחר כמעט שנה שלמה שהפד' חיכה לראות איך מגיבים המכסים, ומה השפעת מדיניות ממשל טראמפ על הריבית, בספטמבר סוף סוף החל הבנק המרכזי במחזור חדש של הורדת ריבית. סך הכל ביצע הפד' שלוש הפחתות ריבית רצופות של 0.25%, אך עשה זאת תוך ויכוח עז וחילוקי דעות חסרי תקדים. ההחלטה האחרונה הייתה שנויה במחלוקת במיוחד עם שלושה מתנגדים, לראשונה מאז ספטמבר 2019. חילוקי הדעות טבעיים לנוכח המצב הכלכלי המורכב: חולשה מתגברת בשוק העבודה מצד אחד, ואינפלציה דביקה מצד שני. הסיטואציה הזו מעמידה את הפד' בין הפטיש לסדן, כשמצד אחד האינפלציה הגבוהה דורשת השארת ריבית מגבילה ומצד שני החולשה בשוק העבודה דורשת תמריצים מוניטריים בדמות הורדת ריבית.