מטוס הקרב העתידי יהיה של בואינג; גברה על לוקהיד מרטין במכרז של הממשל האמריקאי
מה עושות המניות של שתי החברות, מה מיוחד במטוס הקרב העתידי F-47 ואיך תראה המלחמה העתידית?
מהפכה בשמיים: בואינג זוכה בחוזה על מטוס הקרב ה-F-47. מהלך דרמטי בעולם התעופה הצבאית: חיל האוויר האמריקאי העניק לחברת בואינג חוזה ענק לבניית מטוס הקרב המתקדם מדור שישי, ה-F-47, במסגרת תוכנית ה-Next Generation Air Dominance (NGAD).
ההכרזה, שנעשתה על ידי הנשיא דונלד טראמפ ומזכיר ההגנה פיט הגסת’ בליווי מפקד חיל האוויר, הגנרל דיוויד אלווין, מסמנת נקודת מפנה משמעותית – לא רק עבור בואינג, אלא גם עבור יריבתה הוותיקה, לוקהיד מרטין, שהפסידה במכרז והותירה את השוק פעור פה. בעוד מניית בואינג מזנקת ב-5%, מניית לוקהיד צונחת ב-5.5%, מה שמשקף את ההפתעה ואת המשמעות הכלכלית העצומה של ההחלטה הזו.
F-47 - הרבה יותר ממטוס קרב
ה-F-47 אינו עוד מטוס קרב – הוא נתפס כ"תכשיט הכתר" של מערכות השליטה האווירית העתידיות, המשלב טכנולוגיות חדשניות, יכולות התגנבות משופרות וקישוריות חסרת תקדים עם כלי טיס בלתי מאוישים (UAVs), שישמשו כ"עוזרי כנף" בלחימה. מדובר בעצם בפלטפורמת קרב גדולה, רחבה שמנוהלת גם מהמטוס וגם בשלט רחוק, להרחבה: ה-F-47 - כל מה שצריך לדעת על מטוס הקרב העתידי
ההחלטה של הממשל מגיעה בתקופה שבה העולם הצבאי מתמודד עם שאלות יסוד: האם מטוסי קרב מאוישים ויקרים עדיין רלוונטיים בעידן שבו רחפנים זולים ומתוחכמים הופכים לשחקנים מרכזיים בשדה הקרב? התשובה של ארה"ב, לפחות לעת עתה, היא שילוב היברידי – מטוסים מאוישים מתקדמים שפועלים כמרכזי שליטה לרשתות של כלים אוטונומיים.
- המירוץ לנשק היפרסוני: לוקהיד מרטין פותחת מעבדה חדשה
- לוקהיד מרטין ומשרד הכלכלה והתעשייה חתמו על הארכת שיתוף הפעולה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
> מאסק על ה-F-35: "יש טיפשים שעדיין מפתחים מטוסי קרב מאוישים"
> מטוסי הקרב המובילים בעולם - 10 הגדולים
> לוקהיד מרטין: הורדת המלצה בגלל סין, ה-F-35 והעתיד של השליטה באוויר
- מסחר סביב השעון - נאסד"ק מבקשת לאפשר מסחר 23 שעות ביממה
- המתחרה הגדולה של אינוויז פושטת רגל: האם זה טוב או רע לחברה הישראלית?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
תגובה לאיומים הגלובליים
ה-F-47 נועד להבטיח עליונות אווירית אמריקאית מול יריבות כמו סין ורוסיה, שכבר מפתחות יכולות מתקדמות משלהן. רוסיה מתקדמת
עם מטוסי דור חמישי כמו ה-Su-57, ואילו סין הציגה לאחרונה מה שנראה כדגם ראשוני של מטוס דור שישי, ה-J-36, שטס השנה פעמיים לפי דיווחים. האיום הסיני בולט במיוחד באזור האינדו-פסיפי, שם טווחי טיסה ארוכים ויכולות חמקנות הם קריטיים להתמודדות עם מערכות הגנה אווירית
מתקדמות כמו ה-S-400 הרוסי, שמופעל גם על ידי סין. ה-F-47, שצפוי להיכנס לשירות במהלך העשור הבא, נבנה בדיוק עבור תרחישים כאלה – עם טווח משופר, חיישנים מתקדמים ומערכות נשק שיכולות
לפעול מעבר לקווי האויב.
התוכנית מגיעה גם על רקע שינויים גיאופוליטיים רחבים יותר. המלחמה המתמשכת באוקראינה הדגימה את תפקידם הגובר של רחפנים זולים בלחימה מודרנית, כפי שציין אילון מאסק, מנכ"ל טסלה ויועץ ממשלתי בכיר, שטען כי השקעה במטוסים מאוישים יקרים היא "טיפשות" בעידן שבו רחפנים יכולים להשיג תוצאות דומות בעלות נמוכה. עם זאת, התעשייה הביטחונית האמריקאית טוענת כי אין תחליף ליכולות של מטוס מאויש מתקדם בסביבות לחימה מורכבות – כמו אלה שבהן ישראל השתמשה בעליונות אווירית מול איראן כדי להשיג ניצחונות מהירים וחד-משמעיים.
ממד טכנולוגי: דור שישי מול העולם
מה מבדיל את ה-F-47 ממטוסי דור חמישי כמו ה-F-35 וה-F-22, שמיוצרים על ידי לוקהיד? ראשית, הוא משלב טכנולוגיות חדשניות כמו מנועי מחזור משתנה (Adaptive Cycle Engines), שמספקים יעילות דלק גבוהה יותר וטווח מורחב. שנית, ה-F-47 נבנה כחלק ממערכת רחבה יותר הכוללת רחפנים של תוכנית ה-Collaborative Combat Aircraft (CCA), שפועלים כזרועות נוספות של המטוס המרכזי – נושאים נשק נוסף, מבצעים משימות סיור או משמשים כפיתיון לאויב. שלישית, הוא מצויד במערכות בינה מלאכותית מתקדמות שמסייעות לטייס בקבלת החלטות בזמן אמת ומאפשרות תקשורת חלקה עם מערכות קרקעיות, לוויינים וכלי טיס אחרים.
העלות של מטוס כזה היא נושא לוויכוח. ה-F-35, לדוגמה, עולה למעלה מ-100 מיליון דולר ליחידה, ועלות התחזוקה שלו לאורך חייו מגיעה ל-500 עד 700 מיליון דולר. ה-F-47 צפוי להיות יקר אף יותר – הערכות מדברות על מאות מיליוני דולרים ליחידה – מה שמעלה שאלות על כדאיות ההשקעה בעידן שבו רחפן קרבי עשוי לעלות פחות ממיליון דולר. עם זאת, התומכים טוענים כי השילוב של חמקנות, מהירות וקישוריות הופך אותו לכלי הכרחי מול איומים מתקדמים, במיוחד כאשר הוא משולב עם רשתות רחפנים שמגדילות את טווח ההשפעה שלו.
בואינג מול לוקהיד
הזכייה של בואינג היא הפתעה מסוימת, שכן לוקהיד נחשבה למועמדת המובילה בזכות ניסיונה עם ה-F-22 וה-F-35. לוקהיד שלטה בשוק מטוסי הקרב האמריקאיים בדור החמישי, לאחר שניצחה
את בואינג בתחרות על ה-F-35 ב-2001. הפסד ה-NGAD הוא מכה
כפולה עבור החברה, שכבר נשרה לאחרונה מתחרות נפרדת של הצי האמריקאי על מטוס ה-F/A-XX. מנגד, עבור בואינג מדובר בניצחון קריטי. החברה, שספגה קשיים משמעותיים בעסקיה המסחריים (כמו משבר ה-737 MAX) ובעסקי ההגנה (עיכובים בחוזי מיכליות תדלוק), זוכה כעת לזריקת מרץ משמעותית.
החוזה, שמוערך ביותר מ-20 מיליארד דולר לשלב הפיתוח בלבד, עשוי להגיע לעשרות ואף מאות מיליארדים לאורך חיי התוכנית.
עם זאת, אנליסטים מזהירים מפני אופטימיות מוגזמת. תוכנית ה-NGAD היא ארוכת טווח, ושתי החברות התמודדו בשנים האחרונות עם אתגרי ביצוע בחוזים צבאיים – מבעיות תקציב ועד עיכובים טכנולוגיים. יתרה מכך, תקציב ההגנה האמריקאי נמצא תחת לחץ, במיוחד לאור קריאות של בכירים כמו מאסק לקצץ בהוצאות ולהתמקד בטכנולוגיות זולות יותר. השאלה היא האם בואינג תצליח לעמוד בלוחות הזמנים ובתקציב – משימה שהוכחה כקשה בעבר.
מבט לעתיד: מרוץ החימוש האווירי
ה-F-47 אינו רק תגובה לאיומים נוכחיים, אלא גם הצהרה לעתיד. בעולם שבו סין משקיעה בטכנולוגיות חדשניות כמו נשק היפרסוני ורשתות לוויינים צבאיות, ואילו רוסיה ממשיכה לפתח מערכות הגנה אווירית מתקדמות, ארה"ב שואפת לשמור על יתרונה הטכנולוגי. התוכנית משלבת תפיסה הוליסטית של "מערכת מערכות" – לא רק מטוס בודד, אלא רשת משולבת של כלי טיס, חיישנים וכלי נשק שפועלים כיחידה אחת. זהו ניסיון להתמודד עם המציאות שבה שליטה אווירית כבר אינה מושגת רק על ידי מטוסים מהירים יותר, אלא על ידי מי ששולט במידע ובקישוריות.
השאלה הגדולה היא כיצד ייראה שדה הקרב של שנות ה-2030 וה-2040. האם ה-F-47 יהיה "המילה האחרונה" בטכנולוגיה אווירית, או שמא רחפנים זולים ואוטונומיים ישנו את המשוואה לחלוטין? התשובה
תלויה לא רק בהצלחת בואינג, אלא גם ביכולת של ארה"ב להתאים
את האסטרטגיה הצבאית שלה לעולם שבו הטכנולוגיה מתפתחת בקצב מסחרר, והאיומים הופכים לבלתי צפויים יותר מתמיד. בינתיים, ה-F-47 ממצב את ארה"ב כמובילה במרוץ החימוש האווירי – לפחות עד שהדור הבא יגיע.
- 5.נועה 02/07/2025 12:17הגב לתגובה זוחברה עם רקורד ארוך של רשלנות בייצור והעלמת עובדים שחשפו אותה.מלחמת איראן הראתה שלמטוסי קרב עדיין תפקיד משמעותי. אבל לא בטוח שארהב תתקיים עוד זמן רב כמעצמה והבחירה בבואינג הכושלת היא רק דוגמא לכך..אולי המטוס הבא יהיה בכלל ישראלי...
- 4.ח 28/03/2025 14:48הגב לתגובה זוונפילת טסלה לשער 80 יעבור יצור ה F47 ל LMTהרחפנים של מאסק יוגבלו!
- 3.אנונימי 22/03/2025 23:51הגב לתגובה זוהרבה פעמים שמענו חדשות לא טובות על בואינג תאונות נפילות חלקים וכו וזה די מפחיד ומפליא שנבחרה !!!
- 2.עכשיו יחרחרו עוד מלחמות כדי למכור מטוסי קרב (ל"ת)אנונימי 22/03/2025 18:22הגב לתגובה זו
- 1.מנשר 21/03/2025 21:43הגב לתגובה זוהפנטגון מספיק מרובע בחשיבתו להעתיק את תפיסת נושאת המטוסים עם כל חסרונותיה בעידן הלוחמה הימית המורכבת למלחמה האווירית העתידית ולייצר את F47.

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?
היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.
על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.
מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.
לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.

מסחר סביב השעון - נאסד"ק מבקשת לאפשר מסחר 23 שעות ביממה
הבורסה הגישה בקשה ל-SEC; ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026
נאסד"ק, הבורסה השנייה בגודלה בארה"ב עם שווי שוק של כ-37 טריליון דולר, הגישה בקשה רשמית לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) להרחבת שעות המסחר במניות ומוצרי מסחר סחירים ל-23 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. ההצעה כוללת מקטע יומי מ-4:00 עד 20:00 שעון ניו יורק, הפסקה של שעה, ומקטע לילי מ-21:00 עד 4:00. כיום המסחר הרציף נמשך 6.5 שעות (9:30-16:00), עם שעות מוקדמות ומאוחרות שמסכמות כ-16 שעות פעילות כוללת. ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026, בכפוף לאישור רגולטורי ותיאום תשתיות.
בזמן שהבורסה אצלנו משנה את ימי המסחר מראשון לשישי ומאבדת את היתרון הגדול שלה - מסחר בימים שאין במקומות אחרים, השאיפה של הבורסות האחרות בעולם היא להרחיב את המסחר ככל שניתן. במילים אחרות, הבורסה בת"א לקראת שינוי גדול בימי המסחר כשהרכבת כבר מזמן יצאה מהתחנה והכוונה בוול סטריט לאפשר מסחר רציף כמעט 24 שעות ביממה.
מסחר מסביב לשעון
המהלך משקף ביקוש גובר ממשקיעים גלובליים. שוק המניות האמריקאי מהווה כשני שלישים משווי החברות הרשומות בעולם, והחזקות זרות במניות אמריקאיות הגיעו ל-17 טריליון דולר בשנה האחרונה. משקיעים באסיה ובאירופה דורשים גישה מיידית להתפתחויות מאקרו-כלכליות, דוחות רווחים ואירועים גיאופוליטיים שמתרחשים מחוץ לשעות המסורתיות. פלטפורמות כמו רובינהוד ואינטראקטיב ברוקרס כבר מאפשרות מסחר מורחב דרך זירות אלטרנטיביות (ATS), וחלקן, כמו Blue Ocean, פועלות 24/7.
במקביל, NYSE Arca קיבלה אישור ל-22 שעות מסחר (1:30-23:30), אך טרם הפעילה אותו. גוף הסליקה DTCC מתכנן מעבר לסליקה רציפה 24 שעות ביממה החל מיוני 2026, כדי לתמוך בעסקאות מורחבות ולצמצם סיכוני נגד.
- וולמארט עוברת לנאסד"ק במהלך היסטורי - המניה טסה ב-6%
- הנאסד״ק עלה ב-1%; צ׳ק-אפ זינקה ב-190%, טבע נפלה ב-5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עבור משקיעים פרטיים, ההארכה מגבירה נגישות ומאפשרת תגובה מהירה לחדשות, במיוחד באזורי זמן מרוחקים. כיום רוב הפעילות בשעות המורחבות מגיעה ממשקיעים פרטיים, שנהנים מגמישות גבוהה יותר מבעבר. עם זאת, נזילות נמוכה בשעות הלילה עלולה להוביל לספרדים רחבים יותר ולתנועות מחירים חדות על נפח נמוך.
