לוקהיד F35
צילום: חיל האוויר

מטוס הקרב העתידי יהיה של בואינג; גברה על לוקהיד מרטין במכרז של הממשל האמריקאי

מה עושות המניות של שתי החברות, מה מיוחד במטוס הקרב העתידי F-47 ואיך תראה המלחמה העתידית?   

אביחי טדסה | (5)

מהפכה בשמיים: בואינג זוכה בחוזה על מטוס הקרב ה-F-47. מהלך דרמטי בעולם התעופה הצבאית: חיל האוויר האמריקאי העניק לחברת בואינג חוזה ענק לבניית מטוס הקרב המתקדם מדור שישי, ה-F-47, במסגרת תוכנית ה-Next Generation Air Dominance (NGAD). 

ההכרזה, שנעשתה על ידי הנשיא דונלד טראמפ ומזכיר ההגנה פיט הגסת’ בליווי מפקד חיל האוויר, הגנרל דיוויד אלווין, מסמנת נקודת מפנה משמעותית – לא רק עבור בואינג, אלא גם עבור יריבתה הוותיקה, לוקהיד מרטין, שהפסידה במכרז והותירה את השוק פעור פה. בעוד מניית בואינג מזנקת ב-5%, מניית לוקהיד צונחת ב-5.5%, מה שמשקף את ההפתעה ואת המשמעות הכלכלית העצומה של ההחלטה הזו.



F-47 - הרבה יותר ממטוס קרב 

ה-F-47 אינו עוד מטוס קרב – הוא נתפס כ"תכשיט הכתר" של מערכות השליטה האווירית העתידיות, המשלב טכנולוגיות חדשניות, יכולות התגנבות משופרות וקישוריות חסרת תקדים עם כלי טיס בלתי מאוישים (UAVs), שישמשו כ"עוזרי כנף" בלחימה. מדובר בעצם בפלטפורמת קרב גדולה, רחבה שמנוהלת גם מהמטוס וגם בשלט רחוק, להרחבה: ה-F-47 - כל מה שצריך לדעת על מטוס הקרב העתידי

ההחלטה של הממשל מגיעה בתקופה שבה העולם הצבאי מתמודד עם שאלות יסוד: האם מטוסי קרב מאוישים ויקרים עדיין רלוונטיים בעידן שבו רחפנים זולים ומתוחכמים הופכים לשחקנים מרכזיים בשדה הקרב? התשובה של ארה"ב, לפחות לעת עתה, היא שילוב היברידי – מטוסים מאוישים מתקדמים שפועלים כמרכזי שליטה לרשתות של כלים אוטונומיים.


מאסק על ה-F-35: "יש טיפשים שעדיין מפתחים מטוסי קרב מאוישים"

מטוסי הקרב המובילים בעולם - 10 הגדולים

לוקהיד מרטין: הורדת המלצה בגלל סין, ה-F-35 והעתיד של השליטה באוויר

קיראו עוד ב"גלובל"



תגובה לאיומים הגלובליים

ה-F-47 נועד להבטיח עליונות אווירית אמריקאית מול יריבות כמו סין ורוסיה, שכבר מפתחות יכולות מתקדמות משלהן. רוסיה מתקדמת עם מטוסי דור חמישי כמו ה-Su-57, ואילו סין הציגה לאחרונה מה שנראה כדגם ראשוני של מטוס דור שישי, ה-J-36, שטס השנה פעמיים לפי דיווחים. האיום הסיני בולט במיוחד באזור האינדו-פסיפי, שם טווחי טיסה ארוכים ויכולות חמקנות הם קריטיים להתמודדות עם מערכות הגנה אווירית מתקדמות כמו ה-S-400 הרוסי, שמופעל גם על ידי סין. ה-F-47, שצפוי להיכנס לשירות במהלך העשור הבא, נבנה בדיוק עבור תרחישים כאלה – עם טווח משופר, חיישנים מתקדמים ומערכות נשק שיכולות
לפעול מעבר לקווי האויב.

התוכנית מגיעה גם על רקע שינויים גיאופוליטיים רחבים יותר. המלחמה המתמשכת באוקראינה הדגימה את תפקידם הגובר של רחפנים זולים בלחימה מודרנית, כפי שציין אילון מאסק, מנכ"ל טסלה ויועץ ממשלתי בכיר, שטען כי השקעה במטוסים מאוישים יקרים היא "טיפשות" בעידן שבו רחפנים יכולים להשיג תוצאות דומות בעלות נמוכה. עם זאת, התעשייה הביטחונית האמריקאית טוענת כי אין תחליף ליכולות של מטוס מאויש מתקדם בסביבות לחימה מורכבות – כמו אלה שבהן ישראל השתמשה בעליונות אווירית מול איראן כדי להשיג ניצחונות מהירים וחד-משמעיים.


ממד טכנולוגי: דור שישי מול העולם

מה מבדיל את ה-F-47 ממטוסי דור חמישי כמו ה-F-35 וה-F-22, שמיוצרים על ידי לוקהיד? ראשית, הוא משלב טכנולוגיות חדשניות כמו מנועי מחזור משתנה (Adaptive Cycle Engines), שמספקים יעילות דלק גבוהה יותר וטווח מורחב. שנית, ה-F-47 נבנה כחלק ממערכת רחבה יותר הכוללת רחפנים של תוכנית ה-Collaborative Combat Aircraft (CCA), שפועלים כזרועות נוספות של המטוס המרכזי – נושאים נשק נוסף, מבצעים משימות סיור או משמשים כפיתיון לאויב. שלישית, הוא מצויד במערכות בינה מלאכותית מתקדמות שמסייעות לטייס בקבלת החלטות בזמן אמת ומאפשרות תקשורת חלקה עם מערכות קרקעיות, לוויינים וכלי טיס אחרים.

העלות של מטוס כזה היא נושא לוויכוח. ה-F-35, לדוגמה, עולה למעלה מ-100 מיליון דולר ליחידה, ועלות התחזוקה שלו לאורך חייו מגיעה ל-500 עד 700 מיליון דולר. ה-F-47 צפוי להיות יקר אף יותר – הערכות מדברות על מאות מיליוני דולרים ליחידה – מה שמעלה שאלות על כדאיות ההשקעה בעידן שבו רחפן קרבי עשוי לעלות פחות ממיליון דולר. עם זאת, התומכים טוענים כי השילוב של חמקנות, מהירות וקישוריות הופך אותו לכלי הכרחי מול איומים מתקדמים, במיוחד כאשר הוא משולב עם רשתות רחפנים שמגדילות את טווח ההשפעה שלו.

בואינג מול לוקהיד

הזכייה של בואינג היא הפתעה מסוימת, שכן לוקהיד נחשבה למועמדת המובילה בזכות ניסיונה עם ה-F-22 וה-F-35. לוקהיד שלטה בשוק מטוסי הקרב האמריקאיים בדור החמישי, לאחר שניצחה
את בואינג בתחרות על ה-F-35 ב-2001. הפסד ה-NGAD הוא מכה כפולה עבור החברה, שכבר נשרה לאחרונה מתחרות נפרדת של הצי האמריקאי על מטוס ה-F/A-XX. מנגד, עבור בואינג מדובר בניצחון קריטי. החברה, שספגה קשיים משמעותיים בעסקיה המסחריים (כמו משבר ה-737 MAX) ובעסקי ההגנה (עיכובים בחוזי מיכליות תדלוק), זוכה כעת לזריקת מרץ משמעותית. החוזה, שמוערך ביותר מ-20 מיליארד דולר לשלב הפיתוח בלבד, עשוי להגיע לעשרות ואף מאות מיליארדים לאורך חיי התוכנית.

עם זאת, אנליסטים מזהירים מפני אופטימיות מוגזמת. תוכנית ה-NGAD היא ארוכת טווח, ושתי החברות התמודדו בשנים האחרונות עם אתגרי ביצוע בחוזים צבאיים – מבעיות תקציב ועד עיכובים טכנולוגיים. יתרה מכך, תקציב ההגנה האמריקאי נמצא תחת לחץ, במיוחד לאור קריאות של בכירים כמו מאסק לקצץ בהוצאות ולהתמקד בטכנולוגיות זולות יותר. השאלה היא האם בואינג תצליח לעמוד בלוחות הזמנים ובתקציב – משימה שהוכחה כקשה בעבר.

מבט לעתיד: מרוץ החימוש האווירי

ה-F-47 אינו רק תגובה לאיומים נוכחיים, אלא גם הצהרה לעתיד. בעולם שבו סין משקיעה בטכנולוגיות חדשניות כמו נשק היפרסוני ורשתות לוויינים צבאיות, ואילו רוסיה ממשיכה לפתח מערכות הגנה אווירית מתקדמות, ארה"ב שואפת לשמור על יתרונה הטכנולוגי. התוכנית משלבת תפיסה הוליסטית של "מערכת מערכות" – לא רק מטוס בודד, אלא רשת משולבת של כלי טיס, חיישנים וכלי נשק שפועלים כיחידה אחת. זהו ניסיון להתמודד עם המציאות שבה שליטה אווירית כבר אינה מושגת רק על ידי מטוסים מהירים יותר, אלא על ידי מי ששולט במידע ובקישוריות.

השאלה הגדולה היא כיצד ייראה שדה הקרב של שנות ה-2030 וה-2040. האם ה-F-47 יהיה "המילה האחרונה" בטכנולוגיה אווירית, או שמא רחפנים זולים ואוטונומיים ישנו את המשוואה לחלוטין? התשובה
תלויה לא רק בהצלחת בואינג, אלא גם ביכולת של ארה"ב להתאים את האסטרטגיה הצבאית שלה לעולם שבו הטכנולוגיה מתפתחת בקצב מסחרר, והאיומים הופכים לבלתי צפויים יותר מתמיד. בינתיים, ה-F-47 ממצב את ארה"ב כמובילה במרוץ החימוש האווירי – לפחות עד שהדור הבא יגיע.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    נועה 02/07/2025 12:17
    הגב לתגובה זו
    חברה עם רקורד ארוך של רשלנות בייצור והעלמת עובדים שחשפו אותה.מלחמת איראן הראתה שלמטוסי קרב עדיין תפקיד משמעותי. אבל לא בטוח שארהב תתקיים עוד זמן רב כמעצמה והבחירה בבואינג הכושלת היא רק דוגמא לכך..אולי המטוס הבא יהיה בכלל ישראלי...
  • 4.
    ח 28/03/2025 14:48
    הגב לתגובה זו
    ונפילת טסלה לשער 80 יעבור יצור ה F47 ל LMTהרחפנים של מאסק יוגבלו!
  • 3.
    אנונימי 22/03/2025 23:51
    הגב לתגובה זו
    הרבה פעמים שמענו חדשות לא טובות על בואינג תאונות נפילות חלקים וכו וזה די מפחיד ומפליא שנבחרה !!!
  • 2.
    עכשיו יחרחרו עוד מלחמות כדי למכור מטוסי קרב (ל"ת)
    אנונימי 22/03/2025 18:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מנשר 21/03/2025 21:43
    הגב לתגובה זו
    הפנטגון מספיק מרובע בחשיבתו להעתיק את תפיסת נושאת המטוסים עם כל חסרונותיה בעידן הלוחמה הימית המורכבת למלחמה האווירית העתידית ולייצר את F47.
מייקל סיילור. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל סיילור. קרדיט: רשתות חברתיות

סטרטג’י שוב מתקרבת לקו האדום: שווי החברה כמעט ונופל מתחת לשווי הביטקוין שהיא מחזיקה

מניית סטרטג'י מתאוששת זמנית, אך מדדי הסיכון מאותתים על סכנה: ה-mNAV מתקרב ל-1, שווי השוק נמוך משווי הביטקוין שבמאזן, והמשקיעים שואלים מחדש, למה להחזיק מניה אם אפשר להחזיק את המטבע עצמו?

רן קידר |

חברת סטרטג'י MicroStrategy Inc 3.43%   של מייקל סיילור, שהפך אותה מחברת תוכנה צנועה ל"מאגר ביטקוין תאגידי", מוצאת את עצמה שוב קרוב מאוד לאזור הסכנה. לאחר ירידה חדה של כ-66% ממחיר השיא שנרשם ביולי האחרון, כשהציגה רבעון יוצא דופן עם רווח חשבונאי עצום של כ-14 מיליארד דולר. אמנם לאור עליות הביקטוין, החברה גם כן עולה במהלך המסחר היום, אך העלייה רק מעניקה מעט חמצן, ולא משנה מהותית את תמונת הסיכון.

המדד מרכזי שאחריו עוקבים המשקיעים, mNAV (Market-to-Net Asset Value), עמד הבוקר על כ-1.02 בלבד. זוהי רמה קריטית, היות וירידה מתחת ל-1 משמעותה שהחברה, מבחינה תיאורטית, שווה פחות מהביטקוין שהיא מחזיקה. במקרה כזה, נשמטת הקרקע מתחת להחזקת מניות החברה, היות ואין היגיון כלכלי בהחזקת מניה שעוקבת אחרי ביטקוין, אם היא מתומחרת מתחת לערך הנכסי הבסיסי שלה.

שווי השוק כבר נמוך משווי הביטקוין

כבר כעת ניתן לראות פער מדאיג: שווי השוק של סטרטג'י עומד על כ-47 מיליארד דולר בלבד, בעוד ששווי אחזקות הביטקוין של החברה מוערך בפחות מ-60 מיליארד דולר. מצב כזה נחשב בעיני אנליסטים לבעייתי, שכן הוא משקף חוסר אמון של השוק במבנה ההון, במינוף וביכולת של החברה לייצר ערך מעבר להחזקה הפסיבית במטבע.

ה-mNAV, בניגוד לשווי שוק פשוט, כולל גם את החוב והנזילות של החברה: הוא מחושב כשווי השוק בתוספת החוב, בניכוי מזומנים, מחולק בשווי מאגר הביטקוין. כאשר המדד יורד מתחת ל-1, המשמעות היא שהשוק מתמחר את החברה בדיסקאונט לעומת נכס הבסיס, שכאמור עלול להוביל לגל מכירות מצד משקיעים מוסדיים וקמעונאיים כאחד.

המניה מצליחה להישאר מעל קו הסכנה הזה מאז נובמבר, אך המרווח הולך ומצטמצם, במיוחד על רקע התנודתיות החדה במחיר הביטקוין.

סיילור משדר אופטימיות - השוק פחות

כצפוי, מייקל סיילור עצמו ממשיך לשדר ביטחון מלא. בימים האחרונים הוא פרסם ברשתות החברתיות מסרים שוריים, כולל גרפים שמדגישים כי מספר הפוזיציות הפתוחות במניית סטרטג'י שקול לכ-87% משווי השוק של החברה. סיילור אמר, במלים אחרות, שיש עניין עצום במניה ונזילות גבוהה.

נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ, ונשיא ונצואלה, ניקולאס מדורו. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא ארה"ב דונאלד טראמפ, ונשיא ונצואלה, ניקולאס מדורו. קרדיט: רשתות חברתיות

ארה"ב תקפה בונצואלה, הנשיא מדורו נלכד והוצא מהמדינה, האם שוק האנרגיה לפני טלטלה?

מתקפה לילית בקראקס, הכרזת חירום, טלטלה בשוקי האנרגיה וזינוק בחשיבות הקריפטו באמריקה הלטינית

רן קידר |
נושאים בכתבה ארה"ב ונצואלה

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע הבוקר בהכרזה דרמטית כי נשיא ונצואלה ניקולס מדורו נלכד במהלך המתקפה האמריקנית הנרחבת על המדינה, והוצא אל מחוץ לגבולותיה יחד עם אשתו. ההודעה פורסמה לאחר לילה של פיצוצים עזים בקראקס ואזורים נוספים, מתקפה שכבר כעת מוגדרת כהסלמה החמורה ביותר בעימות בין וושינגטון לקרקאס מזה שנים, עם השלכות כלכליות שעשויות לחרוג בהרבה מגבולות ונצואלה.

לפי טראמפ, מדובר ב-"מתקפה רחבת היקף ומוצלחת" שבוצעה בתיאום עם גורמי אכיפת החוק האמריקניים, וכי פרטים נוספים יימסרו במסיבת עיתונאים מיוחדת בהמשך היום. הלכידה עצמה בוצעה במסגרת מבצע קומנדו של "כח דלתא", כחלק מהמהלך הצבאי הכולל.

המתקפה האמריקנית החלה בשעות הקטנות של הלילה, אז נשמעו בקראקס פיצוצים עזים, נצפו מטוסים בגובה נמוך ועמודי עשן עלו מאזורי מפתח בעיר. דיווחים מהשטח הצביעו על פגיעות במתקנים צבאיים, בבסיסים ובתשתיות, לצד הפסקות חשמל נרחבות בדרום הבירה. ממשלת ונצואלה הודיעה כי הותקפו גם אזורים במדינות מירנדה, אראגואה ולה-גואירה, והנשיא מדורו, זמן קצר לפני שנלכד, הכריז על מצב חירום לאומי והורה על הפעלת כל תוכניות ההגנה.

בוושינגטון נמנעו תחילה מהתייחסות רשמית מפורטת, אך גורמים אמריקניים אישרו כי התקיפות בוצעו לאחר חודשים של הצטברות כוחות אמריקניים באזור הקריביים, כולל נושאת מטוסים, משחתות, מטוסי קרב וכוחות מיוחדים. במקביל, רשות התעופה האזרחית האמריקנית אסרה על טיסות אזרחיות מעל ונצואלה, צעד שמאותת לשווקים כי מדובר באירוע בעל פוטנציאל הסלמה מתמשך.

מדורו נחשב בעיני מדינות רבות במערב לרודן, על רקע טענות לזיופים נרחבים במערכות הבחירות בוונצואלה ודיכוי שיטתי של האופוזיציה הפוליטית. בדומה לקודמו, הוגו צ׳אבס, נקט מדורו לאורך שנות שלטונו קו לעומתי וחריף כלפי ארה"ב, וביסס קשרים הדוקים עם יריבותיה המרכזיות - רוסיה, סין ואיראן. וושינגטון אף האשימה אותו בעבר בקשרים עם חיזבאללה, טענות שממשלו בקראקס הכחיש בעקביות.