לוקהיד F35
צילום: חיל האוויר

מטוס הקרב העתידי יהיה של בואינג; גברה על לוקהיד מרטין במכרז של הממשל האמריקאי

מה עושות המניות של שתי החברות, מה מיוחד במטוס הקרב העתידי F-47 ואיך תראה המלחמה העתידית?   

אביחי טדסה | (5)

מהפכה בשמיים: בואינג זוכה בחוזה על מטוס הקרב ה-F-47. מהלך דרמטי בעולם התעופה הצבאית: חיל האוויר האמריקאי העניק לחברת בואינג חוזה ענק לבניית מטוס הקרב המתקדם מדור שישי, ה-F-47, במסגרת תוכנית ה-Next Generation Air Dominance (NGAD). 

ההכרזה, שנעשתה על ידי הנשיא דונלד טראמפ ומזכיר ההגנה פיט הגסת’ בליווי מפקד חיל האוויר, הגנרל דיוויד אלווין, מסמנת נקודת מפנה משמעותית – לא רק עבור בואינג, אלא גם עבור יריבתה הוותיקה, לוקהיד מרטין, שהפסידה במכרז והותירה את השוק פעור פה. בעוד מניית בואינג מזנקת ב-5%, מניית לוקהיד צונחת ב-5.5%, מה שמשקף את ההפתעה ואת המשמעות הכלכלית העצומה של ההחלטה הזו.



F-47 - הרבה יותר ממטוס קרב 

ה-F-47 אינו עוד מטוס קרב – הוא נתפס כ"תכשיט הכתר" של מערכות השליטה האווירית העתידיות, המשלב טכנולוגיות חדשניות, יכולות התגנבות משופרות וקישוריות חסרת תקדים עם כלי טיס בלתי מאוישים (UAVs), שישמשו כ"עוזרי כנף" בלחימה. מדובר בעצם בפלטפורמת קרב גדולה, רחבה שמנוהלת גם מהמטוס וגם בשלט רחוק, להרחבה: ה-F-47 - כל מה שצריך לדעת על מטוס הקרב העתידי

ההחלטה של הממשל מגיעה בתקופה שבה העולם הצבאי מתמודד עם שאלות יסוד: האם מטוסי קרב מאוישים ויקרים עדיין רלוונטיים בעידן שבו רחפנים זולים ומתוחכמים הופכים לשחקנים מרכזיים בשדה הקרב? התשובה של ארה"ב, לפחות לעת עתה, היא שילוב היברידי – מטוסים מאוישים מתקדמים שפועלים כמרכזי שליטה לרשתות של כלים אוטונומיים.


מאסק על ה-F-35: "יש טיפשים שעדיין מפתחים מטוסי קרב מאוישים"

מטוסי הקרב המובילים בעולם - 10 הגדולים

לוקהיד מרטין: הורדת המלצה בגלל סין, ה-F-35 והעתיד של השליטה באוויר

קיראו עוד ב"גלובל"



תגובה לאיומים הגלובליים

ה-F-47 נועד להבטיח עליונות אווירית אמריקאית מול יריבות כמו סין ורוסיה, שכבר מפתחות יכולות מתקדמות משלהן. רוסיה מתקדמת עם מטוסי דור חמישי כמו ה-Su-57, ואילו סין הציגה לאחרונה מה שנראה כדגם ראשוני של מטוס דור שישי, ה-J-36, שטס השנה פעמיים לפי דיווחים. האיום הסיני בולט במיוחד באזור האינדו-פסיפי, שם טווחי טיסה ארוכים ויכולות חמקנות הם קריטיים להתמודדות עם מערכות הגנה אווירית מתקדמות כמו ה-S-400 הרוסי, שמופעל גם על ידי סין. ה-F-47, שצפוי להיכנס לשירות במהלך העשור הבא, נבנה בדיוק עבור תרחישים כאלה – עם טווח משופר, חיישנים מתקדמים ומערכות נשק שיכולות
לפעול מעבר לקווי האויב.

התוכנית מגיעה גם על רקע שינויים גיאופוליטיים רחבים יותר. המלחמה המתמשכת באוקראינה הדגימה את תפקידם הגובר של רחפנים זולים בלחימה מודרנית, כפי שציין אילון מאסק, מנכ"ל טסלה ויועץ ממשלתי בכיר, שטען כי השקעה במטוסים מאוישים יקרים היא "טיפשות" בעידן שבו רחפנים יכולים להשיג תוצאות דומות בעלות נמוכה. עם זאת, התעשייה הביטחונית האמריקאית טוענת כי אין תחליף ליכולות של מטוס מאויש מתקדם בסביבות לחימה מורכבות – כמו אלה שבהן ישראל השתמשה בעליונות אווירית מול איראן כדי להשיג ניצחונות מהירים וחד-משמעיים.


ממד טכנולוגי: דור שישי מול העולם

מה מבדיל את ה-F-47 ממטוסי דור חמישי כמו ה-F-35 וה-F-22, שמיוצרים על ידי לוקהיד? ראשית, הוא משלב טכנולוגיות חדשניות כמו מנועי מחזור משתנה (Adaptive Cycle Engines), שמספקים יעילות דלק גבוהה יותר וטווח מורחב. שנית, ה-F-47 נבנה כחלק ממערכת רחבה יותר הכוללת רחפנים של תוכנית ה-Collaborative Combat Aircraft (CCA), שפועלים כזרועות נוספות של המטוס המרכזי – נושאים נשק נוסף, מבצעים משימות סיור או משמשים כפיתיון לאויב. שלישית, הוא מצויד במערכות בינה מלאכותית מתקדמות שמסייעות לטייס בקבלת החלטות בזמן אמת ומאפשרות תקשורת חלקה עם מערכות קרקעיות, לוויינים וכלי טיס אחרים.

העלות של מטוס כזה היא נושא לוויכוח. ה-F-35, לדוגמה, עולה למעלה מ-100 מיליון דולר ליחידה, ועלות התחזוקה שלו לאורך חייו מגיעה ל-500 עד 700 מיליון דולר. ה-F-47 צפוי להיות יקר אף יותר – הערכות מדברות על מאות מיליוני דולרים ליחידה – מה שמעלה שאלות על כדאיות ההשקעה בעידן שבו רחפן קרבי עשוי לעלות פחות ממיליון דולר. עם זאת, התומכים טוענים כי השילוב של חמקנות, מהירות וקישוריות הופך אותו לכלי הכרחי מול איומים מתקדמים, במיוחד כאשר הוא משולב עם רשתות רחפנים שמגדילות את טווח ההשפעה שלו.

בואינג מול לוקהיד

הזכייה של בואינג היא הפתעה מסוימת, שכן לוקהיד נחשבה למועמדת המובילה בזכות ניסיונה עם ה-F-22 וה-F-35. לוקהיד שלטה בשוק מטוסי הקרב האמריקאיים בדור החמישי, לאחר שניצחה
את בואינג בתחרות על ה-F-35 ב-2001. הפסד ה-NGAD הוא מכה כפולה עבור החברה, שכבר נשרה לאחרונה מתחרות נפרדת של הצי האמריקאי על מטוס ה-F/A-XX. מנגד, עבור בואינג מדובר בניצחון קריטי. החברה, שספגה קשיים משמעותיים בעסקיה המסחריים (כמו משבר ה-737 MAX) ובעסקי ההגנה (עיכובים בחוזי מיכליות תדלוק), זוכה כעת לזריקת מרץ משמעותית. החוזה, שמוערך ביותר מ-20 מיליארד דולר לשלב הפיתוח בלבד, עשוי להגיע לעשרות ואף מאות מיליארדים לאורך חיי התוכנית.

עם זאת, אנליסטים מזהירים מפני אופטימיות מוגזמת. תוכנית ה-NGAD היא ארוכת טווח, ושתי החברות התמודדו בשנים האחרונות עם אתגרי ביצוע בחוזים צבאיים – מבעיות תקציב ועד עיכובים טכנולוגיים. יתרה מכך, תקציב ההגנה האמריקאי נמצא תחת לחץ, במיוחד לאור קריאות של בכירים כמו מאסק לקצץ בהוצאות ולהתמקד בטכנולוגיות זולות יותר. השאלה היא האם בואינג תצליח לעמוד בלוחות הזמנים ובתקציב – משימה שהוכחה כקשה בעבר.

מבט לעתיד: מרוץ החימוש האווירי

ה-F-47 אינו רק תגובה לאיומים נוכחיים, אלא גם הצהרה לעתיד. בעולם שבו סין משקיעה בטכנולוגיות חדשניות כמו נשק היפרסוני ורשתות לוויינים צבאיות, ואילו רוסיה ממשיכה לפתח מערכות הגנה אווירית מתקדמות, ארה"ב שואפת לשמור על יתרונה הטכנולוגי. התוכנית משלבת תפיסה הוליסטית של "מערכת מערכות" – לא רק מטוס בודד, אלא רשת משולבת של כלי טיס, חיישנים וכלי נשק שפועלים כיחידה אחת. זהו ניסיון להתמודד עם המציאות שבה שליטה אווירית כבר אינה מושגת רק על ידי מטוסים מהירים יותר, אלא על ידי מי ששולט במידע ובקישוריות.

השאלה הגדולה היא כיצד ייראה שדה הקרב של שנות ה-2030 וה-2040. האם ה-F-47 יהיה "המילה האחרונה" בטכנולוגיה אווירית, או שמא רחפנים זולים ואוטונומיים ישנו את המשוואה לחלוטין? התשובה
תלויה לא רק בהצלחת בואינג, אלא גם ביכולת של ארה"ב להתאים את האסטרטגיה הצבאית שלה לעולם שבו הטכנולוגיה מתפתחת בקצב מסחרר, והאיומים הופכים לבלתי צפויים יותר מתמיד. בינתיים, ה-F-47 ממצב את ארה"ב כמובילה במרוץ החימוש האווירי – לפחות עד שהדור הבא יגיע.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    נועה 02/07/2025 12:17
    הגב לתגובה זו
    חברה עם רקורד ארוך של רשלנות בייצור והעלמת עובדים שחשפו אותה.מלחמת איראן הראתה שלמטוסי קרב עדיין תפקיד משמעותי. אבל לא בטוח שארהב תתקיים עוד זמן רב כמעצמה והבחירה בבואינג הכושלת היא רק דוגמא לכך..אולי המטוס הבא יהיה בכלל ישראלי...
  • 4.
    ח 28/03/2025 14:48
    הגב לתגובה זו
    ונפילת טסלה לשער 80 יעבור יצור ה F47 ל LMTהרחפנים של מאסק יוגבלו!
  • 3.
    אנונימי 22/03/2025 23:51
    הגב לתגובה זו
    הרבה פעמים שמענו חדשות לא טובות על בואינג תאונות נפילות חלקים וכו וזה די מפחיד ומפליא שנבחרה !!!
  • 2.
    עכשיו יחרחרו עוד מלחמות כדי למכור מטוסי קרב (ל"ת)
    אנונימי 22/03/2025 18:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מנשר 21/03/2025 21:43
    הגב לתגובה זו
    הפנטגון מספיק מרובע בחשיבתו להעתיק את תפיסת נושאת המטוסים עם כל חסרונותיה בעידן הלוחמה הימית המורכבת למלחמה האווירית העתידית ולייצר את F47.
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)
דבר הגורו

ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן

אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים

מנדי הניג |

הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.

ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".

אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.

הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.

ואולם  ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.