
רשת הצעצועים המפורסמת מחליטה על פירוק והמיזוג הביטחוני הענק יוצא לדרך
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-15 במרץ
15 במרץ 2018 - רשת הצעצועים Toys “R” Us מחליטה על פירוק פעילותה בארה״ב
ב-15 במרץ 2018 הודיעה הנהלת רשת הצעצועים האמריקאית Toys “R” Us כי בכוונתה להתחיל בפירוק פעילותה בארה"ב לאחר שלא הצליחה להגיע להסדר חוב עם נושיה במסגרת הליך פשיטת רגל. החברה הגישה בקשה להגנה מפני נושים בספטמבר 2017 לאחר שנקלעה לחובות של כ-5 מיליארד דולר. ההודעה סימנה את קריסתה של אחת מרשתות הצעצועים הידועות בעולם, שפעלה במשך יותר משבעה עשורים והייתה במשך שנים רבות השחקנית הדומיננטית בשוק הקמעונאות בתחום הצעצועים.
בעת ההכרזה הפעילה החברה כ-735 חנויות בארה"ב וכ-1,600 חנויות ברחבי העולם, כולל רשת Babies “R” Us שהתמקדה במוצרי תינוקות. בשנות השיא שלה רשמה החברה מכירות שנתיות של כ-11-12 מיליארד דולר והעסיקה יותר מ-60 אלף עובדים ברחבי העולם. במסגרת הליך הפירוק החלה החברה במכירות חיסול רחבות היקף של מלאי הצעצועים שלה, שכללו מאות אלפי פריטים ומלאי בהיקף של מאות מיליוני דולרים. תהליך הסגירה כלל גם פיטורי עשרות אלפי עובדים וסיום חוזי שכירות של מאות חנויות.
הקשיים הפיננסיים של החברה החלו שנים קודם לכן. בשנת 2005 נרכשה החברה בעסקת מינוף גדולה על ידי קרנות ההשקעה Bain Capital, KKR ו-Vornado Realty Trust בעסקה שהוערכה בכ-6.6 מיליארד דולר. בעקבות הרכישה נשאה החברה בחוב גבוה, והייתה חייבת לשלם מאות מיליוני דולרים בשנה עבור ריבית והחזרי הלוואות. במקביל התמודדה החברה עם שינוי מהותי בהרגלי הצריכה של לקוחות, כאשר יותר ויותר רכישות צעצועים עברו לאינטרנט.
התחרות מצד קמעונאים גדולים כמו אמזון, וולמארט וטארגט הפכה לאחד האתגרים המרכזיים של החברה. אמזון הרחיבה את פעילותה בתחום הצעצועים והציעה מחירים נמוכים יותר ושירות משלוחים מהיר. שילוב של חוב גבוה, ירידה בתנועת הקונים לחנויות פיזיות ועלייה במסחר המקוון פגע בהכנסות וברווחיות החברה והוביל בסופו של דבר לקריסתה.
- המניות הביטחוניות מזנקות: לוקהיד מרטין ונורת'רופ עולות 5% במסחר המוקדם
- הבית הלבן לוחץ: חברות הביטחון בארה״ב מגדילות השקעות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
15 במרץ 2005 - מנכ״ל WorldCom מורשע בפרשת הונאה חשבונאית רחבת היקף
ב-15 במרץ 2005 הורשע ברנרד אברס, מנכ״ל חברת הטלקומוניקציה האמריקאית WorldCom, בעבירות של הונאה פיננסית, קשירת קשר והגשת דוחות כוזבים למשקיעים. ההרשעה נגעה לפרשת מניפולציה חשבונאית רחבת היקף שבמסגרתה הגדילה החברה באופן מלאכותי את רווחיה בכ-11 מיליארד דולר באמצעות שינוי סיווג של הוצאות תפעול כהשקעות הוניות בדוחות הכספיים.
וורלדקום הייתה בשנות ה-90 אחת מחברות התקשורת הגדולות בארה"ב ובעולם. החברה הפעילה רשת סיבים אופטיים רחבת היקף שסיפקה שירותי טלפוניה, נתונים ואינטרנט לחברות ולמפעילים אחרים. הכנסות החברה הגיעו לכ-36 מיליארד דולר בשנה ושווי השוק שלה הגיע בשיאו לכ-180 מיליארד דולר. החברה צמחה במהירות באמצעות סדרת רכישות גדולות, כולל רכישת חברת הטלקומוניקציה MCI בשנת 1998 בעסקה שהוערכה בכ-37 מיליארד דולר.
בשנת 2002 נחשפה פרשת ההונאה כאשר התברר כי החברה ביצעה שינויים חשבונאיים בדוחותיה במשך מספר שנים. בעקבות החשיפה איבדה החברה את אמון המשקיעים ונכנסה להליך פשיטת רגל במסגרת צ׳פטר 11. היקף הנכסים בהליך הגיע ליותר מ-100 מיליארד דולר, וההליך נחשב באותה תקופה לפשיטת הרגל הגדולה ביותר בהיסטוריה של ארה"ב.
- הבנק שקרס, ענקית ההייטק שהונפקה, והיום שבו המתכת היקרה חצתה לראשונה 1,000 דולר
- ההמצאה הישראלית המהפכנית שהתבררה כהונאה ומלך החטיפים שיוצא לאור
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הבנק של תעשיית ההייטק קורס והמדד ששובר שיא רגע לפני התפוצצות...
לאחר ארגון מחדש יצאה החברה מהליך פשיטת הרגל בשנת 2004 תחת השם MCI. בשנת 2006 נרכשה החברה על ידי חברת ורייזון בעסקה בשווי של כ-8.5 מיליארד דולר, והפעילות שלה שולבה במערך התקשורת של החברה הרוכשת.
15 במרץ 1995 - לוקהיד ומרטין מריאטה מתמזגות לחברת לוקהיד מרטין
ב-15 במרץ 1995 הושלם המיזוג בין חברת Lockheed Corporation לבין חברת Martin Marietta במסגרת עסקת מניות שהוערכה בכ-10 מיליארד דולר. המיזוג יצר את חברת Lockheed Martin והפך אותה לאחד מתאגידי הביטחון הגדולים בעולם. החברה המאוחדת החלה לפעול עם הכנסות שנתיות של כ-23 מיליארד דולר וכ-170 אלף עובדים.
שתי החברות שהתמזגו היו בעלות היסטוריה ארוכה בתעשיית התעופה והביטחון. לוקהיד הייתה יצרנית מטוסים צבאיים ידועה שפיתחה בין היתר את מטוס הקרב F-16 ואת מטוס הסיור SR-71. מרטין מריאטה עסקה בפיתוח טילים, מערכות חלל ולוויינים והייתה מעורבת בפרויקטים ביטחוניים עבור ממשלת ארה"ב.

לאחר המיזוג הפכה החברה לספק מרכזי של מערכות נשק מתקדמות עבור משרד ההגנה האמריקאי. פעילותה כללה פיתוח וייצור מטוסי קרב, מערכות טילים, לוויינים, מערכות חלל ומערכות הגנה מפני טילים. החברה הייתה מעורבת גם בפרויקטים עבור נאס״א, כולל מערכות לוויין וטכנולוגיות חלל מתקדמות.
כיום לוקהיד מרטין היא אחת מחברות הביטחון הגדולות בעולם. הכנסות החברה בשנים האחרונות עומדות על יותר מ-65 מיליארד דולר בשנה והיא מעסיקה כ-120 אלף עובדים. החברה היא הקבלן הראשי בתוכנית מטוס הקרב F-35, אחת מתוכניות החימוש הגדולות בעולם, שמוערכת בעלות כוללת של מאות מיליארדי דולרים לאורך חיי הפרויקט. בנוסף עוסקת החברה בפיתוח מערכות הגנה מפני טילים, לוויינים, מערכות חלל וטכנולוגיות צבאיות מתקדמות עבור ממשלות וגופי ביטחון ברחבי העולם.
15 במרץ 1985 - נרשם symbolics.com, הדומיין הראשון בעולם
ב-15 במרץ 1985 נרשם הדומיין הראשון בעולם במסגרת מערכת שמות הדומיינים של האינטרנט. הדומיין symbolics.com נרשם על ידי חברת Symbolics האמריקאית, שפיתחה מחשבים ותחנות עבודה המבוססות על שפת התכנות Lisp.
באותה תקופה האינטרנט עדיין היה רשת קטנה יחסית ששימשה בעיקר אוניברסיטאות, מוסדות מחקר וגופים ממשלתיים בארה"ב. מספר המחשבים המחוברים לרשת היה קטן יחסית והגישה אליה הייתה מוגבלת למוסדות אקדמיים וממשלתיים.
מערכת שמות הדומיינים (DNS) פותחה כדי ליצור מנגנון זיהוי פשוט יותר עבור מחשבים ברשת. במקום להשתמש בכתובות מספריות של מחשבים, המערכת אפשרה שימוש בשמות דומיינים מילוליים. השימוש בדומיינים הפך את הגישה לרשת לנוחה יותר והקל על הרחבת השימוש באינטרנט.
במהלך השנים שלאחר מכן גדל מספר הדומיינים הרשומים בעולם באופן משמעותי. באמצע שנות ה-80 היו רשומים עשרות דומיינים בלבד, בתחילת שנות ה-90 כבר נרשמו מאות אלפים, ובתחילת שנות ה-2000 כבר נרשמו מיליוני דומיינים.
בעשורים שלאחר מכן הפכה מערכת הדומיינים לתשתית מרכזית של האינטרנט. כיום רשומים ברחבי העולם יותר מ-350 מיליון דומיינים, והמערכת משמשת בסיס לפעילותם של אתרי אינטרנט, שירותי ענן, מסחר מקוון ופלטפורמות דיגיטליות רבות.
15 במרץ 1972 - הסרט “הסנדק” מוקרן בהקרנת בכורה
ב-15 במרץ 1972 נערכה בניו יורק הקרנת הבכורה של הסרט “הסנדק” (The Godfather), בהפקת אולפני Paramount ובבימוי פרנסיס פורד קופולה. הסרט התבסס על הרומן מאת מריו פוזו והופק בתקציב של כ-6-7 מיליון דולר.
העלילה עוקבת אחר משפחת קורליאונה, משפחת פשע איטלקית-אמריקאית הפועלת בניו יורק בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה. בראש המשפחה עומד ויטו קורליאונה, המכונה “הסנדק”, שמנהל רשת פעילות הכוללת הימורים, הלוואות והגנה על עסקים. העלילה מתחילה בחתונת בתו של ויטו קורליאונה, אירוע שבו מגיעים אנשים רבים לבקש את עזרתו.
הסיפור מתמקד גם בבנו הצעיר של ויטו, מייקל קורליאונה. בתחילת הסרט הוא מוצג כדמות שמנסה להתרחק מפעילות המשפחה ואף שירת בצבא ארה"ב. במהלך העלילה מתרחש ניסיון התנקשות בוויטו קורליאונה, ומייקל נכנס בהדרגה לפעילות המשפחה. בהמשך הוא הופך לדמות המרכזית שמובילה את הארגון ומרחיבה את פעילותו.
הסרט הופץ תחילה במספר מצומצם של בתי קולנוע בארה"ב ולאחר מכן בהפצה רחבה. בשנת ההקרנה הראשונה שלו הכניס הסרט יותר מ-130 מיליון דולר בארה"ב בלבד והפך לסרט הרווחי ביותר באותה תקופה. בהמשך הגיעו הכנסותיו הכוללות ליותר מ-240 מיליון דולר ברחבי העולם במחירי התקופה.
הצלחת הסרט הובילה להפקת שני סרטי המשך - “הסנדק חלק 2” בשנת 1974 ו“הסנדק חלק 3” בשנת 1990. הסרטים, יחד עם מכירות זכויות שידור, הפצה בינלאומית ומכירות וידאו, יצרו לאורך השנים הכנסות מצטברות של מאות מיליוני דולרים לאולפני פרמאונט.
15 במרץ 1951 - תעשיית הנפט באיראן מולאמת
ב-15 במרץ 1951 אישר הפרלמנט האיראני חוק להלאמת תעשיית הנפט במדינה. ההחלטה קבעה כי כל נכסי חברת Anglo-Iranian Oil Company הבריטית יועברו לשליטת הממשלה האיראנית.
החברה הבריטית הייתה באותה תקופה מפעילת הנפט המרכזית באיראן וניהלה את מרבית שדות הנפט במדינה. היא הפעילה גם את בית הזיקוק באבאדן, שהיה אחד מבתי הזיקוק הגדולים בעולם באותה תקופה.
איראן הייתה אחת מיצרניות הנפט המרכזיות בעולם והפיקה מיליוני טונות של נפט בשנה. הכנסות החברה הבריטית מפעילות הנפט הגיעו למאות מיליוני דולרים בשנה, בעוד חלקה של ממשלת איראן ברווחים היה מוגבל יחסית.
לאחר ההלאמה הוקמה חברת הנפט הלאומית של איראן (National Iranian Oil Company - NIOC), שנועדה לנהל את פעילות הפקת הנפט במדינה.
המהלך הוביל למשבר מדיני וכלכלי בין איראן לבריטניה. מדינות מערביות הטילו חרם על הנפט האיראני, והיצוא מהמדינה ירד באופן משמעותי בשנים שלאחר מכן. האירוע השפיע על פעילות תעשיית הנפט במזרח התיכון ועל יחסי האנרגיה בין מדינות המערב למדינות האזור.