ה-F-47 - כל מה שצריך לדעת על מטוס הקרב העתידי
מטוס ה-F-47 צפוי להיות מטוס הקרב המתקדם ביותר של ארה"ב, עם טכנולוגיות חדשניות, חמקנות משופרת ויכולות לחימה אווירית חסרות תקדים. לאחר תחרות צמודה, בואינג נבחרה לפתח את המטוס החדש, וההכרזה הזו מסמנת את אחד מהפרויקטים הביטחוניים הגדולים של העשור הקרוב, להרחבה על החדשות הגדולות: מטוס הקרב העתידי יהיה של בואינג; גברה על לוקהיד מרטין במכרז של הממשל האמריקאי.
דונלד טראמפ האיץ את קבלת ההחלטות בעניין ובמסיבת עיתונאים אמר - "אם נשתמש ב-F-47 האויבים של אמריקה לא יבינו אפילו מי פגע בהם". אבל מה מיוחד במטוס הקרב העתידי של ארה"ב שצפוי להיות מבצעי בתחילת שנות ה-30, האם הוא יגיע גם לחיל האוויר הישראלי? ריכזנו את השאלות העיקריות.
מהו ה-F-47 ולמה הוא חשוב?
ה-F-47 הוא מטוס קרב מהדור השישי שצפוי להחליף את ה-F-22 ולהיות חלק משמעותי במערך האווירי של חיל האוויר האמריקאי בעשורים הבאים. המטוס מתוכנן לשלב חמקנות מתקדמת, חיישנים משופרים, יכולות בינה מלאכותית ואינטגרציה מלאה עם רחפנים קרביים.
מדוע בואינג נבחרה ולא לוקהיד מרטין?
הבחירה בבואינג באה לאחר תחרות בין יצרניות המטוסים המובילות. בואינג הציגה קונספט חדשני יותר, שהתבסס על שימוש בטכנולוגיות מתקדמות שיספקו עליונות אווירית מוחלטת, כמו שילוב רחפנים, מערכות תקשורת חכמות ויכולת לוחמה אלקטרונית מתקדמת.
- "אם נשתמש ב-F-47 האויבים של אמריקה לא יבינו אפילו מי פגע בהם"
- מטוס הקרב העתידי יהיה של בואינג; גברה על לוקהיד מרטין במכרז של הממשל האמריקאי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כיצד ה-F-47 משתווה למטוסים הקיימים?
ה-F-47 אמור לעלות על כל מטוס קרב שקיים כיום, כולל ה-F-35 וה-F-22. הוא יצויד במנועים משופרים שיאפשרו לו טווח טיסה ארוך יותר, מהירות גבוהה יותר ויכולות תמרון עדיפות. בנוסף, מערכות החיישנים והבינה המלאכותית שלו יאפשרו לו לתפקד בצורה עצמאית ולקבל החלטות תוך כדי קרב.
מהן היכולות החדשות שה-F-47 יציע?
המטוס ישלב טכנולוגיות חמקנות מהדור החדש, מערכות שליטה ובקרה מתקדמות, ושיתוף פעולה אוטונומי עם רחפנים קרביים. הוא יוכל לתקשר עם כלי טיס אחרים בשדה הקרב בזמן אמת ולשפר את היעילות המבצעית של הכוחות האמריקאים.
כמה יעלה פיתוח המטוס?
הפרויקט צפוי לעלות יותר מ-20 מיליארד דולר בשלב הפיתוח, עם עלות לכל יחידה שצפויה להגיע ל-200 מיליון דולר או יותר. מדובר בהשקעה עצומה, אך המטרה היא לספק מטוס שיישאר רלוונטי לפחות עד אמצע המאה ה-21.
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- טסלה מתקרבת לנהיגה אוטונומית מלאה - נתוני FSD מצביעים על קפיצה בביצועים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט
האם מטוסי קרב מאוישים עדיין נחוצים?
השאלה האם מטוסי קרב מאוישים הם השקעה נכונה בעידן שבו רחפנים הופכים לדומיננטיים יותר היא שאלה פתוחה. התשובה של הצבא האמריקאי כרגע היא שכן – אבל עם דגש על שילוב של מטוסי קרב מאוישים עם רחפנים מתקדמים, שיבצעו חלק ניכר מהמשימות המסוכנות.
מי המתחרים העיקריים של ה-F-47?
המתחרים העיקריים הם מטוסי הקרב המתקדמים של רוסיה וסין, כמו ה-Su-57 הרוסי וה-J-20 הסיני. שני המטוסים הללו מציעים חמקנות ויכולות אוויריות גבוהות, אך ה-F-47 צפוי להיות טוב מהם הודות לשילוב של בינה מלאכותית, טכנולוגיות תקשורת מתקדמות ויכולת לפעול עם רחפנים קרביים.
כיצד ישפיע ה-F-47 על שדה הקרב העתידי?
המטוס נועד לתת לארה"ב יתרון משמעותי בזירות הלחימה העתידיות. הוא יוכל לבצע משימות מורכבות יותר, עם יכולת הסתגלות מהירה לאיומים חדשים, ותהיה לו מערכת נשק שתאפשר לו להתמודד עם מטרות מגוונות, כולל מערכות נ"מ מתקדמות.
מה הצפי לכניסת ה-F-47 לשירות?
הערכה היא שהמטוס ייכנס לשירות בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-21, לאחר שנים של בדיקות ופיתוח. מדובר במטוס שאמור להוביל את חיל האוויר האמריקאי בעשורים הבאים ולהבטיח עליונות אווירית מול כל איום אפשרי.
האם המטוס מתאים לשיתוף פעולה עם בעלות בריתה של ארה"ב?
כמו ה-F-35, ייתכן שה-F-47 יוצע בעתיד למדינות בעלות ברית של ארה"ב, אך בשלב הראשוני הוא צפוי להיות בלעדי לחיל האוויר האמריקאי. ככל שהפיתוח יתקדם, ייתכן שחלק מהטכנולוגיות יימכרו לשותפות אסטרטגיות.
מה המשמעות של הזכייה בחוזה עבור בואינג?
הפרויקט הזה הוא הזדמנות עצומה עבור בואינג, במיוחד אחרי האתגרים שחוותה בשנים האחרונות. זכייה בפיתוח המטוס תספק לחברה יציבות כלכלית ותחזק את מעמדה בשוק הביטחוני. אם היא תספק את המטוס בזמן ובמסגרת התקציב, היא עשויה לחזק את מעמדה מול לוקהיד מרטין בתחום מטוסי הקרב.
האם ה-F-47 יהיה המטוס האחרון מהדור המאויש?
ייתכן שה-F-47 יהיה אחד ממטוסי הקרב המאוישים האחרונים שיפותחו, כאשר בעתיד הרחוק הכיוון הוא למערכות אוטונומיות לחלוטין. עם זאת, הצבא האמריקאי עדיין רואה ערך בשילוב בין מטוסים מאוישים לבין מערכות אוטונומיות, וה-F-47 מתוכנן לפעול במסגרת כזו.
למה דווקא עכשיו מחליטים על פיתוח מטוס קרב חדש?
החלטה זו נובעת מהצורך של ארה"ב להמשיך לשמור על עליונות אווירית, בעיקר מול רוסיה וסין, שמשקיעות רבות בפיתוח מטוסי קרב מתקדמים. ה-F-22, מטוס הקרב הדומיננטי כיום של חיל האוויר האמריקאי, מזדקן ולא ניתן לייצר אותו מחדש, ולכן יש צורך בדור הבא של מטוסי הקרב.
האם המטוס יוכל לפעול בתנאים של מלחמה אלקטרונית מתקדמת?
בהחלט. אחד הדגשים העיקריים בפיתוח ה-F-47 הוא עמידות גבוהה ללוחמה אלקטרונית ויכולת לפעול גם תחת מתקפות סייבר. המטוס יהיה מצויד במערכות לוחמה אלקטרונית מתקדמות שיאפשרו לו לתפקד גם בסביבה מאוימת טכנולוגית.
ה-F-47 מבטיח להיות לא רק מטוס הקרב המתקדם ביותר שנבנה אי פעם, אלא גם סימן דרך בשדה הקרב העתידי. שילוב של טכנולוגיות מתקדמות, חמקנות מתקדמת, אינטגרציה עם רחפנים ובינה מלאכותית הופכים אותו למכונת קרב שעתידה לשנות את חוקי המשחק בזירה האווירית.
מה ההבדלים הגדולים בין ה-F-47 ל-F-35?
ה-F-35 הוא מטוס רב-תכליתי שנועד לשימוש של חילות אוויר, ים ויבשה עם התאמות שונות לכל זרוע. לעומתו, ה-F-47 מיועד לשליטה מוחלטת באוויר, עם עדיפות ביכולת חמקנות, שילוב מערכות אוטונומיות ולוחמה אלקטרונית מתקדמת יותר. בנוסף, ל-F-47 יהיו חיישנים מתקדמים יותר שיאפשרו לו לראות ולהגיב לאיומים מרחוק, ולשלב מידע עם רחפנים וכלי טיס נוספים בצורה חלקה יותר.
האם בזמן מלחמה היו מצבים שמטוסים מדור ישן ניצחו מטוסים מדור חדש יותר?
בהחלט. במהלך ההיסטוריה, היו מקרים שבהם מטוסים מדור ישן הצליחו להפיל מטוסים מתקדמים יותר, בעיקר בזכות ניסיון הטייסים, שימוש נכון בטקטיקות קרב או תנאי שטח שהעניקו יתרון למטוס הפחות מתקדם. דוגמאות כוללות את מלחמת וייטנאם, שם מטוסי מיג-17 הצליחו להפיל מטוסי F-4 פנטום מתקדמים יותר, ובשנים האחרונות, תרגולים צבאיים שבהם מטוסים ישנים יותר הצליחו להפתיע מטוסי קרב מודרניים באמצעות שימוש טקטי נכון.
האם ישראל מקבלת את כל מה שהיא רוצה, מבחינת ציוד ויכולות צבאיות, מארה"ב?
לא בהכרח. הקשרים הביטחוניים בין ישראל לארה"ב הם מהעמוקים והחזקים בעולם, וישראל נהנית מסיוע צבאי נדיב, כולל גישה למערכות נשק מתקדמות. עם זאת, לאורך השנים היו לא מעט מקרים בהם וושינגטון החליטה שלא להעביר לישראל טכנולוגיות מסוימות. למשל, ישראל לא קיבלה גישה לתוכנות ולמערכות מסווגות של ה-F-35, מה שאילץ את חיל האוויר למצוא פתרונות עצמאיים. גם במקרים אחרים, כמו מטוסי תדלוק מתקדמים או פצצות חודרות בונקרים, ארה"ב עיכבה או הגבילה את האספקה בהתאם לאינטרסים מדיניים. כלומר, ישראל מקבלת הרבה – אבל לא תמיד את כל מה שהיא מבקשת.
האם ה-F-47 אמור להגיע לישראל?
בשלב זה, לא ברור. ה-F-47 מיועד בראש ובראשונה לצורכי חיל האוויר האמריקאי, וכנראה יישאר בלעדי לו בעשור הקרוב. עם זאת, כפי שקרה עם ה-F-35, ייתכן שבעתיד תתאפשר מכירתו למדינות בעלות ברית קרובות, בהן ישראל. ההחלטה תהיה תלויה בממשל האמריקאי, בצורכי חיל האוויר הישראלי ובנכונות של ישראל לממן את הרכישה. אם וכאשר זה יקרה, סביר להניח שהמטוסים שיועברו לישראל יהיו בגרסה שונה, עם התאמות ספציפיות לבקשת משרד הביטחון הישראלי.
כמה זמן אחרי ההשקה מגיעים מטוסי הקרב גם לחיל האוויר הישראלי?
זה תלוי במטוס ובמדיניות האמריקאית. במקרה של ה-F-35, ישראל הייתה אחת מהמדינות הראשונות בעולם שקיבלו את המטוס, פחות משנתיים לאחר שהחלו מסירות ראשונות לחיל האוויר האמריקאי. עם זאת, במקרה של ה-F-22, ארה"ב החליטה לא למכור את המטוס לשום מדינה, כולל ישראל.
בדרך כלל, מטוסי קרב מתקדמים נמכרים לבעלות הברית של ארה"ב רק לאחר שהגרסאות הראשונות מבצעיות לחלוטין, מה שיכול לקחת בין 5 ל-15 שנים. במקרה של ה-F-47, אם ישראל תבקש לרכוש אותו ותזכה לאישור, המטוס עשוי להגיע לשירות בישראל רק בשנות ה-40 של המאה ה-21. יש לכך תקדימים – מטוסי ה-F-15 וה-F-16 הגיעו לישראל מהר יחסית, אבל מטוסי ה-F-35 נמסרו שנים אחרי ההשקה הראשונית בארה"ב.
- 5.אנונימי 23/03/2025 14:16הגב לתגובה זוזה יהיה המטוס שנמחוק איתו את איראן תימן לבנון סוריה עזה והאויב לא יבין מאיפה זה בא לו
- 4.Mtlk 23/03/2025 08:12הגב לתגובה זוכרגע השליטה בשמים היא די מוחלטת.ובאו נקווה שב 2040.לא נצטרך להיע בכלל למלחמה משמעותית.ככה שאת הכסף נוכל להשקיע בדברים כמו.דיור ציבורירפואהחינוךביטחון אישיתקשורת ומידעהשקעות בתעסוקהחדשנותתירותתשתית.
- 3.החיים 22/03/2025 17:41הגב לתגובה זולכתב אין מושג מה זה מטוסאבל הוא מספר לנו כל מה שרצינו לדעת...על מטוס שלא יודעים עליו כלוםככה נראית עתונותקישקושי בייציםעם כותרת כל מה שרצית לדעת..
- 2.אנונימי 22/03/2025 11:17הגב לתגובה זוהסוחוי 57 בעל Radar cross section יותר גבוה משל הf18 hornet אתם בדיחה שאתה מחשיבים מטוס לחמקן שכהוא בולט בראדר יותר מf18 hornet שאין לו שום שכבה שעוזרת לו להיות חמקןחחחחחח
- 1.יש עתיד 21/03/2025 22:28הגב לתגובה זוישראל חייבת כזה מטוס כדי להתמודד עם חמאס בעזה
- לרון 22/03/2025 07:53הגב לתגובה זואת חמאס אז מצבנו בקנטים! הם מפעילים רחפני תבערה כזכורנפלם כתשובהלמה לא!
ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)גיבור סיני - מתפקיד בכיר באנבידיה ל-5 מיליארד דולר בשבוע
ז'אנג ג'יאנגז'ונג: המיליארדר החדש של סין הפך לגיבור לאומי - "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר", מבטיח עצמאות שבבים מלאה עד 2030
השם החם ביותר בשוק הסיני השבוע הוא ז'אנג ג'יאנגז'ונג, בן 55, מייסד ומנכ"ל מור טרדס, שהפך רשמית למיליארדר בזכות זינוק של 500% במניית החברה ביום המסחר הראשון אחרי ההנפקה.
עד לפני חמש שנים הוא היה סגן נשיא ומנהל פעילות אנבידיה NVIDIA Corp. -0.31% בסין הגדולה. ב-2019 עזב את החברה האמריקאית, ובאוקטובר 2020 הקים את מור טרדס עם מטרה אחת ברורה: לבנות GPU סיני שיוכל להתחרות באנבידיה, גם אם הסנקציות האמריקאיות יהפכו מוחלטות. ביום שישי האחרון ההימור שלו התממש בצורה דרמטית. מור טרדס גייסה 8 מיליארד יואן בהנפקה בבורסת שנגחאי, המניה זינקה מ-114 יואן ל-600 יואן ביום אחד, ושווי החברה הגיע ל-282 מיליארד יואן (כ-40 מיליארד דולר), אם כי בהמשך התממש לכ-32 מיליארד דולר.
אנבידיה היא מזמן כבר לא כוכבת יחידה על הבמה. הקולגות שלה לא יושבים מהצד בחיבוק ידיים וכך שמענו לאחרונה על עוד ועוד השקות של שבבים שמטרגטים את ה״בטן הרכה״ של אנבידיה - תעשיית השבבים לכלי הבינה המלאכותית. כדי לעשות קצת סדר, סקרנו את כל השחקניות בתעשייה, כל אחת והמיקוד העסקי שלה והמיקום שלה בשרשרת הערך - כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
מיליארדר בין לילה
ז'אנג, שמחזיק ישירות ובעקיפין בכ-16% מהמניות, ראה את ההון האישי שלו מטפס תוך יממה ל-5 מיליארד דולר והפך לאחד מעשירי הטכנולוגיה החדשים הבולטים בסין. ז'אנג הוא בוגר הנדסת חשמל ותואר שני מצינגחואה. לפני אנבידיה הוא ניהל את פעילות השרתים של Dell באסיה ואת HP בסין. ב-2006 הצטרף ל-NVIDIA, טיפס עד לתפקיד סגן נשיא וראש הפעילות בסין הגדולה.
בסין קוראים לו "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר". הידע הפנימי הזה, יחד עם תמיכה ממשלתית מלאה, הפך את מור טרדס מפרויקט סטארט-אפ ל"נכס לאומי" תוך חמש שנים בלבד.
המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
הדירקטוריון דחה הצעת רכש של אלי גליקמן לפי שווי 2.4 מיליארד דולר, בעוד בעלי מניות טוענים לחוסר שקיפות ולפער מהותי בין שווי השוק למזומן בקופה לקראת אסיפת בעלי מניות מתוחה במיוחד ב־26 בדצמבר
אסיפת בעלי המניות של ציםZIM Integrated Shipping Services -1.05% , שתתקיים ב־26 בדצמבר, בדרך להיות לאחד האירועים המתוחים ביותר שידעה החברה. בשבועות האחרונים מתנהל מאבק פרוקסי חריף בין ההנהלה לדירקטוריון מצד אחד וקבוצת בעלי מניות ישראלים מן הצד האחר המחזיקים יחד למעלה מ-8% ממניות מהחברה ודורשים שינוי בהרכב הדירקטוריון ולפטר או לשהות את המנכ״ל אלי גליקמן.
הקבוצה טוענת לפער מהותי בין שווי השוק לבין ערכה הכלכלי של צים, ומבקשת למנות שלושה דירקטורים חדשים מטעמה. לדבריהם, החברה אינה פועלת להצפת ערך למרות קופת מזומנים משמעותית, נכסים תפעוליים ושווי צי אוניות ומכולות שאינו משתקף בדוחות הכספיים כפי שהם מוצגים כיום. לפי הקבוצה, בקופת החברה מצויים כ־3 מיליארד דולר במזומנים, סכום גבוה משווי השוק.
מנגד, צים והדירקטוריון מנסים לייצב את המערכת לקראת האסיפה. החברה מינתה שני דירקטורים חדשים משלה ומבקשת מבעלי המניות לאשרם ברוב. בנוסף, צים הדגישה בפני המשקיעים כי מאז הנפקתה ב־2020 היא הכפילה את קיבולת המכולות וחילקה דיבידנדים בהיקף 5.4 מיליארד דולר. החברה גם אישרה כי היא בעיצומו של תהליך בחינת חלופות אסטרטגיות, תהליך הכולל, לפי גורמים בענף, פניות מצד חברות ספנות בינלאומיות ובהן הפג לויד.
חברת הייעוץ ISS נתנה רוח גבית לדירקטוריון כשפרסמה המלצה לתמוך במועמדים שהציבה החברה ולא באלו שמציעה קבוצת בעלי המניות הישראלים. לפי ISS, לא הוצגו על ידי בעלי המניות טענות משכנעות מספיק לשינוי מהותי בהרכב הדירקטוריון.
- חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההצעה לרכישת צים
הוויכוח סביב תהליך בחינת החלופות האסטרטגיות הוא אחד הנושאים המרכזיים במאבק. צים אישרה כי הדירקטוריון דן בהצעה שהגיש המנכ"ל אלי גליקמן לרכוש את החברה לפי שווי של כ־2.4 מיליארד דולר, או כ־20 דולר למניה. הצעה שהדירקטוריון בחר שלא לקדם בשלב זה. במקביל, נבחנות הצעות ממשקיעים אסטרטגיים נוספים בענף, ובהם גורם מוכר כמו כאמור הפג לויד. קבוצת בעלי המניות המתנגדים טוענת כי הדירקטוריון לא הציג שקיפות מספקת בנוגע להצעות שהתקבלו, ובעיקר בנוגע להצעה שהובלה, לכאורה, על ידי המנכ״ל. לטענתם, הצעה זו נעשית במחיר שאינו משקף את ערכה הכלכלי של החברה, ואף נמוך מסך המזומנים שבקופתה, עובדה שלדבריהם יוצרת ניגוד עניינים מהותי שיש לנהל בזהירות יתרה.
