ה-F-47 - כל מה שצריך לדעת על מטוס הקרב העתידי
מטוס ה-F-47 צפוי להיות מטוס הקרב המתקדם ביותר של ארה"ב, עם טכנולוגיות חדשניות, חמקנות משופרת ויכולות לחימה אווירית חסרות תקדים. לאחר תחרות צמודה, בואינג נבחרה לפתח את המטוס החדש, וההכרזה הזו מסמנת את אחד מהפרויקטים הביטחוניים הגדולים של העשור הקרוב, להרחבה על החדשות הגדולות: מטוס הקרב העתידי יהיה של בואינג; גברה על לוקהיד מרטין במכרז של הממשל האמריקאי.
דונלד טראמפ האיץ את קבלת ההחלטות בעניין ובמסיבת עיתונאים אמר - "אם נשתמש ב-F-47 האויבים של אמריקה לא יבינו אפילו מי פגע בהם". אבל מה מיוחד במטוס הקרב העתידי של ארה"ב שצפוי להיות מבצעי בתחילת שנות ה-30, האם הוא יגיע גם לחיל האוויר הישראלי? ריכזנו את השאלות העיקריות.
מהו ה-F-47 ולמה הוא חשוב?
ה-F-47 הוא מטוס קרב מהדור השישי שצפוי להחליף את ה-F-22 ולהיות חלק משמעותי במערך האווירי של חיל האוויר האמריקאי בעשורים הבאים. המטוס מתוכנן לשלב חמקנות מתקדמת, חיישנים משופרים, יכולות בינה מלאכותית ואינטגרציה מלאה עם רחפנים קרביים.
מדוע בואינג נבחרה ולא לוקהיד מרטין?
הבחירה בבואינג באה לאחר תחרות בין יצרניות המטוסים המובילות. בואינג הציגה קונספט חדשני יותר, שהתבסס על שימוש בטכנולוגיות מתקדמות שיספקו עליונות אווירית מוחלטת, כמו שילוב רחפנים, מערכות תקשורת חכמות ויכולת לוחמה אלקטרונית מתקדמת.
- "אם נשתמש ב-F-47 האויבים של אמריקה לא יבינו אפילו מי פגע בהם"
- מטוס הקרב העתידי יהיה של בואינג; גברה על לוקהיד מרטין במכרז של הממשל האמריקאי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כיצד ה-F-47 משתווה למטוסים הקיימים?
ה-F-47 אמור לעלות על כל מטוס קרב שקיים כיום, כולל ה-F-35 וה-F-22. הוא יצויד במנועים משופרים שיאפשרו לו טווח טיסה ארוך יותר, מהירות גבוהה יותר ויכולות תמרון עדיפות. בנוסף, מערכות החיישנים והבינה המלאכותית שלו יאפשרו לו לתפקד בצורה עצמאית ולקבל החלטות תוך כדי קרב.
מהן היכולות החדשות שה-F-47 יציע?
המטוס ישלב טכנולוגיות חמקנות מהדור החדש, מערכות שליטה ובקרה מתקדמות, ושיתוף פעולה אוטונומי עם רחפנים קרביים. הוא יוכל לתקשר עם כלי טיס אחרים בשדה הקרב בזמן אמת ולשפר את היעילות המבצעית של הכוחות האמריקאים.
כמה יעלה פיתוח המטוס?
הפרויקט צפוי לעלות יותר מ-20 מיליארד דולר בשלב הפיתוח, עם עלות לכל יחידה שצפויה להגיע ל-200 מיליון דולר או יותר. מדובר בהשקעה עצומה, אך המטרה היא לספק מטוס שיישאר רלוונטי לפחות עד אמצע המאה ה-21.
- טראמפ חתם: עובדי הממשל האמריקאים חוזרים לעבודה אחרי 43 ימי השבתה
- סיסקו מדווחת על רבעון חזק, המניה עולה בעקבות ביקושים לתשתיות AI
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
האם מטוסי קרב מאוישים עדיין נחוצים?
השאלה האם מטוסי קרב מאוישים הם השקעה נכונה בעידן שבו רחפנים הופכים לדומיננטיים יותר היא שאלה פתוחה. התשובה של הצבא האמריקאי כרגע היא שכן – אבל עם דגש על שילוב של מטוסי קרב מאוישים עם רחפנים מתקדמים, שיבצעו חלק ניכר מהמשימות המסוכנות.
מי המתחרים העיקריים של ה-F-47?
המתחרים העיקריים הם מטוסי הקרב המתקדמים של רוסיה וסין, כמו ה-Su-57 הרוסי וה-J-20 הסיני. שני המטוסים הללו מציעים חמקנות ויכולות אוויריות גבוהות, אך ה-F-47 צפוי להיות טוב מהם הודות לשילוב של בינה מלאכותית, טכנולוגיות תקשורת מתקדמות ויכולת לפעול עם רחפנים קרביים.
כיצד ישפיע ה-F-47 על שדה הקרב העתידי?
המטוס נועד לתת לארה"ב יתרון משמעותי בזירות הלחימה העתידיות. הוא יוכל לבצע משימות מורכבות יותר, עם יכולת הסתגלות מהירה לאיומים חדשים, ותהיה לו מערכת נשק שתאפשר לו להתמודד עם מטרות מגוונות, כולל מערכות נ"מ מתקדמות.
מה הצפי לכניסת ה-F-47 לשירות?
הערכה היא שהמטוס ייכנס לשירות בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-21, לאחר שנים של בדיקות ופיתוח. מדובר במטוס שאמור להוביל את חיל האוויר האמריקאי בעשורים הבאים ולהבטיח עליונות אווירית מול כל איום אפשרי.
האם המטוס מתאים לשיתוף פעולה עם בעלות בריתה של ארה"ב?
כמו ה-F-35, ייתכן שה-F-47 יוצע בעתיד למדינות בעלות ברית של ארה"ב, אך בשלב הראשוני הוא צפוי להיות בלעדי לחיל האוויר האמריקאי. ככל שהפיתוח יתקדם, ייתכן שחלק מהטכנולוגיות יימכרו לשותפות אסטרטגיות.
מה המשמעות של הזכייה בחוזה עבור בואינג?
הפרויקט הזה הוא הזדמנות עצומה עבור בואינג, במיוחד אחרי האתגרים שחוותה בשנים האחרונות. זכייה בפיתוח המטוס תספק לחברה יציבות כלכלית ותחזק את מעמדה בשוק הביטחוני. אם היא תספק את המטוס בזמן ובמסגרת התקציב, היא עשויה לחזק את מעמדה מול לוקהיד מרטין בתחום מטוסי הקרב.
האם ה-F-47 יהיה המטוס האחרון מהדור המאויש?
ייתכן שה-F-47 יהיה אחד ממטוסי הקרב המאוישים האחרונים שיפותחו, כאשר בעתיד הרחוק הכיוון הוא למערכות אוטונומיות לחלוטין. עם זאת, הצבא האמריקאי עדיין רואה ערך בשילוב בין מטוסים מאוישים לבין מערכות אוטונומיות, וה-F-47 מתוכנן לפעול במסגרת כזו.
למה דווקא עכשיו מחליטים על פיתוח מטוס קרב חדש?
החלטה זו נובעת מהצורך של ארה"ב להמשיך לשמור על עליונות אווירית, בעיקר מול רוסיה וסין, שמשקיעות רבות בפיתוח מטוסי קרב מתקדמים. ה-F-22, מטוס הקרב הדומיננטי כיום של חיל האוויר האמריקאי, מזדקן ולא ניתן לייצר אותו מחדש, ולכן יש צורך בדור הבא של מטוסי הקרב.
האם המטוס יוכל לפעול בתנאים של מלחמה אלקטרונית מתקדמת?
בהחלט. אחד הדגשים העיקריים בפיתוח ה-F-47 הוא עמידות גבוהה ללוחמה אלקטרונית ויכולת לפעול גם תחת מתקפות סייבר. המטוס יהיה מצויד במערכות לוחמה אלקטרונית מתקדמות שיאפשרו לו לתפקד גם בסביבה מאוימת טכנולוגית.
ה-F-47 מבטיח להיות לא רק מטוס הקרב המתקדם ביותר שנבנה אי פעם, אלא גם סימן דרך בשדה הקרב העתידי. שילוב של טכנולוגיות מתקדמות, חמקנות מתקדמת, אינטגרציה עם רחפנים ובינה מלאכותית הופכים אותו למכונת קרב שעתידה לשנות את חוקי המשחק בזירה האווירית.
מה ההבדלים הגדולים בין ה-F-47 ל-F-35?
ה-F-35 הוא מטוס רב-תכליתי שנועד לשימוש של חילות אוויר, ים ויבשה עם התאמות שונות לכל זרוע. לעומתו, ה-F-47 מיועד לשליטה מוחלטת באוויר, עם עדיפות ביכולת חמקנות, שילוב מערכות אוטונומיות ולוחמה אלקטרונית מתקדמת יותר. בנוסף, ל-F-47 יהיו חיישנים מתקדמים יותר שיאפשרו לו לראות ולהגיב לאיומים מרחוק, ולשלב מידע עם רחפנים וכלי טיס נוספים בצורה חלקה יותר.
האם בזמן מלחמה היו מצבים שמטוסים מדור ישן ניצחו מטוסים מדור חדש יותר?
בהחלט. במהלך ההיסטוריה, היו מקרים שבהם מטוסים מדור ישן הצליחו להפיל מטוסים מתקדמים יותר, בעיקר בזכות ניסיון הטייסים, שימוש נכון בטקטיקות קרב או תנאי שטח שהעניקו יתרון למטוס הפחות מתקדם. דוגמאות כוללות את מלחמת וייטנאם, שם מטוסי מיג-17 הצליחו להפיל מטוסי F-4 פנטום מתקדמים יותר, ובשנים האחרונות, תרגולים צבאיים שבהם מטוסים ישנים יותר הצליחו להפתיע מטוסי קרב מודרניים באמצעות שימוש טקטי נכון.
האם ישראל מקבלת את כל מה שהיא רוצה, מבחינת ציוד ויכולות צבאיות, מארה"ב?
לא בהכרח. הקשרים הביטחוניים בין ישראל לארה"ב הם מהעמוקים והחזקים בעולם, וישראל נהנית מסיוע צבאי נדיב, כולל גישה למערכות נשק מתקדמות. עם זאת, לאורך השנים היו לא מעט מקרים בהם וושינגטון החליטה שלא להעביר לישראל טכנולוגיות מסוימות. למשל, ישראל לא קיבלה גישה לתוכנות ולמערכות מסווגות של ה-F-35, מה שאילץ את חיל האוויר למצוא פתרונות עצמאיים. גם במקרים אחרים, כמו מטוסי תדלוק מתקדמים או פצצות חודרות בונקרים, ארה"ב עיכבה או הגבילה את האספקה בהתאם לאינטרסים מדיניים. כלומר, ישראל מקבלת הרבה – אבל לא תמיד את כל מה שהיא מבקשת.
האם ה-F-47 אמור להגיע לישראל?
בשלב זה, לא ברור. ה-F-47 מיועד בראש ובראשונה לצורכי חיל האוויר האמריקאי, וכנראה יישאר בלעדי לו בעשור הקרוב. עם זאת, כפי שקרה עם ה-F-35, ייתכן שבעתיד תתאפשר מכירתו למדינות בעלות ברית קרובות, בהן ישראל. ההחלטה תהיה תלויה בממשל האמריקאי, בצורכי חיל האוויר הישראלי ובנכונות של ישראל לממן את הרכישה. אם וכאשר זה יקרה, סביר להניח שהמטוסים שיועברו לישראל יהיו בגרסה שונה, עם התאמות ספציפיות לבקשת משרד הביטחון הישראלי.
כמה זמן אחרי ההשקה מגיעים מטוסי הקרב גם לחיל האוויר הישראלי?
זה תלוי במטוס ובמדיניות האמריקאית. במקרה של ה-F-35, ישראל הייתה אחת מהמדינות הראשונות בעולם שקיבלו את המטוס, פחות משנתיים לאחר שהחלו מסירות ראשונות לחיל האוויר האמריקאי. עם זאת, במקרה של ה-F-22, ארה"ב החליטה לא למכור את המטוס לשום מדינה, כולל ישראל.
בדרך כלל, מטוסי קרב מתקדמים נמכרים לבעלות הברית של ארה"ב רק לאחר שהגרסאות הראשונות מבצעיות לחלוטין, מה שיכול לקחת בין 5 ל-15 שנים. במקרה של ה-F-47, אם ישראל תבקש לרכוש אותו ותזכה לאישור, המטוס עשוי להגיע לשירות בישראל רק בשנות ה-40 של המאה ה-21. יש לכך תקדימים – מטוסי ה-F-15 וה-F-16 הגיעו לישראל מהר יחסית, אבל מטוסי ה-F-35 נמסרו שנים אחרי ההשקה הראשונית בארה"ב.
- 5.אנונימי 23/03/2025 14:16הגב לתגובה זוזה יהיה המטוס שנמחוק איתו את איראן תימן לבנון סוריה עזה והאויב לא יבין מאיפה זה בא לו
- 4.Mtlk 23/03/2025 08:12הגב לתגובה זוכרגע השליטה בשמים היא די מוחלטת.ובאו נקווה שב 2040.לא נצטרך להיע בכלל למלחמה משמעותית.ככה שאת הכסף נוכל להשקיע בדברים כמו.דיור ציבורירפואהחינוךביטחון אישיתקשורת ומידעהשקעות בתעסוקהחדשנותתירותתשתית.
- 3.החיים 22/03/2025 17:41הגב לתגובה זולכתב אין מושג מה זה מטוסאבל הוא מספר לנו כל מה שרצינו לדעת...על מטוס שלא יודעים עליו כלוםככה נראית עתונותקישקושי בייציםעם כותרת כל מה שרצית לדעת..
- 2.אנונימי 22/03/2025 11:17הגב לתגובה זוהסוחוי 57 בעל Radar cross section יותר גבוה משל הf18 hornet אתם בדיחה שאתה מחשיבים מטוס לחמקן שכהוא בולט בראדר יותר מf18 hornet שאין לו שום שכבה שעוזרת לו להיות חמקןחחחחחח
- 1.יש עתיד 21/03/2025 22:28הגב לתגובה זוישראל חייבת כזה מטוס כדי להתמודד עם חמאס בעזה
- לרון 22/03/2025 07:53הגב לתגובה זואת חמאס אז מצבנו בקנטים! הם מפעילים רחפני תבערה כזכורנפלם כתשובהלמה לא!

״ה-S&P יניב תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד בעשור הקרוב״
בגולדמן סבורים כי גל ה-AI מזכיר את בועת הדוט-קום, אבל הנפילה עוד רחוקה; האסטרטגים מעריכים שהיתרון של וול סטריט יישחק, והצמיחה הגלובלית תעבור למוקדים חדשים במזרח ובשווקים מתעוררים
יותר מעשור שוול סטריט נראית כמו ״המקום הבטוח בעולם״. מי שהחזיק מדדים אמריקאיים כמעט לא הפסיד. אפילו אם נתעלם מהתנודתיות של השנה האחרונה, רכבת הרים שהתחילה במלחמת המכסים של טראמפ ב-4 באפריל, המשיכה בירידות והתאזנה שוב עם התאוששות מהירה שוק המניות האמריקאי עם עלייה של כ-16% מתחילת השנה.
מהמשבר ב-2008 נבנה סביב ארה"ב נרטיב של יציבות וצמיחה גדולה. זה הגיע גם בזכות ריביות אפסיות, כסף זול ומדיניות מוניטרית מרחיבה כל אלה יצרו סביבה שבה חברות יכלו לצמוח כמעט בלי מגבלות. אחר כך הגיעה הקורונה עוד משבר שהפיל את הבורסות בתוך שבועות ספורים, אבל אחרי זה התגנבה לכולנו התחושה שוול סטריט בלתי ניתנת לעצירה.
הזרמות העתק של הפד, ריביות כמעט אפסיות ותמיכה ממשלתית מסיבית הזניקו את מחירי המניות לשיאים חדשים. ענקיות הטכנולוגיה כמו אפל, מיקרוסופט ואנבידיה הפכו את מדד S&P 500 למדד שלא מפסיק לשבור שיאים, כשגם מתקופות של אי-ודאות הוא יצא רק מחוזק. זה היה עשור שבו אמריקה שלטה בשווקים כמעט לבד, בעוד ששאר העולם ניסה להדביק את הקצב.
אבל לפי גולדמן זאקס, הסיפור הזה מתקרב לסיומו. בצוות האסטרטגים של הבנק, בראשות פיטר אופנהיימר, מעריכים שהעשור הבא ייראה אחרת לגמרי. המניות בארה"ב יניבו תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד - הרמה הנמוכה ביותר מבין כל האזורים המרכזיים - בעוד שהשווקים המתעוררים צפויים להוביל את הצמיחה עם תשואה שנתית של 10.9%.
- גולדמן זאקס משלם קנס עתק על פרשת שחיתות והצעד הראשון של ישראל בדרך לתעשיית ההייטק
- מייסד סיטאדל: ״בהשקעות צריכים אינטואציה; ה-AI נכשל בזה״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי גולדמן, מרכז הכובד של הכלכלה הגלובלית מתחיל לזוז מזרחה. הודו, סין ומדינות נוספות באסיה נהנות ממומנטום מבני שמזין את הצמיחה - אוכלוסייה צעירה, השקעות ממשלתיות ענקיות בתשתיות ותעשייה מתקדמת, ומעבר מהיר לדיגיטציה. במקביל, החברות האמריקאיות מתמודדות עם מציאות חדשה ריבית גבוהה, עלויות מימון כבדות ותמחור שמגלם כמעט כל גרם של אופטימיות.
טראמפ מחייךטראמפ חתם: עובדי הממשל האמריקאים חוזרים לעבודה אחרי 43 ימי השבתה
הבית הלבן הורה לעובדי הממשל הפדרלי, ששבתו, לשוב לעבודה מיידית. ההוראה ניתנה לאחר חתימתו של הנשיא דונלד טראמפ על חוק תקציב זמני בליל רביעי. ההשבתה נמשכה 43 ימים מאז 1 באוקטובר. חוק התקציב הזמני מאפשר פתיחת משרדים ממשלתיים ומשכורות חלקיות.
במזכר שפורסם על ידי הבית הלבן, נקבע כי כל הסוכנויות הממשלתיות חייבות לפתוח את פעילותן באופן מסודר ומהיר, וכי עובדים שהושמו בהשעיה זמנית יחזרו לעבודה מיידית עם קבלת תשלומי פיצוי רטרואקטיביים על תקופת ההשבתה. ההוראה כוללת הנחיות לניהול תורים, עדכון מערכות ומעבר הדרגתי לשגרה, תוך דגש על בדיקת תשתיות שנפגעו מהפסקת הפעילות.
במהלך ההשבתה הושעו כ-670 אלף עובדים פדרליים, בעוד כ-730 אלף אחרים המשיכו לעבוד ללא תשלום. הדבר גרם לשיבושים בפעילויות שוטפות, כולל עיכובים בתשלומי דמי אבטלה וביטוח בריאות, סגירת פארקים לאומיים ומתקנים ציבוריים, והשהיית תוכניות סיוע כמו SNAP (תוכנית המזון ל-42 מיליון אמריקאים). בתחום התעופה, דווח על יותר מ-900 ביטולי טיסות ועיכובים רבים בשל מחסור בפקחי טיסה, מה שהוביל להגבלת לוחות זמנים בשדות תעופה מרכזיים.
למרות הקו הרשמי הדורש חזרה מיידית, סוכנויות רבות פרסמו נהלים פנימיים המאפשרים גמישות, כגון שימוש בימי חופשה מצטברים, שעות נוספות או עבודה מרחוק, אפשרויות שלא קוימו באופן עקבי בתקופות קודמות. סוכנויות כמו ה-FAA (מנהל התעופה הפדרלי) ציינו כי תשלומי הפיצוי יחולקו בתוך ימים ספורים..
- החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי
- "טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החלטת בית הנבחרים לאשר את החוק התקבלה בתוצאה של 222 מול 209, כאשר שישה דמוקרטים הצטרפו לרוב הרפובליקני, אך רוב הדמוקרטים התנגדו בשל היעדר סעיפים להארכת זיכויי מס לטיפול רפואי. החוק מספק מימון זמני עד 30 בינואר 2026, ומבודד חלק מהתוכניות הקריטיות מפני סכסוכים עתידיים. מבחינה פוליטית, הנשיא טראמפ תיאר את החתימה כ"ניצחון" והאשים את הדמוקרטים באחריות להשבתה.
