הבורסה בת"א: שבוע של מימושים? או תחילת מגמה?
שבוע קצר נרשם השבוע בבורסה לניירות ערך בתל אביב בעקבות חופשת חג השבועות, אך למרות היותו קצר פעל שוק המניות המקומי באינטנסיביות רבה וחתם בירידות שערים חדות ובמחזורי מסחר שלא נראו מספר חודשים. יום המסחר הראשון (ג') נראה כמו יום מימושים טיפוסי, אך המשך הירידות שנתמכו במחזורים חריגים, העלו את השאלה לאן פני הבורסה? בשנה האחרונה נרשמו ירידות שערים חדות לתקופות קצרות, מימושים שנראו כמו מנוחת המשקיעים לספירת רווחים, אך הפעם, בשונה מהפעמים האחרות, נרשמה פעילות ערה בשוק המט"ח, כשישנם דיבורים על יציאת משקיעים זרים, שאולי קצת מוגזמים אך בימים רגישים אלו הורגשה ההשפעה. לסיכום, לא חלה התרחשות יוצאת דופן השבוע ולמרות הירידות, המדדים לא רחוקים משיאם, נראה כי המשקיעים ימתינו עד להתנתקות לפני שיתחילו להצטייד שוב במניות המקומיות.
מדד תל אביב 25 ירד בסיכום שבועי בכ-1.72% וחתם ברמת 673.13 נקודות, מדד תל אביב 100 השיל כ-2.48% לרמת 683.07 נקודות, התל טק 15 איבד 2.29% לרמת 410.65 נקודות, מדד הבנקים נפל ב-3.6%, מדד תל אביב 75 צנח בכ-4.4%. את הירידה החדה ביותר בשעור של 7.6% רשם מדד יתר 30.
דולר
הכוכב של השבועיים האחרונים בשוק היה ללא ספק הדולר. המטבע האמריקני המשיך להתחזק גם השבוע למול המטבעות העיקריים בעולם ולמול האירו והשקל הישראלי בפרט. היום (ה') במהלך יום המסחר התחזק הדולר לרמותיו הגבוהות ביותר מאז חודש ספטמבר 2004 כשהוא נושק לרמת 4.5 שקל. סיבה מיוחדת וחדשה לא נמצאה כדי להסביר את ההתחזקות למול השקל, אך הסיבות הנדושות שהורגלנו להם עד היום הופכות פתאום לרלוונטיות, ביניהם, פערי הריביות ההתחזקות למול האירו, ואי ודאות באשר לתהליך ההתנתקות.
מדד המחירים לצרכן
אתמול (ד') פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד המחירים לצרכן לחודש מאי האחרון. ללא הפתעות, עלה המדד בהתאם להערכות בשעור של 0.3%, המדד ללא סעיף הדיור, עלה בחמשת החודשים הראשונים של השנה ב-0.5%, וב-12 החודשים ב-1.4%. עליות מחירים נרשמו בשמונה (מתוך עשר) קבוצות צריכה ראשיות של המדד. ההתיקרויות הבולטות: פירות טריים - 9.2%, והלבשה - 5.4%. באשר למדדים הבאים, הצפי למדד חודש יוני הוא לעלייה של 0.1%, ויולי צפוי לעלות בשיעור של 0.5%.
פנים חדשות במדד המעו"ף
כמידי חצי שנה מעדכנת הבורסה לניירות ערך את הרכבי המדדים השונים. יום ה-15 ליוני היה היום הקובע מי תצא ומי תכנס, כל זאת על פי חישוב ממוצא השבועיים שקדמו ליום הקובע בכדי למנוע מניפולציות של בעלי אינטרסים על המניות ועל קביעת המדדים. למרות שטרם פורסם ההרכב הסופי, לא נראה כי צפויות הפתעות.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
