הבורסה בת"א: שבוע של מימושים? או תחילת מגמה?
שבוע קצר נרשם השבוע בבורסה לניירות ערך בתל אביב בעקבות חופשת חג השבועות, אך למרות היותו קצר פעל שוק המניות המקומי באינטנסיביות רבה וחתם בירידות שערים חדות ובמחזורי מסחר שלא נראו מספר חודשים. יום המסחר הראשון (ג') נראה כמו יום מימושים טיפוסי, אך המשך הירידות שנתמכו במחזורים חריגים, העלו את השאלה לאן פני הבורסה? בשנה האחרונה נרשמו ירידות שערים חדות לתקופות קצרות, מימושים שנראו כמו מנוחת המשקיעים לספירת רווחים, אך הפעם, בשונה מהפעמים האחרות, נרשמה פעילות ערה בשוק המט"ח, כשישנם דיבורים על יציאת משקיעים זרים, שאולי קצת מוגזמים אך בימים רגישים אלו הורגשה ההשפעה. לסיכום, לא חלה התרחשות יוצאת דופן השבוע ולמרות הירידות, המדדים לא רחוקים משיאם, נראה כי המשקיעים ימתינו עד להתנתקות לפני שיתחילו להצטייד שוב במניות המקומיות.
מדד תל אביב 25 ירד בסיכום שבועי בכ-1.72% וחתם ברמת 673.13 נקודות, מדד תל אביב 100 השיל כ-2.48% לרמת 683.07 נקודות, התל טק 15 איבד 2.29% לרמת 410.65 נקודות, מדד הבנקים נפל ב-3.6%, מדד תל אביב 75 צנח בכ-4.4%. את הירידה החדה ביותר בשעור של 7.6% רשם מדד יתר 30.
דולר
הכוכב של השבועיים האחרונים בשוק היה ללא ספק הדולר. המטבע האמריקני המשיך להתחזק גם השבוע למול המטבעות העיקריים בעולם ולמול האירו והשקל הישראלי בפרט. היום (ה') במהלך יום המסחר התחזק הדולר לרמותיו הגבוהות ביותר מאז חודש ספטמבר 2004 כשהוא נושק לרמת 4.5 שקל. סיבה מיוחדת וחדשה לא נמצאה כדי להסביר את ההתחזקות למול השקל, אך הסיבות הנדושות שהורגלנו להם עד היום הופכות פתאום לרלוונטיות, ביניהם, פערי הריביות ההתחזקות למול האירו, ואי ודאות באשר לתהליך ההתנתקות.
מדד המחירים לצרכן
אתמול (ד') פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד המחירים לצרכן לחודש מאי האחרון. ללא הפתעות, עלה המדד בהתאם להערכות בשעור של 0.3%, המדד ללא סעיף הדיור, עלה בחמשת החודשים הראשונים של השנה ב-0.5%, וב-12 החודשים ב-1.4%. עליות מחירים נרשמו בשמונה (מתוך עשר) קבוצות צריכה ראשיות של המדד. ההתיקרויות הבולטות: פירות טריים - 9.2%, והלבשה - 5.4%. באשר למדדים הבאים, הצפי למדד חודש יוני הוא לעלייה של 0.1%, ויולי צפוי לעלות בשיעור של 0.5%.
פנים חדשות במדד המעו"ף
כמידי חצי שנה מעדכנת הבורסה לניירות ערך את הרכבי המדדים השונים. יום ה-15 ליוני היה היום הקובע מי תצא ומי תכנס, כל זאת על פי חישוב ממוצא השבועיים שקדמו ליום הקובע בכדי למנוע מניפולציות של בעלי אינטרסים על המניות ועל קביעת המדדים. למרות שטרם פורסם ההרכב הסופי, לא נראה כי צפויות הפתעות.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
בית משפט (גרוק)ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה
ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד
בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.
המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.
ברקע עומד גם המהלך המתמשך של הביטוח הלאומי לקדם מכרז סיעוד שמבקש, בין היתר, להטיל סנקציות על חברות במקרים שבהם לא ניתנים שירותים לאזרחים ותיקים סיעודיים. לאורך השנים, וכחלק מההתאמה למציאות בשטח, הביטוח הלאומי מעביר את כספי הגמלה בכסף במצבים שבהם קשישים לא קיבלו שירות, כדי להבטיח שהזכאות שלהם לא תישאר תאורטית.
המחסור בשירות והפער בין זכאות על הנייר למציאות בשטח
לתוך הדיון נכנס נתון שמחדד את הפער בענף. יש כ-390 אלף זכאים לקצבת סיעוד, וכ-50% מהם מטופלים על ידי בני משפחה. הנתון הזה משמש אינדיקציה לכך שחלק גדול מהטיפול בפועל לא נשען על מערך שירות זמין ורציף, אלא על הבית, והוא מצביע על מחסור במטפלות סיעודיות מוכשרות, במיוחד באזורים שבהם קשה יותר לגייס כוח אדם.
- שיח מדיקל - החלטת בג"צ בקשר עם צו ביניים
- כחלון: "נתחיל בהליכים לצורך צמצום המכסים על ייבוא מוצרי חלב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.
