הבורסה בת"א: שבוע של מימושים? או תחילת מגמה?

מה שנראה בתחילת השבוע כיום מימושים טיפוסי, הפך לשבוע של ירידות חדות ושמועות על יציאת הזרים. כל הסיבות הנדושות שהורגלנו להן הפכו לרלוונטיות
דרור איטח |

שבוע קצר נרשם השבוע בבורסה לניירות ערך בתל אביב בעקבות חופשת חג השבועות, אך למרות היותו קצר פעל שוק המניות המקומי באינטנסיביות רבה וחתם בירידות שערים חדות ובמחזורי מסחר שלא נראו מספר חודשים. יום המסחר הראשון (ג') נראה כמו יום מימושים טיפוסי, אך המשך הירידות שנתמכו במחזורים חריגים, העלו את השאלה לאן פני הבורסה? בשנה האחרונה נרשמו ירידות שערים חדות לתקופות קצרות, מימושים שנראו כמו מנוחת המשקיעים לספירת רווחים, אך הפעם, בשונה מהפעמים האחרות, נרשמה פעילות ערה בשוק המט"ח, כשישנם דיבורים על יציאת משקיעים זרים, שאולי קצת מוגזמים אך בימים רגישים אלו הורגשה ההשפעה. לסיכום, לא חלה התרחשות יוצאת דופן השבוע ולמרות הירידות, המדדים לא רחוקים משיאם, נראה כי המשקיעים ימתינו עד להתנתקות לפני שיתחילו להצטייד שוב במניות המקומיות.

מדד תל אביב 25 ירד בסיכום שבועי בכ-1.72% וחתם ברמת 673.13 נקודות, מדד תל אביב 100 השיל כ-2.48% לרמת 683.07 נקודות, התל טק 15 איבד 2.29% לרמת 410.65 נקודות, מדד הבנקים נפל ב-3.6%, מדד תל אביב 75 צנח בכ-4.4%. את הירידה החדה ביותר בשעור של 7.6% רשם מדד יתר 30.

דולר

הכוכב של השבועיים האחרונים בשוק היה ללא ספק הדולר. המטבע האמריקני המשיך להתחזק גם השבוע למול המטבעות העיקריים בעולם ולמול האירו והשקל הישראלי בפרט. היום (ה') במהלך יום המסחר התחזק הדולר לרמותיו הגבוהות ביותר מאז חודש ספטמבר 2004 כשהוא נושק לרמת 4.5 שקל. סיבה מיוחדת וחדשה לא נמצאה כדי להסביר את ההתחזקות למול השקל, אך הסיבות הנדושות שהורגלנו להם עד היום הופכות פתאום לרלוונטיות, ביניהם, פערי הריביות ההתחזקות למול האירו, ואי ודאות באשר לתהליך ההתנתקות.

מדד המחירים לצרכן

אתמול (ד') פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד המחירים לצרכן לחודש מאי האחרון. ללא הפתעות, עלה המדד בהתאם להערכות בשעור של 0.3%, המדד ללא סעיף הדיור, עלה בחמשת החודשים הראשונים של השנה ב-0.5%, וב-12 החודשים ב-1.4%. עליות מחירים נרשמו בשמונה (מתוך עשר) קבוצות צריכה ראשיות של המדד. ההתיקרויות הבולטות: פירות טריים - 9.2%, והלבשה - 5.4%. באשר למדדים הבאים, הצפי למדד חודש יוני הוא לעלייה של 0.1%, ויולי צפוי לעלות בשיעור של 0.5%.

פנים חדשות במדד המעו"ף

כמידי חצי שנה מעדכנת הבורסה לניירות ערך את הרכבי המדדים השונים. יום ה-15 ליוני היה היום הקובע מי תצא ומי תכנס, כל זאת על פי חישוב ממוצא השבועיים שקדמו ליום הקובע בכדי למנוע מניפולציות של בעלי אינטרסים על המניות ועל קביעת המדדים. למרות שטרם פורסם ההרכב הסופי, לא נראה כי צפויות הפתעות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.