הבורסה בת"א: שבוע של מימושים? או תחילת מגמה?

מה שנראה בתחילת השבוע כיום מימושים טיפוסי, הפך לשבוע של ירידות חדות ושמועות על יציאת הזרים. כל הסיבות הנדושות שהורגלנו להן הפכו לרלוונטיות
דרור איטח |

שבוע קצר נרשם השבוע בבורסה לניירות ערך בתל אביב בעקבות חופשת חג השבועות, אך למרות היותו קצר פעל שוק המניות המקומי באינטנסיביות רבה וחתם בירידות שערים חדות ובמחזורי מסחר שלא נראו מספר חודשים. יום המסחר הראשון (ג') נראה כמו יום מימושים טיפוסי, אך המשך הירידות שנתמכו במחזורים חריגים, העלו את השאלה לאן פני הבורסה? בשנה האחרונה נרשמו ירידות שערים חדות לתקופות קצרות, מימושים שנראו כמו מנוחת המשקיעים לספירת רווחים, אך הפעם, בשונה מהפעמים האחרות, נרשמה פעילות ערה בשוק המט"ח, כשישנם דיבורים על יציאת משקיעים זרים, שאולי קצת מוגזמים אך בימים רגישים אלו הורגשה ההשפעה. לסיכום, לא חלה התרחשות יוצאת דופן השבוע ולמרות הירידות, המדדים לא רחוקים משיאם, נראה כי המשקיעים ימתינו עד להתנתקות לפני שיתחילו להצטייד שוב במניות המקומיות.

מדד תל אביב 25 ירד בסיכום שבועי בכ-1.72% וחתם ברמת 673.13 נקודות, מדד תל אביב 100 השיל כ-2.48% לרמת 683.07 נקודות, התל טק 15 איבד 2.29% לרמת 410.65 נקודות, מדד הבנקים נפל ב-3.6%, מדד תל אביב 75 צנח בכ-4.4%. את הירידה החדה ביותר בשעור של 7.6% רשם מדד יתר 30.

דולר

הכוכב של השבועיים האחרונים בשוק היה ללא ספק הדולר. המטבע האמריקני המשיך להתחזק גם השבוע למול המטבעות העיקריים בעולם ולמול האירו והשקל הישראלי בפרט. היום (ה') במהלך יום המסחר התחזק הדולר לרמותיו הגבוהות ביותר מאז חודש ספטמבר 2004 כשהוא נושק לרמת 4.5 שקל. סיבה מיוחדת וחדשה לא נמצאה כדי להסביר את ההתחזקות למול השקל, אך הסיבות הנדושות שהורגלנו להם עד היום הופכות פתאום לרלוונטיות, ביניהם, פערי הריביות ההתחזקות למול האירו, ואי ודאות באשר לתהליך ההתנתקות.

מדד המחירים לצרכן

אתמול (ד') פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד המחירים לצרכן לחודש מאי האחרון. ללא הפתעות, עלה המדד בהתאם להערכות בשעור של 0.3%, המדד ללא סעיף הדיור, עלה בחמשת החודשים הראשונים של השנה ב-0.5%, וב-12 החודשים ב-1.4%. עליות מחירים נרשמו בשמונה (מתוך עשר) קבוצות צריכה ראשיות של המדד. ההתיקרויות הבולטות: פירות טריים - 9.2%, והלבשה - 5.4%. באשר למדדים הבאים, הצפי למדד חודש יוני הוא לעלייה של 0.1%, ויולי צפוי לעלות בשיעור של 0.5%.

פנים חדשות במדד המעו"ף

כמידי חצי שנה מעדכנת הבורסה לניירות ערך את הרכבי המדדים השונים. יום ה-15 ליוני היה היום הקובע מי תצא ומי תכנס, כל זאת על פי חישוב ממוצא השבועיים שקדמו ליום הקובע בכדי למנוע מניפולציות של בעלי אינטרסים על המניות ועל קביעת המדדים. למרות שטרם פורסם ההרכב הסופי, לא נראה כי צפויות הפתעות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.