פולאר תקשורת סגרה הרבעון ברווח של 31 מיליון ש'
פולאר תקשורת, מקבוצת פולאר השקעות, סיימה את הרבעון הראשון של שנת 2005 ברווח נקי של כ-31 מיליון שקל לעומת כ-14 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-120%. את שנת 2004 סיימה החברה עם רווח נקי בסך של כ-67 מיליון שקל.
פולאר תקשורת המנוהלת על-ידי רימון בן-שאול פועלת בתחומי התקשורת והטכנולוגיה, דפוס דיגטלי ומדיה. הכנסות החברה ברבעון הראשון השנה הסתכמו בכ-75 מיליון שקל לעומת כ-13 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נבע בעיקר מפעילות ניפסון שתוצאות פעילותה אוחדו לראשונה החל מהרבעון השלישי של שנת 2004 במסגרת קונרס, שנרכשה על-ידי החברה.
ערך החזקותיה הנוכחיות של החברה במניות סחירות של חברות מוחזקות ואחרות דוגמת ניפסון, מאינד אראל תקשורת ופרטנר מסתכם בכ-271 מיליון שקל ומשקף עודף שווי בסך של כ-154 מיליון שקל בהשוואה לערך החזקות אלו בספרי החברה.
בתקופת הדוח נהנתה החברה מרווח הון בסך של כ-46 מיליון שקל, לפני מס, כתוצאה מהנפקה נוספת של ניפסון בבורסת ה-AIM בלונדון במסגרתה גייסה ניפסון כ-11 מיליון דולר נוספים (בנוסף לגיוס של כ- 18.5 מליון דולר ביולי 2004) וכן נמכרו על-ידי פולאר תקשורת מניות ניפסון בכ-10 מיליון דולר בהצעת מכר.
ניפסון המשיכה להראות גידול בהכנסות בעיקר ממכירת מערכות דפוס חדשות, למרות שמסורתית הרבעון הראשון של השנה קטן בהיקפי מכירות מערכות דפוס. ברבעון הראשון גדלו המכירות של ניפסון ב- 62% ברבעון הראשון של השנה לעומת הרבעון המקביל אשתקד מ- 9.8 אירו ל-11.3 מליון אירו. ניפסון הציגה רווח תפעולי של כ- 0.2 מליון אירו לעומת הפסד תפעולי של כ- 0.3 מליון אירו ברבעון המקביל אשתקד ורווח נקי של כ-100 אלף איר, לעומת הפסד נקי של כ-חצי מליון אירו ברבעון המקביל אשתקד. ניפסון הודיעה, כי היא ממשיכה להנות מתגובה חיובית של הלקוחות למערכות הדפוס החדשות אשר החלו להימכר על ידי ניפסון ברבעון האחרון של שנת 2004.
ברבעון השני השנה צפויה פולאר תקשורת להנות מרווח הון, לפני מס, בסך של כ-107 מיליון שקל לאחר השלמת מכירת כ-3.4 מיליון מניות פרטנר לחברת פרטנר תמורת כ-110 מיליון שקל. לאחר המכירה נותרו בידי החברה כ-0.8 מיליון מניות פרטנר.
בחודש אפריל השנה זכתה רשת, המוחזקת ע"י החברה בשיעור של 36%, במכרז להפעלת שידורי טלוויזיה מסחריים בערוץ השני לעשר שנים נוספות החל מנובמבר 2005.חברת YES עברה הציגה ברבעון הראשון של השנה רווח גולמי בסך של כ- 32 מיליוני ש"ח ומראה שיפור בתוצאותיה העסקיות. בחודש מאי השנה חילקה פולאר תקשורת דיבידנד במזומן בסך של 40 מיליון שקל.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
