פולאר תקשורת סגרה הרבעון ברווח של 31 מיליון ש'

גידול של כ-120%. הכנסות החברה ברבעון הראשון השנה הסתכמו בכ-75 מיליון שקל לעומת כ-13 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד
שי פאוזנר |

פולאר תקשורת, מקבוצת פולאר השקעות, סיימה את הרבעון הראשון של שנת 2005 ברווח נקי של כ-31 מיליון שקל לעומת כ-14 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-120%. את שנת 2004 סיימה החברה עם רווח נקי בסך של כ-67 מיליון שקל.

פולאר תקשורת המנוהלת על-ידי רימון בן-שאול פועלת בתחומי התקשורת והטכנולוגיה, דפוס דיגטלי ומדיה. הכנסות החברה ברבעון הראשון השנה הסתכמו בכ-75 מיליון שקל לעומת כ-13 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נבע בעיקר מפעילות ניפסון שתוצאות פעילותה אוחדו לראשונה החל מהרבעון השלישי של שנת 2004 במסגרת קונרס, שנרכשה על-ידי החברה.

ערך החזקותיה הנוכחיות של החברה במניות סחירות של חברות מוחזקות ואחרות דוגמת ניפסון, מאינד אראל תקשורת ופרטנר מסתכם בכ-271 מיליון שקל ומשקף עודף שווי בסך של כ-154 מיליון שקל בהשוואה לערך החזקות אלו בספרי החברה.

בתקופת הדוח נהנתה החברה מרווח הון בסך של כ-46 מיליון שקל, לפני מס, כתוצאה מהנפקה נוספת של ניפסון בבורסת ה-AIM בלונדון במסגרתה גייסה ניפסון כ-11 מיליון דולר נוספים (בנוסף לגיוס של כ- 18.5 מליון דולר ביולי 2004) וכן נמכרו על-ידי פולאר תקשורת מניות ניפסון בכ-10 מיליון דולר בהצעת מכר.

ניפסון המשיכה להראות גידול בהכנסות בעיקר ממכירת מערכות דפוס חדשות, למרות שמסורתית הרבעון הראשון של השנה קטן בהיקפי מכירות מערכות דפוס. ברבעון הראשון גדלו המכירות של ניפסון ב- 62% ברבעון הראשון של השנה לעומת הרבעון המקביל אשתקד מ- 9.8 אירו ל-11.3 מליון אירו. ניפסון הציגה רווח תפעולי של כ- 0.2 מליון אירו לעומת הפסד תפעולי של כ- 0.3 מליון אירו ברבעון המקביל אשתקד ורווח נקי של כ-100 אלף איר, לעומת הפסד נקי של כ-חצי מליון אירו ברבעון המקביל אשתקד. ניפסון הודיעה, כי היא ממשיכה להנות מתגובה חיובית של הלקוחות למערכות הדפוס החדשות אשר החלו להימכר על ידי ניפסון ברבעון האחרון של שנת 2004.

ברבעון השני השנה צפויה פולאר תקשורת להנות מרווח הון, לפני מס, בסך של כ-107 מיליון שקל לאחר השלמת מכירת כ-3.4 מיליון מניות פרטנר לחברת פרטנר תמורת כ-110 מיליון שקל. לאחר המכירה נותרו בידי החברה כ-0.8 מיליון מניות פרטנר.

בחודש אפריל השנה זכתה רשת, המוחזקת ע"י החברה בשיעור של 36%, במכרז להפעלת שידורי טלוויזיה מסחריים בערוץ השני לעשר שנים נוספות החל מנובמבר 2005.חברת YES עברה הציגה ברבעון הראשון של השנה רווח גולמי בסך של כ- 32 מיליוני ש"ח ומראה שיפור בתוצאותיה העסקיות. בחודש מאי השנה חילקה פולאר תקשורת דיבידנד במזומן בסך של 40 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.