פולאר תקשורת סגרה הרבעון ברווח של 31 מיליון ש'

גידול של כ-120%. הכנסות החברה ברבעון הראשון השנה הסתכמו בכ-75 מיליון שקל לעומת כ-13 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד
שי פאוזנר |

פולאר תקשורת, מקבוצת פולאר השקעות, סיימה את הרבעון הראשון של שנת 2005 ברווח נקי של כ-31 מיליון שקל לעומת כ-14 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-120%. את שנת 2004 סיימה החברה עם רווח נקי בסך של כ-67 מיליון שקל.

פולאר תקשורת המנוהלת על-ידי רימון בן-שאול פועלת בתחומי התקשורת והטכנולוגיה, דפוס דיגטלי ומדיה. הכנסות החברה ברבעון הראשון השנה הסתכמו בכ-75 מיליון שקל לעומת כ-13 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נבע בעיקר מפעילות ניפסון שתוצאות פעילותה אוחדו לראשונה החל מהרבעון השלישי של שנת 2004 במסגרת קונרס, שנרכשה על-ידי החברה.

ערך החזקותיה הנוכחיות של החברה במניות סחירות של חברות מוחזקות ואחרות דוגמת ניפסון, מאינד אראל תקשורת ופרטנר מסתכם בכ-271 מיליון שקל ומשקף עודף שווי בסך של כ-154 מיליון שקל בהשוואה לערך החזקות אלו בספרי החברה.

בתקופת הדוח נהנתה החברה מרווח הון בסך של כ-46 מיליון שקל, לפני מס, כתוצאה מהנפקה נוספת של ניפסון בבורסת ה-AIM בלונדון במסגרתה גייסה ניפסון כ-11 מיליון דולר נוספים (בנוסף לגיוס של כ- 18.5 מליון דולר ביולי 2004) וכן נמכרו על-ידי פולאר תקשורת מניות ניפסון בכ-10 מיליון דולר בהצעת מכר.

ניפסון המשיכה להראות גידול בהכנסות בעיקר ממכירת מערכות דפוס חדשות, למרות שמסורתית הרבעון הראשון של השנה קטן בהיקפי מכירות מערכות דפוס. ברבעון הראשון גדלו המכירות של ניפסון ב- 62% ברבעון הראשון של השנה לעומת הרבעון המקביל אשתקד מ- 9.8 אירו ל-11.3 מליון אירו. ניפסון הציגה רווח תפעולי של כ- 0.2 מליון אירו לעומת הפסד תפעולי של כ- 0.3 מליון אירו ברבעון המקביל אשתקד ורווח נקי של כ-100 אלף איר, לעומת הפסד נקי של כ-חצי מליון אירו ברבעון המקביל אשתקד. ניפסון הודיעה, כי היא ממשיכה להנות מתגובה חיובית של הלקוחות למערכות הדפוס החדשות אשר החלו להימכר על ידי ניפסון ברבעון האחרון של שנת 2004.

ברבעון השני השנה צפויה פולאר תקשורת להנות מרווח הון, לפני מס, בסך של כ-107 מיליון שקל לאחר השלמת מכירת כ-3.4 מיליון מניות פרטנר לחברת פרטנר תמורת כ-110 מיליון שקל. לאחר המכירה נותרו בידי החברה כ-0.8 מיליון מניות פרטנר.

בחודש אפריל השנה זכתה רשת, המוחזקת ע"י החברה בשיעור של 36%, במכרז להפעלת שידורי טלוויזיה מסחריים בערוץ השני לעשר שנים נוספות החל מנובמבר 2005.חברת YES עברה הציגה ברבעון הראשון של השנה רווח גולמי בסך של כ- 32 מיליוני ש"ח ומראה שיפור בתוצאותיה העסקיות. בחודש מאי השנה חילקה פולאר תקשורת דיבידנד במזומן בסך של 40 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום 

רן קידר |

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'. 

שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD. 

על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף. 

הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.