פולאר תקשורת סגרה הרבעון ברווח של 31 מיליון ש'
פולאר תקשורת, מקבוצת פולאר השקעות, סיימה את הרבעון הראשון של שנת 2005 ברווח נקי של כ-31 מיליון שקל לעומת כ-14 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-120%. את שנת 2004 סיימה החברה עם רווח נקי בסך של כ-67 מיליון שקל.
פולאר תקשורת המנוהלת על-ידי רימון בן-שאול פועלת בתחומי התקשורת והטכנולוגיה, דפוס דיגטלי ומדיה. הכנסות החברה ברבעון הראשון השנה הסתכמו בכ-75 מיליון שקל לעומת כ-13 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נבע בעיקר מפעילות ניפסון שתוצאות פעילותה אוחדו לראשונה החל מהרבעון השלישי של שנת 2004 במסגרת קונרס, שנרכשה על-ידי החברה.
ערך החזקותיה הנוכחיות של החברה במניות סחירות של חברות מוחזקות ואחרות דוגמת ניפסון, מאינד אראל תקשורת ופרטנר מסתכם בכ-271 מיליון שקל ומשקף עודף שווי בסך של כ-154 מיליון שקל בהשוואה לערך החזקות אלו בספרי החברה.
בתקופת הדוח נהנתה החברה מרווח הון בסך של כ-46 מיליון שקל, לפני מס, כתוצאה מהנפקה נוספת של ניפסון בבורסת ה-AIM בלונדון במסגרתה גייסה ניפסון כ-11 מיליון דולר נוספים (בנוסף לגיוס של כ- 18.5 מליון דולר ביולי 2004) וכן נמכרו על-ידי פולאר תקשורת מניות ניפסון בכ-10 מיליון דולר בהצעת מכר.
ניפסון המשיכה להראות גידול בהכנסות בעיקר ממכירת מערכות דפוס חדשות, למרות שמסורתית הרבעון הראשון של השנה קטן בהיקפי מכירות מערכות דפוס. ברבעון הראשון גדלו המכירות של ניפסון ב- 62% ברבעון הראשון של השנה לעומת הרבעון המקביל אשתקד מ- 9.8 אירו ל-11.3 מליון אירו. ניפסון הציגה רווח תפעולי של כ- 0.2 מליון אירו לעומת הפסד תפעולי של כ- 0.3 מליון אירו ברבעון המקביל אשתקד ורווח נקי של כ-100 אלף איר, לעומת הפסד נקי של כ-חצי מליון אירו ברבעון המקביל אשתקד. ניפסון הודיעה, כי היא ממשיכה להנות מתגובה חיובית של הלקוחות למערכות הדפוס החדשות אשר החלו להימכר על ידי ניפסון ברבעון האחרון של שנת 2004.
ברבעון השני השנה צפויה פולאר תקשורת להנות מרווח הון, לפני מס, בסך של כ-107 מיליון שקל לאחר השלמת מכירת כ-3.4 מיליון מניות פרטנר לחברת פרטנר תמורת כ-110 מיליון שקל. לאחר המכירה נותרו בידי החברה כ-0.8 מיליון מניות פרטנר.
בחודש אפריל השנה זכתה רשת, המוחזקת ע"י החברה בשיעור של 36%, במכרז להפעלת שידורי טלוויזיה מסחריים בערוץ השני לעשר שנים נוספות החל מנובמבר 2005.חברת YES עברה הציגה ברבעון הראשון של השנה רווח גולמי בסך של כ- 32 מיליוני ש"ח ומראה שיפור בתוצאותיה העסקיות. בחודש מאי השנה חילקה פולאר תקשורת דיבידנד במזומן בסך של 40 מיליון שקל.
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
