תלתן ירוק למשקיעים: אולמרט הגדיל את המסלול האירי
ועדת הכספים של הכנסת אישרה את הנוסח הסופי של החוק החדש לעידוד השקעות הון, כמו כן סיכמו משרדי התמ"ת והאוצר את כללי מסלול התעסוקה שיופעל על ידי משרד התמ"ת החל משנת 2005 בהיקף תקציבי של 450 מיליון שקל.
ועדת הכספים קבלה את בקשתו של שר התמ"ת אהוד אולמרט והכניסה שינויים במסלול אירלנד ובמסלול האסטרטגי באופן שתגדל האטרקטיביות למשיכת השקעות למדינת ישראל בכלל ולפריפריה בפרט. המס הסופי למשקיעים זרים שישקיעו בפריפריה במסגרת מסלול אירלנד הופחת ל-15% (במקום 23.5%) בכך הפכו הטבות המס למשקיעים באזורי הפריפריה בישראל לאחת מהאטרקטיביות ביותר בעולם.
תנאי הסף במסלול האסטרטגי המעניק למשקיעים פטור מוחלט ממס חברות וממס דיבידנד שופרו בצורה ניכרת, ניתנה אפשרות להשקעה בכל אזור עדיפות לאומית א' ,השקעת הסף הורדה ל-600 מיליון שקל (במקום 1 מיליארד שקל בפריפריה הרחוקה בלבד) ומחזור הסף הורד ל-13 מיליארד שקל (במקום 25 מיליארד שקל).
כמו כן, ניתנה אפשרות לאשר השקעות אסטרטגיות גם במרכז הארץ במקרים בהם השקעה מעין זו תתרום לחיזוק כושר התחרות של המשק הישראלי בכללותו במשיכת השקעות אסטרטגיות אל מול מדינות מתחרות. בנוסף סיכמו משרדי התמ"ת, האוצר וראש הממשלה על פתיחת מסלול מינהלי חדש שיאפשר מתן מענקי השקעה למפעלי עוגן בעלי השפעה אסטרטגית על הפריפריה וזאת גם אם תוצרתם מופנית לשוק המקומי בלבד.
לצד שיפורים אלו בחוק לעידוד השקעות הון, סיכמו משרדי התמ"ת והאוצר את הנוסח הסופי של כללי מסלול התעסוקה אשר יתמרץ את המגזר העסקי בכללותו להגדיל את התעסוקה בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית (דגש מיוחד יינתן במסגרת מסלול זה למגזרי המיעוטים והחרדים). במסגרת מסלול זה יקצה משרד התמ"ת בהליך תחרותי סך של 450 מיליון שקל לסבסוד שכר העובדים שיקלטו ענפי התעשייה, המסחר והשירותים בפריפריה. הסיוע יהיה בשיעור של 20% משכר העבודה של העובדים החדשים שייקלטו ועד 120,000 שקל לעובד.
השר אולמרט אמר כי החוק החדש לעידוד השקעות הון, מסלול מפעלי העוגן ומסלול התעסוקה הנם מוכווני פריפריה באופן מובהק וזאת לצד חיזוק הכושר התחרותי של מדינת ישראל במשיכת השקעות אסטרטגיות למדינת ישראל. השר ציין כי הכלים המשופרים שהועמדו לרשות משרד התמ"ת יסייעו רבות למשיכת השקעות איכותיות לפריפריה ולהעלאת רמת החיים בה.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- פועלים: רווח נקי של 2.8 מיליארד שקל; התשואה להון 17.6%
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
הכנסת אישרה: הטבות מס נרחבות ותגמול מוגדל ללוחמי המילואים
חוק חדש יעניק עד 4 נקודות זיכוי במס ויקבע תגמול מינימלי של 9,632 שקל לחודש מילואים; ההסדר יורחב ב־2028 ויכלול גם תגמול רטרואקטיבי למפוטרים בזמן שירות
הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את חוק הטבות המס למשרתי המילואים כלוחמים, יוזמה שמוביל שר האוצר בצלאל סמוטריץ’. החוק מעניק נקודות זיכוי במס הכנסה ללוחמי מילואים בהתאם להיקף ימי השירות שביצעו במהלך שנת המס, במטרה לתגמל ולתמרץ שירות משמעותי במערך המילואים. על פי ההסדר החדש, משרתי מילואים שביצעו מעל 30 ימי שירות בשנה יהיו זכאים לנקודות זיכוי מדורגות, שיכולות להגיע עד ארבע נקודות זיכוי בשנה, שוות ערך לכ־968 שקלים בחודש, או כ־11,600 שקלים בשנה. ההטבה תיושם באופן קבוע במערך המס.
חלוקת הנקודות תיעשה בהתאם למספר הימים: 30 ימי שירות יזכו בחצי נקודת זיכוי (121 שקלים בחודש), 50 ימים יזכו בנקודה, 70 ימים בשתי נקודות, 90 ימים בשלוש נקודות, ומעל 110 ימים - ארבע נקודות. החל משנת 2028 המדרגות יותאמו מחדש כך שזכאות תושג כבר מ־20 ימי שירות.
בנוסף, החוק מעגן את התגמול המינימלי לחודש מילואים ומצמיד אותו למדד. בשנת 2025 יעמוד שכר המינימום לחודש מילואים על 9,632 שקלים, במקום כ־7,000 שקלים כיום. ההעלאה, שנקבעה תחילה כהוראת שעה בתקופת המלחמה, תהפוך כעת להסדר קבוע.
78% זכאים
בדיוני ועדת הכספים עלה כי כ־78% מלוחמי מערך המילואים צפויים לעמוד בתנאי הסף ולהיכנס למעגל הזכאות כבר בשנת 2025. דרישת הוועדה הביאה להפחתת מספר ימי השירות הנדרשים החל משנת 2028, מתוך צפי לירידה בעומס המילואים בשנים הקרובות. במהלך הדיונים הושם דגש על כך שהחוק המקורי היטיב בעיקר עם בעלי הכנסה גבוהה, ולכן הוחלט לשלב בו תיקון לחוק הביטוח הלאומי המבטיח תגמול מזערי למשרתי מילואים בעלי הכנסה נמוכה או כאלה שאינם עובדים. שיעור התגמול יעמוד על 95% משכר הבסיס, כפי שנקבע בתקופת המלחמה, וייושם באופן קבוע.
- כמות גדולה של דירות בהנחה למילואימניקים והטבות נוספות - הנה התנאים המלאים
- האם המענקים למילואימניקים חייבים במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בוועדה הוצג גם סיכום נוסף, ביוזמת ח״כ ינון אזולאי, שלפיו משרת מילואים שיפוטר במהלך שירותו יהיה זכאי להשלמת שכר מלאה עד לגובה שכרו האחרון. באוצר ציינו כי הסדר זה יקודם בהסכמה במסגרת הצעת חוק פרטית, וייכנס לתוקף רטרואקטיבית ממאי 2025 ועד לסיום מצב החירום בעורף.
