תלתן ירוק למשקיעים: אולמרט הגדיל את המסלול האירי
ועדת הכספים של הכנסת אישרה את הנוסח הסופי של החוק החדש לעידוד השקעות הון, כמו כן סיכמו משרדי התמ"ת והאוצר את כללי מסלול התעסוקה שיופעל על ידי משרד התמ"ת החל משנת 2005 בהיקף תקציבי של 450 מיליון שקל.
ועדת הכספים קבלה את בקשתו של שר התמ"ת אהוד אולמרט והכניסה שינויים במסלול אירלנד ובמסלול האסטרטגי באופן שתגדל האטרקטיביות למשיכת השקעות למדינת ישראל בכלל ולפריפריה בפרט. המס הסופי למשקיעים זרים שישקיעו בפריפריה במסגרת מסלול אירלנד הופחת ל-15% (במקום 23.5%) בכך הפכו הטבות המס למשקיעים באזורי הפריפריה בישראל לאחת מהאטרקטיביות ביותר בעולם.
תנאי הסף במסלול האסטרטגי המעניק למשקיעים פטור מוחלט ממס חברות וממס דיבידנד שופרו בצורה ניכרת, ניתנה אפשרות להשקעה בכל אזור עדיפות לאומית א' ,השקעת הסף הורדה ל-600 מיליון שקל (במקום 1 מיליארד שקל בפריפריה הרחוקה בלבד) ומחזור הסף הורד ל-13 מיליארד שקל (במקום 25 מיליארד שקל).
כמו כן, ניתנה אפשרות לאשר השקעות אסטרטגיות גם במרכז הארץ במקרים בהם השקעה מעין זו תתרום לחיזוק כושר התחרות של המשק הישראלי בכללותו במשיכת השקעות אסטרטגיות אל מול מדינות מתחרות. בנוסף סיכמו משרדי התמ"ת, האוצר וראש הממשלה על פתיחת מסלול מינהלי חדש שיאפשר מתן מענקי השקעה למפעלי עוגן בעלי השפעה אסטרטגית על הפריפריה וזאת גם אם תוצרתם מופנית לשוק המקומי בלבד.
לצד שיפורים אלו בחוק לעידוד השקעות הון, סיכמו משרדי התמ"ת והאוצר את הנוסח הסופי של כללי מסלול התעסוקה אשר יתמרץ את המגזר העסקי בכללותו להגדיל את התעסוקה בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית (דגש מיוחד יינתן במסגרת מסלול זה למגזרי המיעוטים והחרדים). במסגרת מסלול זה יקצה משרד התמ"ת בהליך תחרותי סך של 450 מיליון שקל לסבסוד שכר העובדים שיקלטו ענפי התעשייה, המסחר והשירותים בפריפריה. הסיוע יהיה בשיעור של 20% משכר העבודה של העובדים החדשים שייקלטו ועד 120,000 שקל לעובד.
השר אולמרט אמר כי החוק החדש לעידוד השקעות הון, מסלול מפעלי העוגן ומסלול התעסוקה הנם מוכווני פריפריה באופן מובהק וזאת לצד חיזוק הכושר התחרותי של מדינת ישראל במשיכת השקעות אסטרטגיות למדינת ישראל. השר ציין כי הכלים המשופרים שהועמדו לרשות משרד התמ"ת יסייעו רבות למשיכת השקעות איכותיות לפריפריה ולהעלאת רמת החיים בה.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
