תלתן ירוק למשקיעים: אולמרט הגדיל את המסלול האירי
ועדת הכספים של הכנסת אישרה את הנוסח הסופי של החוק החדש לעידוד השקעות הון, כמו כן סיכמו משרדי התמ"ת והאוצר את כללי מסלול התעסוקה שיופעל על ידי משרד התמ"ת החל משנת 2005 בהיקף תקציבי של 450 מיליון שקל.
ועדת הכספים קבלה את בקשתו של שר התמ"ת אהוד אולמרט והכניסה שינויים במסלול אירלנד ובמסלול האסטרטגי באופן שתגדל האטרקטיביות למשיכת השקעות למדינת ישראל בכלל ולפריפריה בפרט. המס הסופי למשקיעים זרים שישקיעו בפריפריה במסגרת מסלול אירלנד הופחת ל-15% (במקום 23.5%) בכך הפכו הטבות המס למשקיעים באזורי הפריפריה בישראל לאחת מהאטרקטיביות ביותר בעולם.
תנאי הסף במסלול האסטרטגי המעניק למשקיעים פטור מוחלט ממס חברות וממס דיבידנד שופרו בצורה ניכרת, ניתנה אפשרות להשקעה בכל אזור עדיפות לאומית א' ,השקעת הסף הורדה ל-600 מיליון שקל (במקום 1 מיליארד שקל בפריפריה הרחוקה בלבד) ומחזור הסף הורד ל-13 מיליארד שקל (במקום 25 מיליארד שקל).
כמו כן, ניתנה אפשרות לאשר השקעות אסטרטגיות גם במרכז הארץ במקרים בהם השקעה מעין זו תתרום לחיזוק כושר התחרות של המשק הישראלי בכללותו במשיכת השקעות אסטרטגיות אל מול מדינות מתחרות. בנוסף סיכמו משרדי התמ"ת, האוצר וראש הממשלה על פתיחת מסלול מינהלי חדש שיאפשר מתן מענקי השקעה למפעלי עוגן בעלי השפעה אסטרטגית על הפריפריה וזאת גם אם תוצרתם מופנית לשוק המקומי בלבד.
לצד שיפורים אלו בחוק לעידוד השקעות הון, סיכמו משרדי התמ"ת והאוצר את הנוסח הסופי של כללי מסלול התעסוקה אשר יתמרץ את המגזר העסקי בכללותו להגדיל את התעסוקה בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית (דגש מיוחד יינתן במסגרת מסלול זה למגזרי המיעוטים והחרדים). במסגרת מסלול זה יקצה משרד התמ"ת בהליך תחרותי סך של 450 מיליון שקל לסבסוד שכר העובדים שיקלטו ענפי התעשייה, המסחר והשירותים בפריפריה. הסיוע יהיה בשיעור של 20% משכר העבודה של העובדים החדשים שייקלטו ועד 120,000 שקל לעובד.
השר אולמרט אמר כי החוק החדש לעידוד השקעות הון, מסלול מפעלי העוגן ומסלול התעסוקה הנם מוכווני פריפריה באופן מובהק וזאת לצד חיזוק הכושר התחרותי של מדינת ישראל במשיכת השקעות אסטרטגיות למדינת ישראל. השר ציין כי הכלים המשופרים שהועמדו לרשות משרד התמ"ת יסייעו רבות למשיכת השקעות איכותיות לפריפריה ולהעלאת רמת החיים בה.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
