תלתן ירוק למשקיעים: אולמרט הגדיל את המסלול האירי
ועדת הכספים של הכנסת אישרה את הנוסח הסופי של החוק החדש לעידוד השקעות הון, כמו כן סיכמו משרדי התמ"ת והאוצר את כללי מסלול התעסוקה שיופעל על ידי משרד התמ"ת החל משנת 2005 בהיקף תקציבי של 450 מיליון שקל.
ועדת הכספים קבלה את בקשתו של שר התמ"ת אהוד אולמרט והכניסה שינויים במסלול אירלנד ובמסלול האסטרטגי באופן שתגדל האטרקטיביות למשיכת השקעות למדינת ישראל בכלל ולפריפריה בפרט. המס הסופי למשקיעים זרים שישקיעו בפריפריה במסגרת מסלול אירלנד הופחת ל-15% (במקום 23.5%) בכך הפכו הטבות המס למשקיעים באזורי הפריפריה בישראל לאחת מהאטרקטיביות ביותר בעולם.
תנאי הסף במסלול האסטרטגי המעניק למשקיעים פטור מוחלט ממס חברות וממס דיבידנד שופרו בצורה ניכרת, ניתנה אפשרות להשקעה בכל אזור עדיפות לאומית א' ,השקעת הסף הורדה ל-600 מיליון שקל (במקום 1 מיליארד שקל בפריפריה הרחוקה בלבד) ומחזור הסף הורד ל-13 מיליארד שקל (במקום 25 מיליארד שקל).
כמו כן, ניתנה אפשרות לאשר השקעות אסטרטגיות גם במרכז הארץ במקרים בהם השקעה מעין זו תתרום לחיזוק כושר התחרות של המשק הישראלי בכללותו במשיכת השקעות אסטרטגיות אל מול מדינות מתחרות. בנוסף סיכמו משרדי התמ"ת, האוצר וראש הממשלה על פתיחת מסלול מינהלי חדש שיאפשר מתן מענקי השקעה למפעלי עוגן בעלי השפעה אסטרטגית על הפריפריה וזאת גם אם תוצרתם מופנית לשוק המקומי בלבד.
לצד שיפורים אלו בחוק לעידוד השקעות הון, סיכמו משרדי התמ"ת והאוצר את הנוסח הסופי של כללי מסלול התעסוקה אשר יתמרץ את המגזר העסקי בכללותו להגדיל את התעסוקה בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית (דגש מיוחד יינתן במסגרת מסלול זה למגזרי המיעוטים והחרדים). במסגרת מסלול זה יקצה משרד התמ"ת בהליך תחרותי סך של 450 מיליון שקל לסבסוד שכר העובדים שיקלטו ענפי התעשייה, המסחר והשירותים בפריפריה. הסיוע יהיה בשיעור של 20% משכר העבודה של העובדים החדשים שייקלטו ועד 120,000 שקל לעובד.
השר אולמרט אמר כי החוק החדש לעידוד השקעות הון, מסלול מפעלי העוגן ומסלול התעסוקה הנם מוכווני פריפריה באופן מובהק וזאת לצד חיזוק הכושר התחרותי של מדינת ישראל במשיכת השקעות אסטרטגיות למדינת ישראל. השר ציין כי הכלים המשופרים שהועמדו לרשות משרד התמ"ת יסייעו רבות למשיכת השקעות איכותיות לפריפריה ולהעלאת רמת החיים בה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
