אושרו התוכניות להקמת כביש "עוקף פתח תקווה"
המועצה הארצית לתכנון ובניה אישרה היום את המקטע הצפוני של תכנית משרד התחבורה להסטה מזרחה של כביש 40 הקיים בין צומת סגולה בצפון ועד מחלף שעריה בדרום, כך שינקז אליו את התנועה החוצה את פתח תקווה, ויתמוך בהקמת שכונות מגורים חדשות שיוקמו בשטחי מחנות צה"ל המתפנים מאזור בסיס סירקין.
התוכנית שאושרה היום (תמ"א 47/ג/1/1) היא חלק מתוכנית המתאר הארצית תמ"א 47 שנועדה להתוות מערכות תשתיות תומכות במתחמי דיור בשטחי מחנות צה"ל המתפנים במרכז הארץ. התוכנית תאפשר את סלילת דרך 40 כדרך ראשית, כולל שדרוג שלושה מחלפים לאורכה, הקצאת מסדרון תשתיות תת קרקעי, ומתן מענה לתחבורה ציבורית וקישוריות לשבילים ייעודיים ובטוחים להולכי רגל ולרוכבי אופניים.
התוכנית כוללת הקמת מחלף חדש ליד תחנת הרכבת סגולה, ומאפשרת מתן העדפה לתחבורה הציבורית באמצעות הקצאת נת"צים לכל אורך הכביש, לרבות במחלפים ובדרכים המזינות.
התכנית תאפשר את הגדלת הקיבולת ושיפור הבטיחות לכלל משתמשי הדרך, והיא כוללת אמצעים למיתון השפעות שליליות על הסביבה באמצעות פתרונות סביבתיים אקוסטיים ונופיים המתחשבים בסביבה ובתושבים המתגוררים בסמוך אליה.
- הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, תא"ל (במיל') מירי רגב: "משרד התחבורה ממשיך להשקיע בפיתוח כבישים חדשים, מחלפים, כבישים עוקפים, נתיבי תחבורה ציבורית ודרכים להולכי רגל ולרוכבי אופניים - הכל במטרה לשפר את איכות החיים של האזרח, להקל על עומסי התנועה, בעיקר במטרופולינים הגדולים, ולהפחית את יוקר המחיה. התוכנית שאישרנו היום משתלבת במהלך הכולל של המהפך התחבורתי הגדול שמתרחש ממש לנגד עינינו."
מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משה בן זקן: "התוכנית שאושרה היום היא דוגמה מצוינת לתפיסה התחבורתית-חברתית שמובילה השרה רגב. זוהי תפיסה כוללת ואחראית שבמסגרתה אנו מפתחים צירי תנועה במקביל לפיתוח מתחמי דיור, תעסוקה ופנאי ולחיזוק החיבוריות והקישוריות, הכל לרווחת תושבי המרכז בפרט ותושבי ישראל בכלל".
פעיל הציבור ירון קדושים, יו"ר מטה המאבק כביש 40 החדש פ"ת, מסר "חשוב להבהיר כי מדובר על אישור המקטע הצפוני בלבד בכביש 40 החדש פ"ת. כלומר ממחנה סירקין צפונה בלבד עד צומת סגולה, ללא מקטע דרום שהוא ממחנה סירקין עד מחלף שעריה . אני מניח שנפלה טעות סופר בתום לב בהודעת משרד התחבורה. החלטת הועדה העליונה לתשתיות לאומיות, קבעה כי בעקבות המאבק המורכב והקשה שלנו, תיכנון הכביש יפוצל לשניים, וכרגע האישור יהיה רק על המקטע הצפוני.
- איך זה שבמודיעין-מכבים-רעות חיים עד גיל 87.5 - כמעט ארבע שנים מעל הממוצע הארצי?
- בואו לשחק - הטריוויה השבועית של ביזפורטל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
- 2.שאול 08/08/2024 18:34הגב לתגובה זוראש העיר פ"ת הוא יהלום ליכודניק ? איזה גורל מצפה לשמאלנים תושבי העוטף הצפוני והדרומי שננטשו וגולו מאדמותיהם ?
- 1.דרור 06/08/2024 17:24הגב לתגובה זונראה שמשהו משתנה בשיקולים המושחתים והפוליטיים במשרד התחבורה בזכות התחקיר שהעמיד אותה בפינת הזבלים המושחתים .
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
