פתח תקוה
צילום: יחצ

אושרו התוכניות להקמת כביש "עוקף פתח תקווה"

המועצה הארצית לתכנון ובניה אישרה את התכניות להסטת כביש 40 בין ירקונים לשעריה שינקז אליו את התנועה החוצה את פתח תקווה ויתמוך בהקמת שכונות מגורים חדשות שיוקמו בשטחי מחנות צה"ל המתפנים באזור
איתן גרסטנפלד | (2)

המועצה הארצית לתכנון ובניה אישרה היום את המקטע הצפוני של תכנית משרד התחבורה להסטה מזרחה של כביש 40 הקיים בין צומת סגולה בצפון ועד מחלף שעריה בדרום, כך שינקז אליו את התנועה החוצה את פתח תקווה, ויתמוך בהקמת שכונות מגורים חדשות שיוקמו בשטחי מחנות צה"ל המתפנים מאזור בסיס סירקין.

התוכנית שאושרה היום (תמ"א 47/ג/1/1) היא חלק מתוכנית המתאר הארצית תמ"א 47 שנועדה להתוות מערכות תשתיות תומכות במתחמי דיור בשטחי מחנות צה"ל המתפנים במרכז הארץ. התוכנית תאפשר את סלילת דרך 40 כדרך ראשית, כולל שדרוג שלושה מחלפים לאורכה, הקצאת מסדרון תשתיות תת קרקעי, ומתן מענה לתחבורה ציבורית וקישוריות לשבילים ייעודיים ובטוחים להולכי רגל ולרוכבי אופניים.

התוכנית כוללת הקמת מחלף חדש ליד תחנת הרכבת סגולה, ומאפשרת מתן העדפה לתחבורה הציבורית באמצעות הקצאת נת"צים לכל אורך הכביש, לרבות במחלפים ובדרכים המזינות.

התכנית תאפשר את הגדלת הקיבולת ושיפור הבטיחות לכלל משתמשי הדרך, והיא כוללת אמצעים למיתון השפעות שליליות על הסביבה באמצעות פתרונות סביבתיים אקוסטיים ונופיים המתחשבים בסביבה ובתושבים המתגוררים בסמוך אליה.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, תא"ל (במיל') מירי רגב: "משרד התחבורה ממשיך להשקיע בפיתוח כבישים חדשים, מחלפים, כבישים עוקפים, נתיבי תחבורה ציבורית ודרכים להולכי רגל ולרוכבי אופניים - הכל במטרה לשפר את איכות החיים של האזרח, להקל על עומסי התנועה, בעיקר במטרופולינים הגדולים, ולהפחית את יוקר המחיה. התוכנית שאישרנו היום משתלבת במהלך הכולל של המהפך התחבורתי הגדול שמתרחש ממש לנגד עינינו."

מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משה בן זקן: "התוכנית שאושרה היום היא דוגמה מצוינת לתפיסה התחבורתית-חברתית שמובילה השרה רגב. זוהי תפיסה כוללת ואחראית שבמסגרתה אנו מפתחים צירי תנועה במקביל לפיתוח מתחמי דיור, תעסוקה ופנאי ולחיזוק החיבוריות והקישוריות, הכל לרווחת תושבי המרכז בפרט ותושבי ישראל בכלל".

פעיל הציבור ירון קדושים, יו"ר מטה המאבק כביש 40 החדש פ"ת, מסר "חשוב להבהיר כי מדובר  על אישור המקטע הצפוני בלבד בכביש 40 החדש פ"ת. כלומר ממחנה סירקין צפונה בלבד עד צומת סגולה, ללא מקטע דרום שהוא ממחנה סירקין עד מחלף שעריה . אני מניח שנפלה טעות סופר בתום לב בהודעת משרד התחבורה. החלטת הועדה העליונה לתשתיות לאומיות, קבעה כי בעקבות המאבק המורכב והקשה שלנו, תיכנון הכביש יפוצל לשניים,  וכרגע האישור יהיה רק על המקטע הצפוני.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שאול 08/08/2024 18:34
    הגב לתגובה זו
    ראש העיר פ"ת הוא יהלום ליכודניק ? איזה גורל מצפה לשמאלנים תושבי העוטף הצפוני והדרומי שננטשו וגולו מאדמותיהם ?
  • 1.
    דרור 06/08/2024 17:24
    הגב לתגובה זו
    נראה שמשהו משתנה בשיקולים המושחתים והפוליטיים במשרד התחבורה בזכות התחקיר שהעמיד אותה בפינת הזבלים המושחתים .
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).