רשות המסים האריכה את המועד להגשת תביעות לפיצויים עבור אוקטובר
לאור התמשכות המצב הביטחוני בו שרויה המדינה עקב מלחמת "חרבות ברזל", ועל מנת להקל על בעלי עסקים, בכלל זה בעלי עסקים המשרתים במילואים, הוחלט ברשות המסים, להאריך בחודש נוסף את המועד להגשת תביעות לפיצויים עבור חודש אוקטובר 2023.
לפי ההחלטה החדשה, המועד להגשת תביעות לפיצויים עבור חודש אוקטובר 2023 במסלול הוצאות מזכות מוארך עד לתאריך 19.3.2024 (במקום 19.2.2024). המועד להגשת תביעות לפיצויים עבור חודש אוקטובר 2023 במסלול שכר, מחזורים וחקלאות מוארך עד לתאריך 19.4.2024 (במקום 19.3.2024).
נכון להיום, הוגשו סה"כ כ-420 אלף תביעות במסלולים השונים, מתוכן 153 תביעות חדשות בשבוע האחרון. כ-20 אלף תביעות תביעות נדחו, ועבור כ-379 אלף תביעות שולם לעסקים תשלום סופי או מקדמות בסך של כ-9.3 מיליארד שקל (95% מכמות התביעות שהוגשו בניכוי התיקים שנדחו).
מצ"ב נתוני פיצויים לפי מסלולים נבחרים:
הוצאות מזכות אוקטובר: עבור חודש אוקטובר הוגשו עד כה כ- 222,000 תביעות במסלול הוצאות מזכות, מתוכן 47 תביעות חדשות בשבוע האחרון. כ- 12,000 תביעות נדחו, ועבור כ-204,160 תביעות שולם לעסקים תשלום סופי או מקדמה בסך כולל של כ-3.5 מיליארד שקל (97% מכמות התביעות בניכוי התיקים שנדחו).
- השופטת תקפה את התובע: "לא האמנתי לדבריו"
- עובדי מיקרוסופט בהפגנה פרו פלסטינאית - להפסיק את הקשר בין מיקרוסופט ל-8200
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוצאות מזכות נובמבר-דצמבר: עבור החודשים נובמבר-דצמבר הוגשו עד כה כ-144,300 תביעות במסלול הוצאות מזכות, מתוכן 59 תביעות חדשות בשבוע האחרון. כ-7,700 תביעות נדחו, ועבור כ-130,900 תביעות שולם לעסקים תשלום סופי או מקדמה בסך כולל של כ-3.3 מיליארד שקל (96% מכמות התביעות בניכוי התיקים שנדחו).
לגבי מסלול מחזורים אוקטובר: עבור חודש אוקטובר הוגשו עד כה כ-25,200 תביעות במסלול מחזורים, מתוכן 28 תביעות חדשות בשבוע האחרון. כ-83 תביעות נדחו, ועבור כ-22,280 תביעות שולם לעסקים תשלום סופי או מקדמה בסך כולל של כ-701 מיליון שקל (89% מכמות התביעות בניכוי התיקים שנדחו).
דוח מבקר המדינה: 17 שנים של חוסר היערכות
הביקורת חושפת כשל מערכתי מתמשך: היעדר גורם מתכלל לניהול העורף, קריסת המשל"ט האזרחי, ריבוי מוקדים לא מתואמים ושימוש לא יעיל במשאבים; מסקנת הדוח היא כי האחריות מונחת לפתחם של ראשי הממשלה, שרי הביטחון והאוצר לדורותיהם
אין צורך לתאר את גודל השבר שנוצר ב-7.10.23. שום הקדמה לא תוכל לסכם את האירוע הקשה ביותר מקום המדינה, שעוד יכה גלים בשנים הקרובות, אם לא בעשורים הקרובים. בכל מקרה, הבוקר התפרסם דו"ח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שעוסק בעיקרו בתיפקודו של הדרג המדיני, קרי, הממשלה.
המבקר פותח בכך שמלחמת חרבות ברזל הובילה לפגיעה חסרת תקדים בעורף הישראלי. ירי טילים ורקטות מכמה חזיתות, גיוס מאות אלפי חיילי מילואים ופינוי של כ-250 אלף תושבים מבתיהם יצרו עומס עצום על מערכות המדינה.
המשבר האזרחי היה בהיקף אדיר: מבחינה כלכלית, בעלי עסקים איבדו את פרנסתם, חלקם באופן מיידי, ברמה הרפואית, אינספור אזרחים נזקקו לסיוע רפואי ופסיכולוגי, וברמת החינוך, המערכת החינוכית התקשתה לספק רצף לימודי לאוכלוסייה המפונה. אם לסכם במשפט את דברי מבקר המדינה,
היה חוסר ברור בניהול מתכלל על ידי גורם ממשלתי מרכזי בעל סמכויות ברורות, כזה שיכול לאחד כוחות, לתאם בין משרדי הממשלה ולספק מענה רציף לאזרחים. בפועל, גורם כזה לא הוקם.
כשל מתמשך במינוי גורם מתכלל
מאז מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 הועלתה שוב ושוב הדרישה להקים גוף לאומי שינהל את ההיבטים האזרחיים בשעת חירום. כבר ב-2007, הממשלה בראשות אהוד אולמרט החליטה להטיל על שר הביטחון (עמיר פרץ, ולאחר מכן אהוד ברק) "אחריות־על" לניהול העורף, אך לא העניקה לו סמכויות מעשיות להנחות משרדים אחרים. רשות החירום הלאומית (רח"ל), שהוקמה כדי לסייע לשר הביטחון, נותרה גוף מטה קטן, עם כ-40 משרות ותקציב שנתי ממוצע של 80 מיליון שקל. סמכויותיה נותרו מצומצמות, ומשרדי הממשלה לא מחויבים לפעול על פי הנחיותיה.
פיקוד העורף, מצדו, התמקד בעיקר בפינוי ומיגון ולא סיפק פתרונות מקיפים למפונים בבתי המלון ובאתרי הקליטה. התוצאה היתה שעם פרוץ המלחמה, ישראל נכנסה למערכה שלא היה גורם ממשלתי שמרכז את כל ההיבטים האזרחיים. המחדל הזה, מציין הדוח, נמשך 17 שנה על פני כמה ממשלות ושרים , נתניהו (שכיהן כידוע במרבית השנים מ-2009 ועד היום), בנט ולפיד, לצד שרי ביטחון (אהוד ברק, משה יעלון, אביגדור ליברמן, נפתלי בנט, בנימין גנץ, יואב גלנט וישראל כץ) שהתחלפו לאורך התקופה. גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שעמד בראש הקבינט החברתי־כלכלי בזמן המלחמה, לא הצליח להפעיל את המשל"ט האזרחי.
- השופטת תקפה את התובע: "לא האמנתי לדבריו"
- עובדי מיקרוסופט בהפגנה פרו פלסטינאית - להפסיק את הקשר בין מיקרוסופט ל-8200
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבחינת הדרג הניהולי, מה שנקרא, הפקידים, מנכ"ל משרד רה"מ, יוסי שלי, הוביל את פורום מנכ"לים שהתכנס 27 פעמים בשלושת החודשים הראשונים למלחמה, אך לא התקבלו החלטות אופרטיביות. הדיונים לא הובילו לעבודת מטה בין־משרדית ולא למענה לצרכים שעלו מהשטח. מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר, הגורם שהיה אמור להבטיח שהחלטות הממשלה ייושמו, כשל בהעמדת הכלים הנדרשים להקמת המשל"ט.
