תחזית הכלכלן הראשי - 180 אלף מילואימניקים ישתחררו בפברואר 2024
תחזית הכלכלן הראשי - 180 אלף מילואימניקים ישתחררו בפברואר 2024. הכלכלן הראשי במשרד האוצר שמואל אברמזון הציג היום את התחזית לצמיחה השנה ובשנה הבאה. הצמיחה השנה תסתכם ב-2% - התחזית האחרונה של האוצר היתה לצמיחה של 2.7% ולא מזמן התחזית עמדה על 3.4%. בהינתן קצב הגידול באוכלוסייה מדובר על צמיחה לנפש אפסית.
שכח שיש תרחיש למלחמה בצפון, שמואל אברמזון, הככלן הראשי, קרדיט: משרד האוצר
לשנה הבאה סופקו שלושה תרחישים. לפי תרחיש הבסיס, הצמיחה צפויה לעמוד על 1.6%. בתרחיש של "התאוששות מהירה", הצמיחה הצפויה היא 2.2%. בתרחיש הפסימי של "התאוששות איטית" תהיה צמיחה של 0.2%.
- שליש מהקשישים בישראל נזקקים לתמיכה ממשפחתם - הוצאות הרווחה: 248 מיליארד ש"ח
- פרופ' פלוס היה מזמן מפוטר בממשל טראמפ; מה אפשר ללמוד מפיטורי נציבת הסטטיסטיקה בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכלכלן הראשי התבלבל
התרחישים האלו לא מתייחסים למלחמה בצפון, אלא לסיום המלחמה בדרום בלבד. האם לאוצר יש מידע מחיזבאללה? האם האוצר מעביר מסר לחיזבאללה שממשלת ישראל לא בונה על מלחמה ולא מצפה למלחמה?
למה הכלכלן הראשי לא מציג תחזית שלוקחת גם תרחיש פסימי שבהחלט סביר - שישראל לא תיגרר למלחמה בצפון ושיפלו טילים ברחבי הארץ. אחרי הכל, הפתרון בצפון מחייב דרך לספק ביטחון אישי למפונים מהצפון - מעבר להרחקת כוחות חיזבאללה ורדואן מהגבול (ולא בטוח שזה מספיק, יש חשש ממנהרות), הממשלה הבטיחה להחזיר את כוח ההרתעה והביטחון לתושבי העוטף מדרום ומצפון. אנשי הביטחון שמדברים באולפנים חלוקים בשאלה מה יהיה, אבל אצל הכלכלן זה בכלל לא בא לידי ביטוי.
הרי התפקיד שלו הוא להציג מה יקרה אם... אנחנו כציבור והאוצר והממשלה מחכים לדעת מה יקרה אם תהיה מלחמה, איך זה ישפיע על המשק. על הכלכלה. בשביל לדעת שתהיה ירידה בצמיחה בשל המלחמה בדרום והיא תהיה כואבת, אנחנו כבר לא צריכים אותו מרגישים בכיס, השאלה הבאמת חשובה היא מה יקרה לכלכלה אם תתפתח מלחמה בחזית צפונית. מעבר לכך, שיטת העבודה צריכה להיות הפוכה. הכלכלן הראשי בונה תרחישים ומגיש אותם לשר האוצר. הוא הסמכות המקצועית וששר האוצר יבין שאם הממשלה יוצאת למלחמה בצפון, יש לזה השלכות כלכליות מסוימות. אבל הכלכלן הראשי הלך לדבר עם שר האוצר, שיתף אותו, דיבר עם גורמי ביטחון וכן אמר שיש דברים שהוא לא יכול לשתף בהם, כי זה הכי קל להגיד. אבל מי ששיתף אותו בדברים האלו גם לא יודע מה יהיה. כלכלן ראשי צריך לפרוס את כל האפשרויות בפני שר האוצר שצריך לפרוס את כל המידע בפני הממשלה. התהליך הנוכחי שהכלכלן מקבל מידע או מסתמך או מקבל הנהון משר האוצר כדי לקבוע את התרחישים הוא מעבר לטעות. הוא באג במערכת. הכלכלן הראשי התבלבל בתפקידו.
- השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
- יותר טסים לחו"ל, החברות הישראליות ממשיכות לתפוס נתח שוק רחב
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
שלושה תרחישים; אין תרחיש למלחמה בצפון
"הסיכון המרכזי שישפיע על תחזית הצמיחה ותחזית ההכנסות ממסים להמשך שנת 2023 נעוץ בהתפתחות הלחימה (לרבות גיוס המילואים הנגזר ממנו) וההגבלות על הפעילות המשקית בחודש וחצי שנותרו עד סוף השנה", אומר הכלכלן הראשי ומספק תחזית בתרחיש המרכזי שהמלחמה תימשך עד הרבעון הראשון בשנה הבאה כשמשם תימשך לחימה בשגרה עד סוף השנה הבאה.
התרחישים מתבססים על הנחות שונות לגבי עצימות הלחימה ומשכה והתאוששות המשק בהתאם. תרחישים אלה מייצגים התפתחויות שאגף הכלכלן הראשי רואה בעת הזו כסבירות, אך הכלכלן הראשי מבהיר כי ברור כי אינם ממצים את מנעד התרחישים הסבירים והאפשריים. בפרט, כלל התרחישים מתייחסים ללחימה עצימה בזירה הדרומית ולחימה מוגבלת בזירה הצפונית, ללא זירות נוספות מעבר לכך. תרחיש הבסיס הוא זה שעל בסיסו נקבעה התחזית.
בתרחיש הבסיס ההנחה היא שגיוס המילואים הנרחב מצטמצם בחצי ברבעון הראשון של 2024 ואז מצטמצם באופן הדרגתי עד סוף 2024, המשק מגיע להתאוששות קרובה למלאה, הן מבחינת הביקוש והן מבחינת ההיצע, ברבעון הראשון של 2025
על פי התרחיש להתאוששות מהירה - סיום לחימה מלא ברבעון ראשון של 2024. בתרחיש זה ההנחה היא כי הלחימה מסתיימת בסוף הרבעון באופן ברור ומוחלט, דבר אשר מביא להתאוששות קרובה למלאה של המשק, הן מבחינת ההיצע והן מבחינת הביקוש בתחילת הרבעון הרביעי של 2024. תחת הנחות אלו הצמיחה הצפויה כאמור ב-2024 היא 2.2%.
בתרחיש התאוששות איטית (לחימה ממושכת בעצימות נמוכה) מניח הכלכלן הראשי, סיום לחימה ברבעון ראשון של 2024 והמשך שגרת מלחמה עד אמצע 2025. החזרה לשגרה מתעכבת בעקבות הארכת שגרת הלחימה עד סיומה המלא באמצע 2025 וקצב ההתאוששות הוא איטי. תחת תרחיש זה הצמיחה ב-2024 תהיה 0.2%.
- 2.משה ראשל"צ 24/11/2023 03:00הגב לתגובה זואיזה ניתוח מטופש
- 1.איך אנשי סמוטריץ מדוחים דיווחי שקר ללא בושה החלמה 23/11/2023 18:47הגב לתגובה זואיך אנשי סמוטריץ מדוחים דיווחי שקר ללא בושה החלמה בעצומה לא רואים את סופה ויש כבר נתונים ?
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
