קריאה לנגיד בנק ישראל: "צמצם את העלאת הריבית"
כמו כן, עלתה הקריאה לא להיכנע לוועדי עובדים ולא לייקר את עלות ההעסקה, שתפגע ביוקר המחיה ובעסקים הקטנים
היום עלתה הקריאה לנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, שלא להמשיך במגמה של העלאת הריבית במשק. נזכיר, העלאת הריבית מתרחשת לאור התגברות האינפלציה וכחלק מניסיונות בנק ישראל להילחם בה, בדומה למה שעושה הפד בארה"ב.
בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה, שעורך המכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים: "אם העלאת הריבית לא תצומצם - אוכלוסיות שלמות בישראל ידרדרו לעוני".
לדבריו, "התחזיות של הגופים הבינלאומיים לגבי צמיחה, מעודכנים לרעה מחודש לחודש. בשעה כזו, גם אם תידרש העלאת ריבית מסוימת, היא תוכל להיות מצומצמת יותר בהשוואה לעולם. הריבית פוגעת בעסקים, בעיקר בקטנים, ובמשקי הבית הנסמכים על הלוואות או משכנתאות. אם צפוי לנו מיתון, העלאה חדה מידי של הריבית תקרב אותו שלא לצורך".
במקביל הציג ד"ר תומר צעדים שיש לעשות וצעדים שלדבריו יש להימנע מהם. הדברים שלדבריו אכן ישן לבצע כוללים צמצום עלויות לעסקים, בהם ארנונה עסקית ומס חברות; הגדלת היצע הדירות והפחתת מע"מ על מוצרי יסוד באמצעות מעבר למנגנונים שמקובלים על ידי מדינות ה- OECD. בנוסף הוא קרא להחלת סבסוד ישיר לחקלאים וליצירת פתרונות ותשתית לכלכלה ירוקה.
- בשורה ליזמי הייטק: איגוד ההייטק השיק את פורום הסטארטאפים הישראלי
- "זיוף ומרמה": נשיא הת' התעשיינים לשעבר הורשע בהעלמת 1.5 מיליון ש"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, ד"ר רון תומר קרא להימנע מייקור עלות ההעסקה, שכן העלאה לא אחראית של השכר ושל העלויות תפגע ביוקר המחייה ובעסקים הקטנים. בנוסף, הוא אמר שחשוב לא להיכנע לוועדי עובדים וכן לא להטיל מיסים לא מידתיים. לדבריו, אם הממשלה (כל ממשלה) רוצה להעלות מיסים לקידום מטרות ספציפיות, עליה לקזז את העלות ולא להכביד את הרגולציה. אמנם רשות הרגולציה עוד לא קמה, אבל הרגולטורים כבר החלו, לדבריו, להתעלם ממנה. זאת על אף שעלות הרגולציה תוביל ישירות להעלאת יוקר המחייה. לבסוף קרא רון תומר לממשלה שלא לבחור לנהל כלכלת בחירות ולא להיכנע ליוזמות פופוליסטיות כגון הצעות להעלאות שכר, למיסוי עסקים ולפיקוח על המחירים.
יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, שנכח גם הוא בכנס, דיבר על ההתמודדות עם האתגר של האינפלציה: "זו מגמה שרק הולכת וצומחת ומייצרת לנו אתגרים לא פשוטים של חוסר וודאות ב-4 מתוך 5 היעדים של ישראל". לדבריו האינפלציה והצמיחה בירידה וכל כלכלן מבין שלדברים האלה אנחנו צריכים להיערך. ההכרזה על בחירות חדשות מכניסה אותנו להערכת מצב כלכלית אסטרטגית, ואנחנו נמצאים בסביבה של אי ודאות כלכלית.
אמיתי הוסיף ואמר שאחרי שחשבנו שיצאנו מהקורונה, הגיעה מלחמת רוסיה ואוקראינה. "שוב משבר, שוב אי-ודאות". עוד הוסיף אמיתי ואמר: "אני קורא לדרגים המקצועיים, יחד עם ההסתדרות השותפה שלנו לקחת אחריות, להמשיך לשבת בשולחן העגול, להניח את כל ההצעות הרלוונטיות, כדי שכולנו נוכל להיכנס מתחת לאלונקה בתקופה לא פשוטה". גם הוא קבע כי הורדת מס חברות מהווה מנוע לצמיחה.
- 3.אזרח מבין 22/06/2022 01:11הגב לתגובה זוקצב העלאת הריבית נכתב על ידי האמריקאים והם מעלים אותו בחדות, אתה מעדיף שנפגר מאחור כי פער ריביות לטובת ארה"ב יחליש את השקל וזה טוב ליצוא. אל תשחק אותה דואג לעניים כי האינפלציה והחלשות השקל תדפוק אותם יותר מהריבית.
- 2.עצוב 21/06/2022 20:40הגב לתגובה זוכי המחירים ימשיכו לעלות ואנשים לא יוכלו להרשות לעצמם אפילו לחם
- . 21/06/2022 20:55הגב לתגובה זוהוא אומר שצריך לעשות את זה בהדרגה נכונה ולא להשתגע לא אמר לא לעלות בכלל והוא צודק
- 1.בוב 21/06/2022 19:16הגב לתגובה זומזמן היו צרכים לעלות את הריבית
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
