הכלכלה הרוסית
צילום: PIXBAY

קריאה לנגיד בנק ישראל: "צמצם את העלאת הריבית"

כמו כן, עלתה הקריאה לא להיכנע לוועדי עובדים ולא לייקר את עלות ההעסקה, שתפגע ביוקר המחיה ובעסקים הקטנים

דור עצמון | (4)

היום עלתה הקריאה לנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, שלא להמשיך במגמה של העלאת הריבית במשק. נזכיר, העלאת הריבית מתרחשת לאור התגברות האינפלציה וכחלק מניסיונות בנק ישראל להילחם בה, בדומה למה שעושה הפד בארה"ב.

בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה, שעורך המכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים: "אם העלאת הריבית לא תצומצם - אוכלוסיות שלמות בישראל ידרדרו לעוני".

לדבריו, "התחזיות של הגופים הבינלאומיים לגבי צמיחה, מעודכנים לרעה מחודש לחודש. בשעה כזו, גם אם תידרש העלאת ריבית מסוימת, היא תוכל להיות מצומצמת יותר בהשוואה לעולם. הריבית פוגעת בעסקים, בעיקר בקטנים, ובמשקי הבית הנסמכים על הלוואות או משכנתאות. אם צפוי לנו מיתון, העלאה חדה מידי של הריבית תקרב אותו שלא לצורך".

במקביל הציג ד"ר תומר צעדים שיש לעשות וצעדים שלדבריו יש להימנע מהם. הדברים שלדבריו אכן ישן לבצע כוללים צמצום עלויות לעסקים, בהם ארנונה עסקית ומס חברות; הגדלת היצע הדירות והפחתת מע"מ על מוצרי יסוד באמצעות מעבר למנגנונים שמקובלים על ידי מדינות ה- OECD. בנוסף הוא קרא להחלת סבסוד ישיר לחקלאים וליצירת פתרונות ותשתית לכלכלה ירוקה.

מנגד, ד"ר רון תומר קרא להימנע מייקור עלות ההעסקה, שכן העלאה לא אחראית של השכר ושל העלויות תפגע ביוקר המחייה ובעסקים הקטנים. בנוסף, הוא אמר שחשוב לא להיכנע לוועדי עובדים וכן לא להטיל מיסים לא מידתיים. לדבריו, אם הממשלה (כל ממשלה) רוצה להעלות מיסים לקידום מטרות ספציפיות, עליה לקזז את העלות ולא להכביד את הרגולציה. אמנם רשות הרגולציה עוד לא קמה, אבל הרגולטורים כבר החלו, לדבריו, להתעלם ממנה. זאת על אף שעלות הרגולציה תוביל ישירות להעלאת יוקר המחייה. לבסוף קרא רון תומר לממשלה שלא לבחור לנהל כלכלת בחירות ולא להיכנע ליוזמות פופוליסטיות כגון הצעות להעלאות שכר, למיסוי עסקים ולפיקוח על המחירים.

יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, שנכח גם הוא בכנס, דיבר על ההתמודדות עם האתגר של האינפלציה: "זו מגמה שרק הולכת וצומחת ומייצרת לנו אתגרים לא פשוטים של חוסר וודאות ב-4 מתוך 5 היעדים של ישראל". לדבריו האינפלציה והצמיחה בירידה וכל כלכלן מבין שלדברים האלה אנחנו צריכים להיערך. ההכרזה על בחירות חדשות מכניסה אותנו להערכת מצב כלכלית אסטרטגית, ואנחנו נמצאים בסביבה של אי ודאות כלכלית.

אמיתי הוסיף ואמר שאחרי שחשבנו שיצאנו מהקורונה, הגיעה מלחמת רוסיה ואוקראינה. "שוב משבר, שוב אי-ודאות". עוד הוסיף אמיתי ואמר: "אני קורא לדרגים המקצועיים, יחד עם ההסתדרות השותפה שלנו לקחת אחריות, להמשיך לשבת בשולחן העגול, להניח את כל ההצעות הרלוונטיות, כדי שכולנו נוכל להיכנס מתחת לאלונקה בתקופה לא פשוטה". גם הוא קבע כי הורדת מס חברות מהווה מנוע לצמיחה.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אזרח מבין 22/06/2022 01:11
    הגב לתגובה זו
    קצב העלאת הריבית נכתב על ידי האמריקאים והם מעלים אותו בחדות, אתה מעדיף שנפגר מאחור כי פער ריביות לטובת ארה"ב יחליש את השקל וזה טוב ליצוא. אל תשחק אותה דואג לעניים כי האינפלציה והחלשות השקל תדפוק אותם יותר מהריבית.
  • 2.
    עצוב 21/06/2022 20:40
    הגב לתגובה זו
    כי המחירים ימשיכו לעלות ואנשים לא יוכלו להרשות לעצמם אפילו לחם
  • . 21/06/2022 20:55
    הגב לתגובה זו
    הוא אומר שצריך לעשות את זה בהדרגה נכונה ולא להשתגע לא אמר לא לעלות בכלל והוא צודק
  • 1.
    בוב 21/06/2022 19:16
    הגב לתגובה זו
    מזמן היו צרכים לעלות את הריבית
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.