קריאה לנגיד בנק ישראל: "צמצם את העלאת הריבית"
כמו כן, עלתה הקריאה לא להיכנע לוועדי עובדים ולא לייקר את עלות ההעסקה, שתפגע ביוקר המחיה ובעסקים הקטנים
היום עלתה הקריאה לנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, שלא להמשיך במגמה של העלאת הריבית במשק. נזכיר, העלאת הריבית מתרחשת לאור התגברות האינפלציה וכחלק מניסיונות בנק ישראל להילחם בה, בדומה למה שעושה הפד בארה"ב.
בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה, שעורך המכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים: "אם העלאת הריבית לא תצומצם - אוכלוסיות שלמות בישראל ידרדרו לעוני".
לדבריו, "התחזיות של הגופים הבינלאומיים לגבי צמיחה, מעודכנים לרעה מחודש לחודש. בשעה כזו, גם אם תידרש העלאת ריבית מסוימת, היא תוכל להיות מצומצמת יותר בהשוואה לעולם. הריבית פוגעת בעסקים, בעיקר בקטנים, ובמשקי הבית הנסמכים על הלוואות או משכנתאות. אם צפוי לנו מיתון, העלאה חדה מידי של הריבית תקרב אותו שלא לצורך".
במקביל הציג ד"ר תומר צעדים שיש לעשות וצעדים שלדבריו יש להימנע מהם. הדברים שלדבריו אכן ישן לבצע כוללים צמצום עלויות לעסקים, בהם ארנונה עסקית ומס חברות; הגדלת היצע הדירות והפחתת מע"מ על מוצרי יסוד באמצעות מעבר למנגנונים שמקובלים על ידי מדינות ה- OECD. בנוסף הוא קרא להחלת סבסוד ישיר לחקלאים וליצירת פתרונות ותשתית לכלכלה ירוקה.
- בשורה ליזמי הייטק: איגוד ההייטק השיק את פורום הסטארטאפים הישראלי
- "זיוף ומרמה": נשיא הת' התעשיינים לשעבר הורשע בהעלמת 1.5 מיליון ש"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, ד"ר רון תומר קרא להימנע מייקור עלות ההעסקה, שכן העלאה לא אחראית של השכר ושל העלויות תפגע ביוקר המחייה ובעסקים הקטנים. בנוסף, הוא אמר שחשוב לא להיכנע לוועדי עובדים וכן לא להטיל מיסים לא מידתיים. לדבריו, אם הממשלה (כל ממשלה) רוצה להעלות מיסים לקידום מטרות ספציפיות, עליה לקזז את העלות ולא להכביד את הרגולציה. אמנם רשות הרגולציה עוד לא קמה, אבל הרגולטורים כבר החלו, לדבריו, להתעלם ממנה. זאת על אף שעלות הרגולציה תוביל ישירות להעלאת יוקר המחייה. לבסוף קרא רון תומר לממשלה שלא לבחור לנהל כלכלת בחירות ולא להיכנע ליוזמות פופוליסטיות כגון הצעות להעלאות שכר, למיסוי עסקים ולפיקוח על המחירים.
יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, שנכח גם הוא בכנס, דיבר על ההתמודדות עם האתגר של האינפלציה: "זו מגמה שרק הולכת וצומחת ומייצרת לנו אתגרים לא פשוטים של חוסר וודאות ב-4 מתוך 5 היעדים של ישראל". לדבריו האינפלציה והצמיחה בירידה וכל כלכלן מבין שלדברים האלה אנחנו צריכים להיערך. ההכרזה על בחירות חדשות מכניסה אותנו להערכת מצב כלכלית אסטרטגית, ואנחנו נמצאים בסביבה של אי ודאות כלכלית.
אמיתי הוסיף ואמר שאחרי שחשבנו שיצאנו מהקורונה, הגיעה מלחמת רוסיה ואוקראינה. "שוב משבר, שוב אי-ודאות". עוד הוסיף אמיתי ואמר: "אני קורא לדרגים המקצועיים, יחד עם ההסתדרות השותפה שלנו לקחת אחריות, להמשיך לשבת בשולחן העגול, להניח את כל ההצעות הרלוונטיות, כדי שכולנו נוכל להיכנס מתחת לאלונקה בתקופה לא פשוטה". גם הוא קבע כי הורדת מס חברות מהווה מנוע לצמיחה.
- 3.אזרח מבין 22/06/2022 01:11הגב לתגובה זוקצב העלאת הריבית נכתב על ידי האמריקאים והם מעלים אותו בחדות, אתה מעדיף שנפגר מאחור כי פער ריביות לטובת ארה"ב יחליש את השקל וזה טוב ליצוא. אל תשחק אותה דואג לעניים כי האינפלציה והחלשות השקל תדפוק אותם יותר מהריבית.
- 2.עצוב 21/06/2022 20:40הגב לתגובה זוכי המחירים ימשיכו לעלות ואנשים לא יוכלו להרשות לעצמם אפילו לחם
- . 21/06/2022 20:55הגב לתגובה זוהוא אומר שצריך לעשות את זה בהדרגה נכונה ולא להשתגע לא אמר לא לעלות בכלל והוא צודק
- 1.בוב 21/06/2022 19:16הגב לתגובה זומזמן היו צרכים לעלות את הריבית
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
