הכלכלה הרוסית
צילום: PIXBAY

קריאה לנגיד בנק ישראל: "צמצם את העלאת הריבית"

כמו כן, עלתה הקריאה לא להיכנע לוועדי עובדים ולא לייקר את עלות ההעסקה, שתפגע ביוקר המחיה ובעסקים הקטנים

דור עצמון | (4)

היום עלתה הקריאה לנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, שלא להמשיך במגמה של העלאת הריבית במשק. נזכיר, העלאת הריבית מתרחשת לאור התגברות האינפלציה וכחלק מניסיונות בנק ישראל להילחם בה, בדומה למה שעושה הפד בארה"ב.

בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה, שעורך המכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים: "אם העלאת הריבית לא תצומצם - אוכלוסיות שלמות בישראל ידרדרו לעוני".

לדבריו, "התחזיות של הגופים הבינלאומיים לגבי צמיחה, מעודכנים לרעה מחודש לחודש. בשעה כזו, גם אם תידרש העלאת ריבית מסוימת, היא תוכל להיות מצומצמת יותר בהשוואה לעולם. הריבית פוגעת בעסקים, בעיקר בקטנים, ובמשקי הבית הנסמכים על הלוואות או משכנתאות. אם צפוי לנו מיתון, העלאה חדה מידי של הריבית תקרב אותו שלא לצורך".

במקביל הציג ד"ר תומר צעדים שיש לעשות וצעדים שלדבריו יש להימנע מהם. הדברים שלדבריו אכן ישן לבצע כוללים צמצום עלויות לעסקים, בהם ארנונה עסקית ומס חברות; הגדלת היצע הדירות והפחתת מע"מ על מוצרי יסוד באמצעות מעבר למנגנונים שמקובלים על ידי מדינות ה- OECD. בנוסף הוא קרא להחלת סבסוד ישיר לחקלאים וליצירת פתרונות ותשתית לכלכלה ירוקה.

מנגד, ד"ר רון תומר קרא להימנע מייקור עלות ההעסקה, שכן העלאה לא אחראית של השכר ושל העלויות תפגע ביוקר המחייה ובעסקים הקטנים. בנוסף, הוא אמר שחשוב לא להיכנע לוועדי עובדים וכן לא להטיל מיסים לא מידתיים. לדבריו, אם הממשלה (כל ממשלה) רוצה להעלות מיסים לקידום מטרות ספציפיות, עליה לקזז את העלות ולא להכביד את הרגולציה. אמנם רשות הרגולציה עוד לא קמה, אבל הרגולטורים כבר החלו, לדבריו, להתעלם ממנה. זאת על אף שעלות הרגולציה תוביל ישירות להעלאת יוקר המחייה. לבסוף קרא רון תומר לממשלה שלא לבחור לנהל כלכלת בחירות ולא להיכנע ליוזמות פופוליסטיות כגון הצעות להעלאות שכר, למיסוי עסקים ולפיקוח על המחירים.

יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, שנכח גם הוא בכנס, דיבר על ההתמודדות עם האתגר של האינפלציה: "זו מגמה שרק הולכת וצומחת ומייצרת לנו אתגרים לא פשוטים של חוסר וודאות ב-4 מתוך 5 היעדים של ישראל". לדבריו האינפלציה והצמיחה בירידה וכל כלכלן מבין שלדברים האלה אנחנו צריכים להיערך. ההכרזה על בחירות חדשות מכניסה אותנו להערכת מצב כלכלית אסטרטגית, ואנחנו נמצאים בסביבה של אי ודאות כלכלית.

אמיתי הוסיף ואמר שאחרי שחשבנו שיצאנו מהקורונה, הגיעה מלחמת רוסיה ואוקראינה. "שוב משבר, שוב אי-ודאות". עוד הוסיף אמיתי ואמר: "אני קורא לדרגים המקצועיים, יחד עם ההסתדרות השותפה שלנו לקחת אחריות, להמשיך לשבת בשולחן העגול, להניח את כל ההצעות הרלוונטיות, כדי שכולנו נוכל להיכנס מתחת לאלונקה בתקופה לא פשוטה". גם הוא קבע כי הורדת מס חברות מהווה מנוע לצמיחה.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אזרח מבין 22/06/2022 01:11
    הגב לתגובה זו
    קצב העלאת הריבית נכתב על ידי האמריקאים והם מעלים אותו בחדות, אתה מעדיף שנפגר מאחור כי פער ריביות לטובת ארה"ב יחליש את השקל וזה טוב ליצוא. אל תשחק אותה דואג לעניים כי האינפלציה והחלשות השקל תדפוק אותם יותר מהריבית.
  • 2.
    עצוב 21/06/2022 20:40
    הגב לתגובה זו
    כי המחירים ימשיכו לעלות ואנשים לא יוכלו להרשות לעצמם אפילו לחם
  • . 21/06/2022 20:55
    הגב לתגובה זו
    הוא אומר שצריך לעשות את זה בהדרגה נכונה ולא להשתגע לא אמר לא לעלות בכלל והוא צודק
  • 1.
    בוב 21/06/2022 19:16
    הגב לתגובה זו
    מזמן היו צרכים לעלות את הריבית
אינפלציה מדד
צילום: תמר מצפי

בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"

1,600 מנהלים מספקים תמונה מדויקת מזו של הלמ"ס: מחקר חדש של בנק ישראל מציג שיטה למדידת פער התוצר בזמן אמת באמצעות דיווחי מנהלים והתוצאות מפתיעות במיוחד לגבי תקופת המלחמה; גישה חדשנית שעשויה לשנות את אופן ניהול המדיניות המוניטרית בישראל
מנדי הניג |

חוקרים בבנק ישראל פיתחו שיטה חדשנית למדידת נתונים כלכליים, המבוססת על תשובות ישירות של כ-1,600 מנהלי חברות המשתתפים בסקר המגמות העסקיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המחקר, שפורסם על ידי אלכס אילק ויובל מזר מחטיבת המחקר של הבנק המרכזי, מציג ממצאים מפתיעים במיוחד לגבי המצב הכלכלי בתקופת מלחמת "חרבות ברזל".

בניגוד למודלים הסטטיסטיים המסורתיים שהצביעו על פער תוצר שלילי ב-2024, השיטה החדשה מגלה תמונה הפוכה, "בזמן שהשיטות האחרות הניבו פערי תוצר שליליים במהלך מלחמת 2024, בעיקר כתוצאה מהירידה בקצב הצמיחה בפועל", נכתב במחקר, "מדד פער המגבלות מצביע על עודף ביקוש, מה שמוביל לפער תוצר חיובי".

המנהלים יודעים משהו שהמודלים לא תופסים

הבסיס לשיטה החדשה הוא פשוט אבל מהפכני. במקום להסתמך רק על נתונים סטטיסטיים היסטוריים, החוקרים משתמשים בהערכות של מנהלי חברות לגבי המגבלות שהם חווים בזמן אמת. "מנהלי החברות מספקים תשובות ישירות על מגבלות ביקוש והיצע הספציפיות לחברות שהם מנהלים", מסבירים החוקרים. "זה מבטיח שהתובנות שלהם מבוססות על הידע האינטימי שלהם על הפעילות שלהם עצמם, ולא על תפיסות של המצב הכללי במשק".

המחקר מגלה שבתקופת המלחמה, מגבלת כוח האדם זינקה באופן דרמטי: "בסוף 2023 היה זינוק משמעותי במגבלת ההיצע של כוח אדם בעקבות פרוץ המלחמה בישראל. הסכסוך הוביל לגיוס מסיבי של מילואים, צמצום חד ומיידי במספר העובדים הפלסטינים והזרים, ופינוי של אלפים רבים מאזורי הצפון והדרום".

הממצא המרכזי של המחקר הוא שהשיטה החדשה מסבירה טוב יותר את האינפלציה בישראל בהשוואה לכל השיטות המקובלות האחרות. "מדד פער התוצר החדש שהוצג תורם בין 2.6% ל-38.8% להסבר של האינפלציה - תלוי בסוג האינפלציה הנמדד", קובעים החוקרים. במיוחד בולטת התרומה להסבר מחירי התוצר העסקי, שם השיטה תורמת כמעט 40% לכוח ההסבר.

אינפלציה מדד
צילום: תמר מצפי

בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"

1,600 מנהלים מספקים תמונה מדויקת מזו של הלמ"ס: מחקר חדש של בנק ישראל מציג שיטה למדידת פער התוצר בזמן אמת באמצעות דיווחי מנהלים והתוצאות מפתיעות במיוחד לגבי תקופת המלחמה; גישה חדשנית שעשויה לשנות את אופן ניהול המדיניות המוניטרית בישראל
מנדי הניג |

חוקרים בבנק ישראל פיתחו שיטה חדשנית למדידת נתונים כלכליים, המבוססת על תשובות ישירות של כ-1,600 מנהלי חברות המשתתפים בסקר המגמות העסקיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המחקר, שפורסם על ידי אלכס אילק ויובל מזר מחטיבת המחקר של הבנק המרכזי, מציג ממצאים מפתיעים במיוחד לגבי המצב הכלכלי בתקופת מלחמת "חרבות ברזל".

בניגוד למודלים הסטטיסטיים המסורתיים שהצביעו על פער תוצר שלילי ב-2024, השיטה החדשה מגלה תמונה הפוכה, "בזמן שהשיטות האחרות הניבו פערי תוצר שליליים במהלך מלחמת 2024, בעיקר כתוצאה מהירידה בקצב הצמיחה בפועל", נכתב במחקר, "מדד פער המגבלות מצביע על עודף ביקוש, מה שמוביל לפער תוצר חיובי".

המנהלים יודעים משהו שהמודלים לא תופסים

הבסיס לשיטה החדשה הוא פשוט אבל מהפכני. במקום להסתמך רק על נתונים סטטיסטיים היסטוריים, החוקרים משתמשים בהערכות של מנהלי חברות לגבי המגבלות שהם חווים בזמן אמת. "מנהלי החברות מספקים תשובות ישירות על מגבלות ביקוש והיצע הספציפיות לחברות שהם מנהלים", מסבירים החוקרים. "זה מבטיח שהתובנות שלהם מבוססות על הידע האינטימי שלהם על הפעילות שלהם עצמם, ולא על תפיסות של המצב הכללי במשק".

המחקר מגלה שבתקופת המלחמה, מגבלת כוח האדם זינקה באופן דרמטי: "בסוף 2023 היה זינוק משמעותי במגבלת ההיצע של כוח אדם בעקבות פרוץ המלחמה בישראל. הסכסוך הוביל לגיוס מסיבי של מילואים, צמצום חד ומיידי במספר העובדים הפלסטינים והזרים, ופינוי של אלפים רבים מאזורי הצפון והדרום".

הממצא המרכזי של המחקר הוא שהשיטה החדשה מסבירה טוב יותר את האינפלציה בישראל בהשוואה לכל השיטות המקובלות האחרות. "מדד פער התוצר החדש שהוצג תורם בין 2.6% ל-38.8% להסבר של האינפלציה - תלוי בסוג האינפלציה הנמדד", קובעים החוקרים. במיוחד בולטת התרומה להסבר מחירי התוצר העסקי, שם השיטה תורמת כמעט 40% לכוח ההסבר.