יפעת רייטר מונתה כמנכ"ל AIG ישראל
חברת AIG העולמית (סימול: AIG) הודיעה לפני זמן קצר על החלטת דירקטוריון החברה אודות מינויה של יפעת רייטר, סמנכ"ל חיים ובריאות בחברה ובעלת ותק של 20 שנה בחברה, לתפקיד מנכ"ל AIG ישראל. רייטר מחליפה בתפקיד את המנכ"ל היוצא, שי פלדמן, שהודיע לפני מספר חודשים כי הוא עובר לנהל את קבוצת סמל"ת.
רייטר, התחילה את הקריירה שלה במספר תפקידים ברשות שוק ההון. מאז צברה לעצמה ותק של כ-20 שנה ב-AIG ישראל, בה כיהנה במספר תפקידי ניהול בכירים, הובילה לצמיחה את מגוון עולמות ביטוחי הפרט, בעוד בתחום הרכב מיצבה רייטר את AIG כשחקן משמעותי בשוק הביטוח הישראלי.
במסגרת תפקידה האחרון בחברה כסמנכ"ל חיים ובריאות, מילאה רייטר תפקיד מפתח בקידום תחום החדשנות בחברה. היא עשתה זאת בין השאר, עם פיתוחו והשקתו של AIG Safe Life, ביטוח בריאות פורץ דרך שמסייע בסיגול אורח חיים בריא ומתגמל על הצלחה, על בסיס טכנולוגיה ייחודית שפותחה בשיתוף עם פרופ' דן אריאלי.
רייטר מחליפה בתפקיד את המנכ"ל היוצא, שי פלדמן, שמסיים בסוף החודש קדנציה ועובר לנהל את קבוצת סמל"ת. מינויה של רייטר לתפקיד הבכיר ביותר בחברה בישראל מהווה הבעת אמון נוספת של AIG העולמית בהנהלת AIG ישראל.
- ענקית הביטוח מתמוטטת והמשקיע שהופך למיליארדר מקריסת הבנק המרכזי
- כשהביטוח נכשל - העליון עומד לצד הקטינה שנפגעה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יפעת רייטר, מנכ"ל AIG ישראל: "אני מודה מקרב לב להנהלת החברה על האמון שהם נתנו בי ולשי פלדמן, שהיה עבורי מודל לחיקוי כמנהל ומסיים קדנציה מוצלחת במיוחד בחברה. אין ספק שמדובר בתקופה מרתקת במיוחד עבור ענף הביטוח בישראל ואני נרגשת לקחת את ההובלה של החברה קדימה יחד עם צוות המנהלים והעובדים המקצועי והמחויב של AIG, ומשוכנעת כי נשמר ונחזק את מעמדה של החברה כחלוצה טכנולוגית ודיגיטלית"
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
