יפעת רייטר מונתה כמנכ"ל AIG ישראל
חברת AIG העולמית (סימול: AIG) הודיעה לפני זמן קצר על החלטת דירקטוריון החברה אודות מינויה של יפעת רייטר, סמנכ"ל חיים ובריאות בחברה ובעלת ותק של 20 שנה בחברה, לתפקיד מנכ"ל AIG ישראל. רייטר מחליפה בתפקיד את המנכ"ל היוצא, שי פלדמן, שהודיע לפני מספר חודשים כי הוא עובר לנהל את קבוצת סמל"ת.
רייטר, התחילה את הקריירה שלה במספר תפקידים ברשות שוק ההון. מאז צברה לעצמה ותק של כ-20 שנה ב-AIG ישראל, בה כיהנה במספר תפקידי ניהול בכירים, הובילה לצמיחה את מגוון עולמות ביטוחי הפרט, בעוד בתחום הרכב מיצבה רייטר את AIG כשחקן משמעותי בשוק הביטוח הישראלי.
במסגרת תפקידה האחרון בחברה כסמנכ"ל חיים ובריאות, מילאה רייטר תפקיד מפתח בקידום תחום החדשנות בחברה. היא עשתה זאת בין השאר, עם פיתוחו והשקתו של AIG Safe Life, ביטוח בריאות פורץ דרך שמסייע בסיגול אורח חיים בריא ומתגמל על הצלחה, על בסיס טכנולוגיה ייחודית שפותחה בשיתוף עם פרופ' דן אריאלי.
רייטר מחליפה בתפקיד את המנכ"ל היוצא, שי פלדמן, שמסיים בסוף החודש קדנציה ועובר לנהל את קבוצת סמל"ת. מינויה של רייטר לתפקיד הבכיר ביותר בחברה בישראל מהווה הבעת אמון נוספת של AIG העולמית בהנהלת AIG ישראל.
- ענקית הביטוח מתמוטטת והמשקיע שהופך למיליארדר מקריסת הבנק המרכזי
- כשהביטוח נכשל - העליון עומד לצד הקטינה שנפגעה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יפעת רייטר, מנכ"ל AIG ישראל: "אני מודה מקרב לב להנהלת החברה על האמון שהם נתנו בי ולשי פלדמן, שהיה עבורי מודל לחיקוי כמנהל ומסיים קדנציה מוצלחת במיוחד בחברה. אין ספק שמדובר בתקופה מרתקת במיוחד עבור ענף הביטוח בישראל ואני נרגשת לקחת את ההובלה של החברה קדימה יחד עם צוות המנהלים והעובדים המקצועי והמחויב של AIG, ומשוכנעת כי נשמר ונחזק את מעמדה של החברה כחלוצה טכנולוגית ודיגיטלית"
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
