הולך לכלא - עונש המאסר של הזמר קובי פרץ קוצר לשנה וחצי
בית המשפט המחוזי בתל אביב החליט הבוקר (ד') לקצר את עונשו של הזמר קובי פרץ, שהורשע בהעלמת הכנסות בהיקף של כ-6 מיליון שקלים. זאת בעקבות הערעור שהגיש הזמר על העונש המקורי שקבע כי ירצה שנתיים מאסר. השופטת דבורה ברלינר אמרה כי "דומה שכל הנסיבות מוליכות למסקנה שמדובר בהעלמת מס מתוכננת ומתוחכמת".
למרות ההחלטה, פרץ עדיין נדרש לשלם קנס בסך של 175 אלף שקלים. חיים לוי, עורך דינו של פרץ, התייחס להכרעה ואמר כי "בית המשפט הקל במעט על המאסר של קובי, תוך שהוא מותח ביקורת על התנהלות עד המדינה בפרשייה הזאת. מקורה של הפרשה בעדות עד מדינה שמשמש כאמרגנו של קובי פרץ, שהתנהג בצורה נכלולית. הוא היתל בכולם. זו הסיבה שקובי דחה הצעה של הסדר המדינה כי בחר להילחם על חפותו".
- 3.יש ר א לי 28/06/2017 13:57הגב לתגובה זוכל יום חתונה או 2, עשרות אלפי שקלים על כמה שירים שהוא שר, רווח של מיליונים בשנה, שישלם מס כחוק. הגזלנים החזירים שלא משלמים כחוק שיחטפו, אין לי רחמים על אלה. הם דופקים אותנו משלמי המיסים. הכי הורג אותי זה אלה שמזמינים אותם ומשלמים את הסכומים ההזויים האלה ואחר כך בוכים שאין להם כסף, העיקר השופוני.
- 2.את מי הוא רצח (ל"ת)נפלתם על הראש 28/06/2017 13:23הגב לתגובה זו
- עופר 28/06/2017 14:19הגב לתגובה זולמה , הוא צריך לרצוח?? הוא גנב.. ובארה"ב לדוגמא העונש שהוא קיבל זה כמעט זיכוי .. הוא היה יושב שנים רבות ומשלם קנס קורע. אז תפסיקו עם הרפיסות הזו ומי שגונב / רוצח/ אונס וכו'.. שיקבל עונש ראוי ולא גן ילדים.. מספיק עד כאן!
- 1.העלים 6 מיליון והקנס הוא 175 אלף ??? (ל"ת)אני 28/06/2017 13:02הגב לתגובה זו
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
