הולך לכלא - עונש המאסר של הזמר קובי פרץ קוצר לשנה וחצי
בית המשפט המחוזי בתל אביב החליט הבוקר (ד') לקצר את עונשו של הזמר קובי פרץ, שהורשע בהעלמת הכנסות בהיקף של כ-6 מיליון שקלים. זאת בעקבות הערעור שהגיש הזמר על העונש המקורי שקבע כי ירצה שנתיים מאסר. השופטת דבורה ברלינר אמרה כי "דומה שכל הנסיבות מוליכות למסקנה שמדובר בהעלמת מס מתוכננת ומתוחכמת".
למרות ההחלטה, פרץ עדיין נדרש לשלם קנס בסך של 175 אלף שקלים. חיים לוי, עורך דינו של פרץ, התייחס להכרעה ואמר כי "בית המשפט הקל במעט על המאסר של קובי, תוך שהוא מותח ביקורת על התנהלות עד המדינה בפרשייה הזאת. מקורה של הפרשה בעדות עד מדינה שמשמש כאמרגנו של קובי פרץ, שהתנהג בצורה נכלולית. הוא היתל בכולם. זו הסיבה שקובי דחה הצעה של הסדר המדינה כי בחר להילחם על חפותו".
- 3.יש ר א לי 28/06/2017 13:57הגב לתגובה זוכל יום חתונה או 2, עשרות אלפי שקלים על כמה שירים שהוא שר, רווח של מיליונים בשנה, שישלם מס כחוק. הגזלנים החזירים שלא משלמים כחוק שיחטפו, אין לי רחמים על אלה. הם דופקים אותנו משלמי המיסים. הכי הורג אותי זה אלה שמזמינים אותם ומשלמים את הסכומים ההזויים האלה ואחר כך בוכים שאין להם כסף, העיקר השופוני.
- 2.את מי הוא רצח (ל"ת)נפלתם על הראש 28/06/2017 13:23הגב לתגובה זו
- עופר 28/06/2017 14:19הגב לתגובה זולמה , הוא צריך לרצוח?? הוא גנב.. ובארה"ב לדוגמא העונש שהוא קיבל זה כמעט זיכוי .. הוא היה יושב שנים רבות ומשלם קנס קורע. אז תפסיקו עם הרפיסות הזו ומי שגונב / רוצח/ אונס וכו'.. שיקבל עונש ראוי ולא גן ילדים.. מספיק עד כאן!
- 1.העלים 6 מיליון והקנס הוא 175 אלף ??? (ל"ת)אני 28/06/2017 13:02הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
