דויטשה: "ביצועי מניות הבנקים יהיו מתחת לשוק"; מוריד את מחירי היעד
דן הרווארד, אנליסט הבנקים של דויטשה בנק, מפרסם היום (ד') תחזית לענף הבנקאות הישראלי. הוא מוריד את מחירי היעד של הפועלים, דיסקונט, לאומי ומזרחי-טפחות כיוון שסבור כי מניות הבנקים ייסחרו במכפילים נמוכים יותר המשקפים תחזית להון ליבה גבוה / תשואה נמוכה על ההון.
מחיר היעד של בנק הפועלים יורד מ-19.5 שקלים למניה ל-17 שקלים עם המלצת קניה, מחיר היעד של מניית דיסקונט יורד מ-7 שקלים למניה ל-6.4 שקלים עם המלצת החזק, מחיר היעד של מניית בנק לאומי יורד מ-16 שקלים למניה ל-13 שקלים עם המלצת החזק, ואילו מחיר היעד של מניית מזרחי-טפחות יורד מ-50 שקלים ל-43 שקלים למניה עם המלצת קניה.
בדויטשה בנק סבורים כי בהתחשב בתחזיות לעליה בהון הליבה לבנקים הגדולים - אין ציפייה כי הם (למעט מזרחי-טפחות) ישיגו בטווח הארוך את התשואה הנדרשת על ההון (COE). משמעות הדבר היא, כי מכפילי ההון של הבנקים יישארו מתחת ל-1 למשך זמן רב, וביצועי מניות הבנקים יהיו מתחת לשוק. הבנקים ייאלצו לקצץ את הדיבידנדים ל-10%-20% מהרווחים לשנים 2011-2013 על מנת להשיג רמות גבוהות יותר של הון ליבה, או במקרה הגרוע לא לחלק דיבידנדים.
"אנו מזכירים כי הסיכונים הנמוכים ביותר לנכסים נמצאים בבנק מזרחי שתיק ההשקעות שלו פשוט, ויש לו חשיפה נמוכה יחסית להלוואות לחברות נדל"ן, עסקאות ממונפות ולווים גדולים", כותבים בדויטשה. לגביי לאומי מזכירים בדויטשה את החשיפה בסך 3 מיליארד שקלים שיש לבנק לאג"חים של הבנקים בגוש היורו. לדבריהם במקרה של פירוק של גוש היורו או חזרתו של משבר כלכלי, לאומי עלול לספוג הפסדים.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
בהיקף של מיליונים: ייבאו מוצרים מעלי אקספרס והצהירו שהם שווים הרבה פחות
רשות המסים חוקרת את חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד שהבריחו טובין והתחמקו מתשלום מסים מלא על מאות משלוחים מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא
רשות המסים מנהלת חקירה נגד חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד להברחת טובין והתחמקות מתשלום מסים בעסקאות יבוא מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא. לפי החשד, החברה שימשה כיבואנית בפועל עבור אלפי עסקאות של לקוחות פרטיים ועסקיים, אך בעת שחרור הסחורות מהמכס הצהירה על ערכים נמוכים בהרבה מהמחיר האמיתי, ובכך חסכה מיליוני שקלים בתשלומי מכס ומע"מ.
מפרטי החקירה עולה כי פנגס התקשר עם חברת השילוח הסינית USPEED, המייצגת את קבוצת עלי באבא, והקים מערך משלוחים מרוכזים מסין למחסנים שכורים בישראל. לפי החשד, המוצרים שוחררו מהמכס בערך מוצהר נמוך, הועברו למחסנים מקומיים של עלי באבא, ומשם הופצו ללקוחות ללא תשלום מלא של מסים וללא הוצאת חשבוניות כנדרש.
ברשות המסים טוענים כי בשיטה זו ייבאו החשודים 147 משלוחים בתקופה שנבדקה, בערך מוצהר של כ-11.1 מיליון שקל סכום הנמוך משמעותית מהערך האמיתי של הסחורות. הפער בין המחירים שהוצהרו לבין התמורה ששולמה בפועל על ידי הרוכשים יצר, לטענת החוקרים, התחמקות ממס אמת בהיקף של מיליוני שקלים.
החשודים הובאו היום לדיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שם שוחררו בתנאים מגבילים. ברשות המסים מציינים כי החקירה נמשכת וצפויות פעולות חקירה נוספות.
