אג"ח מאבד גובה - באפריקה מרוצים ובפלאזה מאיימים בהליכים משפטיים
שוק אגרות החוב הקונצרניות
המסחר באגרות החוב הקונצרניות ננעל אתמול בירידות שערים חדות. אחת המשקולות הכבדות שמשכו את המדדים כלפי מטה הייתה וועדת טרכטנברג שפרסמה מסקנותיה והמלצותיה הראשונות בעניין המלחמה בריכוזיות ובפירמידות השליטה. פירסום זה, גרם לירידות באגרות החוב של הטייקונים כמו אי.די.בי, קבוצת דלק וכו'.
בסיכום היומי מדד תל בונד 20 רשם ירידה של כ- 0.8%, מדד תל בונד 40 השיל מערכו 0.66% ומדד תל בונד 60 נחלש בשיעור חד יחסית של כ- 0.7%. מדד התל בונד השקלי רשם אף הוא ירידה של כ- 0.6%.
הידיעות הפסימיות מחו"ל תרמו גם כן את תרומתן השלילית לשינוי במדדים. פשיטת הרגל כמעט וודאית של יוון והורדת דירוג האשראי האפשרית של איטליה, ספרד, פורטוגל ועוד מדינות באירופה תרמו את חלקם לירידות החדות בשווקים בכל העולם.
כבר היום בבוקר הודיעה חברת הדירוג S&P על כך שהיא חותכת את דירוג האשראי של איטליה מ- A+ ל-A עם אופק שלילי, בשל נתוני צמיחה חלשים שהציגה המדינה במחצית הראשונה של 2011.
אפריקה נפטרת מאלון גז
אתמול הודיעה החברה על כך שהיא מימשה את החזקותיה באלון חיפושי גז וממשיכה לממש מניות של אלון USA. הידיעה התקבלה בשמחה בקרב מחזיקי אגרות החוב של אפריקה. בעיניהם מימוש של הנכסים המוזכרים, מעלה את ההסתברות לכך שהחברה תעמוד בהתחייבויותיה כלפיהם בעתיד. בכך הוא מעצים את האיתנות הפיננסית של החברה. לראיה, אתמול נסחרו אגרות החוב של אפריקה מסדרה כו' בעלייה של כ- 2.9% עם מחזור של 27 מיל' ש'.
אסיפה דחופה בפלאזה
אתמול התכנסה באופן דחוף אסיפת מחזיקי אגרות החוב של פלאזה סנטרס חברת הבת של אלביט הדמיה בשליטתו של מוטי זיסר. הרקע לאסיפה הוא כוונת החברה לחלק דיבידנד ביניים לחברת האם בשווי של 30 מיל' אירו. מחזיקי אגרות החוב הביעו התנגדותם למהלך שכזה ואיימו בהליכים משפטיים כנגד החברה וכנגד הדירקטורים הבכירים.
הודעה על חלוקת דיבידנד התקבלה בהתראה של 8 ימים, מה שנראה כמחטף ומעלה שאלות רבות בקרב המשקיעים. השאלה המרכזית שהועלתה על ידי מחזיקי אגרות החוב היא האם זו העת המתאימה לחלוקת הדיבידנד בזמן ששוק הנדל"ן במזרח אירופה, האזור הגיאוגרפי העיקרי שבו פועלת החברה, נמצא בשפל היסטורי? האם לא כדאי לחכות עם החלוקה עד למימוש של חלק מנכסי החברה? לנציגי החברה לא היו תשובות משכנעות לשאלות של מחזיקי אגרות החוב.על כן היום אמורה להתקיים הצבעה שברכזה עומדת השאלה האם המחזיקים צריכים לפנות לבית משפט במטרה לעצור את המהלך של חלוקת הדיבידנד או לאו?
אגרות החוב הממשלתיות
מדדי השחרים והגלילים רשמו אתמול ירידות קלות של כ- 0.1% בסיום המסחר. במבט הכולל על כל אגרות החוב הממשלתיות הצמודות ניתן לראות שבטווח הקצר המשקיעים מאמינים שעליית המחירים תימשך, כאשר אגרות החוב הקצרות רשמו עליות קלות. לעומת זאת בטווח הארוך יותר נרשמה ירידה באגרות החוב הצמודות ברמה של 0.2%-0.5%, המרמזת על כך שהמשקיעים מאמינים שבטווח הארוך יותר המחירים יהיו במגמת ירידה.
נזכיר כי כיום האינפלציה החזויה ל-12 החודשים הקרובים הנגזרת משוק אגרות החוב עומדת על 1.8%. בנוסף, מדד הגילונים נשאר כמעט ללא שינוי במהלך המסחר אתמול.
רוס קרוטקין, דסק אג"ח, יובנק קרנות נאמנות.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
