שטייניץ: "תפקיד שר האוצר הוא למנוע אשליות לגבי וועדת טרכטנברג"
הבוקר מתקיימת ועידת ECONOMIX.IL, לחיזוק המגזר העסקי בישראל, של לשכת המסחר תל אביב והמרכז. הועידה מתקימת בסימן "מדוע כלכלות לאומיות הפכו מהצלחה לכישלון, האם ישראל בסיכון?" כאשר הנואמים המרכזיים שנשאו דברים בפתיחה הם שר האוצר, יובל שטייניץ, ועו"ד אוריאל לין, נשיא לשכת המסחר ת"א והמרכז ונשיא איגוד לשכות המסחר.
"תפקיד שר האוצר הוא להנמיך ציפיות ולמנוע אשליות לגבי וועדת טרכטנברג", אמר שר האוצר, יובל שטייניץ, והוסיף: "בכדי להתמודד עם המשבר יש לנהוג בתבונה ואחריות. היום אנו נמצאים בסביבה הגלובלית הנפיצה ביותר מאז הקמת המדינה, הגלים גבוהים מאוד ואנו צועדים על גשר צר. אם נסטה מהמדיניות האנטי-משברית ונפרוץ את מסגרת התקציב אנו עלולים להתרסק לתהום עמוקה מאוד".
בהתייחס למגזר העסקי אמר: "הכלכלה מודרנית מושתת על אנשי עסקים ויזמים פרטיים המשקיעים מכיסם כסף רב תוך כדי נטילת סיכונים כלכלים לא מבוטלים. ישראל כמדינה צומחת חייבת להיות ידידותית להשקעות ולייצר סביבה עסקית נעימה"
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, התייחס לרגולציה: "המגזר העסקי אינו רק הפירמידות או חברות האחזקה הגדולות- הרגולציה הופכת את ישראל למדינה שלא יהיה טוב לעשות בה עסקים". לדבריו, מגזר המסחר והתעשייה יצר מספר מקומות רבים אך למרות זאת, מלבד הפחתת מס החברות, לא התבצע מהלך משמעותי אחד שנועד להקל עליו.
בנוגע למחאה חברתית, פרס לין את משנתו: להפוך את מדינת ישראל ממדינת קצבאות למדינת עבודה, להשתחרר מהתפיסה של מס הכנסה שלילי, חשיפה מוגברת בפני יבוא חופשי יותר, העצמת התחרות בתוך השוק המקומי פנימה, ביסוס עקרונות ברזל מהם אסור לסטות בכל מקרה בו מוקמת קואליציה בישראל ושמירה על עקרון היסוד שלא להתפשר בדרישה כי אדם הכשיר לעבודה ישתלב במעגל התעסוקה.
- 2.pes 14/09/2011 13:20הגב לתגובה זונתניהו שותק ושטייניץ הדוברמן צעצוע נובח
- 1.אוטיסט מנותק 14/09/2011 12:37הגב לתגובה זואמר לי פעם חכם :אז תעשו עסקים פחות לא קרה כלום.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
