הערכות בבנק לאומי: התמתנות הצמיחה תימשך במחצית השנייה של השנה וב-2012
התוצר המקומי הגולמי עלה בצורה מתונה יותר המשקפת עלייה של 3.3%, במונחים שנתיים בהשוואה לצמיחה ריאלית של 4.7% ברבע הקודם. בעקבות כך, ניתחו בבנק לאומי את הנתון ונתנו צפי לעתיד.
הצריכה הפרטית הסתכמה בעלייה ריאלית של 2.2%, במונחים שנתיים בהשוואה לעלייה של 7.8% ברבע הקודם. ניתן לתלות את ההתמתנות בירידה חדה בצריכה של מוצרים בני קיימא ובפרט של כלי רכב - כנראה גרורות של האסון ביפן. בנתוני היצוא בלטה הירידה ביצוא של שירותי תיירות שירד ברבע השני בשיעור ריאלי של 28.8%, במונחים שנתיים, לאחר שברבע הקודם עלה בשיעור חד מאוד של 56.5%. התפתחות זו הייתה צפויה לאור הירידה החדה בכניסת תיירים לישראל על רקע ההאטה בעולם ובמדינות המפותחות בפרט.
במבט קדימה, מעריכים בלאומי כי מגמת ההתמתנות של הצמיחה במשק צפויה להימשך עד סוף שנה הבאה. שיעור הצמיחה הריאלי של התוצר צפוי להסתכם ב- 2011 בכ- 4.0-4.5% וב- 2012 בכ- 4.0%. זאת לאור ההאטה העולמית, המשפיעה על המשק הישראלי, בשל משקלו הגבוה של רכיב היצוא.
"עליית מידת אי-הוודאות הכלכלית המקומית והגלובלית צפויה להביא להתמתנות של מידת ההתרחבות של ההשקעות בענפי המשק (מכונות, ציוד וכיוב'). מנגד, ייתכן והשקעות אלו יוחלפו במידה חלקית בעלייה בהשקעות שביוזמת הממשלה, כמו השקעות בתשתיות תחבורה. ההשקעה בבנייה למגורים צפויה להמשיך ולהיות גבוהה".
מדד המחירים לצרכן ביולי ירד ב- 0.3%, בהשוואה לצפי שעמד על עלייה של כ-0.2%-0.3%. הירידה המפתיעה הייתה בתלות בהתמתנות הדרמטית בשיעור העלייה של סעיף שירותי דיור שבבעלות דיירים המהווה רכיב מרכזי במדד של כמעט 20%. המדד עלה 0.4% בלבד בהשוואה לערכים אופיניים בסעיף שירותי דיור בבעלות דיירים בחודשי הקיץ שעמדו בעבר על מעל 2%.
המחאה הציבורית בנושא יוקר המחייה נותנת את אותותיה בכך שהצריכה קטנה וגרמה לירידות בסעיפי מוצרים למרות עלייה במחירי הסחורות.
"כתוצאה האינפלציה צפויה להיכנס לתחום יעד יציבות המחירים (1-3%) תוך מספר חודשים. התפתחות זו צפויה להקל על מדיניות הריבית של בנק ישראל, אשר יעדיף בתקופה זו למתן מאוד את תהליך העלאת הריבית לרמתה 'הנורמלית', זאת בשל היחלשות הצמיחה הצפויה בכלכלה העולמית ורמת הריביות הנמוכה הצפויה להישמר זמן רב יחסית, במדינות המפותחות".
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
