חוזרים לבנות במתחם הבורסה: יוקם מגדל בן 40 קומות בכ-400 מיליון שקל
חברות הנדל"ן תדהר, רוגובין ואביב הודיעו היום כי יקימו במשותף מגדל משרדים אשר ימוקם בין הרחובות תובל והרקון במתחם הבורסה ברמת גן, זאת לאחר ששלוש שנים לא הוקמו מגדלים חדשים באזור. המגדל בן 40 הקומות ייבנה על קרקע בת כ- 6 דונם, המהווה את עתודת הקרקע הגדולה האחרונה במתחם הבורסה, ויבנה בשלב הראשון בהיקף של 320 מיליון שקל ובשלב השני בהיקף של 400 מיליון שקל. הקרקע ממוקמת בלב המתחם ומשמשת כיום כמגרש החנייה המרכזי בו.
הקרקע נרכשה על ידי תדהר ורוגובין בשנת 2001 במסגרת עסקת קומבינציה שנחתמה עם כ- 20 יהלומנים, בעלי קרקע שונים המחזיקים בחלקות. קבוצת אביב בראשות דורון אביב ודפנה הרלב הצטרפה לעסקה. בניגוד למקובל במגדלי המשרדים באזור, המודל העסקי של הפעילות השיווקית במגדל יתבסס על מכירת שטחי המסחר והמשרדים.
המגדל עתיד לכלול כ- 60 אלף מ"ר משרדים מעל הקרקע, 5 מרתפי חניה שיציעו כ- 750 מקומות חניה בשטח כולל של כ- 30 אלף מ"ר. קומת המסחר תשתרע על שטח של כ- 1,500 מ"ר ותציע מגוון רחב של מסעדות ובתי קפה לטובת דיירי המגדל וסביבתו. מוזיאון היהלומים, הממוקם כיום בלב מתחם היהלומים יעתיק את מושבו לבניין וישתרע על שטח של כדונם.
המגדל ימוקם בלב ליבו של מתחם הבורסה, בסמיכות לאיילון וצירי תנועה מרכזיים ולתחנת הרכבת. התב"ע הנוכחית מאשרת בניית 43,000 מ"ר משרדים מעל הקרקע ומרתפי חנייה שישתרעו על גבי 27 קומות. החברות פנו לעיריה בבקשה לשינוי הגדרות התב"ע ולאישור בנייה של 60,000 מ"ר משרדים ב- 40 קומות.
קובי רוגובין, יו"ר ובעלים חברת רוגובין אמר: " לשותפות בפרויקט היסטוריה מפוארת בבניית פרויקטים פורצי דרך בתחומם, מגדל ספיר תוכנן ועוצב גם הוא כמגדל משרדים אשר עתיד להפוך לאייקון עסקי ותרבותי. הנגישות הגבוהה, השטחים הרחבים, התכנון האדריכלי, יחד עם מוזיאון היהלומים אשר ימוקם בבנין, ייצרו כאן מגדל משרדים ייחודי אשר ייתן מענה למבקשים פרויקטים איכותיים ומעניינים".
גיל גבע מנכ"ל קבוצת תדהר אמר: " לאור העובדה כי לא נבנו במתחם הבורסה ברמת גן מזה למעלה משלוש שנים בנייני משרדים חדשים ולאור התחזקות שוק המשרדים ותנאי המימון הנוחים במשק, ישנה מגמה ברורה של חברות ומשקיעים המעדיפים לרכוש שטחים למשרדים. העובדה כי מדובר בשלוש חברות בעלות ידע וניסיון עצום בנוסף לחוסן פיננסי גורמת להתעניינות רבה בפרויקט. אנו מרגישים כבר עכשיו ביקושים ערים לפרויקט מצד משקיעים ופירמות מובילות במשק ואני סמוך ובטוח כי מגדל ספיר יהפוך במהרה להצלחה נדלנ"ית ".
- 1.יהורז 26/06/2011 13:03הגב לתגובה זוכאחד שעובד בדיוק שם: עם תשתית הרחובות במתחם,כיצד בדיוק יגיעו כל הרכבים בבוקר לבניין וכיצד ייצאו בערב הביתה ?...הרי כבר היום זה בלתי נסבל מה שקורה שם.רק המחשבה על מה שעומד להתרחש מעוררת חלחלה......וכעת לשאלה הקבועה:כמה שוחד קיבל צבי בר על הפרוייקט ? מישהו יודע ?
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי
הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.
וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.
אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית.
אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.
