מניית היום בתל אביב: מזנקת ב-8% לאחר שקיבלה אישור CE לסטנט חדשני
חברת ITGI (איטיג'יאי) מספקת היום חדשות טובות למשקיעים. החברה השלימה פיתוח סדרת סטנטים מסוג חדש המכוסים ברקמה מן החי. הסטנטים עמדו בהצלחה במבדקי האיכות וזכו לפני כשבוע לאישור CE מהרשויות באירופה.
המוצר אותו פיתחה החברה נקרא AneuGraftDx. סטנט זה מבוסס על שימוש ברקמת לב של חיה שעברה תהליך עיבוד נוסף. תהליך זה מאפשר לשמר את הרקמה ללא נוזל ייעודי. דור זה של המוצר מאפשר הגעה נוחה ומהירה יותר למקומות רחוקים יותר בגוף האדם תוך התגברות על פיתולים.
- 3.א' 08/05/2011 12:46הגב לתגובה זואם נשווה לחברת "מזור" שגם קבלה אישור c.e. עבור שימוש ברובוט היחודי שלה לניתוחי מוח שכנראה אין לאף חברה בעולם אישור כזה...אז למה המניה הגיבה באדישות מוחלטת ואף ירדה לאחר מכן מישהו יכול להסביר לי?
- 2.טרבולטה 08/05/2011 11:45הגב לתגובה זוחברה מצויינת במחיר מצחיק, לקראת הגשת fda ייחודי כמוצר מציל חיים ואישור מהיר. שוק ייחודי כנראה נראה זינוק משמעותי בעתיד הקרוב. ג.נ. מחזיק ומחזק. ירדה המון לאחרונה בלי פורפורציה וסימנה תחתית.
- 1.חברה מעולה בהצלחה לכולם (ל"ת)אור 08/05/2011 10:37הגב לתגובה זו
- תמיר 08/05/2011 11:51הגב לתגובה זובעבר קנו הרבה חברות סטנטים ישראליות
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
